שלום,
בסוף השבוע ביקרתי לראשונה בבית העלמין הבריטי לחללי שתי מלחמות העולם שנמצא ברמלה. האתר השקט מדהים ביופיו ונותן איזושהי פרופורציה למה שקרה כאן במאה הקודמת. באתר ישנם 4520 קברים של חיילים שאיבדו את חייהם באזור החל מ-1.11.1917, המועד בו נכבש המקום, ועד לסיום תקופת המנדט. מספר הקברים כמעט בלתי נתפס.
מספר החללים הקבורים שם מתקופת מלחמת העולם הראשונה הוא 3,300 ומתוכם 964 לא מזוהים. תקופת מלחה"ע השנייה הוסיפה עוד 1,168 קברי חללים.
בנוסף קבורים שם 891 חללים זרים, כלומר חללים שאינם מלאום בריטי, משתי המלחמות וכן 525 קברי חללים בריטים מתקופת בין המלחמות וסוף המנדט, שרובם חללי RAF וכוחות בריטים נוספים שנפלו באזור רמלה.
בין החיילים שקבורים שם ניתן למצוא חיילים בריטים, אוסטרלים, ניו זילנדים, דרום אמריקאים, הודים, צרפתים, איי סיישל, יגוסלביים, אוסטרים, בלגים, צ'כים, גרמנים, יוונים, איטלקים, נורבגים, פולנים, תורכים וחלל אחד קנדי.
כמו כן קבורים שם יהודים וערבים.

האתר מאוד מטופח, ומתוחזק ע"י CWGC- Commonwealth War Graves Commission. לפרטים נוספים:http://www.cwgc.org/search/cemetery...ry=72001&mode=1

בכל שנה, בתאריך 11.11 בשעה 11:11 מתקיימת אזכרה שנתית לנופלים, כפי שנעשה ביתר בתי הקברות מסוג זה הפזורים בעולם. נציגים מכל המדינות ששכלו את חייליהם מגיעים לחלוק להם כבוד, ואף חלקם מניחים זרים על קברי חלליהם.
לי עדיין לא יצא להיות שם באזכרה השנתית - אך שמעתי שזה מאוד מרשים.








צלב ההקרבה - CROSS OF SACRIFICE


מצבה אפיינית - של טייס RAF


אבן הזכרון -STONE OF REMEMBERANCE בכניסה.

האמת היא שלא חשבתי לבקר שם אלמלא נתבקשתי ע"י בחור ניו-זילנדי לשים פרח על קברו של חברו הטוב שנרצח לטענתו ע"י האצ"ל. הבחור הניו-זילנדי שירת בעברו בבסיס ה-RAF ברמלה כ-SIGNALMAN כלומר מברקן או אלחוטן בסיסי, אם כי גם עלה למספר טיסות כסייר אוויר - בלוג בוק שלו מתועדת אפילו טיסה אחת על מטוס אוסטר מספר TJ-477 שלימים נקנה ע"י חברת "אווירון" והועבר לשרת ב"שירות אוויר" ובחה"א עצמו. נחזור לבחור שנהרג. שמו היה George E. Boyes ואף הוא שירת כ-SIGNALMAN. בשלב מסויים הועבר ג'ורג' לשרת במטה ה-RAF בירושלים. ג'ורג' בא ממשפחה ספורטיבית. הוא נחשב לכדורגלן מבטיח, ואפילו אחיינו לימים הפך לשחקן כדורגל בריטי ידוע. בתאריך 2.12.1946 יצא ג'ורג' יחד עם מספר חיילים נוספים למשחק כדורגל ממנו לא חזרו. נסיבות התקרית לא ברורות לנו, אך מה שהבחור מניו-זילנד ידע לספר זה שככל הנראה הספורטאים נרצחו ע"י חברי האצ"ל. בהזדמנות זאת אשמח לדעת אם מישהו יודע או יכול לברר פרטים על התקרית. אז כמחווה של רצון טוב הנחתי מספר פרחים על קברו של ג'ורג' ביום השנה ה-60 למותו, בשם חברו מניו זילנד.




