חיזבאללה חושף: כך חטפנו את רגב וגולדווסר
עיתון לבנוני מביא פרטים חדשים על חטיפת 2 חיילי צה"ל – משלב תכנון הפעולה והמעקבים בגבול ועד הרגע שבו התבשר חסן נסראללה: "המתנה הגיעה"
חיים איסרוביץ
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
12/7/2007 11:34
בדיוק שנה חלפה מאז שחיזבאללה חטף את שני חיילי צה"ל, אלדד רגב ואודי גולדווסר, ונתן את האות לפתיחת מלחמת לבנון השנייה. העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" חושף היום פרטים חדשים על מבצע החטיפה, שזכה לכינוי "ההבטחה האמיתית".
בחדר המבצעים של החיזבאללה ישבו בבוקר הפעולה כמה מבכירי הארגון, בהם מפקד יחידות הקרקע ואנשי יחידות המודיעין, שמדי פעם צחקו מבדיחות. על שולחן העץ היו סלי תה ופירות העונה. "מר חסן (נסראללה) התחייב בפומבי למשפחות שהם יקבלו את יקיריהן", אמר המפקד הבכיר בחדר. "עלינו לבצע את העבודה הנוספת כדי להשיג את המטרה ואת התוצאה הרצויה". דקות אחדות לאחר מכן ניתן האות והחלה ההפצצה בגבול עם ישראל שהיוותה כיסוי עבור פעולת החטיפה המורכבת.
את הפרטים מביא העיתונאי איברהים אל-אמין שלפני כשנה סיפק את החומרים עבור הסרט "סחר החליפין הגדול", שבו נחשפו לראשונה סרט של הנווט השבוי רון ארד ופרטים על חטיפת שלושת חיילי צה"ל בהר דב בשנת 2000. אל-אמין נחשב למקורב לחיזבאללה.
חיזבאללה שאף לבצע חטיפה של חיילים ישראלים מאז הנסיגה מדרום לבנון במאי 2000. גם לאחר החטיפה בהר דב, המשיך הארגון לבצע הכנות לפעולה נוספת. לצרוך זאת ביצע המודיעין של חיזבאללה מעקב צמוד באזור הגבול ואסף פרטים חיוניים כדי למנוע כל סוג של הפתעה, כגון כלי הרכב שבהם משתמשים החיילים, מספר החיילים בכל רכב, הקשר של החיילים עם המפקדים, רמת המוכנות הקרבית וכיצד ניתן לעבור את גדר הגבול. במסגרת המעקבים על אזור החטיפה המתוכנן ראו אנשי חיזבאללה באחד הימים את אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, עובר עם משפחתו, אולם המחבלים אפשרו להם להמשיך בדרכם.

לא רצו לתפוס חיילים דרוזים
אחד הדגשים של הפעולה היה להשיג את החיילים הישראלים כשהם חיים, בניגוד לחטיפה בהר דב. "המטרה לא היתה לבצע ירי קטלני לעבר החיילים, אלא להשתמש בסוג פעולה שיאפשר להרוג כמה חיילים ולהותיר אחרים בחיים", מציין אל-אמין. על כן גם נלמדו לקחים מהחטיפה בשנת 2000. על מנת לאפשר בריחה מהירה, תוכנן לגרום לנפגעים גם בכוחות שינסו לרדוף אחרי כלי הרכב של החיזבאללה.
לבסוף הוחלט לבצע את החטיפה ב-12 ביולי אחרי שהתברר כי בתוך 48 שעות אמור הגדוד הדרוזי לקבל את האחריות לפעילות בגזרה. "זה אומר שהמבצע יכול להיות מוצלח, אולם החיילים שייתפסו יהיו ממוצא ערבי", כותב אל-אמין.
בבוקר התפרסו יחידות של חיזבאללה כאשר היו להן חמש משימות בגזרה – יחידה אחת היתה אמורה לתקוף בטילים, יחידה שנייה תספק חיפוי באמצעות נשק קל ומכונות ירייה, יחידה שלישית תתקוף את מוצבי צה"ל באזור ויחידה רביעית תעבור את הגבול אחרי פיצוץ השער ומטעני החבלה ותסייע להעביר את החיילים ללבנון בכלי רכב אזרחיים. היחידה החמישית כללה אמבולנס עם ציוד ניתוח למקרה שיהיו פצועים בקרב אנשי חיזבאללה או בקרב החטופים ורכב קירור למקרה שהחיילים ייהרגו.

