מתוך אתר "הארץ"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/755655.html

מקביל לסימנים שישראל "תיאלץ" כפי שמעריכה סדרת כתבות זאת, לרכוש את מערכת תותח הלייזר (סקיי גארד) של חברת נורתרופ גרומן (אף שרבים במערכת הביטחון מביעים ספקות טכנולוגיים ומבצעיים) מפעילה מערכת הביטחון בחשאיות רבה עוד כמה מיזמים לפיתוח כלי נשק נגד איום הטילים. מדובר בעיקר בפיתוח סוגים שונים של טילים נגד טילים, כדי לבדוק אם ניתן לעטוף את ישראל במעיל הגנה הרמטי.

מיזמים אלה, המכונים "חץ קטן", נמצאים בשלבי היתכנות ומיועדים לתת פתרון לאיומי הטילים והרקטות לטווח הקצר ובעיקר הבינוני.

טיל החץ והמערכות הנלוות לו, פרוסים כבר בפריסה מבצעית זה זמן מה ומכוונים ליירט את איומי הטילים ארוכי הטווח: הסקאדים הסורים בטווח 300-500 ק"מ וטילי השיאהב האיראניים לטווחים 1,300-2,000 ק"מ. אף שכיום הוא מיועד ליירט טילים עם ראשי חץ מכל הסוגים, במקורו נולד החץ בעיקר כדי לתת מענה לטילים ארוכי טווח בעלי ראשי חץ בלתי קונוונציונליים.

ההיגיון שמאחורי פיתוח טיל נגד טילים לטווח בינוני וקצר מסתמך על כך שהטכנולוגיה מוכרת קיימת ונגישה ובחלקה, כמו במקרה החץ, מוכחת (לעומת מערכת תותח הלייזר, שהיא בבחינת רכישת "חתול בשק"). גם עלות הפיתוח נמוכה יחסית - כרבע מעלות פיתוח הלייזר (שהושקעו בו כבר 400 מיליון דולר ועוד כ-200 מיליון נדרשים להשלמתו). החסרון לעומת זאת הוא המחיר הגבוה של שיגור כל טיל - כמה מאות אלפי דולרים לעומת "ירי" אלומת תותח הלייזר, שמחירה עד 3,000 דולר. חסרון נוסף הוא שלא ברור מתי יפותח הטיל הזה אם בכלל, ומתי יכנס לשרות מבצעי, לעומת תותח הלייזר שיצרניו מבטיחים כי תוך שנה וחצי הוא יוכל להיפרס מבצעית.

מצדדי תותחי הלייזר אינם אוהבים את המיזמים האלה. לטענתם אין בהם צורך משום שתותח הלייזר יכול לתת מענה לכל איומי הטילים: קצרי הטווח, הבינוניים ואפילו ארוכי הטווח. מתנגדי הלייזר ותומכי הטיל נגד טילים טוענים לעומת זאת, כי במקרה הטוב תותח הלייזר הוא פתרון רק לרקטות קצרות הטווח. "לא כדאי שטיל סקאד או חס וחלילה שיהאב ייורט בטווח של שני ק"מ ממטרתו. רק התפרקותו יכולה לגרום לנזק כבד, כפי שראינו במלחמת המפרץ ב-1991", הם מדגישים.

מינהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת), המשותפת למשרד הביטחון ולצה"ל, הוציאה כבר לפני שנתיים "קול קורא" לכל התעשיות הביטחוניות להגיש הצעות לפתח טיל נגד רקטות וטילים קצרי טווח. מדובר באותן רקטות וטילים שהטווח שלהם עד 40-50 ק"מ: קסאמים וקטיושות 122, 220 ו-240 מ"מ (שנקראות גם אורגון, גראד ופג'אר).

מרבית התעשיות הביטחוניות השתתפו והגישו עשר הצעות, שמתוכן בחרה מפא"ת בשלוש, שאחת מהן נחשבת למרכזית. "הרעיונות שנבדקים מסתמנים כמבטיחים מבחינת הביצועים ומבחינת העלויות" הדגיש מקור בכיר במשרד הבטחון "עד סוף השנה נחליט".

במקביל, ישנו מיזם נוסף שעל השקתו הוכרז לפני כשלושה חודשים, לפיתוח טיל נגד טילים בינוניים, לטווחים 50-200 ק"מ. משפחה זו כוללת את הרקטות ממשפחת הפג'אר, טילי הזילזאל, פרי פיתוח עצמאי של תעשית הנשק האיראנית המצויים בידי החיזבאללה וטילי אס. אר. 21 מתוצרת רוסיה שיש בידי סוריה.

המיזם משותף לחברת רייתאון האמריקנית, יצרנית טילי הפטריוט, ולרפא"ל. המיזם המכונה "סטאנר" מבקש לשלב את טכנולוגית טילי אוויר-אוויר "פיתון" של רפא"ל עם טכנולוגית טיל הפטריוט. המכ"ם יהיה של אלתא, חברה בת של התעשיה האווירית.

ההערכה היא שמחיר הפיתוח הוא כרבע מיליארד דולר. הקונגרס האמריקאי הקציב כבר בשנה שעברה 10 מיליון דולר למיזם ומפא"ת הוסיפה עוד 12 מיליון בעבור רפא"ל. במהלך מלחמת לבנון אישר הקונגרס עוד 25 מיליון דולר המיועדים בעיקר למחקר היתכנות, שימשך כמה חודשים.

לאחר מכן צפוי שלב "צמצום הסיכונים" שיימשך עד סוף 2007 ואז, אם הכל ילך למישרין, יחל שלב הפיתוח. בסיומו, על פי הערכות של אדם שריל מחברת רייתאון, ניתן יהיה לייצר כל טיל מיירט בעלות של כחצי מיליון דולר. מקור במשרד הביטחון מדגיש כי טיל נגד טילים לטווח בינוני יכול להיות פתרון מצוין "להגנה אזורית". לפי אותו מקור ניתן להציב שתיים-שלוש סוללות להגנת המרחב מתל אביב צפונה.

"אין ספק כי הסטאנר הוא טיל יפהפה מבחינה טכנולוגית", מדגיש עוזר רובין, שעמד בראש מנהלת מיזם חומ"ה (חץ ומערכות התראה) עד 1999 וכיום משמש יועץ פרטי לתעשיות בטחוניות בישראל ובעולם. "הבעיה שלו היא שהוא לא יהיה מבצעי עד 2011 ומה עושים עד אז?" שואל רובין.

מה עושים אם המלחמה תתחדש בעוד שבועות, חודשים או אפילו שנה וחצי, לפני שאפילו מערכת שנויה במחלוקת כמו תותח הלייזר תהיה זמינה? על כך במאמר האחרון והמסכם של הסדרה.

"החץ הקטן"

בעד, הטכנולוגיה מוכרת, קיימת ונגישה; ובחלקה, כמו במקרה ה"חץ" - מוכחת

עלות הפיתוח נמוכה יחסית - כרבע מעלות פיתוח הלייזר

נגד , המחיר הגבוה של שיגור כל טיל - כמה מאות אלפי דולרים

לא ברור מתי יפותחו טילים כאלה, אם בכלל, ומתי ייכנסו לשירות מבצעי

אפילו אם נניח שיהיו רק 200 שיגורים של רקטות ביום כפי שהיה בעימות האחרון, ואפילו אם נניח שליירוט כל רקטה ישוגר רק טיל אחד מדובר בעלות עצומה לפיתוח והצטיידות שמעניין לדעת אם באמת נופלת מעלות השלמת הפיתוח והצטיידות בנאוטילוס. צריך גם לזכור שתותח לייזר שלא יורה הוא זול בהרבה ממשגר טילים שלא יורה מכיוון שלטילים יש אורך חיי מדף מוגבל.

מסכים איתך ב-100%.
השאלה היא תוך כמה זמן יוכלו לפתח תותח לייזר מבצעי בעל מימדים סבירים.
רפא"ל ניסתה לפתח במשך כעשור (שנות ה-80) מערכת נשק מבוססת לייזר אבל נכשלה.

מערכת טיל נגד טילים טובה ויעילה למדינה המותקפת ע"י אויב וברצונה למגן את עצמה כראוי במטחים הראשונים או בימים הראשונים של המלחמה, עד שהיא מנחיתה מכה אנושה על האויב ובכך מסירה ממנה את איום הטילים.
אך במקרה שלנו - ולא אכנס לסיבות השונות , נכתב כאן מספיק בנושא - שגם לאחר לחימה ארוכה לא הצלחנו לחסל את האיום הזה וספגנו קרוב לארבעת אלפים טילים (כמדומני). מה שעל החיזבולה לעשות זה לירות טילים ללא הרף עד שפשוט יחסל לנו את המאגר של הטילים נגד טילים וביחד עם זאת יחסל לנו את הכסף, הרי עלות כל טיל הוא כמה מאות אלפי דולר. ניקח לדוגמא שעלות כל טיל היא 400000 $
נכפיל זאת ב 4000 טילים התוצאה היא : 1,600,000,000 $

דעתי כפי שנכתבה פה לא אחת היא כי יש מקום גם למערכות מבוססות לייזר ליירוט רקטות לטווח קצר (הן בדרום והן בצפון) וגם למערכות טיליות לטווח ארוך יותר (כנגד פאג'רים, זילזאלים וחבריהם). מעטפת ההגנה השלישית היא זאת שקיימת כבר קיום ומבוססת על הפטריוט והחץ.

אגב הכתבה הזאת מערבבת דברים לא רלוונטיים לדעתי -

"מצדדי תותחי הלייזר אינם אוהבים את המיזמים האלה. לטענתם אין בהם צורך משום שתותח הלייזר יכול לתת מענה לכל איומי הטילים: קצרי הטווח, הבינוניים ואפילו ארוכי הטווח. מתנגדי הלייזר ותומכי הטיל נגד טילים טוענים לעומת זאת, כי במקרה הטוב תותח הלייזר הוא פתרון רק לרקטות קצרות הטווח. "לא כדאי שטיל סקאד או חס וחלילה שיהאב ייורט בטווח של שני ק"מ ממטרתו. רק התפרקותו יכולה לגרום לנזק כבד, כפי שראינו במלחמת המפרץ ב-1991", הם מדגישים. "

לא ברור לי מי כתב את הקישקוש הזה אבל למיטב ידיעתי אף אחד שמעורב בפרויקט הנאוטילוס לא טען מעולם שהמערכת נועדה ליירט סקאדים או שיהאבים - זאת איננה מטרת המערכת ולא הייתה מעולם.

עוד טעות בידיעה -
"משפחה זו כוללת את הרקטות ממשפחת הפג'אר, טילי הזילזאל, פרי פיתוח עצמאי של תעשית הנשק האיראנית המצויים בידי החיזבאללה וטילי אס. אר. 21 מתוצרת רוסיה שיש בידי סוריה."

עד כמה שאני יודע לסורים אין טיל כזה (וספק אם למישהו אחר) - יש בידיהם טילים טקטיים קצרי טווח ובעלי דיוק גבוה יחסית מסוג SS-21.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

"קסאמים וקטיושות 122, 220 ו-240 מ"מ (שנקראות גם אורגון, גראד ופג'אר)" - אין חיה כזו ששמה "אורגון", כן יש אוראגאן (Uragan, ובעברית "הוריקן").

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

יש לי שאלת תם :
עד כמה הטכנולוגיה בשלה היום לאתר שיגור ולכוון אליו באופן חצי עצמאי (כלומר - רק ע"י אישור המפעיל) טיל מונחה או רקטה מונחית ?
ראינו במהלך הלחימה שזוהו משגרים רבים בזמן השיגור וחימוש מונחה שוגר או הוטל אליהם מכלי טיס כזה או אחר.
לי אין מידע לגבי אחוזי פגיעה בצוותי השיגור, אך ברור לי שקבועי זמן של מערכת אוטומטית יהיו קצרים משמעותית מהכוונת כח אוירי לאיזור.
שמעתי עדויות על גופות של מחבלים ליד משגרים מופצצים כך שלא מדובר רק על משגרים עם בטריה ושעון עצר, והיתרון שבחיסול הצוותים רב משמעותית (אפילו שזו לא המטרה המוצהרת של הפרוייקט שטל מעלה כאן) מאשר חיסול משגרים או רקטות בודדות.

מה אתם אומרים ?


ועוד שאלה לגבי הכתבה שטל העלה - בכמה מטרות יכולה מערכת שכזו לטפל בו"ז ?

