לכל המתלבטים לגביי קרבי-כנסו בבקשה.
שלום לכולם,
אני גולש בפורום הזה קרוב לשנה ואני נהנה לקרוא כאן למרות שאני בדרך כלל לא כותב. העניין הוא שאני עוד מעט בן 20 ועדיין אני קורא כאן מאמרים על גיבושים כאילו מחר אני מתגייס.
אז לא, אני לא מתגייס מחר, וכבר התגייסתי, האמת זה לא כל כך משנה למה, אני אפילו לא יכול לקרוא לעצמי ג'ובניק כי מס' השעות השבועיות שלי הוא מאד מצומצם, וזה לא מגיע מהשתמטות, זה מתואר ''מצטיין'' שהמדינה בחרה להעניק לי.
חברים יקרים, הסיבה שאני נמצא פה, היא פשוט בגלל שאני אוכל את הלב. אין לי סיבה אחרת. אני אוכל את הלב כי ביום שהתגייסתי חשבתי לעצמי, אולי שווה לוותר על הכל ולשרת את המדינה. לתת לעצמי דברים שאף מוסד לימודי בעולם לא יכול להעניק לך. ללמד אותך על חברות, אהבה, אומץ לב וכו'. לא ראיתי פרקים בנושא בשום ספר בעולם. זה משהו שאי אפשר ללמד, ואת המעט שבכך אני שומע מחבריי הטובים שנמצאים בגדודי החי''ר. כן לא תמיד זה נראה ורוד, ואף אחד לא כמו רמבו, לא הורגים 200 ערבים עם סכין, וכן יש הרבה חרא שצריך לאכול, ולא מעט, אבל זה שווה הכל, ואני מאמין להם בלב שלם.
מצד שני יש לי חברים פרופילניקים. תראו אני יכול לקבל כאלה שבאמת בשל בעיה רפואית קשה לא יכולים להתגייס. יש לי חבר כזה על 21 רפואי שהתנדב לצה''ל. הוא משרת במגלן, אומנם בתפקיד עורפי כמובן אבל הוא נהנה מכל רגע. כידוע לכם כאשר חיילים מתנדבים לצה''ל הם נבדקים אצל הרופאים במשפחה ואלה רשאים לתת להם ג'. בזמן המלחמה שעברה עלינו לאחרונה הוא נבדק אצל הרופא שלו וקיבל 14 גימלים. הבן אדם היה בבית יום, יומיים. ביום השלישי הוא כבר חזר לבסיס. הוא אמר לי ''איך אני יכול לשבת בבית כשאני יודע שחברים מהיחידה נמצאים בלבנון?''.
ומצד שני אינני יכול להבין את האנשים שמגיעים עם מטרה לצבא להיות ג'ובניק. כלומר אנשים שבאים עם מטרה לעבוד בקרייה מ8 עד 5. מבחינתי זה אבסודרי.
אם תסתכלו על מהלך החיים שלנו תראה רוטינה מאד שגרתית, לימודי בית ספר יסודי, חטיבה, ותיכון. בין לבין לכל אחד יש את הפעילויות שלו, אם זה ספורט, צופים, או שאר חוגים למינהם. ואז מגיעה הזדמנות, לדעתי הזדמנות שהיא נדירה מבחינת תושבי העולם. קחו לדוגמא ילד אמריקאי שסיים קולג' בגיל 22. וקחו חייל ישראלי שזה עתה השתחרר. לא עשיתי את הניסוי, אך אני מבטיח לכם בלב שלם שרמת הבגרות והאחריות בפרט של אותו חייל גוברת בעשרות אחוזים על גביי אותו סטודנט אמריקאי מחוצ'קן.
איזה יתרונות יש לחייל שמקבל שולחן ומחשב בצבא וצריך למלא טפסים למינהם כל היום? אני רואה את זה במקביל לעבודה בסוכנות ביטוח, חוץ מזה שצריכים להגיע עם אותם בגדים בכל יום, להיות מגולחים ותיקניים וכו', למרות שגם בעבודה אזרחית הבוס לא יאהב את זה אם תגיעו לא מגולחים או מרושלים, ולכן אינני רואה הבדל רב בין ה2.
כלומר, במהלך ה3 שנים במקום לשרת בתפקיד קרבי ולנצל את כל ייתרונות הצבא למעננו(כמובן דברים רוחניים) אנו מגיעים למצב שבמהלך 3 שנים הצבא מנצל אותנו. הוא מקבל כח עבודה זול שמקבל 350 ש''ח בחודש ולפי מס' שעות העבודה שהוא עושה בחודש אני בספק אם במזרח הרחוק, הפועלים לא מקבלים שכר גבוהה יותר, וכל זאת עוד לפני שהגענו לסיפוק המתקבל מתפקידנו.
לעיתים אני קורא על חיילים שהתמיינו בעיקר לשריון,תותחנים או נ''מ ומתבאסים מזה. אפשר להבין את זה אין ספק, מי לא רוצה לרדת ממסוק בחבלים על שטח האוייב ביחידה צבאית מובחרת? ומצד שני אחרי המלחמה שהייתה, לכל תפקיד יש חשיבות אדירה. הנ''מ איתרו את המזלטים שחדרו לשטח ישראל, בום יירוט. התותחנים פעלו ללא הפסקה, והשיריוניסטים עם אבדות גדולות, כאשר קראתי בעיתונים על אורי גרוסמן ז''ל שנהרג, בנו של דוד הסופר רציתי לבכות. אני לא מקבל את זה שאין פעילות ביחידות מסויימות
לדעתי עדיף להיות כל יום בשטח מאשר סיירות להם יש פעילות פעם בתקופה. דעו לכם שמקור סיירות לא אמורים להילחם במלחמה. הפעילות מיועדת לתקופות של שקט. אז נכון שבמלחמה הזאת היו סרטים נועזים בטלויזיה של מטכ''ל ושיייטת 13, אבל מה? מדובר בפעילויות בודדות. לא יודע איך הייתי מרגיש אם חבר שלי היה תקוע חודש בתוך לבנון ואני כאילו לא רוצה ''להתלכלך' קופץ לביקורים חפוזים.
ייתכן שאני רואה את הדברים בצורה יפה מדיי, ונכון שלא תחשבו, בצה''ל שלנו תמיד יהיו בעיות. בסופו של דבר אני גם חייל, ואני גם מודע לפאקים ולחרא שלפעמים יש, אבל יש כל כך הרבה דברים שמחפים על זה, הפתגם עם החצי כוס מתאים בול.
אני מאמין שאהיה גדול יותר אחרי שאני אסיים אם הספורט, אני אתגייס למשטרה או למשהו בסגנון. אמנם זה לא אותו דבר, אבל נראה לי שאוכל לקבל קמצוץ ממה שאני מדבר עליו.
ולכן אתם, אלה שמתגייסים בקרוב, חשבו על זה, בקיבוץ אומרים ''אל תחשוב מה הקיבוץ עושה בשבילי, תחשוב מה אתה יכול לעשות למען הקיבוץ. בצורה חשיבה כזאת גם אם לא תגיעו לתפקיד הכי נחשק שרציתם אתם תראו בסופו של דבר שאתם אנשים שונים, טובים, ואיכותויים. בטח לא איזה סטונד מחוצ'קן.
|