קברו של גו'רג' בויס.

האתר פתוח כל יום בין השעות 06:00 ל-14:00 ומומלץ לבקר שם.

אגב - בפורום "הסטוריה וידיעת א"י " יש אשכול מעניין נוסף העוסק באותו בית עלמין ועוד כמה ....
שווה להציץ.

אם לדייק, רמלה נכבשה ב 15.11 ולא ב 1.11. ברמלה שכן ביה"ח הצבאי המרכזי לאזור וראשוני הנקברים היו חיילים שנפטרו שם. כמו ברוב בתי הקברות מהמלחמה ההיא, רוב הנקברים נקברו שם בקבורה שניה או שלישית, אחרי שנקברו קודם לכן במקומות נפילתם.

.

התאריך 11.11 בשעה 11 מתייחס למועד סיום מלחמת העולם הראשונה ולא לכיבוש לוד.

אם שמת לב ציינתי שהטקס נערך במועד זה בכל בתי הקברות מסוג זה בעולם ולאוו דווקא רק כאן. כמובן שלא יחסתי את המועד למקום זה ספציפית. וכן אתה צודק בקשר למקור תאריך קיום טקס האזכרה השנתי.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

הטכס ברמלה נערל כל שנה ביום ראשון השני של חודש נובמבר (מה שאומר שהוא יכול להיות בין ה-8 וה 13) ולרוב בשעה 10:30. הטכס בירושלים הוא ביום שבת השני באותו חודש ולרוב ב 09:00. הסיבה לתאריך היא לא בגלל הסמיכות ליום סיום המלחמה, אלא הסמיכות לאירועי "המרדף דרך פלשת" שרוב הקורבנות של אותם קרבות, קבורים ברמלה. המרדף דרך פלשת היה בעיקרו בשבוע השני של נובמבר 1917.

.

הטכס יותר מוקדם מהשעה 11 בכדי לא להתנגש עם קריאת המואזין מהמסגד הסמוך.

ברמלה בניגוד לירושלים הטכס לא נערך בשבת כנראה כי שם גם מתקיימת אזכרה צבאית לחללים יהודיים הנערכת על ידי מחלקת חיילי צה"ל ונציגי הרבנות הצבאית.

בבית עלמין זה טמונים חיילים יהודיים רבים.

כמו כן טמון בו קרוב משפחה של הבארון רוטשילד שנהרג במלחמת העולם.

זכיתי לערוך סיור מודרך מרתק במקום והמדריך חוקר את בתי העלמין הבריטיים בישראל ופרסם כתבה עליהם בחוברת בשם אריאל (לא ראיתי את החוברת).

מתברר שיש בישראל מספר בתי עלמין כאלו (מלבד בית העלמין ברמלה ובירושלים)

בתמונה שצילמתי בטכס השנה נראים זרים מטעם שגרירויות שונות ממתינים להנחתם על המצבה הראשית בבית העלמין.

בטכס נכחו נציגי שגרירויות רבות ובהן מדינות חבר הלאומים ומדינות אחרות שחייליהן נספו במלחמת העולם כמו פולין, צרפת וכדומה.

הטכס בי"ם הוא מטעם הקונסוליה הבריטית במזרח י"ם. הטכס בשבת בפועל מתעלם ממדינת ישראל וזאת הסיבה שארגון הווטרנים וגופים נוספים שמשתתפים בטכסים האלה שנים רבות, מחרימים אותו בפועל. בי"ם קבורים יותר חללים יהודיים ממלחמת העולם מאשר ברמלה (והם גם מרוכזים יותר) אבל מסיבות פוליטיות (שכולם יודו בהם בחצי פה אבל לעולם לא בפה מלא) הוא נערך דווקא בשבת מוקדם (יחסית) בבוקר.