אש נ"ס היא תשובה טובה שאני מניח שנעשה בה לא מעט שימוש במלחמה האחרונה - אם יש נתונים גלויים בעניין אשמח לראותם. אבל בגדול יש לזכור שאש נ"ס מיועדת במקור לפגיעה בארטילריה קונבנציונאלית ולא באילתורים של מחבלים. גם אם במלחמה הנוכחית חוסלו מספר מחבלים מאש נ"ס בעתיד סביר להניח כי הם יסיקו את המסקנות ומרבית הטילים קצרי הטווח ישוגרו באמצעות שעוני עצר ולא כשהמפעיל לצידם.
בנוגע למספר המטרות הניתנות לטיפול בו זמנית - אני מניח שהמספר גדול - לפחות כמה עשרות - הבעיה, כפי שהוזכר כאן בנוגע למערכות הטיליות היא העלות האדירה של כל שיגור/הפלה. במלחמה הנוכחית כמות הטילים לטווח בינוני ששוגרו הייתה קטנה יחסית (אין לי נתונים אבל אני מניח שכמה עשרות לכל היותר) ומרבית המשגרים חוסלו מייד לאחר השיגור. אלו מספרים שמערכת טילית תוכל להתמודד איתם וסביר להניח שבעתיד יכולת התקיפה של המשגרים תהיה גדולה אף יותר.

בנוגע לטילים קצרי טווח אגב - הטענה העניינית המרכזית מעבר לעצם ההיתכנות הטכנולוגית היא השאלה האם לא ניתן להציף את המערכת באופן כזה שהיא לא תוכל להתמודד עם הכמויות. אני טוען כי כשמדובר בנשק סטטיסטי ניתן לשלב במערכת אמצעים שיאתרו את הרקטות בעלות המסלול המסוכן ביותר (אלו המאיימות על האזור המוגן) וישמידו רק אותן. גם כאן אין לצפות להגנה הרמטית אבל אפילו צמצום של 50% במספר הקטיושות הנופלות באזורים מאוכלסים היא מבורכת ושווה לדעתי את ההשקה (תזכרו כי הנזקים לרכוש - שלא לדבר על נפגעים - בעורף נאמדת במאות מליונים - בעימות מול סוריה המספרים האלו יכולים להיות גבוהים הרבה יותר).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני לא הסברתי את כוונתי נכון -
ברור שכאשר מדובר על חיי אדם/רכוש בעורף יש עדיפות למנוע מהרקטה/טיל (במתארים עתידיים) להגיע למטרתה.
אני חושב על מצב כמו זה שנתקלנו בו, למשל כאשר ידוע שיש לך במרחק 2 קילומטר מהגבול משגרים רבים.
העדיפות שלך תהיה (בהנחה שכרגע אין אמצעי יעיל להשמדת הרקטות במעופן להשמיד את המשגר בין אם הצוות לידו או שלא (ולפחות במשגרים הרציניים יותר סביר שהצוות יהיה שם).
מהירות התגובה היא קריטית כאשר המשגר גם נייד, הרי ראינו כמה נזק (גם תדמיתי) עושה פצצה לבית ששאליו ברחו משאיות עם משגרים).

לגבי מערכות יירוט לרקטות, האם בוצע ניסיון במערכת כמו הפלאנקס או מערכות דומות ?
זכור לי דיון (לא זוכר איפה ומתי, הגיל עושה את שלו....) לגבי הצבה של תותחים כאלה בגבול הדרום.

מה הגובה בו חוצה רקטה מצויה (נניח גראד וחיקוייה) את הגבול בהנחה שמשוגרת בטווח של קילומטר אחד, שניים, חמישה ועשרה ?
אני משער שהיא תהיה בטווח של התותח, ואולי פריסה של מספר רב של תותחים כאלו יכול להוות הגנה בסיסית, לפחות בגבול הצפון או בעוטף עזה.
אשמח לשמוע עוד (כל קשר שלי לחיל הים הוא מקרי בהחלט)

1) נ"ס - יש את מערכות ה-LAR וה-MAR. קראתי שהן מתוכננות לשמש למטרות נ"ס, וביחוד קטיושות.
נ"ס לטילים ארוכי טווח, יש את ה-LORA. אני לא יודע אם הפיתוח שלה הושלם, אבל ברור לי שאף אחת מהמערכות האלו לא נרכשו ע"י צה"ל, למרות שמדינות אחרות כן מצטיידות במערכות אלו.

כנראה שבין היתר, מערכות אלו דורשות פלטפורמה יחודית, לא MLRS אמריקאי תקני. בכל מקרה, ולאור ההגבלות המוטלות עלינו עם ה-MLRS צריך לשנות את סדרי העדיפויות בהצטיידות ב-MLRS.

זבל אמריקאי לפח וחסל. רק כחול לבן!!!

2) מערכת הלייזר. הפיתוח של מערכת כזו הוא ארוך ויימשך עוד עשורים. אעפ"כ הטמעת המערכת כמו שהיא היום והרצתה בתנאי לחימה אמתיים יכולים להאיץ מאוד את האבולוציה של המערכת. עצם קיום המערכת וההשקעה בה יכול ליצור את המחוייבות להמשך הפיתוח הטכנולוגיה. במקום המצב היום, שצריך לגרד תקציבים כל פעם מחדש. בצורה כזו שהפרוייקט מתחיל ומופסק לסרוגין, ההתקדמות נעשית בלתי אפשרית

שלום
אני קורא יותר מחודש את המסרים בפורום. ורק היום החלטתי להיכנס ולהגיב.
אני מתוך המערכת.
לכן מעתה והלאה אזהר בדברי....

בעניין האשכול הזה:
כל הפעילות מול הלייזר האמריקאי זה פארסה אחד גדול של משיכת חוטים מאחורי הקלעים....
לא שהטנולוגיה לא קיימת - אלא משיקולי עלות תועלת שמשום מה לא הוזכרו עד כה. ויש רמסים שכתובים בכתבה.

עכשיו בכללי:
מה שמפריע לי זה ההדלפות..
יש כל כך הרבה חוסר אחריות שכולם רואים בחודש האחרון ולפני.
מערכות שלמות נפלו (ואני מתכוון לקונפליקטים בין צבאות) כתוצאה מחסור שמירת סודיות ופירסומים כושלים שמביא חצאי סיפור (ולפעמים בסקלה שלילית ולא חצי סיםור חיובי).
בתור אחד שרואה תמונה די רחבה - יש במדינה נטייה של הבעת דעות - בעיקר בתקשורת שמוזנת מאנשים בעלי אינטרס שפוגת אנושות בניהול התקין של מעהב"ט ואני בטוח שהעניין קורה גם במעגלים אחרים.

זה מה שאני טענתי עד כה: הנאוטילוס חזרה לכותרות בזכות היחצני"ם בעלי האינטרסים של החברה האמריקאית, ובסוף פרץ יקנה אותה בשל הלחץ הציבורי ולא בשל כדאיותה הבטחונית (המוטלת בספק עד למאוד).

יכול להיות שאתה צודק. לי אישית אין את התמונה הכוללת ואף לא חלק ממנה וזאת למרות ששוחחתי בעניין עם כמה מהאנשים המרכזיים שהיו הממונים על פיתוח המערכת (למרות שתחת מגבלות מסוימות).

בגדול עד היום אני טרם שמעתי טיעון רציני כנגד הנאוטילוס (לפחות לא טיעון שאין לי תשובה כנגדו). אני לא חובב גדול של תיאוריות קונספירציה אבל הרגשתי הייתה ונותרה שיש משהו בנוגע למערכת שלא רוצים לחשוף והוא הסיבה שנזנחה (זה לא בהכרח עניין טכנולוגי אגב).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא שמעת אף טיעון רציני?!

כפי שאני שמעתי מאנשים שהיו מעורבים בפסילת הפרוייקט, הבעיה המרכזית ביותר היא יכולת הנאוטילוס לתפקד במזג אוויר ים תיכוני. כידוע, אזור הניסויים של המערכת נמצא במדבר (משהו בשם white sends) בניו מקסיקו. התנאים שם,אויר חם ויבש מאד, אידיאליים ללייזר. לעומת זאת, במזג האויר הים תיכוני המשופע בערפיח, אבק, ערפל או סתם בסערת הקרב מלאת העשן והאבק- יעילותו של הלייזר צונחת לאפס. די בערפל דליל מאד (הנפוץ מאד בבקרים במשך כל ימות השנה, במיוחד באזח"ע) או סופת חול קלה בכדי לגרום לליזר לאבד את יכולתו הרבה לפני הפגיעה במטרה.
סיבות חשובות לא פחות הן העובדה שנגד מטחי קטיושות או פצמ"רים הנאוטילוס יתקשה להתמודד, טווח הכיסוי הקטן מאד של המערכת (יחד עם המחיר שלה) המצריך סוללה לכל ישוב בעוטף עזה או בגבול הצפון והצורך בטכנאים אמריקנים שיתפעלו את המערכת בישראל.

מהי היעילות של המערכת בתנאי עננות/ערפל/אבק/סופות חול/אובך או אפילו מיסוך יזום מצד האויב (שרפות יזומות)? מה יעילות המכ"מ בזמן מיסוך של מוץ? (שמפוזר באויר ע"י רקטות טיפשות וזולות כמו זיקוקי דינור)?

נראה שאם האויב רוצה הוא יכול להתגבר על המערכת באמצעות תו"ל הפעלה מתאים (כמו שיגור מטחים כבדים בזמן מז"א גרוע)
וצריך לזכור שמספר מצומצם ביותר של מערכות (5?) שמגינות על הצפון וממוקמות בקירבה לגבול פירושו של דבר לשים את כל הביצים בסל אחד. מספיק שהמערכת מטווחת ע"י סוללה של מרגמות כבדות ויש סיכוי רב להפגעות. המטווח יכול להיות סייען מקומי.

עוד משהו שלא הוזכר, מה בדיוק נותנת המערכת? הרי תיירים לא יהיו בחלק שיופגז, התושבים לא ילכו לעבודה, התושבים ישבו במקלטים או בבתיהם וכתוצאה מזה יברחו לאזור שאינו מופגז, הכל יהיה בדיוק כמו בסיבוב הנוכחי.
הרי אף אחד לא יכול להבטיח שהמערכת תפגע בכל רקטה ורקטה ולכן בכל מקרה כולם ישבו באותם מקלטים מלוכללים ובבתים שאינם ממוגנים. במקום זה אפשר למגן את הבתים מרקטות ולשפר את התנאים במקלטים (אולי אפילו להתקין מערכות לסינון אוויר שאפשר יהיה לשבת במקלט גם בקיץ).

זה בעיקר ייתן לכולם הרבה גאווה שאנחנו היחידים בעולם שמסוגלים ליירט רקטות, חוץ מזה מערכת כזו לא תעזור בגרוש.

געון הדור , השאלה היא מה יקרה עם רקטה תפגע במיכל האמוניה במפרץ ותהרוג אלפי אנשים, בבתי
הזיקוק , בחוות מיכלי הדלק, באתרי אחסון תחמושת, נקודות קריטיות של חברת חשמל, בית חולים
רמבם.
מהמלחמה הזו יצאנו בזול וזה לא משקף לגבי הנזק האמיתי שהיה יכול להגרם.

לעיתונות כמו לכל כותב בפורום וכמו לכל זב חוטם יש זכות לעשות ככל העולה על רוחו עם מידע שנחשף.

כל עוד אין משמעת במערכת עצמה, כדאי שאנשי המערכת לא יבואו בטענות על סיפורים כושלים וחצאי אמיתות.

האם עיתונאים אינם אזרחים? האם אין להם אחריות לאומית? האם הכל "כשר" בשביל להעלות את המאמר בזמן אמת? איפה היושר והבהירות המקצועית נכנסים לכאן?
האם הסיפורים מקבלים תיקוף מכלל הצדדים ומכלל הגורמים שמעורים בסיפור?
האם זה נכון לכתוב מאמרים שלמים כאשר הסיפור מוזן לך מחברה בעלת אינטרסים כלכליים שאינה בכלל מהארץ?????
האם חברה מחו"ל יותר ציונית מהגורמים השונים בדרג הבניים ומטה בישראל?
עד מתי יהיו התעסקויות בדשא של הקרייה???? בדברים השוליים שלא קשורים?
מתי יקום גוף שיגיד שהתקשרות אשמה לא פחות משרי הבטחון ורמטכלים הקודמים במחדלים הבטחוניים במדינה ע"י הטיית קשב ציבורי למקומות שאינם נכונים?

