על פי הכתבה ב"הארץ" מאת עמוס הראל וג'קי חורי,

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/798308.html
אולמרט התייחס בדבריו אל החיילים החטופים כאל "שני אנשים" כאשר הסביר לתלמידים מדוע המלחמה הסתיימה ללא שחרור החטופים.
זה היה אחד הדברים שהיו בכתבה שהכותרת שלה:
"מג"דים במיל' לאולמרט: דבריך על החטופים - כשל מוסרי חמור"
ד"א טענו פה לא מעטים שהיציאה המאוחרת למבצע הקרקעי נבעה ממשהו כמו רגישות יתר לחיי אדם אצלנו (משום מה, עצם היציאה למבצע, שנומקה בצורך להחזיר את השבויים, לא תוארה כ"רגישות יתר").
ועכשיו, בעקבות כישלון החזרת השבויים, האמירות המנוכרות על "שני אנשים" לא כל כך מעידות על רגישות יתר.
אז כך נראה שהרגישות לחיי אדם מגויסת לתרץ או את עצם היציאה למלחמה (אבל לא בקול רם ובמפורש, אמנם), או שהיא אמורה להסביר כישלון בקרב קרקעי, או שמשחררים אותה כאשר העסק כולו כשל.
לי כל זה נראה ציני, בלשון המעטה.
כדאי לקרוא את המאמר המצוטט בהארץ.

דווקא ההתבטאות של אולמרט המדברת במונחי עלות ותועלת היא נכונה גם אם היא קרה ומנוכרת. היא גם לא מלמדת על חוסר רגישות לחיי אדם בפני עצמה.

מעבר לכך, ברור שהחזרת החטופים היתה תרוץ למלחמה ואני מקווה שאיש בקרב מקבלי ההחלטות לא חשב שבמהלך מלחמתי ניתן להחזיר את החיילים הביתה. המלחמה היתה תגובה אינסטינקטיבית ואימפולסיבית כושלת שמאחוריה מעט מחשבה.

חבל לעורר מחדש את הדיון ההוא שלא הוביל לשום מקום, אבל הרגישות לחיי אדם, שהיא אכן עודפת בהקשרים מסויימים, היא נחלת החברה, ולאו דווקא כל פרטיה. פוליטיקאי שחפץ בשימור מעמדו ינסה לקלוע לטעם הקהל שלו ולא לפעול בהכרח לפי מצפן פנימי (בין אם כזה שמורה לצפון או בין אם כזה שנשתבש לחלוטין).

בכל אופן אתה מוצא סתירה במקום שאין סתירה.

בין הטענה לרגישות יתר שהתנגדת לה בחריפות, לבין דברי ראש הממשלה שלדעתך אינם מעידים על רגישות כזאת.

אחד – התנגדותי לטיעונו של פרופ' מבר-אילן וכמה חסידיו לגבי כך שרגישות יתר כביכול לחיי אדם גורמת לכישלון. כלומר לא הרגישות, כביכול, גרמה לכשלון. קולט?

שני – דברי אולמרט לגבי החטופים שהם חוסר רגישות (גם על פי האנשים שהוזכרו בכתבה בארץ)
אז איך "בנית" כאן סתירה?
מנסים לעוות בכוח?

את הסתירה אתה בנית: "טענו פה לא מעטים שהיציאה המאוחרת למבצע הקרקעי נבעה ממשהו כמו רגישות יתר לחיי אדם אצלנו (משום מה, עצם היציאה למבצע, שנומקה בצורך להחזיר את השבויים, לא תוארה כ"רגישות יתר").
ועכשיו, בעקבות כישלון החזרת השבויים, האמירות המנוכרות על "שני אנשים" לא כל כך מעידות על רגישות יתר."

אה, שכחתי, בטח יש לי קשיים בהבנת הנקרא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller את הסתירה אתה בנית: "טענו פה לא מעטים שהיציאה המאוחרת למבצע הקרקעי נבעה ממשהו כמו רגישות יתר לחיי אדם אצלנו (משום מה, עצם היציאה למבצע, שנומקה בצורך להחזיר את השבויים, לא תוארה כ"רגישות יתר"). ועכשיו, בעקבות כישלון החזרת השבויים, האמירות המנוכרות על "שני אנשים" לא כל כך מעידות על רגישות יתר." אה, שכחתי, בטח יש לי קשיים בהבנת הנקרא.

1. טענו שרגישות יתר גרמה לכישלון

2. הדברים על החטופים הם חוסר רגישות

עכשיו, במילים שלך, לא על ידי ציטוט חוזר על עצמו – בין מה למה יש פה סתירה! ואם אתה לא מסוגל להסביר – אז רד מזה!

ששני חיילים שנפלו בשבי בזמן פעילות מבצעית, שיצאו למשימה בשליחות ובהוראת הצבא והמדינה, יוגדרו ע"י ראש הממשלה(!!!!) "שני אנשים".
זה פשוט צרם לי מאוד כששמעתי את זה מפיו, וזה צורם לי עוד יותר גם עכשיו.