נסראללה קיבל קלטת
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

כאשר הסיור שכלל שני כלי רכב זוהה כשהוא מתקרב, ניתנה הפקודה והפעולה החלה. רכב הסיור השני הותקף בטילים במטרה להשמידו באופן מוחלט ולהרוג את החיילים שבתוכו.
הרכב ההאמר הראשון, שהיה המטרה העיקרית, הותקף באופן שונה. אנשי חיזבאללה ירו לעברו שלושה טילי אר-פי-ג'י ופגעו בצדו של הרכב. כתוצאה מכך נפצעו גולדווסר ורגב נפצעו. חייל נוסף נהרג וחייל רביעי הצליח להינצל. אנשי חיזבאללה תפסו את שני החיילים הפצועים ונמלטו איתם ל"אזור בטוח" ומקום מסתור, שם הם מוחזקים עד היום.
לפי העיתון, חסן נסראללה היה בטוח לאורך כל ההכנות כי הפעולה תצליח. כשעה לאחר החטיפה קיבל נסראללה טלפון שבו נאמר לו "המתנה הגיעה". בהמשך השיחה התעניין נסראללה כיצד התנהלה הפעולה, האם יש נפגעים בקרב אנשיו, מה תהיה תגובת ישראל ומה המצב הנוכחי בגבול. שעות אחדות לאחר מכן הגיע החלו בכירי חיזבאללה לעזוב את בתיהם ומשרדיהם ועבור למקומות מסתור מחשש לתגובה ישראלית נגדו.
בהמשך הגיעה קבוצה של בכירים בחיזבאללה לפגוש את נסראללה וכולם צפו בקלטת וידיאו של הפעולה בגבול. לדברי אל-אמין, מאז הקלטת נעלמה ואיש לא ראה אותה יותר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שאלה של מלש"ב בלי יותר מידי הבנה...

אין שום אפשרות לסכל חטיפה כזאת? אין שום אפשרות להילחם בחזרה?
חטיפות הם בעיה לא קטנה בכלל של ישראל אבל בכל זאת זה נראה כאילו אף אחד לא מתייחס לזה בצורה המתאימה. הרי אפשר לצאת בכוח גדול יותר, לשים מצלמות ותצפיות בנקודות החשובות, למגן יותר את הכלים... אז למה זה לא קורה?
(שאלה רצינית, לא בציניות או משהו).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי stinger360 אין שום אפשרות לסכל חטיפה כזאת? אין שום אפשרות להילחם בחזרה? חטיפות הם בעיה לא קטנה בכלל של ישראל אבל בכל זאת זה נראה כאילו אף אחד לא מתייחס לזה בצורה המתאימה. הרי אפשר לצאת בכוח גדול יותר, לשים מצלמות ותצפיות בנקודות החשובות, למגן יותר את הכלים... אז למה זה לא קורה? (שאלה רצינית, לא בציניות או משהו).

