27-08-2006, 02:08
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
יש על מה להתאמן
ויש אפשרות לזהות חוליית נ"ט קצר טווח לפני הירי או ארוך טווח אחריו.
כל טנקיסט אחרי שני מסלולים יודע בדיוק היכן תחכה לו הבזוקה. ובדיוק כמו שנכתב למעלה, הסיבה למיקום הבזוקה בעמדה הזאת איננה בשל כך שהגיוני שהם יתמקמו שם אלא בגלל שזה מסתדר במשפכי הירי.
עוד אבסורד הוא שלומדים שהחלצות יכולה להיות לפנים או לאחור, בפועל מתרגלים רק החלצות לאחור בתירגולת טילים (שוב עניין של משפכי ירי ובטיחות).
חובה שכל טנקיסט יבצע תירגולת טילים (נ"ט ארוך טווח) ברטוב (עם ירי פגז, מדוכות מא"גים וכו') ולא רק ביבש.
חובה שמסלול התקלות, יהיה מסלול התקלות ולא צפוי מראש.
באשכול קודם סיפרתי כיצד חוליית ביום אוייב שלא ממש עברה בי"ס אצל החיזבאללה בהיסתוות (אבל כן הספיקה לספוג כמה מטחים) חיסלה באימון יבש גדוד טנקים שלם.
הנה הסיפור:
לקראת הקו השני שלי בלבנון קיבלנו כח חי"ר לתרגול פתיחת ציר בדלאווה.
הרעיון היה שהטנק יהיה בעמדות שולטות, החי"ר ילכו ברגל על הציר, הנגמ"ש (במקרה הזה אכזרית) ייסע מאחוריהם. החי"ר ייתקל בנק"ל ונ"ט קצר טווח והטנק יסתער על המחבלים.
בגלל שלא הייתה הקצאה של שעות מנוע (שע"מ) הוחלט שרק הצוות שלי יתרגל וכל הגדוד יעמדו על תל שיפון ויראו איך אנחנו עושים את זה.
כך היה תירגלנו והיה יופי.
ישבנו עד הצהרים בלי לעשות כלום ופתאום החטיבה קיבלה הקצאה של שע"מ לכן הוחלט שכל הגדוד יבצע את התרגול באותו מתווה.
מכיוון שהצוות שלי כבר תירגל הוחלט שאנחנו שנשמש כביום אוייב (חיילים שמתחזים לחיילי אוייב).
יצאנו לשטח (בלי הטנק) והסתתרנו (צבענו פנים, שמנו מצנפות וכו')
חיפשנו משהו שיראה כמו משגר נ"ט קצר טווח, מצאנו זביל של 155 ומשגר לאו דרוס היטב.
התותחן שלי לקח את הזביל לאו ואני את הזביל 155.
בנינו שתי עמדות: באחת, על כיפה קטנה, "מחבל" אחד שהתקיל את הפ.צ. ובשניה בתוך טרסה מתחת לעץ שלושה "מחבלים" חמושים בנ"טים.
כל היום תירגלנו כשאמחבל אחד מתקיל את הטנק שבפ.צ. ממרחק, הטנק מסתער ושאר המחבלים תוקעים אותו מטווח של מטרים בודדים מהאגף או מאחור.
וכך טנק אחרי טנק, צוות אחרי צוות, גדוד טנקים שלם ביצע את התירגולת ואנחנו השמדנו אותם בזה אחר זה (מידי פעם החלפנו מיקום), היות שאף אחד לא טרח לחשוב כמובן שהמחבלים, אנחנו, ניצחנו.
^ המחבל הראשון מתקיל את הפ.צ. והטנק מסתער עליו בלי לשים לב מה קורה באגף שלו ולחוליית הנ"ט שמחכה לו שם. ברקע, האכזרית נסוגה ומפעילה מיסוך.
^ אנחנו מסתתרים בעמדה שלנו ומצלמים את הטנק, הצוות שבטנק לא מבחין בנו.
^ הטנק מסתער לכיוון פיסגת הגיבעה, ה"מחבל" יורה בו מאחור.
^ הטנק מסתער לכיוון פיסגת הגיבעה, ה"מחבל" יורה בו מהאגף.
^ תמונה מבויימת, אחרי שהטנק חוזר לשטחי הכינוס.
מצבים כאלו יכולים להימנע אם טנקיסטים יתרגלו התמודדות עם נ"ט כשאת הנ"ט תדמה חוליית ביום אוייב (ורצוי מאד שיוכלו להרגיש את הפגיעה, פיינטבול אולי נשמע הזוי בטווחים כאלו אבל קיים אצל המשוגעים לדבר בחו"ל).
טנקיסט שיתרגל ילמד שהוא חייב לנתח שטח גם תוך כדי הסתערות ולחפש היכן הנ"ט יסתתר ויתקע אותו.
כמובן שגם הרעיון שהעלית על עבודה צמודה עם חי"ר כמשמר קידמי ואבטחה באגפים (בעיקר לצורך זיהוי יציאות ויאכון שלהן לטובת הטנקים, אוויר וארטילריה) הוא נכון מאד ורצוי שנלמד לעבוד יחד (גילינו במלחמה עד כמה אנחנו לא יודעים לעבוד יחד. עד כדי כך שבמקום להתחיל להתאמן ולכתוב תו"ל יש סיכוי שתתקבל החלטה לאחד את פלוגות החרמ"ש מכל חטיבת מיל' לגדוד חי"ר אחד ולוותר על החרמ"ש לחלוטין!).
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|