שזה לא יצטייר שאני בטחוניסט

היא שטחית, צהובה, משרתת אינטרסים כלכליים ופוליטיים של מתי מעט ומועלת בתפקידה. אבל כל זה אינו מחפה על כשלים של מערכות השלטון, ובהקשר לתגובתך, זה אינו מחפה על יצר הפטפטנות הבלתי נלאה של אנשי מערכת הבטחון, ואינו מחפה על אוזלת ידה של המערכת באכיפת משמעת.

עניין מזג האויר הוא בעיה אינהרנטית של הלייזר מאז המצאתו (יש לי כמה סיפורים היסטוריים הנוגעים לפיתוח המייזר אם מישהו מעוניין). בכל מקרה למרות שאינני פיזקאי בתחום הלייזר יצא לי לבלות מעט בכמה מעבדות לייזר. למיטב הבנתי יש אפשרות להתגבר על הבעיות הללו - היא לא פשוטה וקשורה בין השאר לתדר בו נעשה שימוש (תדרים מסוימים נבלעים יותר מאחרים על ידי מולקולות המים באויר).

בקשר לעניין המכ"ם - תרשה לי לקוות שלצה"ל יש פתרונות לעניין - זאת לא בעיה שעניינה רק המערכת הזאת אלא היא קשורה להפעלתו של כל מכ"ם אוירי או קרקעי לכל מטרה באשר היא ומציאת פתרונות אם לא קיימים היא עניין מרכזי הנוגע למערכות נשק רבות שבידי צה"ל כבר כיום.

בעניין המקומיות של המערכת - זאת אכן בעיה - המלצתי למקם את המערכת סביב נקודות קריטיות - ערים וישובים מרכזיים בצפון (ובדרום). נכון זה לא ייגן על כולם וכמו שאמרתי גם היכן שתמצא המערכת יעילותה תהיה לוודאי חלקית בלבד אבל הנזקים האדירים שנגרמו לנו מראים עד כמה אפילו מערכת חלקית שכזאת היא הכרחית.

מה גם שאגב אני פשוט לא רואה שוב אלטרנטיבה (בהתחשב בזה שהכניסו פנימה 4 אוגדות ועדיין לא הצליחו להפסיק את ירי הרקטות - ובבקשה בואו לא נתחיל בדיון של אם אני הייתי רמטכ"ל הייתי מסיר את איום הרקטות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למה אף אחד לא חשב על ה-metal strom או משהו הדומה לזה? מדובר במערך קנים המכילים גם את הקליעים המעין רקטיים, הניזמים חשמלית. יש לו קצבי שיגור מאוד גבוהים.

רעיון אחר, קליע מתכת המואץ חשמלית. כנ"ל, קצבי אש גבוהים וטווח מספיק כדי אולי, להפיל פגז טיל או רקטה.

קצת חיפוש בפורום היה מגלה לך שכבר העליתי את הרעיון בעבר.
הבעיה של ה-METAL STORM מעבר לעצם שאלת הכשירות של המערכת (והטענות הלא מוצדקות לדעתי על קושי בהטענה חוזרת) דומה לזאת של נוקמני - והיא נפילה של הקליעים באזורים מאוכלסים.

מנגנון השמדה עצמית של כל קליע יכול להיות יעיל אבל יש להניח שהוא ייקר את המערכת ואת הירי. וכמובן קיימת בעיית הטווח - מערכות מבוססות קליעים יהיו בעלות טווח קצר משמעותית מלייזר.

בקיצור אני בהחלט בעד ה-METAL STORM (ראה כתבה שלי בנושא עוד מראשית העשור) אבל לא נראה לי שהוא מתאים לייעוד הזה (פרט אולי למטרות נקודה מבודדות).


תוספת: רק עכשיו ראיתי שהתייחסת גם לתותח אלקטרומגנטי - זה פיתוח שעבדו עליו בעבר גם בארץ. תותחים כאלו מתוכננים לשנים הבאות גם לDDX האמריקנית אבל שם מדובר על קטרים גדולים של קליעים לטווח ארוך ולמטרות הפגזת חוף ולא השמדת רקטות. כשלעצמו זה לא רעיון גרוע השאלה היא מה קצב האש האפשרי של מערכת תותח אלקטרומגנטי קטן לוע שכזאת. אני מעריך שבשלב זה לא מספיקה לצרכים עליהם אנחנו מדברים - אם אתה מדבר על קליע קינטי בלבד - אז אתה צריך פגיעה של מתכת במתכת מה שלא ממש ריאלי אלא אם יש לך קצב אש גבוהה מאד (או דיוק מטורף). בכל מקרה גם כאן יש לך הפלה של שרידי התחמושת לקרקע ואותן בעיות שציינתי קודם.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מכיוון שרקטות קצרי טווח הן טיפשות ומרגע שיגורן אין להן כל יכולת תימרון נוספת ותיקוני מסלול שאלתי היא כדקלמן : האם כנגד משגר רב קני במהלך שיגוריו ניתן לייצר נגדו "בום" על קולי אם ע"י מטוס ואם ע"י טיל יעודי שמרתו לייצר "בומים" (בכוח מנועו , חומר נפץ?) כאלה אשר השפעתם נרחבת באטמוספירה וזעזועים מורגשים למרחקים ? האם "הרעדת" האויר תהיה אפקטיבית על מסלול הרקטה ומאיזה מרחק מהרקטה או מהמשגר ,באיזה גובה אם בכלל? ..
גם לשיבוש רקטה לא מדוייקת והפיכתה לרקטה "טועה" אפקטיבית ביותר ואולי גם זולה ולא חייבים לחשוב רק על השמדת האיום .
מומחי הפורום האם אי פעם ניסו להפעיל שיבוש המסלול של רקטות טיפשות ולא השמדה (זכור לי משהו על רשתות על בלונים מעל לונדון במלה"ע 2? האם היה אפקטיבי נגד וי 2)
או שאולי אני צריך להחליף כדורים ושוב התחלתי לדבר שטויות

מ... אולי פרוזק יוכל לסייע קצת .

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרוע בגינס מכיוון שרקטות קצרי טווח הן טיפשות ומרגע שיגורן אין להן כל יכולת תימרון נוספת ותיקוני מסלול שאלתי היא כדקלמן : האם כנגד משגר רב קני במהלך שיגוריו ניתן לייצר נגדו "בום" על קולי אם ע"י מטוס ואם ע"י טיל יעודי שמרתו לייצר "בומים" (בכוח מנועו , חומר נפץ?) כאלה אשר השפעתם נרחבת באטמוספירה וזעזועים מורגשים למרחקים ? האם "הרעדת" האויר תהיה אפקטיבית על מסלול הרקטה ומאיזה מרחק מהרקטה או מהמשגר ,באיזה גובה אם בכלל? .. גם לשיבוש רקטה לא מדוייקת והפיכתה לרקטה "טועה" אפקטיבית ביותר ואולי גם זולה ולא חייבים לחשוב רק על השמדת האיום . מומחי הפורום האם אי פעם ניסו להפעיל שיבוש המסלול של רקטות טיפשות ולא השמדה (זכור לי משהו על רשתות על בלונים מעל לונדון במלה"ע 2? האם היה אפקטיבי נגד וי 2) או שאולי אני צריך להחליף כדורים ושוב התחלתי לדבר שטויות

כי מה שכתבת פה זה אחד מהדברים היותר מקוריים שראיתי, וזאת ער רקע הרבה מלל שכבר נלעס ומוחזר.
כמובן שהרעיון שלך לא מובן מאליו, כי לך תדע איזו עצמת בום עשויה להיות אפקטיבית, וכמובן זה שהרקטות (אם האפקט שלך אמנם ישים) יפלו לא רחוק מאיפה שהן נועדו ליפול - בעייתי מאוד, בלשון המעטה.
אבל מקוריות יש פה בהחלט!

אין לי בעיה עם רעיונות מקוריים - נהפוך הוא - רק שהרעיון הנוכחי אינו ישים - כיצד בדיוק נבצע בום על-קולי בדיוק ברגע השיגור (אם כבר היה יודע המטוס היכן להיות הוא היה משמיד את המשגר).

אם אתה מתכנן לשגר טיל שיתפוצץ באזור לא עדיף כבר לנסות ולשגר טיל שיפגע ברקטה? ובכל מקרה פיצוץ של טיל כזה לא ישפיע על רדיוס של יותר מעשרות מטרים בודדים. בקיצור לא ממש ישים.

בקשר לבלונים - במלחמת העולם השנייה הם היו אולי רלונטיים כנגד טילי הV1 שהם למעשה טילי שיוט - כנגד הV2 שהם טילים בליסטיים (כמו גם נגד רקטות) אין להם שום יעילות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

קודם כל, הפיצוץ הוא באויר - עקרונית, זה יכול לשחרר מהצורך בפגיעה פיזית או קרובה מאוד. טווח גל הלם על קולי הוא ניכר ואולי יכול ל"שגע" כמה טילים אם נורו בצרור. והאם עשית לפחות הדמיה תאורטית של אפקט אפשרי? מאיפה "רק עשרות מטרים"? לזרוק מסקנות בלי לבסס קודם זה לא בדיוק מקצועי. גם מהנדס אוירודינמיקה לא היה נחפז כל כך, ונראה לי שאין לך כל כך את הרקע המקצועי הזה.
קצת צניעות לא תזיק. ראינו כבר לאן יכולה להוביל יוהרה.

לא ציינתי היכן יבוצעו הבומים יכול להיות גם בקרבה מסויימת למשגר עצמו או למסלול הטיל ואם שם תתבצע הסתת מסלול ההחטאה תהייה רבה מאוד עד רקטה טועה שעלולה גם לפגוע באויב בשטחו הוא
שאלתי גם באיזה גובה עדיף ובאיזה מיקום על המסלול הרקטה הרי פונטיצאלית אנחנו מפסיקים להגן על נקודה בארצנו ומגנים על מרחב ואולי כבר בשטח האויב ..
אולי הרקטה איטית יותר בחלק הראשון של השיגור וקל יותר להסיתה מאשר השלב השני בו נוספת אינרציה הנפילה (אני טועה?)
יתרונות נוספים אין צורך "בסגירת מעגל" לצורך השמדת משגר וזיהוי מדויק של המשגר...
מספיק לאתר איום ומסלולו , אחר כך לטפל במשגר לאתרו ולהשמידו
פעולת ההסטה זו בהחלט יכולה להתבצע אוטומטית ללא שיקול דעת וסגירות מעגלים וללא סיכון ישיר של אוכלוסיה אזרחית (כאמור הבום מתרחש גבוה ו"וצלצולי אוזניים" בהחלט זה מחיר סביר)
בקצרה במקום להשמיד להסית
ובמקום להגן על נקודה ספיציפית אתה תוקף את האיום כמה שקרוב יותר לשטח האויב כי הרי שם ההסתה תהיה משמעותית ביותר ובעצם מגן משם על מרחב המדינה.
ואולי כפי שאמרתם זה יכול להתבצע רק קרוב למקום הנחיתה עם הסתה מזערית
לצערי צריך לצאת עכשיו

לא בהכרח מקום ההסטה יתרחש מעל שטח ישראל, באם יתרחש קרוב יותר לנקודת השיגור ניתן לשער ששיעור הסטייה יהיה רב ביותר ואולי אף יפגע בשטח האויב ..
נושא "סגירת מעגל" יהיה מיותר והפעולות או התגובות יהיו אוטומטיות ואמורות להתרחש בגובה ובמרחק ביטחון מכל אוכלוסיה עוינת או אוהדת (אשר סובלת במקרה הרע מ"צילצולי אוזנים ואולי עציצים נופלים)
ניטרול מהיר כתוצאה מאיתור מהיר ביותר ומה שדרוש הוא רק מסלול רקטה (דבר שבין כה וכה מבוצע) לאחר מכן כמובן אפשר להתפנות להשמדת המשגר בדרכים הרגילות.
בעיקרון אולי העלות להסתת רקטות עלול להיות זול פי מונים ומהווה תשובה פרימיטיבית לטיל פרימיטיבי
ההתגוננות מבוצעת אולי בשטח האויב (יתרון לא מבוטל)
ניתן להתגונן אולי ממרחק רב ולשגר "גל הלם" קולי מנקודה איקס על עבר מסלול השיגור, ובמקרה והגל ממוקם במקום מיטבי הוא יכול לעבור ולהשפיע על כל אורך המסלול ועד המשגר
אולי יכולת לנצל את מהירותו הנמוכה של הרקטה בשלב ההתחלתי של הטיפוס ובו אפקט "הגל" יהיה בעל יכולת ההסתה הרב ביותר
לעומת השלב המהיר יותר בו אינרציית הנפילה מתווספת למהירות הרקטה (אני טועה?) ובו יכולת ההסתה פחותה ואולי תהיה מזערית אם בכלל ..
אני משער כי יכולת האטמוספירה לשאת גל כזה היא גדולה ביותר ולמרחק רב ..