כבר היו כמה דיונים בנושא.
באופן כללי ביותר: א. בכל מערך הגנה יש נקודת תורפה. החיזבאלה תקף במקום שלא היה מכוסה
ע"י התצפיות.
ב. כלי הרכב היו ממוגנים. תמיד צריך לאזן בין מיגון לניידות. אופי כלי הרכב בלבנה
כבדה או חצי כבדה נקבעים לפי האיומים בגזרה.
ג. הבעיה הכי קשה היא שברגע שתוקפים כח כזה וכל הכח נפגע בבת אחת אז
הוא לא יכול לשדר בקשר את מה שקרה והמפקדים לא יודעים לשלוח כוחות
חילוץ בזמן אמת ועד שמבינים מה קרה כבר אין טעם לשלוח כוחות גדולים
ללא הכנה מסודרת של מבצע רציני.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

יש שיטות להקשות על ביצוע פעולה, אך "אין דבר העומד בפני הרצון". לאחר החטיפה הקודמת הוכנסו כמה כללים חדשים: הסיורים נעו על האמרים ממוגנים, תמיד על שני כלים, תוך שמירת מרווחים. במצבים מסוימים נאסר עליהם להתקרב לגדר, אך בסופו של דבר זה לא עזר. כמובן, בדיעבד יש אלף ואחת דרכים להתגונן מהחטיפה, אך יש לזכור שהחיזבאללה תיכננו את הפעולה למצב מסוים, ואם המצב היה שונה, הם גם היו נערכים שונה.

להזכירך - גם ישראל ביצעה פעולות חטיפה מוצלחות ונועזות.
מאוד קשה עד בלתי אפשרי להתגונן מפני חטיפה - הצד השני לומד את השיגרה,
מוצא נקודות תורפה ותוקף.
גם אם החיילים היו נעים בטנקים כנראה שהמצב לא היה שונה - ראה חטיפתו של גלעד שליט.

התקיפה הזאת היתה ככל הנראה נמנעת.
לדעתי יש לצייד ראשונים את הכלים הנעים על גבול לבנון ועזה ומועדים לחטיפות, במערכת הזאת.

לי לא מובן , איך הם ידעו מתי הגדוד הדרוזי אמור להחליף את הגדוד הזה בגיזרה?

ישנן אלף ואחת שיטות, וזה עוד בלי מקור מודיעיני... האזנה לרשת סלולרית, האזנה לפטפוטים בקשר או פשוט תצפית על סיור מקדים של מפקדים בגזרה. בכל מקרה, לפני שגדוד עולה הוא עושה הרבה "רעש' מבחינה מודיעינית ולא קשה לעלות על זה.

.

תצפיות על סיורי שטח של קודקודים ומפקדים בגיזרה (סיורי היכרות וחפיפות), קריאה באתרים ופורומים שונים ברשת, וחיפוש אחר גולשים שכותבים קצת יותר מדי, וכן- גם משת"פים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ברגע שרואים שהרסר מוריד את הדגלים ומגיעים מכולות שכתוב חרב בענק.

ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "

ראשית אפשר לראות שיש תנועה רבה של מכולות.
ויש עוד מלא אינדיקציות שלא כדאי שאמשיך לפרט פה.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

החיזבאללה מפרסם היום את סרטון החטיפה המלא, כולל קטעים שמעולם לא נראו עד היום. מאחר ולא ניתן לפרסם את הסרט ביוטיוב עקב "כללי הקהילה" שלהם, ניתן להוריד אותו מהאתר בו פורסם במקור

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מזעזע.
בראש שלי כל האירוע הזה התרחש הרבה יותר מהר. אבל במציאות הם ממש הולכים בניחותא. עד לרגע פריצת השער. התקפה משני כיוונים במקביל. הם נראים גם חברה די כבדים לא בדיוק קלי רגליים.
מקווה שאירוע דומה לא יכול להתרחש מחר, למרות שאני ספקטי.

5 דקות in and out נשמע יחסית מהיר במבט מלמעלה. בשביל הנפגעים והחטופים? כנראה נצח.

slow is fast.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מהם בדיוק אותם פיצוצים בנקודת זמן 1:21 ובנקודת זמן 1:38 אשר מתרחשים בסמיכות קרובה למחבלים ?

האם מדובר במטענים אשר שימשו לפריצת המקטע הרלוונטי בגדר המערכת שהוביל את המחבלים ישירות להאמר ולחיילינו ז"ל ?