הקדמת הטכס ברמלה עקב קריאות המואזין היא אגדה נחמדה ולמרות ששני האנשים שסביר שאחד מהם הדריך אותך (בטח יואב ניצן) יודעים שאין כך הדבר, עדיין נחמד לצטט. מה שאינו אגדה הוא שהמואזין יקרא בדיוק כשתתחיל האזכרה היהודית בפינת בית הקברות. לא היתה שנה שבה זה לא היה בדיוק "בזמן".

.

אני מודה שהשנה המואזין התחיל בדיוק בזמן שציינת...

עוד פרט פיקנטי הנוגע לבית העלמין הנל.
קבור שם אחד, פריבט הארי פוטר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Flypast האמת היא שלא חשבתי לבקר שם אלמלא נתבקשתי ע"י בחור ניו-זילנדי לשים פרח על קברו של חברו הטוב שנרצח לטענתו ע"י האצ"ל. הבחור הניו-זילנדי שירת בעברו בבסיס ה-RAF ברמלה כ-SIGNALMAN כלומר מברקן או אלחוטן בסיסי, אם כי גם עלה למספר טיסות כסייר אוויר - בלוג בוק שלו מתועדת אפילו טיסה אחת על מטוס אוסטר מספר TJ-477 שלימים נקנה ע"י חברת "אווירון" והועבר לשרת ב"שירות אוויר" ובחה"א עצמו. נחזור לבחור שנהרג. שמו היה George E. Boyes ואף הוא שירת כ-SIGNALMAN. בשלב מסויים הועבר ג'ורג' לשרת במטה ה-RAF בירושלים. ג'ורג' בא ממשפחה ספורטיבית. הוא נחשב לכדורגלן מבטיח, ואפילו אחיינו לימים הפך לשחקן כדורגל בריטי ידוע. בתאריך 2.12.1946 יצא ג'ורג' יחד עם מספר חיילים נוספים למשחק כדורגל ממנו לא חזרו. נסיבות התקרית לא ברורות לנו, אך מה שהבחור מניו-זילנד ידע לספר זה שככל הנראה הספורטאים נרצחו ע"י חברי האצ"ל. בהזדמנות זאת אשמח לדעת אם מישהו יודע או יכול לברר פרטים על התקרית. אז כמחווה של רצון טוב הנחתי מספר פרחים על קברו של ג'ורג' ביום השנה ה-60 למותו, בשם חברו מניו זילנד. .

לא מצאתי פרטים על פעולת אצ"ל (או לח"י לצורך העניין) ב 2.12. ב 30.11 מוזכרות התקפות של אצ"ל על מתקנים בירושלים (משטרת מחנה יהודה ומנזר נוטרדאם) וב 5.12 התקפה כושלת על מטה ה RAF. אלא אם כן הבחור שלנו נפצע ב 30ץ11 ומת מאוחר יותר, בהחלט ייתכן שהוא לא היה קורבן של התקפת אצ"ל. מספר פעמים נתבקשתי ע"י בריטים לצלם/להניח פרחים על קברים של "אח של סבא" ונטען הוא "נהרג ע"י הארגון". הרושם שלי הוא שבזכרון הבריטי (של בני הדור ההוא) נצרב בתודעה שכל הפעולות האנטי בריטיות בין מלחמת העולם ל 1948 הן של ה irgun. אפשר למצוא מקבילות לצריבת צודעה כזאת גם אצלינו בתקופות אחרות...

דצמבר 1946 זה כבר אחרי התפרקות תנועת המרי העברי כך שקשה להניח שהיתה זו פעולה של ההגנה.

.

וזו הסיבה שכתבתי "לטענתו ע"י האצ"ל". גם חיפושים שלי לגבי תאריך זה לא הניבו דבר. יתכן שמדובר אולי בפעולה של הלח"י או פעולה עצמאית של קבוצה שלא מזוהה עם הארגונים המוזכרים. הוא הוסיף שלזכרונו מדובר ב"כנופייה של שטרן", אם כי שטרן (אברהם "יאיר") נרצח בפברואר 1942.