הוסף בעריכה:
לצערי נאלצתי לצאת ומכיוון שתגובתי הקודמת נראה כי לא התקבלה (תקלה בפורום?) כתבתי שוב תגובה דומה השאובה מזכרוני ..מתנצל על הכפילות מה

אם שמת לב, רוב ה"חברים" הביעו כאן ספקות, בעיקר, לדעתי, כתגובה כמעט אוטומטית. הרי כמו שאתה לא עשית בדיקה מקצועית רצינית, אז גם הם לא.

אם אני שומע רעיון מקורי (ואפילו כללי מאוד, מן פנטזיה כזאת), אבל שלא נוגד את חוקי הטבע כפי שאני מכיר אותם, אז מגיע לדעתי לרעיון הזה ליהנות מהספק. כי מה בעצם יש בשטח?, מה כן עבד בשטח? איפה הראש היהודי שאמור להמציא לנו פטנטים? נראה לי שישן בזמן האחרון.

אז ככה, לאחר הסנגוריה, כמה נקודות בעייתיות:

דבר ראשון – יש צורך לקבוע את עוצמות ההלם שיוכל להסיט את מרבית הרקטות, לא רק את הקלות יותר, ובאיזה שלב במסלול יש לפגוע בהם. זה לא פשוט.

דבר שני - צריכה להיות הערכה מקצועית לגבי עוצמת הפיצוץ שאמור ליצור את גל ההלם בכדי שיהיה יעיל למרחק. הכוח להסיט יורד באופן הפוך לריבוע המרחק ממרכז הפיצוץ (בגלל הגיאומטריה של המעטפת הכדורית – השטח שלה). כלומר ההדף-המכה שייווצר במרחק 1 ק"מ ממרכז הפיצוץ יהיה חלש פי 4 מההדף במרחק 500 מטר. בקיצר, ההדף דועך די מהר עם המרחק ויתכן שכדי לקבל רדיוס אפקטיבי יעיל (משהו כמו 2-3 ק"מ להערכתי), צריך לפוצץ מטען כל כך גדול שכל העסק לא מעשי.

תיצור קשר עם אנשי מקצוע, לפני שהשתן יעלה לראש, סליחה על הביטוי.

בכל מקרה, מאחל לך הצלחה.

אין אני מתיימר להיות מומחה כי הרי זו שאלת תם
פשוט רק העליתי רעיון שאולי לא חשבו עליו או בכיוון דומה של הסטה זולה במקום יירוט ...יירוט יקר ,
אני יודע כי ההתגוננות מפני איום רקטי היא יקרה מאוד והמשוואה של רקטה טיפשה וזולה מול יירוט יקר
וחכם מפיל כמעט כל דרך תיאורטית אפשרית .. ומאלץ לתעדף מטרות ואיומים בגלל העלויות
אם מצד אחד נגרום לפחות איומים להגיע הרי התיעדוף יהיה יעיל יותר בגלל שיהיה פחות רקטות במסלולים "מסוכנים" ומחיר העלות של ההתגוננות בכללותה יהיה זול יותר
בהחלט מערכת כזו או דומה לה לא באה להחליף פתרונות אחרים ליירוט שעדיין כאמור דרוש אלה משלימה לה ומורידה עלויות
איתור מסלול גם בכל שיטת תיעדוף יירוט מבוצעת אז למה לא לנסות להסיט לפני ולהקל על המערכת המיירטת

ואם אכן גלים אלה מזיזים גושי אויר הרי גם מה שנע בתוך "גוש אויר" נע יחד איתה בכיוון שונה מכיוון מסלול הטיל יוצר גזירות רוח ועוד תופעות מעבר לגל ההלם הקוליים ואם כל תופעות אלו קורות בזמן ההתחלתי של הטיפוס מעלה במסלול ואם הטיל משנה את זוית טיסתו וכיוונו ולו במעלה אחת שמאלה ומעלה אחת למטה ... במקום במרכז חיפה יפגע בפרדסים של כרמיאל ... וההסתה תהיה של קילומטרים רבים אולי עד עשרות קילומטרים היא בהחלט יכולה להיות משמעותית ..
אני אישית אין לי להעביר את הרעיון להתייחסות ולאנשי מקצוע או לפעול בנושא לצערי , אני רק מעלה רעיון מתוך דאגה ומקווה שאם הרעיון שווה בדיקה שיהיה כאן איש מקצוע שימשיך אותו הלאה
ואם אין ברעיון ממש עדיין אמשיך לקחת את אותם כדורים

קח יזמה. אתה לא חייב להסביר פה לאף אחד שמנסה לא להבין (או אולי לא מסוגל להבין) את הרעיון, שזה רק משהו התחלתי וכ' וכו'. תמיד יותר קל ונוח לרוב האנשים לעשות COPY-PASTE ולמחזר חומר לעוס.

בקיצור, למה אתה לא יכול לכתוב למפא"ת ? מפחד שיצחקו ממך? – הם לא בהכרח יעשו כך, כי קשה לומר שכל גאוני ההי-טק וגם העתודאים והתלפיונים, עד עכשיו, עברו טוב את מבחן התוצאה. צפוי שיהיו פחות מתנשאים שם עכשיו. חטא היוהרה, אתה יודע.

אין לי עניין לחזור שוב פעם על דברים שכבר כתבתי, אבל שוב, מי שחווה "כיסי אוויר" בטיסה, או הרגיש איך החלונות רועדים מגל הלם שיצר מטוס במרחק של איזה 5 ק"מ, לא יכול לנפנף בקלות את הרעיון שלך. כמובן, שיש את הנושאים הבעייתיים שכבר כתבתי עליהם קודם, וברור שלהסית רקטה מהירה מאוד זה לא מובן מאליו. משבי רוח חזקים עשויים להסיט במעט כדור רובה, למשל. אבל, זה לא אומר שגל הלם ייעודי יהיה יעיל הרבה יותר, ובכל מקרה.

נסח את הרעיון שלך בעזרת איש מקצוע, או פשוט אדם עם השכלה טכנית מינימאלית – מה יש לך להפסיד? – רק להרוויח!

ושלחתי למשרד הביטחון למו"פ
אני סומך עליהם שיעשו הכי טוב שיכולים ויזרקו לפה
האמת שיתכן שבצדק
אבל אם אכן רעיון זה יתרום במשהו
אז גם אתה שותף בתודה

או אז במקום לפגוע ברחוב X תיפול על בית אחר אולי ברחוב אחר.

הפתרון צריך להיות רק השמדת המשגר או הרקטה קרוב ככל האפשר למשגר.

נ.ב. באיזה צבע הכדורים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי avifresh או אז במקום לפגוע ברחוב X תיפול על בית אחר אולי ברחוב אחר. הפתרון צריך להיות רק השמדת המשגר או הרקטה קרוב ככל האפשר למשגר. נ.ב. באיזה צבע הכדורים?

אם ההסטה נעשית, נגיד 10 ק"מ מהמטרה, וההסטה האופקית שהתקבלה על ידי גל הלם היא 15 מעלות בלבד, אז הסטייה בשטח המטרה היא כמעט 3 ק"מ (חישוב פשוט של טנגנס).
במקרה וכיוונו למרכז עיר בנונית, זה יכול לגרום לרקטה ליפול בפריפריה – איפה שפחות צפוף ויש שטחים ריקים, או, עם קצת מזל, בים. בקיצור, זה לא בהכרח – הרחוב שליד, ולא צריך להסיט את הרקטה ב-90 מעלות כדי שהיא תפספס לגמרי.
כמובן שיש פה הרבה אם-ים, אבל כאשר כל הגאונים עד עכשיו לא בדיוק הצליחו, אין לפסול על הסף, גם אם הפתרון לא נראה מושלם, על פניו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Hi_Frequency אין לפסול על הסף, גם אם הפתרון לא נראה מושלם, על פניו.

היה כאן פתרון? לא ממש. אולי מחשבה בלתי קוהורנטית שבינה לבין עולם המציאות קשר מקרי או רופף. מי יבצע בומים על קוליים? איך? איפה? מתי? האם לדעת מציע הרעיון או לדעץך כתומך בו, יש לבצע רצף בומים עלקוליים במשך ימים ושבועות?

הבום אמור להיווצר באוויר על ידי מטען חנ"מ מתפוצץ שמובא על ידי טיל או פגז המשוגדים לעבר מסלול הרקטות (אין צורך לפגוע ישירות ברקטה). הם נורים רק כאשר ישיציאה של רקטות לעברנו - לא כל הזמן! איזו מן קוהרנטיות מחשבתית הביאה אותך למחשבההזאת?

היתרון, לפחות, על פניו, של מה שהציע ה"קרוע" שיתכן ולאצריך לשגר כמויות אדירות של פגזים קטנים לעבר הרקטות, או לשלוח טילים מדוייקים יקרים (מיניחץ, שלא ברור מה תהיה יעילותו) על כל רקטה משוגרת לעברנו, או לשלוח קרן ליזר ממבנים בגודל מפלצתי ששאולי לאתהיה אפקטיבית כשיש קצת אבק באויר.

שמעתי משהו על זילזול ויהירות, זה ממשיך, וחבל.

להשתמש בהדף כדי להזיז רקטות זה דווקא כן רעיון מעניין, אבל לדעתי לא שלם.

הדף גדול מספיק יכול לפרק רקטה. אם ההדף כולל גם רסיסים, אז גם הטווח והשטח ההשפעה שלו גדל מאוד. אם יש אמצעי שמייצר הדף ורסיסים להריסת רקטה... אז אנו חוזרים לתותח נגד קטיושות / מיני חץ.

רק להזיז רקטה הוא לא דבר משתלם במדינה כל כך צפופה כמו שלנו. אם היא לא תפגע במטרתה, היא תפגע במטרה אחרת. אם ברעיונות יצרתיים עסקינו, אז אני מציע ספינת אויר ענקית שסוחבת לוח פלדה גדול ועבה מאוד באמצעות כבלי פלדה. לוח הפלדה ישמש כמו מחבט טניס נגד כל קטיושה או מזל"ט הנע לכיוון מרכז אוכלוסין.

אולי מייזר יכול ליינן את האויר ולחמם אותו כדי ליצור הדף / פיצוץ... המייזר הוא בשלבי פיתוח מוקדמים יותר מזה של הלייזר, ככל הידוע לי. (מייזר, לייזר בתדרים נמוכים יותר מהלייזר (אורך גל גדול בהרבה). בתחום המיקרו-גל במקום אור). זה רעיון עתידני לחלוטין.

הפתרון המעשי היום:
1) להמשיך לפתח את הנאוטילוס, רצוי לרמה שאפשר לשלב יותר קרניים לנקודה אחת, ובמקביל לעבור לליזר מצב מוצק. כל הפסקה בפיתוח היא נזק. אפילו הנאוטילוס יהיה מוכן רק עוד עשרים שנה, זה עדיף מאשר בעוד שלושים.

2) לרכוש מערכות LAR ו-MAR ולהסדיר את השימוש החוקי בהם. אלה טילים שתוכננו לשמש נגד סוללות.

3) סגירת מעגלי אש באמצעות ספינות אויר / בלונים חמושים. מספיק שלבלון יש ציין לייזר והוא יוכל לכוון טיל קרקע-קרקע נגד סוללות. אפילו אוטומטית. בלון עדיף על מזל"ט.

4) יותר מסוקים, יותר פעולות גרילה שלנו - לחימה מתמדת.

5) יותר מקלטים, יותר מנהרות. גם מתקני תעשייה אפשר להעביר אל מתחת לקרקע.