מכיוון שאינני מאתר באופק פגיעה סימולטנית בהאמר, זה לא נראה לי כמו שיגורי אר.פי.ג'י
(למעט בנקודת זמן מסוימת אחת המתרחשת בdelay ניכר מרגע 'הפיצוץ' - נקודת זמן 1:49).
כמובן שייתכן והראיה שלי לא חדה מספיק, ומדובר בשיגורי אר.פי.ג'י ותו לא.

כמו כן, ישנו פיצוץ דומה בנקודת זמן 0:56, שעל פניו לא מסתדר עם ההשערה שלי לגבי השימוש לפריצת הגדר.

על פניו נראה שאלו אכן שיגורי RPG, אל מטרה שנמצאת מאחורי ההאמר המוצג, ומוסתרת ע"י צמחייה. היו מספר שיגורים לעבר אותה מטרה.

1) יש delay ניכר בין קטעי הזמן שהפניתי אליהם לבין הפגיעות במיקום שאתה מתאר.
רוצה לומר, אני מסכים שישנם שיגורי RPG לכיוון ההאמר וסביבתו המיידית כחלק מאש רתק שהמחבלים ממטירים, אבל אני לא מצליח להשתכנע שיש קשר לפיצוצים בנקודות הזמן שאני מדבר עליהן.

2) בצפייה נוספת ומדוקדקת יותר, אני רק עכשיו מבחין במחבלים שרצים מכיוון השער בגדר המערכת אל עבר נקודת מחסה מתחת לעצים הסמוכים שניות לפני הפיצוץ ב1:38, ומיד לאחר הפיצוץ נכנסים מבעד השער ורצים לכיוון ההאמר, מה שלעניות דעתי מחזק את הסברה שמדובר במטעני נפץ למטרת פריצה.
כמו כן, אני רואה שגם Jaguar890 לעיל ציין שהוא מבחין בפריצת שער ותזזיתיות של מחבלים בסמוך לו, מה שמתווסף לחיזוק מסקנתי.

3) איפכא מסתברא - אין לי הסבר לפיצוץ ב0:56, שלכאורה לא מסתדר עם מסקנתי הנ"ל.

פרט שכנראה נשכח כאן - בסיור היו שני האמרים. הראשון שממנו נחטפו רגב וגולדוואסר היה חמוש במאג על המדף העליון וגם היה מצוייד בשלגון. ההאמר האחורי לא היה מצוייד באף אחד מהם:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ראה תגובתי לאריאל.
הפרט לא נשכח, ואני כמובן לא מתיימר לקבוע דבר בנחרצות ויכול להיות מאוד שאתה צודק, אלא שאני לא מצליח להשתכנע בהסבר זה, והסיבות לכך מפורטות בתגובתי לאריאל.

מתוך הערך בויקיפדיה (למרות חסרונותיה הידועים)
https://tinyurl.com/3tftpdvn :

ציטוט:

בבוקר 12 ביולי 2006 בשעה 09:05, פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי הצפון בירי מרגמות וקטיושות כפעולת הסחה. באותו זמן באזור זרעית סמוך למוצב ליבנה (שלא היה מאויש), בקו דיווח 105, במקום שבו כביש זרעית-שתולה נושק לגדר המערכת, חוליית חזבאללה שעברה בסולם את גדר המערכת ולא התגלתה תקפה בטילי נ"ט שני כלי רכב צבאיים מסוג האמר שנקראו לסיור על קו הגבול.

משמע, מדובר על חוליה נפרדת אשר ביצעה את ירי הנ"ט על שני ההאמרים, ולכן אין קשר לחוליה בוידיאו ולפיצוצים האמורים המתרחשים בסמיכות אליה.


