גרנו בהרצליה, רענה, כפר שמריהו ורמת השרון, אבל חשקנו בנדל"ן של פתח תקווה. בסוף נשארנו בלי כלום - אז מה הפלא שיש לנו מעיים מלאים?...

אחד מצעירי השבט בעבר, מוראד אבו קישק, שיחק בהפועל פ"ת לפני כעשר שנים...

אברהם שפירא סיפר כי כאשר אנשי השבט ארזו את מיטלטליהם בכוונה לנדוד מזרחה - פנה אליהם וניסה בכל כוחו לשכנעם להישאר במקומם. הוא הצליח לשכנע בכך רק את אחיו הצעיר של שיך אבו קישק וזו המשפחה המתגוררת היום ברמלוד.

ומחידות לשאלה אמיתית ומהותית יותר - אתר בשם 'זוכרות את הנכבה' המעוצב היטב מביא נתונים 'סדורים' אודות מצב הכפרים הפלשתינאיים ערב מלחמת העצמאות. באתר נתוני אוכלוסין השונים מהותית מתוצאות המפקד הבריטי של 1931 ורשומי שטחים המייחסים אלפי דונמים ולפעמים יותר מכך לכפרים קטנטנים אשר בחלקם לא הופיעו כלל במפת הPEF . לצערי, אומצו מקור זה ודומיו ע"י קבוצת כותבים רדיקלים מאורגנת בויקיפדיה ונראה כי אמינות המקור קבילה בעינהם. האתר מתמלא בנרטיב הפלשתינאי בחודשים האחרונים [בחלק מן הערכים המוקדשים לכפרים שחרבו מכונות חטיבות ההגנה: 'הכוחות הציוניים'...] וחלק מן המטרה היא ליצור מראית עין של רצף התישבותי פלשתינאי בכלל הישובים שחרבו.

ולשאלות:
[1] מה הייתה דרך רישום הקרקעות ויחוסם תחת השלטון העותומני. כיצד וממי זכו במאה התשע עשרה חיריה או סלמה הקטנטנות דאז, או שבט אבו קישק שמנה בטרם עזיבתו פחות מאלפיים נפש לקבל לידיהם עשרות אלפי דונמים אשר בחלקם הגדול כלל לא עובדו ומן הסתם לא הייתה לכפריים כל זיקה אליהם. לעיתים היה מדובר בשטחי בור המרוחקים קילומטרים רבים מן הכפרים. למותר לציין כי בעבור אותם דונמים שילמו הרוכשים היהודיים טבין ותקילין...
[2] אותה קבוצת גופים מתעדים שצצה בשנות ה90 - מה מידת מהימנותה [מעבר להבט הפוליטי תעמולתי]. האם החומר המתפרסם מבוסס על חקר ארכיונים ושטרי מכר בתורכיה, פסקי דין ישנים המתועדים במסגדים ותיקים או על בסיס מסמכים שהותירו הבריטים או שמא רק על זכרונו של הנכד של המוכתר? מה דרך גביית העדויות ומה ההתיחסות המדעית-מקצועית לסוג זה של תעוד? [ראה מקרה טדי כ"ץ]
[3] האם יש מקור עברי מהימן המרכז מידע על אותם כפרים שחרבו, האם חוקרי א"י ציוניים הקדישו כלל שימת לב לתחום האמור [מעבר לשורות הבודדות שכתב וילנאי על כפרים אלו בספריו הראשונים]. מן הסתם היה קיים חומר גולמי כלשהו בנושא בידי הש"י למשל.
במצב הנוכחי - באם תרשום לדוגמא אל-חיריה בגוגל - כל שתקבל הוא את גרסת פלשתיין-ריממבר ואת ההעתק שלה תחת מעטה ויקיפדיה [ואולי הקשרים בודדים באתר אלכסנדרוני].

יש גאון אחד שם שריצף את googlearth בנעצים עם שמות של ישובים שחרבו. הבעיה היא שבהרבה מקרים (כמו על כל מיני גבעות קירחות בהר הנגב) לא צריך עין טובה והגיון מבריק בשביל לשים לב שמעולם לא גר שם איש ואפילו מעגל אבנים למדורה לא עשו שם...

דרך אגב: בכמה מקרים שבהם שולבו בסיפורי ההיסטוריה של היישוב סיפורים (לא מזמן מלחמת העצמאות) שיכולתי לבדוק את המידע עליהם ממקורות אחרים, לא יהודיים ולא ערביים, המידע היה מאוד לא מדוייק, לא נכון ובהרבה מקרים נעשה על סמך היקשים שגויים ממקורות היסטוריים ולא על סמך מקור של תושב הכפר או מקור כתוב על הכפר!

לדוגמא לאחרונה ראיתי סיפורים שיוחסו לכפר סרפנד אל חרב (בתחום נס ציונה) שלמעשה אירעו בכפר סרפנד את עמר (צריפין)! כמשיח על פי תומו, וכדי להוסיף סיפור רקע לצרפנד, סיפרו על המחנה הבריטי וציינו שמשם יצא "הקולונל הציוני מרגולין שהוביל חיילים ציוניים ללא אישור לתקוף את הערבים".

מעניין שלערבים וידידיהם יש המון זמן לזהם את ויקיפדיה, אבל אין להם זמן לדאוג שיהיו יותר מ-20 אלף ערכים בויקיפדיה הערבית! אני חושב שזה די מסכם את הבעיה העיקרית שמביאה לנחשלות הערבית.

.

בעקרון, רישום התחריר (מפקדי האוכלוסין) והדפתרים התנהל לאורך כל תקופת קיומה של האימפריה - ותמיד נשמרו שני עותקים (אחד בארכיון האיסטנבול, שרק חלק קטן ממנו קוטלג עד היום) וחלק שני
נשמר בסנג'קים עצמם - כשלפעמים הוא נשמר בבתי דין שרעים ולפעמים אצל הסנג'ק-ביי המקומי).
עד כמה שאני יודע, העת'מאנים היו די אמינים באופן הרישום שלהם, אבל רק כדי להיות בטוח במאה
אחוז - אני יכול לברר זאת עם אחד מברי הסמכא הטובים ביותר לאימפריה העת'מאנית בכלל,
ושלטונה בא"י במאה ה19, בפרט.
תוך כמה ימים תקבל תשובה מלאה