אולי שכל אחד יספר על פדיחה או יותר שקרו לו?

פדיחה קטנה שהיתה לי לפני כמה ימים - אומנם לא פדיחה הכי גדולה אבל חייב להתחיל עם משהו.
סוף משמרת לילה המפתחות של השירותים של מקום העבודה ומפתחות הבית נמצאים בכיס שלי, במקום להחזיר לארון המפתחות את מפתחות השירותים, הכנסתי את מפתחות הבית ואת מפתחות השירותים השארתי בכיס. הגעתי הביתה (שהיה פתוח) והלכתי לישון.
כשהתעוררתי מיליון שיחות ממקום העבודה שלא נענו. אני חוזרת אליהם והם בהיסטריה של החיים שכל המשמרת הם לא יכלו להכנס לשירותים P: כמובן שהגעתי מייד להחזיר את המפתחות

זה מה שמשמרת לילה עושה לך

בתור קיבוצניק טמבל לתפארת מדינת ישראל, יש לי שתי פאדיחות שקשורות לחקלאות (ולא, אין בפדיחות שום דבר שקשור לרפת או לפרות, כמו שחצי עולם מצפה שיהיה). למעשה, שתיהן קשורות לטרקטורים:

בקיבוץ של פעם, נהיגה לא היתה בהכרח קשורה לרשיון - בסוף כיתה ט' כבר דהרתי ברחבי המטעים ופרדסים, כמו כל חקלאי טוב. במהלך קטיף האבוקדו (שנופל בטעות על אמצע החורף) שלחו אותי להביא למשטח ההעמסה עגלה עם שני מיכלי פרי מלאים - בגלל שהיה קר-מוות והקוח היתה חזקה, סגרתי את הצ'וקו (כובע) של הדובון ויכולתי לראות רק קדימה. אחרי נסיעה של 10 דקות הגעתי, והבוס שלי בא אלי עם מבט מוזר על הפנים ושואל "נחמד שהגעת כל כך מהר - איפה העגלה עם הפרי?" - הסתכלתי אחורה, ובאמת שלא ידעתי מה לענות כי היא פשוט לא היה שם...בסוף מצאו אותה, בתוך תעלה במרחק קילומטר משם!

חלפו שלוש שנים. התבקשנו לעזור בקטיף הבננות. בשונה מהאבוקדו, בננות מעמיסים על שיירה של 7-9 עגלות קשורות לטרקטור - מה שמכונה "רכבת". נהג הרכבת נוסע כל פעם קצת ועוצר כדי שיעמיסו עליו - בגלל שהרכבת ארוכה, הרבה פעמים בכלל לא רואים מי מעמיס ומתי. במקרה אחד החבר'ה סיימו להעמיס ואני שמתי גז, ושניה אחרי זה שמעתי צרחה וכולם רצו לקצה האחורי של הרכבת. סחבק עלה למתנדבת הולנדית חמודה על הרגל

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

סחבק עלה למתנדבת הולנדית חמודה על הרגל

נו לפחות יצא מזה משהו??

אמשיך את סיפורי הקיבוץ של סירפד והפעם דווקא בנושא פרות.
רק בשביל הפרוטוקול, פרות זה נושא שהפך למיתוס בקיבוץ שלי, בגלל שהעבירו את הרפת לקיבוץ אחר ומאז אין פרות בקיבוץ. כל סיפורי הפרות שלנו, טמונים בהם המון משקעים וזכרונות ילדות מתוקים.

בחליבה יש שני אנשים בד"כ (אלא אם מגיע גם מתלמד טירון, ואז יש שלושה).
זה שמרכיב את המכונת וואקום לעטינים של הפרה, וזה שמנקה את המכונות כשהפרה מסיימת את החליבה והוא גם דואג להביא את הפרות, ולהחזיר אותן לחצרות שלהן.
החולב השני (זה שמביא את הפרות) צריך לפתוח ולסגור סדרה של שערים ומחסומים בשבילי הרפת, כדי שהפרות (הטיפשות מאוד יש לציין) ידעו לאן ללכת. אם פתחת שערים לא נכונים, הן ילכו בשביל שייצרת לחצר כלשהי, מבלי לשים לב שהן לא נמצאות 'בבית'.
מעשה שהיה כך היה.
לאחר שעות עבודה מאומצות בחום הידוע לשמצה של חודש אוגוסט, כשסחבק ועמיתו למקצוע, עובדים בשמש לתקן את רשתות הצל מעל אחת החצרות, נשמעת צעקה שהגיע זמן החליבה ואני בתורנות.
מכיוון שלקח לי קצת זמן להגיע, כבר התחילו בחליבה בלעדי ואני קיבלתי למעשה את תפקיד חולב 2, זה שצריך להביא את הפרות (העבודה של חולב 1 יותר מאומצת ולכן הזמן עובר יותר מהר, והחליבה פחות משעממת, מה גם שהוא מסיים את החליבה קודם).
כל כמה זמן אני מוציא קבוצה לחליבה ומחזיר קבוצה אחרת.
בסוף החליבה רץ אלי מנהל הרפת ושואל "איפה קבוצה 3?".
אני עייף מיום עבודה חם, הולך ורואה שחצר 3 ריקה מפרות.
בד"כ זה אומר שהקבוצות התערבבו בגלל שהחולב טעה בסדר פתיחת השערים אבל לא מצאנו את הפרות בקבוצות האחרות. זה היה די משעשע לראות חצר ענקית פשוט ריקה מפרות, אבל את המנהל שלי זה הצחיק קצת פחות
בסוף מצאנו אותן מחוץ לרפת, אוכלות קוצים ושאר ירוקים למינהם ,בנחל שזורם בסמוך לרפת.
מסתבר, ששכחתי לסגור את השער כשיצאתי עם הטרקטור אחרי שתיקנו את רשתות הצל.

