|
10-09-2006, 13:17
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.01.05
הודעות: 4,584
|
|
חבר'ה תפסיקו לבלבל ולהתבלבל.
אחד מיסודות תורת הבטחון שלנו אומר שיש להעביר את המלחמה לשטחו של היריב ויש לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר - וזאת כיוון שאנחנו מדינה קטנה עם אוכלוסיה קטנה, אין אנו יכולים לספוג ימי לחימה בשטחנו ואין אנו יכולים לספוג מלחמת התשה ארוכה. אויבנו לעומת זאת מצטיינים בשטחים וכוח אדם שמבחינתנו הוא כמעט אין סופי, בכל מלחמה שהיתה לנו אויבנו ספגו אבידות קשות הרבה יותר מאיתנו, ואיבדו שטחי ארץ נרחבים, ועדיין הם מגיעים ומנסים להשמידנו.
ספירת גופות היא משימה שעיקרה להעלות את המורל של הסופר, כל מה שהחיזבללה עושה כרגע זה שיקום שורותיו ע"י גיוס מתנדבים חדשים, התחמשות מחודשת ואימונים. אין לארגוני הטרור הנלחמים נגדנו בעיה של גיוס כיוון שהמניע למלחמה נגדנו הוא בעיקרו דתי ואין בעיה "לשטוף את מוחם" של חבר'ה צעירים לצאת למלחמה נגד צבא השטן היהודי, בדיוק כמו שהיה לאורך כל הדורות (כולל כמובן סיפור ערבוב דם תינוקות נוצרים במצות הפסח וכו'...).
אני מסכים שהדרך היחידה להגיע להכרעה היא להגיע להשמדת מסה קריטית (לוחמים / ציוד מקומות ישוב) אולם אני לא חושב שנגיע לכך אי-פעם, הן בגלל הסיבות שהזכירו לפני והן מהסיבה הפחות פופולרית להבנה שפשוט אין לנו את החוזק הנפשי להרוג באויבנו עד אשר לא ירימו ראש. ולכן מלחמות ימשיכו להתחולל פה, וגם בני הקטנים ישרתו בצבא, ולעד נוכל חרב עד שיקום לנו יהושוע בן-נון חדש שיהיה מסוגל להכריע קרבות הכרעה אמיתית. ורק תזכורת קטנה על הדרך בה מבצעים הטעיה ותחבולה ומגיעים להכרעה (לפני פון קלאוזביץ') :
ציטוט:
ח,ג וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-עַם הַמִּלְחָמָה, לַעֲלוֹת הָעָי; וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ, גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַיִּשְׁלָחֵם, לָיְלָה. ח,ד וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר--אַל-תַּרְחִיקוּ מִן-הָעִיר, מְאֹד; וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם, נְכֹנִים. ח,ה וַאֲנִי, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי, נִקְרַב, אֶל-הָעִיר; וְהָיָה, כִּי-יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה, וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם. ח,ו וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ, עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן-הָעִיר--כִּי יֹאמְרוּ, נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה; וְנַסְנוּ, לִפְנֵיהֶם. ח,ז וְאַתֶּם, תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב, וְהוֹרַשְׁתֶּם, אֶת-הָעִיר; וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּיֶדְכֶם. ח,ח וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת-הָעִיר, תַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ--כִּדְבַר יְהוָה, תַּעֲשׂוּ; רְאוּ, צִוִּיתִי אֶתְכֶם. ח,ט וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיֵּלְכוּ אֶל-הַמַּאְרָב, וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי, מִיָּם לָעָי; וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעָם. ח,י וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְקֹד אֶת-הָעָם; וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם--הָעָי. ח,יא וְכָל-הָעָם הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ, עָלוּ וַיִּגְּשׁוּ, וַיָּבֹאוּ, נֶגֶד הָעִיר; וַיַּחֲנוּ מִצְּפוֹן לָעַי, וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין-הָעָי. ח,יב וַיִּקַּח, כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ; וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב, בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי--מִיָּם לָעִיר. ח,יג וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה, אֲשֶׁר מִצְּפוֹן לָעִיר, וְאֶת-עֲקֵבוֹ, מִיָּם לָעִיר; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעֵמֶק. ח,יד וַיְהִי כִּרְאוֹת מֶלֶךְ-הָעַי, וַיְמַהֲרוּ וַיַּשְׁכִּימוּ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי-הָעִיר לִקְרַאת-יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה הוּא וְכָל-עַמּוֹ לַמּוֹעֵד--לִפְנֵי הָעֲרָבָה; וְהוּא לֹא יָדַע, כִּי-אֹרֵב לוֹ מֵאַחֲרֵי הָעִיר. ח,טו וַיִּנָּגְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵיהֶם; וַיָּנֻסוּ, דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. ח,טז וַיִּזָּעֲקוּ, כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בעיר (בָּעַי), לִרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּנָּתְקוּ מִן-הָעִיר. ח,יז וְלֹא-נִשְׁאַר אִישׁ, בָּעַי וּבֵית אֵל, אֲשֶׁר לֹא-יָצְאוּ, אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּעַזְבוּ אֶת-הָעִיר פְּתוּחָה, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
ח,יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר-בְּיָדְךָ אֶל-הָעַי--כִּי בְיָדְךָ, אֶתְּנֶנָּה; וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר-בְּיָדוֹ, אֶל-הָעִיר. ח,יט וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ, כִּנְטוֹת יָדוֹ, וַיָּבֹאוּ הָעִיר, וַיִּלְכְּדוּהָ; וַיְמַהֲרוּ, וַיַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ. ח,כ וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה, וְלֹא-הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס, הֵנָּה וָהֵנָּה; וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר, נֶהְפַּךְ אֶל-הָרוֹדֵף. ח,כא וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל רָאוּ, כִּי-לָכַד הָאֹרֵב אֶת-הָעִיר, וְכִי עָלָה, עֲשַׁן הָעִיר; וַיָּשֻׁבוּ, וַיַּכּוּ אֶת-אַנְשֵׁי הָעָי. ח,כב וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן-הָעִיר, לִקְרָאתָם, וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה; וַיַּכּוּ אוֹתָם, עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט. ח,כג וְאֶת-מֶלֶךְ הָעַי, תָּפְשׂוּ חָי; וַיַּקְרִבוּ אֹתוֹ, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ. ח,כד וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה, בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בּוֹ, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי-חֶרֶב, עַד-תֻּמָּם; וַיָּשֻׁבוּ כָל-יִשְׂרָאֵל הָעַי, וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי-חָרֶב. ח,כה וַיְהִי כָל-הַנֹּפְלִים בַּיּוֹם הַהוּא, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה--שְׁנֵים עָשָׂר, אָלֶף: כֹּל, אַנְשֵׁי הָעָי. ח,כו וִיהוֹשֻׁעַ לֹא-הֵשִׁיב יָדוֹ, אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים, אֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הָעָי. ח,כז רַק הַבְּהֵמָה, וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא, בָּזְזוּ לָהֶם, יִשְׂרָאֵל--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת-יְהוֹשֻׁעַ. ח,כח וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ, אֶת-הָעָי; וַיְשִׂימֶהָ תֵּל-עוֹלָם שְׁמָמָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ח,כט וְאֶת-מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל-הָעֵץ, עַד-עֵת הָעָרֶב; וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת-נִבְלָתוֹ מִן-הָעֵץ, וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל-פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}
|
_____________________________________
! This is Sparta
|
|