הנאוטילוס הזה? הרי כבר צויין לא פעם שנוכחות אבק באוויר עלולה להיות בעיה, וזאת בלשון המעטה. קיימות עוד הסתייגויות. עצם העובדה שחברות על, כספים גדולים, ואמצעי "סקסי" כמו קרן לייזר מצלצלים טוב, זה עדיין לא מוכיח שזה ה"פתרון המעשי היום" כמו שאתה כותב כאן.
ובעניין ההסתה של רקטה בעזרת גל הלם, אצטט את עצמי:

"אם ההסטה נעשית, נגיד 10 ק"מ מהמטרה, וההסטה האופקית שהתקבלה על ידי גל הלם היא 15 מעלות בלבד, אז הסטייה בשטח המטרה היא כמעט 3 ק"מ (חישוב פשוט של טנגנס).
במקרה וכיוונו למרכז עיר בנונית, זה יכול לגרום לרקטה ליפול בפריפריה – איפה שפחות צפוף ויש שטחים ריקים, או, עם קצת מזל, בים. בקיצור, זה לא בהכרח – הרחוב שליד, ולא צריך להסיט את הרקטה ב-90 מעלות כדי שהיא תפספס לגמרי. "
בקיצור זה נכון שאנחנו ארץ צפופה, והפתרון של ההסטה אינו אידאלי, גם אם הוא ישים, אבל בכל זאת ראינו שלא מעט רקטות שנפלו בשטחים פתוחים לא גרמו להרבה נזק. אז למה לא נעזור בזה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh להשתמש בהדף כדי להזיז רקטות זה דווקא כן רעיון מעניין, אבל לדעתי לא שלם. הדף גדול מספיק יכול לפרק רקטה. אם ההדף כולל גם רסיסים, אז גם הטווח והשטח ההשפעה שלו גדל מאוד. אם יש אמצעי שמייצר הדף ורסיסים להריסת רקטה... אז אנו חוזרים לתותח נגד קטיושות / מיני חץ. רק להזיז רקטה הוא לא דבר משתלם במדינה כל כך צפופה כמו שלנו. אם היא לא תפגע במטרתה, היא תפגע במטרה אחרת. אם ברעיונות יצרתיים עסקינו, אז אני מציע ספינת אויר ענקית שסוחבת לוח פלדה גדול ועבה מאוד באמצעות כבלי פלדה. לוח הפלדה ישמש כמו מחבט טניס נגד כל קטיושה או מזל"ט הנע לכיוון מרכז אוכלוסין. אולי מייזר יכול ליינן את האויר ולחמם אותו כדי ליצור הדף / פיצוץ... המייזר הוא בשלבי פיתוח מוקדמים יותר מזה של הלייזר, ככל הידוע לי. (מייזר, לייזר בתדרים נמוכים יותר מהלייזר (אורך גל גדול בהרבה). בתחום המיקרו-גל במקום אור). זה רעיון עתידני לחלוטין. הפתרון המעשי היום: 1) להמשיך לפתח את הנאוטילוס, רצוי לרמה שאפשר לשלב יותר קרניים לנקודה אחת, ובמקביל לעבור לליזר מצב מוצק. כל הפסקה בפיתוח היא נזק. אפילו הנאוטילוס יהיה מוכן רק עוד עשרים שנה, זה עדיף מאשר בעוד שלושים. 2) לרכוש מערכות LAR ו-MAR ולהסדיר את השימוש החוקי בהם. אלה טילים שתוכננו לשמש נגד סוללות. 3) סגירת מעגלי אש באמצעות ספינות אויר / בלונים חמושים. מספיק שלבלון יש ציין לייזר והוא יוכל לכוון טיל קרקע-קרקע נגד סוללות. אפילו אוטומטית. בלון עדיף על מזל"ט. 4) יותר מסוקים, יותר פעולות גרילה שלנו - לחימה מתמדת. 5) יותר מקלטים, יותר מנהרות. גם מתקני תעשייה אפשר להעביר אל מתחת לקרקע.

קצת רקע: המייזר קדם ללייזר - המציאו אותו א. שבלוב וטוונס באמצע שנות ה-50. הם גם עשו רבות לפיתוח הלייזר למרות שבסופו של דבר את הלייזר הראשון בנה מימאן (1960).

מייזר ככלל איננו "מוצר עתידני" אלא כאמור וותיק אף מהלייזר עצמו. לגבי השימוש במייזר רב עוצמה למטרה שהזכרת - אין לי דעה ואני לא יודע כלל אם הדבר ישים.

בגדול לא המשכתי להגיב כי לדעתי "ההצעה" (אם אפשר לקרוא כך למשהו שמישהו זרק כלאחר יד) איננה ריאלית - כמו שטל אמר אין אפשרות ליצור גלי הלם על ידי מטוסים 24/7 (וספק אם היו אפקטיביים בכל מקרה). כפי שטען גלגמש אם אתה כבר יורה לשם משהו שאמור לפגוע לא רחוק ובאמצעות ההדף להסיט את הרקטה ממסלולה עדיף כבר שתשמיד את הרקטה. בכל מקרה אתה חוזר פה למשוואה הכלכלית הבלתי מתקבלת על הדעת של רקטה = טיל מיירט - משוואה שכפי שאנו יודעים היא בלתי אפשרית מבחינת כלכלת ישראל. אפילו ותהיה מוכן לקחת על עצמך את ההוצאות המטורפות של אחזקת אלפי טילי נ"מ (למעשה טילים נגד טילים קטנים) בהיכון עדיין יש לך בעיה עם שברים בדיוק כפי שקרה במלחמת המפרץ הראשונה - האם אתה באמת רוצה שהנפלים של אלפי רקטות + טילים מיירטים יפלו לך על הראש? (במקרה של לייזר לפחות נחסך לך המיירט).

אה כן, ובאופן אישי לי אין שום מידע על יצירת גל הדף הגדול מזה של פיצוץ קונבנציונאלי (עשרות מטרים כפי שכתבתי) על ידי חנ"מ - אם לך יש אשמח אם תאיר את עיני.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הטיל או הפגז שנושאים את החנ"ם ליצירת גל הלם לא צריכים להיות מדוייקים כמו טיל שאמור לפגוע ישירת ברקטה. מעבר לכך, אם תהיה אפשרות ליצור ראדיוס של כקילומטר או שתיים, בתוכו עצמת גל ההלם תהיה אפקטיבית להסיט רקטות, אז תיתכן הפעלה נגד מתח רקטות. אז יכולה להיות עקרונית, עדיפות גם מבחינת מחיר, ביחס לטילים המדוייקים והיקרים.
את זה כתבתי כבר קודם אבל, כרגיל, מנסים מאוד לא להבין את זה ועוד דברים אחרים שכתבתי. מה כן? מקודם הנאוטילוס, כאילו שהוא זקוק ליחצנות. הוא לא זקוק לזה כי רוב האנשים מעדיפים דימויים נוצצים של לייזרים. אבק באוויר - זה לא מעניין....תרבות של חפיף גאה. בסוף נקבל את מה שמגיע לנו, ולא נראה לי שזה יהיה נעים.

עניין האבק באויר הוא בעיה - אז מה? לכל נשק יש מגבלות - גם פצצות מונחות לייזר חשופות למגבלות דומות ועשויות לפספס את מטרתן בשל כך. פצצות מונחות GPS חשופות לסוגי שיבוש וכך גם מכ"מים וכמעט כל אמצעי אחר. מכאן ועד המסקנה כי הם אינם יעילים הדרך ארוכה מאד.

אין לי מושג מאיפה הגעת למספרים כמו הדף של שני קילומטרים - אתה מוכן לפרט בבקשה את מנגנון הפעולה/חומר הנפץ המסוגל להסיט ממסלולה רקטה מטווח של קילומטרים?

ואתה ממשיך להתעלם מהמחיר האסטרונומי של מערכת שתשגר טיל על כל רקטה.
אכן דיון סרק בעיקר כשלא מביאים שום עובדות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הרי אפשרויות הפספוס קטנות מאוד וזולות ברגע שאתה משגר טיל "טיפש" לעבר מסלול של רקטה שהוא נרחב יותר ולא לעבר רקטה שבד"כ קטנה מאוד וקשה לפגוע בה ובודאי ממרחק ממקום המיירט
עדיין כל שאר האפשרויות שהעליתם יקרות להחריד והרבה יותר קשה באמצעותם לענות על רוב שלא לדבר על כל האיומים וכאמור רק משלימה אותם ובהחלט לא באה להחליפם (היירוט בסופו של דבר מחוייב במקרים בה האיום עומד להתממש על מקום חיוני או מאוכלס)
טילים חכמים מוגבלים בגלל עלותם ואילו מתקני לייזר מוגבלים בשל גודלם וכושר הכיסוי הקטן
מערכת כזו(אם תיתכן) תוכל לענות מבחינת עלותה לרוב האיומים ולא על מקצתם כי הרי גל משפיע לכל אורך המסלול ומשפיע על מספר רקטות במידה כזו או אחרת ואם תשגר כמה טילים ספורים תוכל אולי למנוע פגיעה של "מחסנית" של 10--20 קטושיות לצורך הדוגמא
גם יכול להיות שהפיצוץ מועצם באטמוספירה בגלל שללחץ הפיצוץ מתווסף לחץ האויר ומשקל גוף האויר שבטווח ההשפעה של הפיצוץ ומתחת לפיצוץ או מעליו

אולי טיל שהוא פצצת דלק גדולה מרסס דלק והרקטה בשעת המעבר במסלול מדליקה את רסיסי הדלק ומבעירה אותו בפיצוץ מתמשך לאורך המסלול וגורם ליניקת אויר ויצירת ואקום זמני ואז משקל האטמוספירה שמתחת לפיצוץ היא זו שמסיתה את הרקטה בנוסף לגלי הקול והפיצוץ העל קולי
ואגב כל רעיון הוא הזוי לפני בדיקת היתכנות שלא שנינו כנראה ביצענו
והרי מה זה פורום אם לא מקום להעלאת רעיונות ... לצערי אין לי כישורים לאשש או להפריך טענתי בעובדות
לשם כך יש הרי אנשי מקצוע (שגם להם היו ויהיו רעיונות כושלים ויקרים וזה לא מנע מהם לנסות שוב ושוב)

תרגיל מחשבתי קצר:
לחץ שיוצר בום על קולי נע בין פאונד לעשרה פאונד לרגל מרובעת (שזה בערך אומר בין 4 ק"ג ל-45 ק"ג למ"ר) ונמשך כעשירית השניה (עבור רוב מטוסי הקרב. מעט יותר עבור מעבורות חלל שמגיעות לשישה מאך).
שטח הפנים (הרלוונטי, דהיינו זה שפונה כלפי הלחץ המופעל) של רוב הרקטות קטן ממ"ר, כך שנניח שמופעל על רקטה לחץ של 40 ק"ג למשך עשירית השניה. לרקטה ששוקלת מאה ק"ג ונעה בערך במהירות של 500 קמ"ש יש תנע של 14 אלף ק"ג למי"ש. מתקף של 40 ק"ג במשך עשירית השניה יוצר שינוי תנע של 4 ק"ג למי"ש. שזה בערך 2 מאיות האחוז. שזה אומר- זניח לחלוטין.

וכל זה מבלי להכנס לטווחים אפקטיביים, ולהפרשי לחץ וטמפ' בין שכבות אטמוספריות שונות שיכולים לנטרל כליל השפעת גל הדף.

לא שאני מגן על הרעיון (אני ממש לא) אבל נדמה לי שהכוונה היא ליצור משהוא שווה ערך ל"בום על קולי" באמצעות פיצוץ. אני כפי שאמרתי קודם אינני מבין מספיק בפיזיקה של פיצוצים בשביל לומר אם הדבר אפשרי או איזו כמות חומר נפץ תידרש בשביל להשיג אפקט משמעותי (כזה שעולה על ההדף הרגיל של פיצוץ שהוא במקרה הטוב כמה עשרות מטרים).

אם יש לך את הנתונים ואתה מסוגל לחשב נשמח כולנו לראות את התוצאה ולסיים סוף סוף את הדיון ההזוי הזה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

"הטיל או הפגז שנושאים את החנ"ם ליצירת גל הלם לא צריכים להיות מדוייקים כמו טיל שאמור לפגוע ישירת ברקטה. מעבר לכך, אם תהיה אפשרות ליצור ראדיוס של כקילומטר או שתיים, בתוכו עצמת גל ההלם תהיה אפקטיבית להסיט רקטות, אז תיתכן הפעלה נגד מתח רקטות. אז יכולה להיות עקרונית, עדיפות גם מבחינת מחיר, ביחס לטילים המדוייקים והיקרים."
לא שולחים טיל יקר ומדוייק נגד כל רקטה - ברור?

