03-12-2006, 06:12
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.12.02
הודעות: 732
|
|
הערבים בישראל דורשים: חזרה לכפרים הנטושים
הערבים בישראל דורשים: חזרה לכפרים הנטושים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מאת יואב שטרן [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] בנייר עמדה משפטי של מרכז "מוסאווא" כלולות גם דרישות לאוטונומיה בתחום החינוך ושינוי הדגל וההמנון [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] חזרה לכפרים הנטושים, אוטונומיה בתחום החינוך ושינוי הדגל והמנון המדינה - אלה דרישות הציבור הערבי בישראל, הכלולות בנייר עמדה משפטי שהוצג שלשום (שישי) בנצרת על ידי מרכז "מוסאווא". כמו כן, במסמך סעיפים נוספים העוסקים במתן זכויות קולקטיוויות לאומיות לציבור הערבי במדינה. המסמך עתיד להיות מוצג בדיונים בכנסת.
"להגיע לפשרה היסטורית עם הציבור היהודי"
על רקע משבר האמון המתמשך בין הציבור הערבי בישראל למוסדות המדינה, שהחריף עקב אירועי אוקטובר 2000, ישנן כעת יוזמות ערביות שונות להתמודדות עם אי-ההכרה הרשמית של ישראל במיעוט הערבי כקולקטיב שאזרחיו הם חמישית מתושבי המדינה.
"המטרה שלנו היא להגיע לפשרה היסטורית עם הציבור היהודי בישראל. מעבר של פליטי 48' לכפרים שלהם לא ישנה את המאזן הדמוגרפי ולא מסכן את היהודים. בניגוד לפליטים במדינות ערב, אנחנו כאן", אמר אתמול מנכ"ל מוסאווא, ג'עפר פרח. "הפליטים הפנימיים" (תושבים שנאלצו לעזוב את כפריהם ב-1948 ועברו להתגורר ביישובים ערביים אחרים בישראל) מהווים היום כרבע מהציבור הערבי בישראל.
מרכז מוסאווא יזם את כתיבת המסמך, שתואם במלואו עם ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. הנתונים רוכזו על ידי הד"ר יוסף ג'בארין והוצגו ביום של דיונים משפטיים במסגרת פסטיבל הקולנוע והדיונים "ימי מוסאווא" שהתקיים בשבוע שעבר בנצרת.
לדברי פרח, כתיבת המסמך נבעה מתחושה של רבים בציבור הערבי שעליו לומר את דברו בעת שיש בישראל גופים השוקדים על הכנת חוקה: "מצאנו עצמנו במצב אבסורדי שבו יהודים מחליטים מה טוב לערבים, כי האליטה הערבית לא מעורבת בדיונים. כעת יהיה על מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון את דעתנו", אמר.
הצעות למתן זכויות קבוצתיות לציבור הערבי
במסמך עשר נקודות, והוא מדגיש את הצורך במתן זכויות קבוצתיות לציבור הערבי. בין השאר, מדובר בהנהגת דו-לשוניות, שוויון והוגנות בהגירה לישראל, הקצאה נכונה של משאבי המדינה וייצוג הולם לערבים. לגבי סמלי המדינה נכתב: "סמלי המדינה, דגלה והמנונה הם משאבים ציבוריים טעונים רגשית. על המדינה לתת ביטוי ראוי גם לנוכחותם של האזרחים הערבים בישראל ולשייכותם ההיסטורית".
ביום העיון השתתפו משפטנים רבים, בהם שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, שאמר שכדי להשלים את ההגנה החוקית על קבוצות מיעוט, יש צורך להשלים את חוקי היסוד הקיימים בחוק יסוד האזרחות. הוא חזר על עמדתו נגד חוק האזרחות - שמגביל את הזכות של התושבים הערבים להינשא לפלשתינאים. משתתף נוסף ביום הדיון, המשפטן ראיף זריק, אמר שהמסמך אינו כולל את עמדת הציבור הערבי כלפי הרוב היהודי. לדבריו, הציבור הערבי בישראל יוכל להכיר רשמית בזכות של הציבור היהודי למדינה רק במסגרת שלום כל העם הפלשתיני.
במקביל ליוזמת מוסאווא, מתקיימים מאמצים של גופים נוספים לנסח מסמכים ל"ארגון מחדש" של הציבור הערבי. מרכז אבן חלדון, בניהולו של ד"ר אסעד ראנם, ערך בשבוע שעבר כנס באום אל פחם על נושא הבחירה הישירה לוועדת המעקב שתביא להקמת מעין פרלמנט נפרד לציבור הערבי.
השבוע יוצג בוועדת המעקב העליונה מסמך הכולל את "החזון העתידי של הערבים הפלשתינאים בישראל". בהמשך החודש יוצג "מסמך חיפה", שאותו הכינו אינטלקטואלים ערבים-ישראלים, ובין השאר דן בזיקה שלהם לציבור הפלשתיני בשטחים ובפזורה. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/795629.html
|