מה זה?? שני אנשים שיצאו לטיול??!! @#$% (פה אני בולם את עצמי..)

אבל על פי התגובה הנוספת בשרשור הזה עד עכשיו (וחוסר תגובות אחרות), הדברים שתוארו במאמר לא ממש צורמים להרבה אנשים כאן. מעניין רק מה חושבים על זה אלו שמתגייסים לשרות קרבי.

הדברים מאוד צורמים רק שדיון באמירות ראש הממשלה לא רלוונטי לפורום הזה

מפי אישיות בכירה שיש לה אחריות, גם על הנושא הזה - זה בהחלט שייך לפורום הזה, ואפילו אם לא - מה, אתה פוחד להגיב על הנושא הזה? מקסימום ינעלו , לא ירביצו לך.

לא מי יודע מה מתייחסים לזה בפורום צו"ב.

חיילים נחטפים, אז מייד עושים שריר ויוצאים למבצע צבאי גדול.
השריר לא צלח? לא בדיוק מודים בזה (אחריות לאומית – לשמור על המורל, וגם על הכסא באותה הזדמנות) והשבויים – שבויים, ואלה שקודם התלוננו על רגישות יתר לחיי אדם בקרב, לא מתלוננים עכשיו על רגישות יתר כלפי חיילים שבויים. אין להם ממש סיבה להתלונן על זה, וגם לא הייתה להם ממש סיבה להתלונן קודם, לגבי הרגישות במלחמה. להתלונן עכשיו על חוסר רגישות כלפי שבויים? – חס מלהזכיר.
מתלוננים על עודף רגישות מדומה, אבל שותקים מול חוסר רגישות ברור.
והגאונים עושים עכשיו חשבון עלות-תועלת של חנוונים. בהתחלה, מרוב התלהבות, "שכחו" לעשות את החשבון הזה – הרי אנחנו גדולים מהחיים, כביכול, ולא נבליג על החטיפה.
הזיגזגים האלה, והאדישות של הרוב כלפיהם – דוחה, בלשון המעטה. אולי יש כאן שתיקת הכבשים? ואולי שתיקת הטמבלים?
לפחות המג"דים לא פחדו להגיב.

אז הוא אמר מה שהוא באמת חושב מה קרה?
נכון שככה אסור לדבר והוא ראש ממשלה וצריך להוות דוגמא וזה באמת כשל מוסרי שלו
אבל בתכלס הם באמת 2 אנשים, וסיכון עוד אנשים בשביל לשחרר אותם, להביא עוד יותר מועקה למשפחות שהבנים\בנות שלהם עלולים\עלולות למות עקב מבצע שכזה זה פשוט לא "שווה".

וכן יש כאן משוואה של עלות תועלת
היינו נכנסים למלחמה גם אם לא היו חוטפים לנו חיילים והיו "סתם" מתקיפים את ההאמרים ד"א חבל שלא נכנסנו עוד קודם לכן למלחמה הזאת כי עם חיזבאללה היה צריך לעשות משהו, היה ברור לכולם שהמצב הזה יתפוצץ מתישהו והנה הוא התפוצץ.

אני מלש"ב והמצב הזה לא גרם לי לשום חוסר מוטיבציה וכדומה אם הייתי במצב של החטופים הייתי מעדיף להישאר בשבי מאשר שעוד אנשים יצאו למשימת חילוץ בשבילי וימותו בשבילי לא הייתי מסוגל לחיות עם רגשות האשם האלה שמחיר השחרור שלי גבה חיי אנשים... איך תסבירו את זה למשפחות שלהם?

Peior est bello timor ipse belli
הדבר הגרוע ממלחמה הוא הפחד ממנה.

אני חושב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Free-Style אז הוא אמר מה שהוא באמת חושב מה קרה? נכון שככה אסור לדבר והוא ראש ממשלה וצריך להוות דוגמא וזה באמת כשל מוסרי שלו [........]

אם אסור לו לדבר ככה, אז למה בכל זאת אתה אומר שזה OK בהמשך?
חיזבלה התגרה בנו לפני זה ולא יצאנו למלחמה. אז אפשר כמובן להגיד ש:

"היינו נכנסים למלחמה גם אם לא היו חוטפים לנו חיילים והיו "סתם" מתקיפים את ההאמרים ", אבל זה רק מהרהורי הלב, ובמציאות הסיבה הברורה הייתה, מה לעשות, חטיפת החיילים, וכפי שאמרתי קודם, איש לא הוטרד בעניין עלות-תועלת, כאשר יצאנו למערכה הזאת. העיקר לעשות שריר.

אז עושים את ה"חישובים" האלה רק אחרי שהעסק נגמר בקול ענות חלושה. לי נשמע כהסבר עלוב בכדי להקטין את גודל הכישלון. היה עדיף כבר שיגיד פשוט – כשלנו.