ובסגנון השולט פה אוסיף גם: מוכרים לך גלי הדף למרחקים של עשרות מטרים בלבד. יפה. האם הם נועדו ליצור ספציפית גלי הדף על-קולי, מבחינת בחירת הקינטקה של הפיצוץ ומעטפת המטען, למשל? מטען שמתאים ליצירת רסיסים זה דבר אחד, יצירה אופטימלית של גלי הלם זה משהו אחר.
אשמח אם תראה לי הוכחה כי קיים לכאורה גבול טאורטי לטווחי גלי הלם שהוא, כדברך רק כמה עשרות מטרים.
ואשר לאבק ולייזרים, הייתי רוצה לראות שפעולת הראדר משתבשת באותו אופן כמו בליעת אנרגיה של קרן לייזר שאמורה להפיל רקטה. האם יכול להיות שטווח הרדאר מצטמצם רק מעט (הוא נועד לגילוי, לא להעברת אנרגיה עצומה), ואילו במקרה של לייזר אנרגטי להשמדת מטרות, נוכחות לא גדולה של אבק יכולה להקטין באופן קריטי האת האנרגיה המגיעה למטרה. יכול להיות הבדל משמעותי בין השפעת חלקיקים באוויר על אמצעי גילוי מבוססי לייזר או ראדר (ירידה ברגישות, בטווח), לבין יכולת השמדה - שיתכן ותנוטרל כליל.
ולגבי עוד בעיות, הקשורות במטרה עצמה, רצוי אולי שכלל לא נכנס לעניין הזה.
ועוד הערה לסיום, אם משהו שלא מוחזר ונלעס כבר הרבה פעמים, זה הזוי, אז אני סקפטי לגבי הסיכויים של הראש היהודי להמציא לנו פטנטים. יש יותר מידי בינוניות בשטח.

ישנה בכל זאת בעיה עם הפרוש שאתה נותן להם. התנע של הגוף שמנסים להסיט, שעבורו אתה נותן את התנע, זהו תנע בכיוון התנועה (ווקטור בציר X אם תרצה). עכשיו אתה משווה את התנע הזה עם גל ההדף. אבל הווקטור של הכוח המסיט אינו באותו כיוון כמו כוון תנועת הרקטה! - הרי לא תהיה כל הסטה במקרה הזה. אידאלית, הכוח המסיט צריך להיות בניצב לתנועה (וגדול יותר כלפי ראש הרקטה) ואז הוא הרכיב הדומיננטי בציר הזה.
או, אינטואיטיבית - מדוע יש מייצבים ארודינמיים בהרבה רקטות מהירות מאוד? - כדי שאיזו "מכה" קטנה מהצד (ולא משנה מאיזו סיבה) לא תקלקל את המסלול שלהם.

קצת חשבון וקטורי:
במקרה הגרוע ביותר (מבחינת הרקטה, אידיאלי מבחינתך), גל ההדף מגיע במאונך לכיוון ההתקדמות. פיתגורס פשוט מראה שסכום הוקטורים שווה עד כדי אחד חלקי עשרת אלפים (הסטה של אחד חלקי מאה בריבוע) לכיוון המקורי. זה שהרכיב החדש הוא דומיננטי בכיוון שלו, לא משפיע בכלל על סך הוקטורים. ההשפעה הזו יותר קטנה משינויי טמפרטורה מקריים.

מייצבים אוירודנמיים, במיוחד ברקטות או חימוש טיפש אחר, אינם אלא כנפונים הנותנים לרקטה מהירות זויתית- בעברית, סחרור סביב עצמה. כאשר אתה מכניס גם את התנע הזויתי לנוסחאות, אתה נוכח לדעת שההשפעה של ההדף קטנה עוד יותר, ובכלל לא מתרחשת בכיוון ההפרעה (מנפלאות התנע הזויתי). אגב, אחת הסיבות העיקריות לסיחרור אינה מכות מהצד, אלא התמודדות עם השפעתו של כוח המשיכה והשפעתו ביחס למרכז הכובד של הרקטה.

צריך דווקא לפרק את הווקטור הכולל לרכיבים בלתי תלויים (אורטוגונליים). כמובן שהרקטה תמשיך לנוע מהר קדימה אבל יתווסף לה רכיב Y שהיה קודם 0 ועכשיו הוא בערך סופי, המסיט את הרקטה.
אם נאמר שהכנפונים נועדו לייצוב אוירודינמי, אז זה לא בהכרח לצורך סיבוב, כמו שמשטחי יצוב במטוס, לא בהכרח לצורך זה שיסתחרר חלילה. מסתבר שטיל ללא ייצוב ארודינמי באמת רגיש מאוד ויכול לסבול מחוסר יציבות במעוף, למרות מהירות ומסה גדולים.

זו הנקודה הוקטורית. גם אם יש רכיב בציר x, אזי כיוון שהוא כל כך קטן, השפעתו על הכיוון הכללי זניחה. לדוגמה, אם תזרוק ממגדל גבוה מאד כלשהו מטבע, נניח בזוית של 45 מעלות ביחס לאופק, נניח במהירות של מטר לשניה. כאשר המטבע יגיע לקרקע, מכל בחינה מעשית, זוית הפגיעה שלו תהיה אנכית לקרקע, למרות שרכיב המהירות שנתת לו בציר x לא נעלם. המהירות בציר הנפילה, y , תהיה גבוהה מאד, אך בציר x היא תשאר קטנה לאורך כל הדרך. לכן, סכום של שני וקטורים, כאשר ישנו הפרש של 4 סדרי גודל בינהם- הוא עדיין הוקטור הגדול. ובפשטות, אם גל ההדף נתן לרקטה מהירות קטנטנה (שהרי המתקף מאד קטן הן בשל קוצר הזמן בו הוא פועל, והן מפני שההדף עצמו קטן), השפעתה לאורך המסלול הנותר לרקטה יכול להגיע למטרים עד עשרות בודדות של מטרים- מה שממילא אקראי לחלוטין בחימוש תלול מסלול לא מונחה.
לגבי הסחרור - הכוונה סחרור מכוון, כמו שכדור רובה נורה כאשר הוא מסתחרר סביב עצמו. יצוב אוירודנמי של מטוס שונה מאד (לא רוצים שהטייס יסתובב סביב עצמו) ועל כן בזבזני הרבה יותר. התנע הזויתי שהסחרור נותן הוא שמקנה לרקטה יציבות נוספת (ההסטה לא נוצרת בכיוון ההפרעה, אלא בניצב לה).

הוא לא יפול במדוייק מתחת לנקודת המוצא שלו (בציר האנכי) - תהיה סטיה אופקית במישור הפגיעה.
קיים גם מנגנון שיכול להגביר את ה"מכה", עליו דברתי קודם, במונחים של חוסר יציבות:
אם אני מצליח לשנות, אפילו לרגע, את זוית הרקטה ביחס לכיוון התנועה, הכוחות האווירודינמיים צפיים לגרום להסטה מעבר לכח המכה. הרי הרקטה היא לא כדור עגול. כך קורה כאשר יש איבוד יציבות כיוונית. המכה הראשונית מוגברת על ידי כוחות אוירודינמיים שנוצרים כתוצאה שינוי אוריאנטציה קטן ביותר ביחס לציר התנועה.
כן מוכר לי קצת נושא היציבות במטוסים והייצוב האינרציאלי - ג'ירוסקופי בקליעים. הנקודה שלי הייתה בעניין הזה של יציבות.
ד"א, נראה לי שהייצוב ע"י סחרור ברקטות אינו מסתמך על אפקט הג'יירו (מגבלות מהירות הסיבוב) אלא יש כאן מנגנון אחר.

עדיין לא הצעת שום דבר קונקרטי - אני מעוניין לשמוע איזה חומר נפץ מסוגל ליצור גלי הדף המסוגלים להסיט רקטה ממרחק של מספר קילומטרים - כשתענה על כך נמשיך בדיון.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

להוכחה מקצועית ממך לגבי הקביעה שהסף העליון לאפקטיויות גל ההלם הוא רק כמה עשרות מטרים כדברך כאן. בעדר הוכחה כזאת אין כל ערך ל"דרישה" שלך ממני למצוא נתוני טווחים אחרים, כמו שאין כל ערך ל"דרישה" שלך ממני להציע פתרון זה או אחר.
ד"א, אם אמנם יש לי פתרון זה או אחר, אתה תהיה האחרון לשמוע עליו בגלל תרומתך האפסית, עד עכשיו לנושא.

אחד הרעיונות של שנות השישים באמריקה, להתגוננות נגד טילים סובייטים בין יבשתיים, הוא שיגור פצצות אטום כנגדם. פצצת אטום קטנה יכולה לאייד מספר טילים מתקרבים בתוך נפח הפיצוץ העצום שלה, במרחק גדול מספיק (או נסבל מספיק) מהמטרות של פצצות המימן הרוסיות.

אני לא מכיר נשק אחר, מלבד פצצת אטום, שיש לו רדיס השפעה של קילומטרים...

אני חושב שגם אז, נשק "מגן" כזה נחשב לצעד של יאוש...

כלומר ההצעה שהועלתה פה, הוא שיגור מתמיד של פצצות אטום קטנות על כל קטיושה... ללא ספק רעיון מקורי ומעניין. אני אפילו מסכים שהוא יכול להיות אפקטיבי במספר צורות! אבל מאוד לא יעיל. זה גם דוגמא להבדל בין אפקטיבי (משיג את המטרה) ליעיל (משיג את המטרה במאמץ מינימלי).

האמריקנים פיתחו שורה של טילי נ"מ נושאי רש"ק גרעיני (לרוב כ-5kt) המטרה הייתה השמדת מפציצים סוביטיים נושאי חימוש גרעיני - אני לא סגור על נושא הטילים אבל זה נשמע סביר למדי. אגב יש לזכור שהטילים הללו היו בעלי טווח גדול והיו אמורים להשמיד את מטרתם הרחק מהיעד המוגן. כמובן שפיצוץ רש"ק גרעיני מעל צפון הארץ הוא התאבדות - בוודאי כשהמטרה היא השמדת רקטה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שנפרס סביב מוסקבה היה מצוייד ברש"ק בעוצמה של 1 מגאטון. (חלק מהמקורום מציינים 2-3 מגאטון, נראה לי שהם טועים).

אוי ואבוי איזה פיתרון מזעזע. ניחא 5kt אבל 1 מגאטון?! זה לא היה מאדה חצי ממוסקבה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אוי ואבוי איזה פיתרון מזעזע. ניחא 5kt אבל 1 מגאטון?! זה לא היה מאדה חצי ממוסקבה?

יירוט בגובה מעל 100 ק"מ? היה נותן עבודה לזגגים, לא הרבה יותר. אולי גם לאנשי חשמל ואלקטרוניקה ( EMP).....

בעיקר להם אני חושש.
מצד שני בברה"מ של המלחמה הקרה חיי אדם לא היו בדיוק בראש סדר העדיפויות - כל עוד המנהיגים בבונקר ישרדו כמו מאות אלפי חולי סרטן זה לא מה שישנה (מצד שני באותה תקופה לא היו הרבה ברירות אני מניח).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בהמשך לאשכול ההזוי הזה, מה דעתך על רש"ק ענק קונבנציונלי (מספר טונות) לייצרת הדף ורסס רב, נגד טילים ארוכי טווח (לא קטיושות) יותר זול או יותר יקר, מטילי חץ? אותו רעיון כמו הפצצות האטומיות לעיל, רק בלי אטום...

פצצות של טונות ושיגורן לא היו אפשריים בשנות השישים. אמנם המון רסס... אבל המחיר מהצד השני?

כל הרעיונות שעלו הם יפים מאוד אבל ישנה בעיה קטנה

עלות של קילוגרם הודף היא בסביבות 1000$ או קצת פחות!

התוצאה היא שמהר מאוד המחיר של להעלות רש"ק כבד ולא מדוייק לאויר
תהיה גבוהה יותר מהמחיר של להעלות רש"ק קטן עם אלקטרוניקה יקרה.

לחישוב צריך להוסיף שמדובר במערכת הנחייה "מהמדף" כלומר בלי הרבה עלויות פיתוח.

בכל מקרה בכל פיתוח של טיל מבצעים אופטימיזציה בין רמת הדיוק של הטיל / המחיר שלו/
וגודל הרש"ק.

הופרחה "סברת כרס בפורום, ללא כל בדיקה או ביסוס טכנולוגי/פיסיקלי, ודומה שללא הבנה אמיתית בתחומים אלה. מכאן החל מתגלגל כדור שלג של ניגוח על ידי גולש אחר, שדורש מאחרים להוכיח נקודות כשל באותו שלד של רעיון בלתי מעובד.