זה דווקא היה מחזה יפה.
אנשים עוברים ורואים עדר פרות פשוט הולך לו חופשי לעשבים הירוקים. לו רק היתה לי מצלמה

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

בוקר. מגיע לעבודה. אין הרבה שיחות, אז גולשים בכיף. נכנס לאתר של טורנטים. קופץ פופ-אנדר, ושניה אחר כך המחשב מתחיל להשמיע בקול גניחות שאי אפשר לטעות בהן!
מתוך 80 מחשבים, נפלתי על אחד היחידים בעבודה שיש להם רמקול שעובד

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה מה שאתה עושה בבוקר כשאתה מגיע לעבודה P:

חשבתי שאני נכנס לאתר ללימוד מתמטיקה, לא אנטומיה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה היה במקום העבודה הקודם שלי,סטרטאפ קטן שנסגר לפני שנתיים וחצי. אני נכנסת לחדר השרתים הגדול שלנו,שהוא די חשוך וקר,ומתרכזת בבדיקות של המערכת. מכיוון שאני קטנה,ועמדתי מאחורי מדף,אי אפשר היה לראות אותי בחושך. מנהל הרשת נכנס לחדר,סוגר את הדלת ומתחיל להתפשט
למרבה המזל,בדיוק זזתי קצת מהמחשב,והוא הספיק להוריד רק את החולצה. כשהוא שם לב שהוא לא לבד,הוא החליף צבעים והתפדח לחלוטין. אני דווקא שמרתי על קור רוח וניסיתי להרגיע אותו. מאותו היום,הוא נזהר להחליף את הבגדים רק בשירותים.

יום אחד נכנסתי לחדר של שותף בדירה סמוכה (הדלת לא היתה נעולה) כדי להזמין אותו לצאת עם עוד חבר, אני פותח בשקט את הדלת תוך כדי דפיקות קלות (שתוך חשש שהוא ישן) מכניס את הראש תוך כדי שאני קורא לו... ואופססס הוא בדוגי סטייל עם איזו יזיזה...

מהשביל לחדר האוכל
בדרך לארוחת ערב עם שבדית מהממת בעוד אני חושב על המשפט הבא שיקדם אותי אליה (גיל 17)
בני מעיי מקדימים אותי, בשבריר של שניה אתי מתחיל לגרור רגלים ולבעוט בשביל (יענו להוציא צליל דומה).
הנ"ל צוחקת ואומרת לי שהטכס של הבעיטות זה הדבר הכי חמוד שעשיתי עד אז ומכבדת אותי בנשיקה.

רק נשיקה?!

אני כתבתי איפה.

אישהו השיחה התגלגלה לזה שדיברנו על הילדים שלנו , ואז אחד מהצוות(רווק) אומר" הלו הלו , איך הגעתם לזה , אין לי מושג על מה אתם מדברים"
עניתי לו "הבעיה איתך שאתה היחיד פה שאין לו ילדים"
אז הבחורה(רווקה בת 30+) שישבה לידי אמרה לי אמרה " מה איתי ?אותי אתה לא סופר כבר , אין לי תקווה הא?"

אופסי
מאז היא מזכירה לי את זה בכל שיחה שלנו , לא עוזר שהסברתי לה שכשמדובר בה כבר איבדנו תקווה

It's Never Lupus

במקום העבודה שלי זה בדיוק להיפך: רק לשניים יש ילדים,ואנחנו כבר לא צעירים. רק לפני שבוע הסברתי למזכירה שלנו שאם היא רוצה ילדים אז שתתחיל לעבוד על זה בהקדם,כי פוריות של אישה יורדת משמעותית בגיל 35.

