בכיר אמ"ן הזהיר מראש את רה"מ: הרחבת הפעולה - טעות

מאת זאב שיף

שני קצינים בכירים הביעו התנגדות מקצועית נמרצת לכוונה לצאת להתקפה קרקעית אחרונה בדרום לבנון, כשכבר היה צפוי שבימים הקרובים תתכנס מועצת הביטחון ותצביע על החלטה להפסקת אש. השניים הם ראש אגף המבצעים במטכ"ל, אלוף גדי אייזנקוט, וראש חטיבת המחקר באגף המודיעין במטכ"ל, תת-אלוף יוסי ביידץ.

ההחלטה על הפעולה נפלה ביום רביעי, 9 באוגוסט. עמדתו של ביידץ, כאיש מודיעין, היתה כי פעולה ברגע האחרון לא תשפיע בצורה משמעותית על האויב או תביא להישגים. עוד בטרם הוכרז על ההחלטה להרחיב המבצע, הוא הבהיר את עמדתו במכתב ששלח לראש הממשלה, אהוד אולמרט, ולשר הביטחון, עמיר פרץ; העתק מהמכתב שוגר גם לרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ. אייזנקוט התנגד לפעולה מסיבות מבצעיות.

סביב שני קרבות מרכזיים במלחמה האחרונה מתנהל ויכוח מקצועי: הראשון, בשלביה הראשונים של הלחימה, הוא הפעולה נגד העיירה הלבנונית בינת ג'בייל, שפעילי חיזבאללה בנו בה מערך בונקרים ומנהרות. העיירה נתפשה בישראל כיעד סמלי, משום ששם נאם נאסראללה את נאום "קורי העכביש" המפורסם שלו. צה"ל ספג בה אבדות רבות.

השני הוא הפעולה הקרקעית האחרונה. כאשר הוחלט עליה, ביום רביעי, היה זה סמוך להתכנסות מועצת הביטחון וההכרזה על הפסקת אש. הכוחות החלו לנוע, אך לפתע התקבלה החלטה לעכב את המתקפה ב-24 שעות. למחרת הוחלט על דחייה נוספת של יממה. כתוצאה מכך, כוחות רבים "נתקעו" בשטח, וביומיים אלה נהרגו תשעה אנשי יחידה עלית.

ההחלטה הסופית להתחיל במתקפה נפלה ביום שישי בצהריים, כאשר בסך הכל נהרגו בפעולה 33 חיילי צה"ל ורבים נפצעו.

כעת מתברר, כי כבר באמצע השבוע התנהל ויכוח נוקב על פעולה זו. חלוץ תמך בה לחלוטין, וזו דעתו עד היום. לעומתו, אייזנקוט התנגד לה מסיבות מבצעיות, התנהגות שגורמים מגדירים "נחרצת". אך ההתנגדות יוצאת הדופן ביותר היתה של ביידץ. הוא לא הוזמן לישיבת הקבינט בימים שקדמו להחלטה על הפעולה, ובחר להביע את דעתו במכתב לראש הממשלה - כשהמכותבים הם שר הביטחון והרמטכ"ל.

עמדתו של ביידץ כראש חטיבת המחקר המודיעיני היתה, כי פעולה ברגע האחרון לא תשפיע בצורה משמעותית על האויב ותזכה להישגים מועטים. חלוץ אמר לו בתגובה, שאין הוא מתנגד להבעת דעתו אך סבור שהיה עליו לומר זאת לרמטכ"ל ולא לכתוב ישירות לראש הממשלה. לעומת זאת, אנשי מודיעין בכירים ורמטכ"לים לשעבר סבורים כי היתה זו חובתו, ולא רק זכותו של ראש חטיבת המחקר, להביע דעתו ואף לפנות ישירות לראש הממשלה.

כאשר הובאה תוכנית הפעולה ללשכת ראש הממשלה, נמצא כי גם מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, אלוף גד שמני, מתנגד לה. הוא הביע דעתו בפני ראש הממשלה ואמר כי עדיף לא להיכנס לפעולה זו באותו שלב.

לפני תחילת הפעולה אמרה צמרת צה"ל כי הצבא יוכל להשיג יעדיו ב-96 שעות, כאשר לכוחות עמדו בסופו של דבר רק 72 שעות. בחמש לפנות בוקר ביום שבת קיבלה מועצת הביטחון את החלטתה על הפסקת אש. במטכ"ל אמרו, כי ההחלטה שופרה בגלל פעולת צה"ל, וכי לולא זאת היתה זו החלטה פושרת נגד חיזבאללה. הפסקת האש אושרה על ידי הממשלה בישיבתה ביום ראשון, וביום שני בשמונה בבוקר נכנסה לתקפה.

זאב שיף

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אי הרחבת הפעולה בשלבים ההתחלתיים-טיפשות מאין כמוה.

"חכם לומד מכל מלמדיו"...