 |
21-08-2005, 10:53
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
|
ונזכור את האשכול שנפתח ע"י Shahar__ במערכת הישנה
קישור לאשכול נפתח ב16.10.03
ביקרתי אתמול (רביעי) ב"בית התותחן" במסגרת עצמית, ואני חייב לציין שבאופן כללי
מאוד התאכזבתי.
ראשית, כל הכלים שהיו בתצוגה, היו ישנים ולא ניתן לראות כלים חדשים וכלים שנמצאים כיום בשירות. שנית, האתר עצמו מאוד מוזנח ולא מטופח. הכלים זרוקים בין עצים ושיחים ולפעמים לא ניתן לקרוא את ההסברים בגלל חרא של יונים או שסתם אין שלט הסבר!
מה שבטוח, במוזיאון חיל האוויר זה לא היה קורה.
לקחתי מצלמה, אולם לא צילמתי הרבה, כיוון שרוב הכלים מאוד ישנם, ולטעמי לפחות, לא ממש מענינים.
כלים:
"מנפץ" - טיל קרקע-קרקע בליסטי:
קוטר: 560 מ"מ.
טווח מקסימלי: 75 ק"מ.
אורך הטיל: 6.17 מטר.
משקל הטיל: 1,540 ק"ג.
תחמושת: מצרר.
ה"מנפץ" הינו טיל בליסטי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים שיועד לסיוע ארטילרי מעבר לטווח הארטילריה הקנית ולמטרות אסטרטגיות.
במקורו, הטיל פותח ע"י צבא ארה"ב במטרה לשאת רש"ק גרעיני. עם תום מלחמת יום הכיפורים, הסכימו השלטונות האמריקאים לספק לצה"ל גדוד משגרים עם מספר מוגבל
של רקטות. לצורך זה פותחו ע"י האמריקאים ראשי קרב מצרריים. בצה"ל הוקדם גדוד
סדיר אשר היווה איום אסטרטגי בהיותו מסוגל להגיע לטווחים של 65 ק"מ ולפגוע
בבירה של האיוב.
יחידת ה"מנפץ" הייתה בשירות מבצעי עד תחילת שנות ה-90. כל משגר כזה מסוגל
לירות טיל אחד כל 45 דקות.
משגר רקטות "עברי":
קוטר: 240 מ"מ.
טווח מקסימלי: 22 ק"מ.
קצב אש: 4 רקטות לדקה.
תחמושת: מצרר, נפיץ.
תוצרת: תע"ש - ישראל.
בעקבות לקחי מלחמת ששת הימים ותפיסת שלל של נשק רקטי שהיה בשימוש
בצבאות סוריה ומצרים, הוחלט בצה"ל לפתח משגר רקטי שיתן מענה לצרכי שדה
הקרב החדש. התעשיה הצבאית למדה את כל הנדרש ופיתחה את המשגר על תובת
טנק "שרמן" שהוסבה במיוחד למשימה זאת. המשגר נקרא "עברי" והרקטה נשאה
את שם הקוד "חביב".
הכלי פותח כנשק מצרר רקטי לטווחים שמעל לטווח הארטילריה הקנית.
ה"עברי" השתתף בצורה פעילה ויעילה במלחמת שלום הגליל.
הירי של היחידות על סוללות ארטילרית האויב ולחילוץ כוחותינו היה מעולה ומסתיים
בהשמדה פיזית של יחידות האויב. כלי זה ולקחים מהפעלתו במלחמת שלום הגליל היווה
בסיס לפיתוח נשק רקטי בעולם המערבי שעד אז לא הפעיל נשק רקטי במערך
הארטילריה. כתוצאה מכך הוכנס לשימוש בכל צבאות המערב ובצה"ל - המנצץ, הנקרא
גם MRLS.
נפוליאנציק:
בטח אתם שואלים למה אני כותב על הכלי הזה, כשאמרתי שכלים ישנים לא מענינים
אותי. ובכן, לכלי הזה, או יותר נכון מורשת הקרב שלו קשורה אלי באופן כזה או אחר.
יום אחד ארשום על כך.
קוטר: 65 מ"מ.
טווח מרבי: 6 ק"מ.
קצב אש: 3 פגזים לדקה.
תחמושת: נפיץ.
תוצרת: צרפת (1930).
התותח נוצר כדי לתת מענה לארטילריה בשטחים הרריים ולכן הוא ניתן לפרוק והובלה
על גבי פרדות.
