24-01-2005, 22:54
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
|
|
חושך מצרים
גיל שני
בעקבות הפרות מצריות של הפסקת האש בחזית תעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים, החליטה הממשלה על מבצע "הלם" שנועד לפגוע במטרות תשתית במצרים. איך עשו המסוקים והצנחנים חושך במצרים ואיך סייעו בעקיפין לצליחה המצרית במלחמת יום-הכיפורים
השקט היחסי ששרר לאורך גבולות המדינה לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, לא החזיק מעמד זמן רב. בחזית הדרום החלו המצרים להפר את ההסכמות של הפסקת האש כבר בחודש יולי של שנת 1968. עד חודש אוקטובר אותה שנה נמנו ארבע תקריות נוספות אשר בחמורה בהן, ב-26 באוקטובר, נהרגו 15 חיילי צה"ל. למחרת החליטה הממשלה על מבצע "הלם". כשמו כן הוא - המבצע נועד לזרוע הלם במצרים, על ידי העברת מוקד המלחמה מאיזור התעלה לנקודות רגישות בעומק שטח מצרים. מבצע זה היה הראשון מבין הפשיטות שבוצעו בעומק מצרים על-ידי מסוקים ישראליים לאחר מלחמת ששת הימים ואחת ממטרותיו הייתה להוכיח למצרים שישראל יכולה להלום בכל מקום בשטח מצרים.
נבחרו שלושה מוקדים לתקיפה: גשר קנע' וסכר נג'ע חמדי הנמצאים לאורך נהר הנילוס ותחנת המיתוג הראשית בנג'ע חמדי השוכנת במרחק של כ-230 ק"מ מסכר אסוואן. מוקדים אלה נבחרו משום שהיו חלק מהפרויקטים הגדולים והיוקרתיים שהוקמו ופותחו על-ידי נשיא מצרים דאז נאצר. במקביל החלו טייסי המסוקים להתאמן בזריקת מטעני נפץ ממסוק ליד ג'בל ליבני בסיני.
ליום המבצע נבחר היום האחרון של אוקטובר 1968. 14 לוחמים מסיירת צנחנים בפיקודו של אלוף (מיל'), אז סרן מתן וילנאי עלו על שני מסוקי סופר-פרלון בשדה-התעופה אופירה בסיני. "באופירה הייתה תחושה של מתח כבד, אבל לא לנו", סיפר שלמה אשכול, מהמשתתפים במבצע. "ידענו שזה לא יכול היה להיכשל. בשום פעולה שהשתתפתי בה והייתי בפעולות רבות, לא הייתה כזאת מקצועיות וידיעה ברורה מה עושים". תקופה זו של מלחמת ההתשה הייתה תקופה עמוסה ביותר בשביל מסוקי הסופר-פרלון. מסוקי תובלה אלו שירתו בחיל-האוויר קרוב ל-25 שנים ובתחילת שנות ה-90 יצאו משירות פעיל בחיל.
בשעה 19:07 המריאו שני המסוקים הראשונים והכוחות שבתוכם אל עבר תחנת הכוח בנג'ע חמדי. בשעה 20:17 המריא זוג מסוקים נוסף בדרכם לגשר קנע' וסכר נג'ע חמדי. תא"ל (מיל'), אז סרן נחמיה דגן שהיה קברניט אחד המסוקים תיאר את המראות: "המדבר באמת מדבר. חושך מוחלט ופתאום אתה רואה את הפס הזה של עמק הנילוס, כמו סכין שחותך את המדבר בפס אורות".
זמן קצר לאחר שהמריא זוג המסוקים האחרון הנחיתו כבר שני מסוקי הסופר-פרלון את כוחות הצנחנים ארבעה ק"מ מזרחית לתחנת הכוח ואלו החלו להתקדם אל עבר היעד. בשעה 21:30 כבר הגיעו הצנחנים אל התחנה. בעת שהגיעו הבחין בהם שומר התחנה והזעיק תגבורת - ארבעה שומרים נוספים. בקרב שקט ומהיר הרגו הצנחנים בעזרת נשק מושתק שני שומרים, פגעו באחד נוסף ושני הנותרים נסוגו. לאחר שהניחו את חומרי הנפץ חזרו במהרה למסוקים.