אני ממליץ לך על ביקור בבית הקברות שבהר הצופים (צמוד לביה"ח הדסה הר הצופים), לא פחות מרשים ומעניין.

! This is Sparta

הכנופייה של שטרן היא הלח"י, והיא נקראה בשם זה גם לאחר הרצחו על ידי הבריטים.

בכל אופן, החיפוש שלי העלה את התוצאות הבאות. הפעולה הסמוכה ביותר של לח"י שיכולה להקשר לעניין היא הטמנת מוקש ברחוב סנט ג'ורג' (כיום מאה שערים), ממנה נפגעו קשה עשרה שוטרים בריטים, כולם היו בתפקיד. מאז ועד 1947ינואר הלח"י לא ביצעו שום פעולה בירושלים (לפחות על פי המתועד בספר מבצעי לח"י, של יעקב בנאי- מפקד החטיבה הלוחמת של הלח"י).
נובמבר של 1946 היה חודש קשה מאד לבריטים, אבל בדצמבר לא נרשמו פעולות מיוחדות של האצ"ל (פרט למבצע ההלקאות בסוף החודש).

כך הם בתי הקברות שהוזכרו ברמלה ובירושלים . וכדאי לבקר ולהתרשם.

אני זוכר שראיתי , לפני שנים רבות , בחיפה מצבות רבות של חילים בריטים שנפלו במלח"ע השניה.

ניסיתי לבדוק במפת חיפה ,אך לא הצלחתי למצוא בית קברות צבאי בריטי.

אני משער שהוא קים בבית הקברות "שדה יהושע " (כפר סמיר ) במבואות הדרומיים של חיפה.

אגב ,בקשר למלחמה בין הלח"י והשלטון הבריטי ,זכור לי האירוע של מנהיג הלח"י דאז

יאיר שטרן שנרצח בדם קר ע"י קצין משטרה בריטי באמצע שנות הארבעים.

אלמנתו הגברת רוני זמיר ,הייתה מורה למוסיקה בבית הספר התיכון "טשרניחובסקי "

בנתניה ( שם למדתי בצעירותי ) .בנו הוא יאיר שטרן מן הטלוויזיה הישראלית.

גם המורה הנערץ עלי להיסטוריה (באותו בי"ס ) הד"ר אליהו ישורון ז"ל היה בזמנו חבר במחתרת.

זכורה גם הפרשה הטראגית בשנות ה40 כאשר נתפסו כמה חברי לח"י (או אצ"ל כמדומני )

ונידונו למוות בתליה ע"י השלטון הבריטי .

ואז חטפו חבריהם שני סרז'נטים (סמלים ) בריטיים בנתניה ואיימו להוציאם להורג

באם יתלו חבריהם.

הבריטים תלו את חברי האירגון ( כנאה בגרדום שהיה אז בבית הכלא הגדול שלהם בעכו ).

אגב, הפריצה הנועזת לכלא זה ושיחרור האסירים מתוארת בסצינה בסרט "אקסודוס " .

למחרת נמצאו שני הסרז'אנטים תלויים בחורשת אקליפטוסים מזרחית לנתניה. החורשה נקראת

כיום חורשת האלונים ( חורשת הסרז'אנטים ). וממוקמת מדרום למכללה האקדמית בנתניה.

כתוצאה מהזעזוע על תליית הסרז'נטים , הפסיקו הבריטים לתלות את חברי האצ"ל והלח"י .

אגב רחובות רבים בשכונה רמת אביב ג' קרויים על שמות לוחמים שהועלו לגרדום ע"י הבריטים

ומנציחים את זכרם.

הרחובות הם : שלמה בן יוסף, אבא אחימאיר, משה ברזאני , אליהו חכים, דב גרונר, אליעזר

קשאני יחיאל דרזנר, מאיר פינשטיין בית צורי ועוד.

ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד...( רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו )

נמצא בדרך יפו בחיפה, ראו סימון במפה מצורפת.