במלחמת השיחרור, היות ולא ניתן היה לרכוש אלא מה שהיו מוכנים למכור, נרכשו 3
כלים כאלה ומיד לאחר מכן עוד 35 תותחים.
התותחים אוישו במהירות, הוסעו בתוך משאיות והספיקו להשתתף בקרבות משטרת
צמח ומשטרת לטרון. השתתפותם השפיעה רבות על תוצאות הקרבות הנ"ל ובשני
המקרים גרמו לנסיגות כוחות האויב. בקרב על הדגניות הצליח צוות תותח לפגוע
במספר קטן מאוד של פגזים, במחסן תחמושת סורי והפיצוץ שנוצר במקום חייב את
הסורים לסגת מעבר לגבול הבין-לאומי.
רוב התותחים היו בשימוש ללא כוונות כי כוונות לא היו בנמצא.
פגזים:
פגז 130 מ"מ - נפיץ:
פגז מרגמה 160 מ"מ - נפיץ:
פגזים לתותח 155 מ"מ M-1950. מימין לשמאל: 155 מ"מ - תאורה, 155 מ"מ - עשן
מתפוצץ/מפוקק, 155 מ"מ - נפיץ/מפוקק, 155 מ"מ - נפיץ/מפוקק/מצרר/נ"א/נ"ט -
דגם 6, 155 מ"מ - ירי/דמוי משקל/מצרר/נ"א/נ"ט - דגם 5:
סיכות וסמלים:
לצערי לא יצא לי לכתוב לאן שייך כל סמל וסיכה.
לא שוכחים: אנדרטה מאבן שנחצבה מסלעי ירושלים ובה יצקו שישה גושי בטון שצורתם כקני תותח.
על הקנים נקבעו שמותיהם של חללי חיל התותחנים, אשר נפלו בעת מילוי תפקידם, מאז ימי הצבא הבריטי, דרך מלחמות ישראל ועד ימינו אלו.
שאלה שלי: מה זה פגז דמוי משקל ?
ספר שקניתי: במהלך הביקור רכשתי את הספר "להיות תותחן" של אל"מ (מיל') עודד בונה.
למעונינים להגיע:
תותח מרגמה 160 מ"מ:
קוטר: 160 מ"מ.
טווח מקסימלי: 9.6 ק"מ.
קצב אש: 3-4 פצצות לדקה.
תחמושת: נפיץ, זרחן.
תוצרת: "סולתם" - ישראל, 1966.
חוסר היכולת של ישראל לרכוש נשק ארטילרי מודרני חייב אותה לפתח אמצעי לחימה יחודיים.
המרגמה הזאת היא תוצאה של מאמצי הפיתוח הרבים. במלחמת "ששת הימים" (1967) היה
רק גדוד אחד מצויד בנשק זה. בעקבות הצלחתו של הנשק, הוסבה המרגמה למתנייעת וצוידו
בה יחידות נוספות.
תותח 25 ליטראות:
קוטר: 87.62 מ"מ.
טווח: 12.5 ק"מ.
קצב אש: 5 פגזים לדקה.
תחמושת: נפיץ, עשן.
תוצרת: אנגליה, 1940.
תותח זה נרכש לאחר מלחמת העצמאות והיווה את עיקר מערך התותחנים עד לאחר
מלחמת ששת הימים (1967). התותח נרכש כעודפי ציוד לאחר מלחמת העולם השניה.
הכנסתו לשרות .הצעידה את החיל לעבר ארטילריה מודרנית יחסית היחידות שהיו מצוידות
בתותח זה עשו את עיקר הפעילות בקרבות ההתשה לאורך הירדן בשנים 1970-1967.
נעשה בו שימוש בירי בכינון ישיר בפעולת התגמול בקלקיליה (1956).
תותח שדה 105 מ"מ נגרר - M-102:
קוטר: 105 מ"מ.
טווח מקסימלי: 10.5 ק"מ.
קצב אש: 6 כדורים בדקה.
תחמושת: נפיץ הקשה/קרבה, עשן, מתפוצץ, עשן אפור, תאורה.
תוצרת: ארה"ב.
תותח נגרר זה נרכש בסוף שנות השישים במסגרת רכש מארה"ב בכמות קטנה, והוכנס
לשימוש בגדודי ארטילריה מוצנחים. הכלי שירת בצה"ל ביחידות מיוחדות ולא נעשה בו
שימוש במסגרת גדודים רגילים.
