המחלוקת סביב מסיבות הסילבסטר
חוגים שונים רואים בחגיגת ליל השנה האזרחית החדשה סממן של
התבוללות ו
עבודה זרה, בעיקר משום שהוא
קרוי על-שם קדוש נוצרי, ומשום שמדובר בחג לא יהודי. ישנן גם טענות על כך שכאפיפיור,
סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם. סילבסטר, שפעל ב
מאה הרביעית, עסק אמנם באיחוד הזרמים השונים של הנצרות דאז לכדי דת אחת ובדיכוי כופרים באחדותו של
השילוש הקדוש, אולם אין ראיות לכך שפעל באופן מיוחד כנגד היהודים. מקור הטענות, ככל הנראה, באחריות הכוללת של הכנסייה הנוצרית לפרעות ממניעים דתיים ביהודי אירופה, בתקופות מאוחרות יותר.
בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה, קטגוריה אליה נכנסת הנצרות על דעת רוב הפוסקים, ב
משנה תורה ל
רמב"ם (הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז' הלכה ג'), מצוין "עבודה זרה עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה" ו
הכסף משנה מפרש במקום כי מדובר גם בחגים של עובדי עבודה זרה האסורים בהנאה.
מסיבות דומות הודיעה מחלקת ה
כשרות של
הרבנות בערים שונות כי תשלול את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר. הרבנות נסוגה מדרישתה לאחר שהוגשה עתירה ל
בג"ץ בעניין זה.