אהבתי את החתימה

ואותו במיוחד

It's Never Lupus

חודש שעבר , מלון שרתון בת"א , בעל כורחי הגעתי לעיר העמוסה הזאת לפגוש חברים מהשרות לאיזה הפוך בלובי של המלון.
תוך כדי ישיבה במקום הסתבר רק שמירי מסיקה הזמרת יושבת כורסה אחת לידנו , מסביבה המוני אנשים שכול רגע נגשים אליה ומבקשים חתימה , רק מה , שאני לא זהיתי אותה לא אני ולא שני החברים שאיתי , לא מכירים את השירים שלה ובטח שלא אותה
בקיצור , הסקרנות גברה עליי , סובבתי את הראש ובשיא הנימוס ,
-" שלום - אפשר בבקשה לדעת מי את ? "
היא : "מה ? "
-" אני רואה שכולם נגשים אלייך חתימות וכול הבלגן , אז בסה"כ רציתי לדעת עם מי הכבוד שיושב לידי "
-"אני מירי מסיקה"
-"אחלה, ואני שי "
מנסים לבחוש ולנסות להבין מי זאת לעזאזל מירי מסיקה , ועדיין לא קלטנו
בשבריר של שנייה . רק כדי לשחק אותה כאילו שאנחנו בעצם יודעים מי היא
-"אהה , OK מצטערים , את אחלה שחקנית , כול הכבוד פשוט מוכשרת"
- " מה שחקנית - אני זמרת "
בשלב הזה כבר הובנה גודל הפדיחה , עברנו בנימוס מקום, וזהו .

אפילו אני יודע מי זאת.... (טוב נו בערך )...

ממתי הולכים לשאול בן אדם שקולטים שהוא מפורסם, מי הוא?
אתה לא יודע... מילא... אבל למה לבוא לשאול את הבן אדם עצמו?

נשמע מוזר.

לא מעניין אותי מה נשמע לך מוזר ומה לא .

אם כן, אז......

האצבע היא אותה האצבע רק המציצה משתנה.


אתה ממש לא חייב להגיב, זה בצחוק.

חזרתי מלבנון וגמרתי תוך 10 שניות

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מזכיר לי את הבדיחה של שלום אסייג "חברה שלי אמרה לי: 'אתה סובל משפיכה מוקדמת', אז עניתי לה 'אני לא סובל...'"

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

It's Never Lupus

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kukURIku חזרתי מלבנון וגמרתי תוך 10 שניות

מי מדד את הזמן?

מכיוון שהוא מעט יותר פיקנטי אז אתחיל בסיפור השני.

אמצע שנת 1999, אני בשיעור נהיגה.
נוסעים באחד הרחובות המרכזיים בקריות, כשלפתע התנועה נעצרת ואנו רואים מכונית ובה נהגת מנסה לבצע פרסה באמצע הכביש. היא חנתה בצד אחד של הכביש וניסתה להסתובב לנתיב הנסיעה לכיוון ההפוך.
תוך כדי המאבקים שלה עם ההגה התפתח לו פקק קטן של ארבע/חמש מכוניות לכל כיוון.
התחלתי לסנן כמה קללות כלפי אותה נהגת, ולאחר מכן ראיתי שיש לה גם שלט של נהגת חדשה, מה שרק דירבן אותי להמשיך בשלל האיחולים לאותה נהגת.
המורה שלי אמר לי מיד אחר כך- "זאת לא היא הנהגת החדשה, זאת הבת שלה".
הבנתי שיש כאן פדיחה קטנה, הנחתי שהוא היה המורה של הבת שלה.
פתאום הוא מתקשר בסלולרי שלו (בדיבורית) ועונה בחורה. הם מתחילים לדבר ואז הוא אומר לה: "ראיתי אותך עכשיו ברחוב X, הסתבכת קצת עם הסיבוב הא? לא נורא, נדבר מאוחר יותר".
שאלתי אותו עם מי הוא דיבר, והא ענה שזאת אותה נהגת.
שאלתי אותו מהיכן הוא מכיר אותה, והוא ענה לי:
"זאת אשתי".

הייתי בשוק, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.



הסיפור השני:
תחילת 2001, אני לקראת סוף הטירונות.
חזרתי הביתה עייף וחרמן מתמיד, והחברה דאז שיתפה פעולה עם החרמנות בשמחה.
אבל מה? בשלב מסויים העייפות ניצחה את החרמנות ונרדמתי באמצע האקט .

לעולם אשא דגלך בגאווה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/images/freshicons/icon_disgust.gif]
http://www.flix.co.il/showVideo.asp?m=979994
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/images/freshicons/icon_disgust.gif]

It's Never Lupus