בעת מלחמת יום הכיפורים, צה"ל החליט לפגוע בעורף הצבא המצרי ולצורך זאת הונחתה
פלוגה על גבול עתקה ממזרח לתעלה. היחידה ירתה על מפקדת הארמיה המצרית
והוחזרה לשטחנו באמצעות מסוקים. היחידה הופעלה באינטנסיביות וירתה לעומק מערכי
האויב הנסוג בגזרת דרום התעלה מעבר לארמיה שלוש המצרית.
הכניסה חינם.
High_Hopes הוסיף:
קודם הסבר למי שלא יודע - טיווח:
תותחים יורים למרחקים גבוהים במיוחד (פחות או יותר 20 ק"מ), כרגע ללא שום אמצעי תיקון (חוץ משטת אחורי, שזה כבר לחידה אחרת),לכן למרות הטכנולוגיה המתקדמת המאפשרת מדידת מסלול תעופת הפגז בקלות ייחסית עדיין יש גורמים אשר משפעים על מסלול התעופה ואין באפשרותנו למדוד אותם, ולכן ברוב המיקרים הפגזים הראשונים לא יפגעו במטרה.
זאת הסיבה שהומצא תהליך הטיווח, יורים פגז אחד או יותר, צופים את מיקום הנפילה שלו (אם יורים יותר מפגז אחד (ובדרך כלל יורים יותר מאחד) אז עושים ממוצע) ולפי זה מורידים פקודה לסוללה בכמה לתקן את הפגז, אחרי התיקון ניתן לירות ל"תכלית" זאת אומרת לירות פגז ולצפות שהוא יפגע במטרה.
ועכשיו לחידה - עם קום המדינה הגיעו תותחים חדשים, הבעיה הייתה שלא ידעו להשתמש בהם, והיה צורך לצפות את הפגיעות ולתקן אותם כדי ללמוד לכוון, איך הדבר בוצע? (קחו בחשבון שלא היה אז מל"י ולא היה שיבטה, אז בעצם לא היו שטחי אש מסודרים שהיה ניתן לירות אליהם)
סירפד הוסיף תמונות מאחד הביקורים שערכנו שנינו במוזיאון
יוסיפון ואני ביקרנו במוזיאון לפני מספר חודשים. הוספתי כאן תמונות שצילמתי, ולא מופיעות באשכול המקורי. אני מסכים עם הטענה בדבר ההזנחה במקום - לצד כלים רבים אין כלל שילוט, והדבר מקשה על הבנה מהו הכלי ומה היתה תרומתו.
מכמ"ת 160 מ"מ
קוטר - 160 מ"מ
טווח מקסימלי - 9.6 ק"מ
קצב אש - 5 לדקה
תחמושת - נפיץ/הקשה/קרבה, חתן כלה (זרחן/הקשה), תאורה,
עשן צבעוני (קילוח).
מכמ"ת - מרגמה כבדה מתנייעת. המרגמה פותחה ע"י סולתם וצה"ל לאחר מלחמת ששת הימים, ולאור לקחי מלחמה. הכלי ערוך לקרב, משקלו 36 טון. הפיתוח המיוחד והיחודי מסוגו בעולם חייב את חיל החימוש לשנות את מרכב טנק השרמן שיוכל לעמוד בלחץ הירי הנוצר ע"י המרגמה.
יחידה ראשונה הוקמה בשנת 1968. יחידות המכמ"ת 160 מ"מ השתתפו בקרבות, הבט"ש בלבנון וסוריה בשנים 1969-1973 ובמלחמת ההתשה בסיני 1969-1970. היחידות פעלו בהצלחה במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת של"ג. רוב נטל הבטחון השוטף בגבול הצפון הוטל על יחידות מכמ"ת 160 מ"מ. דיוק הנשק ועוצמת האש הפכו לשם דבר בחיל כולו.
גדודי מכמ"ת 160 מ"מ הצליחו לשתק ביעילות רבה את מערך הארטילריה הסורית שהייתה בטווח. בגלל טווחו הקצר של המכמ"ת 160 מ"מ כל הפריסות היו קדומניות, קרובות מאוד לקוי האויב. הכלי נמצא בשימוש צה"ל עד עצם היום הזה, אך עקב בעיות בטיחות (כולל כמעט-אסון בתצוגת אש, במהלך טקס סיום קורס קציני תותחנים) מתוכנן להוציאו משירות ברגע שיימצא תחליף הולם.
