23-10-2006, 12:23
|
|
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
חליל אירי- סקירה
מהו חליל אירי?
החליל האירי הוא חליל עץ עם שישה חורים, שדומה מאוד לחלילי הבארוק מהמאה ה-17. טווח הצלילים- שתי אוקטבות. חליל זה הוא פופולרי במוזיקת עם או מוזיקה קלאסית, ויש לו צליל רך ועדין יותר מחליל המתכת. הנגינה בחליל מתבצעת בדומה לזו של חליל צד- שסתומים הסוגרים את החורים ומפיקים צלילים שונים.
חליל בארוק
כלי נגינה זה קיים באירלנד מהמאה ה-11 (ידוע על חלילנים מדבלין והסביבה). בתחילה נהוג היה שילדים מכינים את החליל ככלי משחק/ נגינה פשוט. לפני המאה ה-18 לספירה לא היתה מסורת הכנת חלילים או מנהג כזה באופן מסורתי. בשנים אלו החלו לצוץ חלילים מעץ אצל עשירי הקהילות, שהתנסו בנגינה כחובבים. במאות 18-19 לספירה, תפס החליל תאוצה והחלו מכירות של אלפי כלים מדבלין ועד לונדון. עד המאה ה-19 רק ליחידי סגולה היו חלילים, אך אז זה הפך לכלי בשימוש הכל, אך תמיד נחשב ככלי לחובבנים. בתקופה זו מקצוען לא היה "נתפס" עם חליל כשהוא מלווה ערב ריקודים, לדוגמה.
למרות ש"טירוף" החליל הגיע לכל מחוזות אירלנד, היתה לאנשים במחוזות המערב זיקה מיוחדת אליו. נגני החליל המסורתיים נהגו לנגן בו ללא תווים, אך כיום מתאימים יצרני החליל את צליליו לתווים ע"מ שניתן יהיה ללוות או לנגן מוזיקה ע"פ תווים. החליל המסורתי הוא חליל D (כשבסגירת כל השסתומים מופק הצליל D)
כשהתחילו להופיע חלילים בחנויות, החלו האירים לקנותם בהתלהבות רבה, אולם החליל הרגיל לא סיפק את צרכם למוזיקה שניגנו. בחליל הרגיל או באבוב היו יותר מדי חורים ותווים שלא התאימו לסוג המוזיקה האירית. לאט לאט פחתה התלהבותם והם החלו בייצור עצמי של חלילים שיתאימו לצרכיהם. חלילים אלה ניחנים במעט חורים יחסית, אך החורים רחבים, מה שנותן אפשרות לצלילים עמוקים ומסתוריים.
מכיוון שבמאה ה-19 נהגו באירלנד לנגן בחליל רק בתוך הבית ובמקומות בהם לא נדרשה עוצמה מיוחדת מהצליל שמופק, לא נטו להתשמש בצלילים הצורמניים של האוקטבה השלישית. כיום (בהופעות ואירועים) ישנם אמצעים טכנולוגיים המתגברים על האוקטבה השלישית ומאפשרים לנגן כבימים עברו.
בשנות ה-50 וה-60 היתה פריצה פתאומית של המוזיקה האירית לשוק העולמי, ולא ניתן היה למצוא חליל אירי אמיתי. כל חלילי העץ האיריים נעלמו, ואנשים החלו להשתמש בחלילים מפלסטיק.
מעולם לא קיבל החליל את המעמד וההערכה כמו כינור או חצוצרה, וכנראה זו הסיבה לכך שישנן הקלטות מעטות ביותר של נגני חליל. רק בשנים האחרונות צצו נגני חליל ידועים כמאט מולוי, נגן בלהקת הצ'יפטיינס. הצ’יפטיינז היא להקת המוסיקה הקלטית המסורתית המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם כיום, ואחת מהלהקות המרכזיות שהעניקו למוסיקה האירית מעמד של כבוד בתחום מוסיקת העולם. הצ’יפטיינז הוקמה בדאבלין ב- 1963 כאשר התאגדו להרכב כמה מטובי המוסיקאים של אירלנד. הלהקה שנוצרה מהווה עד היום את אחד ההרכבים האיכותיים ביותר של מוסיקה קלטית שנוצרו אי פעם. למרות שבתחילת שנות ה-60 הייתה המוסיקה האירית המסורתית הפופולרית בדרך כלל ווקאלית, מנגנים הצ’יפטיינז בעיקר מוסיקה אינסטרומנטלית. (מומה)
להקת הצ'יפטיינס. נגן החליל, מאט מולוי, משמאל.
חלילי עץ דורשים תחזוקה מיוחדת- יש להרחיקם ממקורות חום ואור שמש. במקומות יבשים יש לדאוג ללחות מספקת עבור העץ לבל יתייבש וייסדק.
קטעי נגינה:
קטע 1
קטע 2
קטע 3
קישור לעמוד הבית של להקת הצ'יפטיינס --- לחץ כאן
_____________________________________
|