כמו כן, למרות הספקות, אני חושב שהשתכנעתי סופית שהמסקנה שלי נכונה לאור הדברים הלקוחים מתוך הכתבה הבאה:
https://www.makorrishon.co.il/nrg/o...T1/607/994.html

ציטוט:

בבוקר התפרסו יחידות של חיזבאללה כאשר היו להן חמש משימות בגזרה - יחידה אחת היתה אמורה לתקוף בטילים, יחידה שנייה תספק חיפוי באמצעות נשק קל ומכונות ירייה, יחידה שלישית תתקוף את מוצבי צה"ל באזור ויחידה רביעית תעבור את הגבול אחרי פיצוץ השער ומטעני החבלה ותסייע להעביר את החיילים ללבנון בכלי רכב אזרחיים. היחידה החמישית כללה אמבולנס עם ציוד ניתוח למקרה שיהיו פצועים בקרב אנשי חיזבאללה או בקרב החטופים ורכב קירור למקרה שהחיילים ייהרגו.

רק ליתר דיוק, סדר האירועים הרלוונטי להדגשה הוא - פיצוץ השער, חציית הגבול, חטיפת החיילים מתוך ההאמר הפגוע ופיצוצו לאחר מכן באמצעות מטען נוסף (כפי שנראה ומתואר בכיתוב הנלווה בוידיאו).

מה שבאמת מרגיז (מקצועית) זה שמדובר במארב L מאוד פשוט. ובכל זאת לא זכורה לי כמעט אף משימת מארב בלבנון שבוצעה ככה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מה שאותי יותר משגע זה השיתוק המחשבתי של מפקדי צהל. שלושים שנים צהל שכב במארבים בשיחים, וצבר מומחיות בנושא, כל מוצב היה שולח לילה אחר לילה מארבי תשמוע להגנה.
מארב גדר פשוט, בחלק העליון של הרמפה היה משבש משמעותית את ההתקפה הזאת בשניות, או לפחות מקפיץ כוחות באופן מידי, הנקודה הספיציפית בה בוצעה החטיפה הייתה נקודת תורפה ידועה ופשוט הופקרה בגלל קבעון מחשבתי בעיקר מצד החטמר הממונה.

זו ראיה רטרואקטיבית. בגזרה הזו היו המון איזורים כאלה כאלה. כמ"פ, גם אם אתה מוציא מארב כל לילה, אתה מגוון ולא משכיב באותה נקודה כל לילה. אני כבר לא מדבר על כך שמארבים מושכבים בלילה, לא ביום (שזה זמן החטיפה).
מעבר לזה, צה"ל איבד את המומחיות הזו ב-5 שנים של שטחים ורק שטחים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני מסכים שכנראה הסיבה היא יותר הבטש באיוש. זה רק ממחיש את כשלון הקונספציה של פיקוד צפון בכל הנוגע להגנה על קו הגבול החדש אחרי הנסיגה.מתפקידם היה לשמור על הכשירות הזאת.המקום היחיד שהתייחסו אליו ברצינות היתה גזרת הר דוב\חוות שבעא ששהתה בה דרך קבע פלגת לוחמים מאגוז או מגלן. כל שאר הגזרה ממש הופקרה. אין לי מילים אחרות לתאר את זה.

היתה באירוע הזה הרבה בעייתיות גם מצד האוגדה (אי התייחסות לדיווחים וזיהויים בחודשים שקדמו לתקיפה) וגם מצד גדוד המילואים שהיה לקראת חילוף. זאת בנוסף לרצון הכללי לא להסלים ולא לעשות פרובוקציות שלא לצורך (הנחיות מהדרג הפוליטי)



בסופו של יום האויב בוחר לתקוף איפה שיש נקודות תורפה לאורך זמן, לאחר איסוף מודיעין ואי אפשר למנוע הכל אבל אין ספק שיש הרבה ללמוד מהאירוע. לתוקף יש את היוזמה והיתרון והמגן (בין אם בעמדה או בסיור) צריך לעבוד הרבה יותר קשה כדי לסכל תקיפה.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)