תומ"ת 175 מ"מ רומח
תומ"ת - תותח מתנייע. פותח ע"י ארה"ב כמענה לטווחים הארוכים של הארטילריה המזרחית. הובא ארצה בשנת 1971 כאמצעי יחיד שיכול להגיע בטווחים לעמדות סוללות טילי נ"מ של הסורים והמצרים. בצה"ל פיתחו עבורו תחמושת מיוחדת אשר הגדילה את הטווח משמעותית.
תותח זה השתתף ב"מלחמת יום הכיפורים" ברמת הגולן ובסיני. זהו התותח אשר ירה על שדה התעופה של דמשק כדי להבהיר לסורים שדמשק נמצאת בטווח ארטילריה ישראלית. הנ"ל זירז את סיום מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. עם תותח זה בוצע חלק רב של הירי הארטילרי בדרום לבנון. היתה אפשרות לשנות את הקנה לקוטר 203 מ"מ ולבצע ירי מדויק לטווחים קצרים - 17 ק"מ. במלחמת יום הכיפורים הקנים הוסבו ל- 203 מ"מ, משום שהתחמושת הרגילה נגמרה תוך כדי המלחמה. במלחמת שלום הגליל הוסבו חלק מהקנים ל- 203 מ"מ וירו בירי בכינון ישיר להריסת מיגונים שבנו המחבלים בדרום לבנון.
תותח שדה 105 מ"מ אמריקאי נגרר M-102
קוטר - 105 מ"מ
טווח מקסימלי - 10.5 ק"מ
קצב אש - 6 כדורים בדקה
תחמושת - נפיץ הקשה / קרבה, עשן מתפוצץ,עשן אפור, תאורה
תותח נגרר זה נרכש בסוף שנות השישים במסגרת רכש מארה"ב בכמות קטנה, והוכנס לשימוש בגדודי ארטילריה מוצנחים. הכלי שירת בצה"ל ביחידות מיוחדות ולא נעשה בו שימוש במסגרת גדודים רגילים.
בעת מלחמת יום הכיפורים, צה"ל החליט לפגוע בעורף הצבא המצרי ולצורך זאת הונחתה פלוגה על גבול עתקה ממזרח לתעלה. היחידה ירתה על מפקדת הארמיה המצרית והוחזרה לשטחנו באמצעות מסוקים. היחידה הופעלה באינטנסיביות וירתה לעומק מערכי האויב הנסוג בגזרת דרום התעלה מעבר לארמיה שלוש המצרית.
מטל"ר 122 מ"מ רב-קני מתנייע BM-21, מורכב ע"ג משאית טטרה
קוטר - 122 מ"מ
טווח מקסימלי - 21500 מטר
קצב אש - 30 רקטות בדקה
תחמושת � נפיץ
תוצרת - ברה"מ, 1966
המטל"ר פותח ע"י הצבא הרוסי והוכנס לשימוש בכל צבאות מזרח אירופה. בכל מדינה המשגר הורכב על סוג רכב שונה. בגזרת הלחימה של צה"ל הוא הוכנס לשימוש בצבא סוריה ובצבא מצרים בסוף שנות ה-60. יחידות אלה פעלות בשתי הגזרות במלחמת יום הכיפורים, והסבו נזקים כבדים לצה"ל. במלחמה זו נפלו שלל לידי צה"ל כמויות גדולות של משגרים ורקטות.
חלק מהמשגרים הוכנסו לשימוש בצה"ל והופעלו בצורה מאסיבית עם תחמושת השלל במלחמת של"ג. עם גמר התחמושת הוצא הכלי משימוש בצה"ל. כלי זו בצורותיו השונות (כמות משגרים שונה על כל רכב) משמש את החיזבאללה בלבנון לירי על ישובי הגליל עד עצם היום הזה.
מחשב ירי "דוד"
מחשב ירי מיושן, שהוצא משימוש החיל לפני שנים. הכלי יוצר בישראל, ונחשב בזמנו (שנות ה-80) לשיא הטכנולוגיה וקפיצת מדרגה מעל לעבודה הידנית עם טבלאות סרגלים וחישוביות.
המקור למידע על הכלים (למעט ה"דוד") - אתר בית התותחן: http://www.gal-ed.co.il/totchanim
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 21-08-2005 בשעה 19:26.
|
|
ראשי
צ'אט
A friend in need 
- is a friend indeed 
מצב כלאיים