הבעיות שעל מציע הרעיון לתת דעתו עליהן:

• האם יש משפט קיום להסטת רק"ק על ידי גל הלם הנע באוויר?
• בהנחה שיש, מהו הטווח היעיל שלו?
• מהו המנגנון אש יצור את גל ההלם?
• כיצד יונחה הטיל שייצור את גל ההלם אל מטרתו? לאיזה טווח? מהו ההבדל במורכבות ההנחיה לטווח ירוט באמצעות רסס לעומת יירוט באמצעות גל הלם?
• מה אמורה להיות מהירות הטיל המיירט ביחס לרקטה המיורטת?
• כמה טילים מיירטים ידרשו ליירוט רקטה בודדת
• ניתוח כלכלי בסיסי ביותר

ועוד ועוד. העובדה שמספר אנשים רציניים מתייחסים ברצינות לרעיונות נפל כאלה ואחרים (לא נוגע רק לאשכול הנוכחי) אינה מעידה על מקובעות מחשבתית וראייה צרה של המציאות. דומני שאין מקום להטלת רפש וירטואלית שאשכול זה ספוג בה.

אני מסכים. ולפיכך ימצא אדון Hi_Frequency הנכבד מישהו אחר להתנגח עימו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הוא מצא למשל מטרה להתנגח - עם פרופסור פראייר זכרו לברכה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר הוא מצא למשל מטרה להתנגח - עם פרופסור פראייר זכרו לברכה.

אתה מקשקש, אדוני. הגעת למסקנתך ההזויה מתוך כוונה רעה, לדעתי.

בתור מי עוסק בפיתוח וחיפוש רעיונות חדשים לפרנסתו אני מאמין
שלזרוק רעיונות חדשים לאויר לא עולה כסף.

את הבחינה וההערכה עושים רק אחרכך ולפעמים גם רעיונות מוזרים הופכים לרלוונטים.

לדוגמה עם תחליף את חומר הנפץ הרגיל בטרמובארי שמצטיין בגל הלם ארוך יותר ולטווח
גדול יותר אז יכול להיות שתקבל חימוש שיכול להסיט רקטות.

אם זה יעיל ? לא נראה לי

מהו טווח השפעתה ? ומה מאפייניה העיקריים?
יש מצב לתשובה ב"שליף" ? החיפוש כאן אשכולון עם ארבע תגובות פשוט
כמה חום או לחץ אויר או ריק גורמת?

האשכול קיבל ציביון מעט אישי ולוחמני אבל עדיין אל לנו לשכוח כי הדיון והפורום נועד בין השאר להחליף רעיונות להפריכן או לאששן (מודה אני שאיני מתמצא בתחום )
אך עדיין לא שמעתי כל נימוק מבוסס אשר שולל לחלוטין אפשרות להסתת רקטה , רק קביעות פסקניות ללא כל ביסוס כי התיאוריה מופרכת ..
אם תיאוריה זו מעולם לא נבדקה לעומקה הרי שזה הזמן והמקום לבדוק את נכונותה ולבחון גישות חדשות כי הרי בינתיים כל פיתרון שהוצע או קיים יש בו חסרונות גדולים מוכחים בפועל.. אם מבחינת עלות או בשלות טכנלוגית או אפילו מגבלות מבצעיות חמורות למדי .
בכל מקרה הייתי מעדיף שהויכוח או הדיון ימשך לא בנימה אישית ואכן יתנהל דיון פורה (ופסילות גורפות דורשות נימוק גורף)

לסיום אקנח בסיפור עם אלברט איינשטיין אשר שלל מכל וכל את האפשרות לבנייית פצצה אטומית . וטען כי אין הדבר מעשי מכל וכל וישים ובעצם חבל על הכסף והרי איש לא יאשים את איינשטיין כי אין הוא בעל סמכה(ואולי בעצם מומחה מספר אחד בתחום אשר יצר אותו במו ידיו ושכלו) ביחוד לגבי המשוואה של חוק שימור האנרגייה ומשמעותו בעולם האמיתי
לא חלף זמן רב ושני פיצוצים הרעידו את העולם ואת יפאן ..

קצת ענווה לא תזיק לכולנו והרי כולנו רוצים בטובת המדינה ..

אשמח לראות את המקור לסיפור בנוגע לאינשטיין. כידוע אינשטיין היה זה שחתם על מכתב לנשיא רזוולט אשר הוביל לפיתוח פצצת האטום...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

אך עדיין לא שמעתי כל נימוק מבוסס אשר שולל לחלוטין אפשרות להסתת רקטה

אני לא מבין, הפיתוח הפיזיקאלי הקצר שהראתי הראה שלרעיון אין שום בסיס מציאותי. זה לא מספיק מבוסס?

נעשה את זה שוב. השינוי המקסימלי שיכול בום על קולי חזק לגרום קטן בשניים עד שלושה סדרי גודל מהכיוון המקורי. כיוון שממילא מדובר בחימוש בעל פיזור טבעי גדול (לפי העיתונות, רק שבעים אחוזים מהרקטות פגעו באזורים מיושבים), הסתה של כמה מטרים (יחס של שלושה סדרי גודל, זוכר?) אינה מורגשת כלל.

את העובדה שהרקטה היא גוף אוירודינמי שאינו בצורת כדור, ולמרות שתנע ההסתה קטן יחסית לתנע בכיוון התנועה, ה"מכה" הקטנה יכולה עקרונית להיות מוגברת על ידי שינוי האוריאנטציה של ההגוף האוירודינמי ביחס לכיוון התנועה ולגרום לחוסר יציבות. זאת, מלבד ההסטה הטריוויאלית עקב רכיב לא אפסי בניצב לכיוון התנועה (שממשיך לפעול במשך כל זמן המעוף) שרק אליה אתה מעדיף להתיחס.
ד"א כדאי לקרוא, בהקשר הזה את ההודעה מ"ס 68 בשרשור הזה, של הפ.ב. על פיצוץ טרמובארי.

ועכשיו אני מצטט את עצמי (הודעה מס' 52) בעניין הזה של יציבות התנועה, שממנו התעלמת:

נכון שהמטבע יפול אנכי, אבל




בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "זו הנקודה הוקטורית. גם אם יש..."

הוא לא יפול במדוייק מתחת לנקודת המוצא שלו (בציר האנכי) - תהיה סטיה אופקית במישור הפגיעה.


קיים גם מנגנון שיכול להגביר את ה"מכה", עליו דברתי קודם, במונחים של חוסר יציבות:
אם אני מצליח לשנות, אפילו לרגע, את זוית הרקטה ביחס לכיוון התנועה, הכוחות האווירודינמיים צפיים לגרום להסטה מעבר לכח המכה. הרי הרקטה היא לא כדור עגול. כך קורה כאשר יש איבוד יציבות כיוונית. המכה הראשונית מוגברת על ידי כוחות אוירודינמיים שנוצרים כתוצאה שינוי אוריאנטציה קטן ביותר ביחס לציר התנועה.

נראה לי שהעניין החשוב הזה של יציבות מעוף הרקטה כגוף אווירודינמי לא כדורי ימשיך להיות לא מובן, או פשוט "ישכח" כי הוא מפריע לטיעון הפשטני המתייחס לתנועה של גוף כדורי או כל גוף בואקום, כאשר המנגנון העיקרי לשינוי כיוון הוא חיבור כוחות ווקטורי בנקודה, ואז מקבל גרדיאנט ידידנו את התרומה הזניחה של גל ההלם. אבל, הרקטה במקרה שלנו היא לא גוף כדורי והיא לא נעה בוואקום.

בטילים מונחים קיימים משטחי ניהוג קטנים (הכנפונים) שמיועדים לשנות את כיוון הטיל באופן מבוקר. התנע שמועבר לטיל על ידי הסתת הכנפונים האלה הוא הרבה יותר נמוך מהתנע הכולל של הטיל, ובכל זאת, זה עובד, גרדיאנט. הנה הסבר אינטואיטיבי פשוט של ניהוג מהסוג הזה שנלקח ממאמר על ניהוג הן של כלי טיס והן של סירות, והוא ישים לגבי שניהם:

ציטוט:

a rudder is deflected to generate a small side force well behind the boat's centre of gravity. The entire boat then rotates in response to this small side force and, once rotated, the entire boat generates the larger side force required to turn it

בקיצור, הטעון של גרדיאנט הוא פשוט לא רלוונטי לענייננו, שהוא נסיון להסיט רקטה, שהיא לא כדור, ממסלולה. לא בהכרח חייבים שתהיה "מכה" גדולה לעשות זאת.

לא ברור לי איזו פיזיקה למדת, אבל לא ניוטונית בוודאי. (כנפונים, אגב, אינם מעבירים תנע).

חיבורי וקטורים אינם קשורים כלל לצורת הגוף. לא משנה אם הוא עגול, מרובע או בצורת ג'ירפה. הראתי די בפשטות, שעוצמת גל ההלם קטנה ביותר משלושה סדרי גודל מהתנע המקורי של הרקטה, ולכן יכולה לשנות את כיוונו המקורי בעוד פחות מזה. חיבור וקטורי פשוט. הסיבוב שאיכשהו הכנסת לעניין הוא סביב ציר ההתקדמות של הרקטה, והוא רק משפר את יציבותה, ומקטין את השפעת המכה עליה. תנע זוויתי. לא קשור לא לואקום ולא לצורת הגוף.

החיזבאללה לא שיגר אף טיל מונחה כנגדנו, כך שאינני יודע כלל איך נושא זה נכנס לפה, ובכל זאת- כנגד רקטה שאינה מונחית, הראתי כבר שתרומת גל ההלם נבלעת באי הדיוק המובנה ברקטה (טווח פיזור של מאות מטרים), וטיל מונחה יוכל באמצעות ניהוג לתקן בקלילות הטיה כל כך זעירה.

תראה, דברת פה הרבה על ענווה ועל חשיבה מחוץ לקופסא. אתה עושה פה בדיוק ההפך. נצמד לתאוריה החמודה שלך, ומנסה לאנוס את הפיזיקה לכך. לחשוב מחוץ לקופסה פרושו לא להצמד לשום רעיון בצורה כה נואשת.

הודעה אחרונה מבחינתי בפיזיקה הזו. יש לי הרושם שאתה יותר שולף מהשרוול מאשר מבין בפיזיקה.

סליחה, אבל אתה מתחיל לדבר לא לעניין. אני טוען כי במקרה של יציבות אווירודינמית צורת הגוף והיותו באוויר הם תנאים הכרחיים לניתוח היציבות הזאת והם הקריטיים מעבר לחישוב הניוטוני הפשוט שעשית. ואם הפיזיקה שלי לא נראית לך, אז הפיזיקה שלך, על פיה הסתת כנפונים לא מעבירה תנע, היא תמוהה, בלשון המעטה.

כנפון מוסת לזמן קצר – מופעל עליו כוח בזמן קצר, האימפולס מועבר לטיל. וד"א, יש גם ניהוג על ידי סילוני ניהוג - גם אז ישנם האימפולסים האלה. אם אתה לא מבין את זה, אז אני מאוד סקפטי לגבי ההבנה שלך את הפיזיקה.

הנה לנוחותך מבוא פשוט לאימפולס:

I = F*delta_t עבור F קבוע (אם הוא לא קבוע, כמובן שעושים אינטגרל, זה הכול)

http://en.wikipedia.org/wiki/Impulse

אז לפני שאתה מדבר בשמה של הפיזיקה, לא פחות (ועל אלה, שכביכול "אונסים" אותה) לא יזיק שתלמד קצת יותר, זה לא יזיק במקרה שלך.

נסה לקרוא עוד פעם מה שכתבתי קודם, במקום להתלהם. שמענו כבר שידיעה חלקית מסוכנת יותר מחוסר ידיעה בכלל. בינתיים נראה לי שזה כך במקרה שלך. אני רק מקווה שאתה כן יכול ללמוד יותר.אני מאוד מקווה שלא יהיה צורך בהמשך משחקי המחבואים האלה. אני ניסיתי להבין אותך והגבתי בדיוק לדברך, בעוד שאתה בעצם מתעלם מכל מה שאני כותב כאן. מי שמדבר על ענווה.....

והנה, נשארת לבדך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גראדיאנט והנה, נשארת לבדך.

בהקשר להכרזתך זאת, אין לי אלא לומר - "בצער לא רב, וביגון לא קודר"
פשוט לא היית רלוונטי, ולקראת הסוף היית גם לא סימפאטי.

הוא בהחלט לא לבד

והאמת אף פעם לא צריכה להתבייש
מי שצריך להתבייש הם רק אלו שנטשו אותה
(ואינני טוען כי אני מחזיק ב"אמת" האמיתית כדי שלא תקפוץ שוב)
שניכם לדיון בהחלט תורמים מהידע שלכם ולאתגר לשלול או לאשש את הרעיון
זה שהשקעת מנסיונך בתחום הפיזיקה תרומתך הייתה מבורכת
תמתנו רק את הסיגנון הוא מיותר

היא שעם כל יומרנותו לדבר בשם הפיזיקה, הבנתו בפיזיקה, כפי שהתבטאה כאן, היא שטחית למדי (במיקרה הטוב), אם לשפוט על פי ההערות שלו לגבי הכנפונים (המומנט שנוצר עקב הטייתם).