השעה הייתה 21:55, שעת ה-ש' המתוכננת. אל"ם (מיל') חיים נווה קברניטו של המסוק שחיבל בסכר נג'ע חמדי הניח את חומרי הנפץ על קצהו של הסכר. כל האנשים והמכוניות שהיו באותה עת על הסכר החלו לנוס בבהלה.
במקביל הגיע המסוק הנוסף שהוטס על-ידי נחמיה דגן לגשר קנע'. "זה היה מדהים לראות דבר כל-כך גדול (700 מטר)", מתאר דגן את הרגעים שלפני הפיצוץ. "הגענו לגשר, נעמדנו מעליו בריחוף כשתושבי העיר קנע' מביטים בנו. הורדנו לאט לאט את חומר הנפץ אל הגשר ולאחר מכן הסתובבתי 180 מעלות ופניתי חזרה הביתה. בדיוק חמש דקות לאחר שהסתובבתי נשמע פיצוץ אדיר ועם הפיצוץ כל האורות בעמק הנילוס כבו". הפיצוץ ששמע נחמיה היה קול הנפץ של תחנת הכוח בנג'ע חמדי. גם הלוחמים במסוק הפינוי זוכרים את היעד בוער: "עלינו לאוויר וראינו את כל זה בוער ואת כל הגזרה חשוכה. בפעם הראשונה הבנתי את הביטוי 'חושך מצרים'", אמר אחד מהם.
המסוקים נחתו חזרה בשטח ישראל בשעות הלילה. המבצע הוכתר בהצלחה. בתחנת הכוח נהרסו חמישה שנאים ושלושה נפגעו קשה, נוצר מחסור בחשמל ברדיוס של כ-300 ק"מ. כמו כן נפגעו מיתקנים השייכים לתחנת המיתוג הראשית, עובדה שגרמה להפסקה בזרימת החשמל לקהיר. הנזק שנגרם למצרים היה אדיר והוערך בשווי חמישה מיליון לירות מצריות. בסכר נג'ע חמדי נפער בור גדול מאוד וגם הכביש שעובר עליו נפגע. הוערך כי ידרשו ארבעה חודשים לתקנו. בגשר קנע' נפער בור בקוטר שני מטרים שתיקונו הוערך בחודש ימים.
מבצע "הלם" אכן הצליח לעורר הדים חזקים במצרים. הפגיעה בגשרים ובמתקנים הוכיחה לצבא המצרי כי העורף המצרי אינו מוגן. לאחר המבצע ובעקבותיו הורה נאצר נשיא מצרים על הקמת "הצבא העממי" שייעודו היה הגנה על האיזורים הפנימיים של המדינה.
לאחר המבצע שקטה חזית התעלה לארבעה חודשים. בצה"ל ובישראל קיים עד היום ויכוח האם הייתה הפוגה זו תוצאה של המבצע, אולם בכל מקרה תקופת השקט נוצלה לבנייתו של קו ביצורים במהלכו הפכו 18 הביצורים המאולתרים שהוקמו באיזור תעלת סואץ ל-30 מוצבים על קו המים - "קו בר-לב".
במבצע קשורה גם אנקדוטה מעניינת הנוגעת למלחמה אחרת: מכיוון שחיילי הסיירת היו אמורים לסחוב משקל רב לאורך כמה קילומטרים עד לתחנת הכוח, הם הגו פיתרון. במסגריית אחד הקיבוצים הוכנו כמה עגלות עליהן הועמסו חומרי הנפץ. עגלות אלו נסחבו ונדחפו במעלה הדיונות בואכה תחנת הכוח והיוו פתרון מצויין להעברת משא כבד במעלה השטח החולי. מכיוון שלאחר הפיצוץ התפנו הכוחות במהירות, הושארו העגלות מאחור.
סעד אל-דין שאזלי, אחד מהאחראים הראשיים למתקפה המפתיעה של מצרים על ישראל באוקטובר 1973, מספר בספרו כי בסיור שערך במקום לאחר הפשיטה הישראלית, הבחין בעגלות המוזרות ותהה על ייעודן. לאחר שהבין, אימץ שאזלי את הרעיון וכך ראה כל העולם, ב-6 באוקטובר 1973 את הכוחות המצריים שוטפים את סוללות קו בר-לב כאשר הם דוחפים מאות עגלות עמוסות ציוד במעלה הסוללה, בדיוק כפי שעשו חיילי סיירת הצנחנים במבצע "הלם".
http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...fullListID=1171
|