לפני שנים הייתי במקום שכמו כל בתי הקברות הבריטיים שאני מכיר בארץ מטופח להפליא.
לידו נמצא בית הקברות היהודי של חיפה מאותה התקופה.
במילה אחת: בושה

(שמן הסתם אני לא מצליח להעלות לכאן קישור אליו)......

היום קיבלתי מייל מהניו זילנדי. הוא יצר קשר עם Signalman בריטי נוסף ששירת יחד איתם ברמלה ב-1946. אותו בחור ידע לספר שהאירוע בו נרצח חברם ג'ורג' יחד עם עוד שלושה חיילים בריטים נוספים, התרחש בדרך "שבע אחיות" ליד ירושלים כאשר רכב בו נסעו עלה על מוקש שהוטמן שם מראש. לכל אלו שלא מכירים את הדרך הזו כמוני עד לפני עשר דקות - הקישור הבא יעזור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-850689,00.html
החבר מבריטניה אף דאג לציין שהסיפור מופיע באתר ההזוי שמיד אצרף קישור אליו, רק לפני זה הערה: זהו אתר אנטי ישראלי מזעזע, עוד שטיפת מוח בסגנון בו שכנינו מתמחים - נסו להישאר רגועים.
http://www.palestine-encyclopedia.c...pter05_3of3.htm
והרי הציטוט מהאתר:
2 DECEMBER 1946
At 1145 hours a jeep of 2 FOU on its way to Jerusalem was blown up at MR 16401340 near the junction of the Seven Sisters Road. 2 Airborne gunners were killed and 2 ORs of Air Formation Signals, Ramle, who were hitch-hiking, were killed. This was the first daylight road-mining incident. The charge is said to have been in position fora week. 2 Jews were seen escaping in a black taxi towards Jerusalem.
WO 261/658

2 DECEMBER 1946
At 2200 hours on 2nd December on the Haifa-Jaffa road new Benyarnina,amilitary jeep was blown up byaroadmine. One British soldier was killed, and three other British soldiers were seriously injured.
FO 371/52566


אמנם גראדיאנט הזכיר פעילות הטמנת מוקשים ע"י הלחי באותה העת - אבל אין כאן וודאות לגבי זהות המטמינים. מעניין אם המידע החדש הזה יוביל לאנשהו.

הבחור צודק.
http://www.lehi.org.il/list_train.htm

גראדיאנט - תודה על הקישור.
שמות יתר החללים הבריטים מאותו היום הם:

Signalman J. Hunter.
Gunner K.W. Baker.
Gunner C.R. Pearson.
Aircraftman 1st CL K.J. Robinson.
Corporal H. Riseborough.
השניים האחרונים הם החללים מהתקפת הרכב באזור בנימינה.

מדהים לראות את המצב של המצבות והמצב כולו של בית הקברות. משנות ה 40 + -.


אני רק חייב לדעת מי מטפח ושומר על הרמה בבתי הקברות האלה?..

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

רוב המצבות של החללים הבריטיים שם כבר הוחלפו לפחות פעם אחת. המצבות החלופיות מיוצרות באיטליה ונשלחות לארץ (או ליעד אחר לצורך העניין - בית הקברות בעזה חטף פגיעה לפני חודש ו-10 מציבות נהרסו. אלה יוחלפו בחדשות). הטיפול מבחינת הגינון הוא ע"י גננים מקומיים שיש להם מחסן שם. ברמלה הם ערבים מהמקום. הסטנדרט כמוכן גבוהה מאוד וההשקעה עצומה. גם במקומות שבהם בתי הקברות נפגעים עקב סכסוכים מקומיים, הם לפעמים משקיעים בשיקום. לדוגמא מצורפת כתבה על טיפול בבית קברות כזה בחבניה, עיראק, המקום שבו נקבר בשעתו דוד רזיאל מפקד האצ"ל:

http://www.af.mil/news/story.asp?id=123033462

.