מה שיותר גרוע, זה עניין האינטגריטי – לא הייתה כל התייחסות של גראדיאנט לכל הטעונים שלי, על כך שהיציבות האווירודינמית משחקת כאן את התפקיד הדומיננטי, וזה די ברור למה – הרי אם מה שאני טוען הוא אכן כך, אז הטיפול הפשטני שלו אינו משנה הרבה.

ואם מדובר באינטגריטי, אז מה יותר בולט מאשר "חוסר ההבנה" לדוגמאות של אפקטים אווירודינמיים של ניהוג שמדגימות את הנקודה המרכזית של טענתי – לא צריך "מכה" גדולה (הניהוג מצליח עם כוחות קטנים, כפי שהבאתי בדוגמא קודם) כדי לשנות את כיוון התנועה? בהתיחס לזה הנ"ל טוען שלא מדובר כאן על טילים מונחים! כמובן שלא, אבל מדובר על כאן על הפרינציפ שלא צריך מכה גדולה להסיט רקטה לא מונחית.

כבר נאמר שלא מראים חצי עבודה ל......

כואב בעניים ובראש מה שאתם עושים כאן.

קצת סדר (ואנסה לא לשפוך שמן למדורה).

כאשר מדובר על ירוט רקטות על ידי טילים, יש צורך לגרום נזק פיזי לרקטה בזמן המעוף- וזה אומר להגיע קרוב מאוד לרקטה. (קרוב מאוד= מטרים ספורים עד עשרות מטרים, אפילו עבור טילים גדולים כמו החץ). בכדי "להסיט את הרקטה ממסלולה" צריך להפעיל מומנט, וזה משהו שגל הלם לא יכול לעשות. מה גם שהסטת הרקטה ממסלולה זה כמעט חסר משמעות כשמדובר על נשק כמעט ססטטיסטי כמו הרקטות ה"טיפשות" קצרות הטווח.

לקנות נאוטילוס?

ולעניין:

הטענה כאילו איינשטיין חשב שלא ניתן לבנות פצצה גרעינית הינה הבל הבלים. איינשטיין כתב את מכתבו המפורסם לנשיא ארה"ב רוזבלט, והצביע בפניו על הפוטנציאל ההרסני של נשק גרעיני. מה שנכון (ואולי המגיב דלעיל טעה בשל זאת) הוא שאיינשטיין חשב בתחילה כי המסה הבקיעה הדרושה לפיצוץ גרעיני היא גדולה מאוד, וסבר כי נשק גרעיני של ביקוע יהיה יביל באוניה גדולה, ולא במטוס.

ר"ב מכתבו של איינשטיין לרוזבלט מיום 2.9.1939

אין לי מידע מה אינשטיין חשב אבל פיזיקאים שעבדו באופן מעשי בפרוקיט מנהטן (אינשטיין לא היה שותף בעצמו לפרויקט) טעו בתחילה באופן משמעותי בחישוב כמות החומר הבקעי הדרוש לפצצה (אני לא זוכר את המספרים המדוייקים למרות שאני יכול לבדוק אבל מדובר על עשרות קילוגרמים לפחות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הטעות הגדולה ביותר הייתה מהצד השני - של ורנר הייזנברג.

זה סיפור אחר עם הרבה טענות וטענות שכנגד - היה לנו פה דיון על הנושא פעם לא?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ובהחלט לא היה מזיק לאנשים ללמוד להכיר בטעויות כפי שאיינשטיין ידע להכיר
זאת ענווה ובהחלט כדאי ללמוד ממנה
אגב ראה כותרת תגובה "איינשטיין בסוף" מה31 לאוגוסט שנכתבה על ידי לגבי איינשטיין היא מתייחסת למכתב אותו הבאת כמובאה לכאן.

שוב אני מדגיש
שאין אני מתנצח ואין לי עניין להפוך זאת לעיניין אישי
קטונתי מלתקוף את עידו גנוט או טל ענבר
ובהחלט אני מחשיב אותכם למומחים (וזכיתם בכבוד בזכות ) רצויים בדיון אך ואשמח אם לא תעשו זאת
בנימה אישית כי אין זה כך
תחשבו שאתם עונים לילד בן 14 ( ואני לא ) אשר סקרן לדעת ורצוי לעודד אותו לדעת
גם אם דיברתי שטויות סתם להפטיר אין זה ישים זה לא רציני ואני כילד בן 14 הייתי נעלב
בסה"כ אני שואל שאלת תם ומבקש התייחסות רצינית לשאלתי
ובלשון עממית יותר כדי שאבין מדוע אין זה ישים ?
האם נבדקה האפשרות להסיט היכן שהוא בעולם?
אם ישים באיזה עוצמה?
האם תנועת האוויר החם מהפיצוץ כלפי מעלה משפיעה על הטיל הנע בתוך כיס אויר חם (הרי זה מזיז גמבו) האם בפיצוץ נוצר וואקום מספיק גדול כדי שאויר ימלא באלימות תוך תנועה מהירה את הוואקום שנוצר האם משקל האוויר מספיק כדי ללחוץ על הרקטה ולהסיטה?
האם שינויי הלחץ באויר ישפיעו על הרקטה
גלי קול?
האם אחד או כל הגורמים גם יחד יכול לגרום להסתה ?


בסה"כ אני מנסה לעורר כאן דיון רציני ע"י שאר המומחים כאן
אחד המטרות של מקום כמו פורום כזה לדעתי גם לפעמים לדון באפשרויות "הזויות" לא שיגרתיות
ובפירוש אולי כזו שלא תתקבל ברצינות ע"י מוסדות רשמיים
כבר בוצעו "משימות" ויעדים שנראו בתחילה בלתי אפשריים בתהליך של סיעור מוחות בעבר ע"י צוותי חשיבה
ולפעמים לא תמיד כל האנשים מהתחום (עם זויות מחשבה שונות על המקרה ) בצוות ובכל זאת השיגו לפעמים פתרונות לדברים שחשבו "שלא ניתנים לביצוע" ובכל זאת נוע ינוע

אני אנסה שוב לקרר את האוירה ואומר כי שאמרתי מעט ענווה בתגובה הקודמת
התכוונתי בהחלט גם לעצמי

לגבי איינשטיין
אכן יש את המכתב המדובר אל הנשיא זה היה רק סיפור נלווה ובסה"כ שיחש כמין מוסר השכל בתגובתי הקודמת ולא היה כל צורך להיתפס עליו
אבל אתם התחלתם וסיימתם במכתב שהוא רק סוף ההשתלשלות של הדברים וזה בסדר כי זה באמת אחד המכתבים החשובים בהיסטוריה ואותו בעיקר זוכרים אך לא היה זהתמיד כך ומוקדם יותר בראיון מצולם (שראיתי) נראה איינשטיין מרואיין ונשאל האם פצצה אפשרית ? איינשטיין ענה כי כמות האנרגייה שיצטרכו להשקיע בפיצוח האטום תמיד תהיה גבוהה מהסך שיתקבל וכי כרגע זה מחסום בלתי עביר באמצעים והמדע של תקופתו ..
אני מצטט את איינשאיין עצמו "כל זה נהפך למעשי רק הודות לתגלית המקרית של תגובת השרשרת – תופעה שלא יכולתי לדעת על קיומה", הודה בנובמבר 1945 ("מלחמת אטום או שלום", Atlantic Monthly, בראיון לריימונד גראם סווינג).
תגלית זו נעשתה ע"י מדען גרמני אוטו האן והודלף למערב ע"י מדענית יהודיה ליזה מאייטנר .
לאחר שראה את עבודתם של אנריקו פרמי וליאו סילארד הבין כי השעה דוחקת וכי פצצה גרמנית בהחלט מעשית אם יעזרו באורניום ופנה אל הנשיא במכתב בהול המוזכר על ידכם .

אם איינשטיין יכול לטעות מי אנחנו ?

.

אינשטיין טעה פעמים רבות: הוא טעה (ולכאורה הוכך בדיעבד שצדק) בקשר לקבוע הקוסמולוגי, הוא התעקש במשך מספר שנים על עיקרון מאך ולבסוף נטש אותו וישנן דוגמאות נוספות.

בקשר לראיון המצולם - אתה זוכר במקרה מאיזו שנה הוא?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ולפסול מראש דברי אחרים ולבטלם כלאחר יד
בפיזיקה ווקטורים אני חלש מודה אבל להגיד שאני מדבר דברי הבל זה מיותר וסתם פוגע והכי גרוע גם לא נכון (לא תקפתי אותך ובוודאי שלא אישית קודם)
לגבי הראיון המצולם שאותו ראיתי אין אני יודע מתי הוא נערך אך אני משער כמובן
שהוא נערך לפני פרויקט מנהטן הייתי משער בין תאריך המכתב המדובר ב1939 לבין פירסום תורתו המוכרת יותר כחוק "שימור האנרגייה" אשר פורסם ב 1905 .
לגבי הראיון השני בא הודה איינשטיין בטעותו וצוטט על ידי הוא נערך בנובמבר 1945 ("מלחמת אטום או שלום", Atlantic Monthly, בראיון לריימונד גראם סווינג).כפי שכתבתי בהודעה הקודמת


אכן כן איינשטיין טעה לא פעם כמו כולנו אבל ידע להכיר בטעותו בזמן ואכן שלח את המכתב האמור
כך גם אנחנו יכולים לטעות גם אני וגם אתה וכולנו

אני לא יודע ממי אתה קונה את ההודף המוצק שלך, אבל עבור פרויקטים שלי בטכניון קניתי הודף מוצק לא רע בכלל ב70 ש"ח לקילו. עבור ISP נמוך יותר, אפשר להשיג גם ב 25 ש"ח לקילו.


אגב העלות של רקטת קאסם אחת: 400 ש"ח כולל "ראש נפץ". וזה אם קונים את הצינור המרכזי בצורה מסודרת ולא ממחזרים עמודים מהרחוב.

סיפור שסיפר לי שלהבת עליו השלום: (פרופסור שלהבת פראייר, מאבות תוכנית הגרעין הישראלית וממניחי היסוד למחקר ופיתוח הביטחוני במדינה)

בהיותו המדען הראשי של משהב"ט קיבל פניות רבות מאזרחים שהציעו הצעות שונות ומשונות. יהודי אחד היה עיקש במיוחד והטריד במכתבים וטלפונים וטען כי יש לו המצאה מדהימה - קרן מוות שתחסל חיילים, טנקים ומטוסים. הוא לא היה מוכן לפרט ודרש פגישה. לבסוף זומן אל פרופ' פראייר ואז שלף מכיסו שרטוט כזה:


הוא תיאר את הקופסא, את הנקב ואת "קרן המוות" היוצא ממנו. כששאל שלהבת מהו הקשקוש במרכז, השיב לו "אה, זה המנגנון המייצר את הקרן. על זה אתם תצטרכו לחשוב"

אני חושב שמנגנון הניפוץ המסוגל להסיט טילים ורקטות ממסלולן ממרחק של קילומטרים הוא בערך כמו מנגנון קרן המוות של פרופ' פראייר - עליו מישהו אחר יצטרך לחשוב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

וזה נאמר מ"מומחה" שיודע COPY-PASTE וכל מה הביקורת על הנאוטילוס היא שטויות עבורו. מי שמדבר על "קרן המוות"....
כל מי שחווה בום על קולי ממרחק של כמה קילומטרים יודע גם יודע שזה לא בדיוק תוצר של ד"ר פרייר, למרות ש"דעת" ד"ר בלון זה או אחר לא נוחה מכך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Hi_Frequency וזה נאמר מ"מומחה" שיודע COPY-PASTE וכל מה הביקורת על הנאוטילוס היא שטויות עבורו. מי שמדבר על "קרן המוות".... כל מי שחווה בום על קולי ממרחק של כמה קילומטרים יודע גם יודע שזה לא בדיוק תוצר של ד"ר פרייר, למרות ש"דעת" ד"ר בלון זה או אחר לא נוחה מכך.

אשמח לביאור הכתוב. אינני מומחה לפסיכולוגיה, שהיא אולי תחום המומחיות הרלבנטי לניתוח דבריך.

אגב, מי אמר כאן שהביקורת על הנאוטילוס היא שטויות? אני? הבא מובאה לדבר הבל זה.