המגזין "ג'יינס דיפנס וויקלי" מדווח כי ארגון חיזבאללה ביקש מאיראן להעביר אספקה של נשק ובמיוחד טילי קרקע-אוויר וכי איראן מתכוונת לעשות כן. ועוד ב"קול ערב" - דיווחים מהעולם הערבי על כל היבטי הלחימה בצפון: אנשי חיזבאללה מספרים על רשת הקשר המוצפנת, בלבנון אומדים את הנזקים הכלכליים והתבטאויות - גם אם בודדות - של אנשי רוח ערביים נגד חיזבאללה
רועי נחמיאס

YNET

החזית המדינית – בטחונית: נראה כי איראן וסוריה אינן מפסיקות לבחוש בנעשה וללבות את האש בלחימה בלבנון. השבועון לענייני צבא וביטחון "ג'יינס דיפנס וויקלי" דיווח כי איראן מתכוננת לצייד את חיזבאללה בטילי קרקע אוויר מתקדמים וזאת לצורך תגבור יכולות ההגנה האווירית שלו במסגרת הלחימה נגד ישראל. בדיווח,שהתבסס על מקורות דיפלומטיים מערביים, נמסר עוד כי במהלך מספר פגישות שנערכו בחודש יולי בין נציגי חיזבאללה לבכירים איראנים, דנו הנוכחים ב"הכנה לשלב הבא" במאבק נגד ישראל.





אותם גורמים הוסיפו כי חיזבאללה ביקש מטהרן "למהר ולשלוח משאיות של מגוון כלי נשק לארגון ובמיוחד טילים מתקדמים בהם יכולים להשתמש נגד מטרות ביבשה ובאוויר". כמו כן, ביקשו אנשי החיזבאללה להעביר משלוח של נשק מתקדם ככל האפשר, ובמיוחד לשלוח יותר טילי קרקע אוויר. העורך לענייני המזרח התיכון של השבועון הוסיף בעניין זה כי איראן תצליח להעביר אספקה שוטפת של נשק לידי הארגון. עוד נמסר כי אנשי חיזבאללה קיימו פגישות עם ראשי משמרות המהפכה האיראניים.





העיתון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון דיווח כי דמשק מתנגדת להכללת סוגיית חוות שבעא במסגרת פתרון כולל שיביא לסיום הלחימה בלבנון. בקצרה: חיזבאללה דורש מישראל לסגת מחוות שבעא, אולם ישראל טוענת כי השטח, לפי המפות, הוא סורי ולא לבנוני. האו"ם קיבל את עמדת ישראל ושלח את לבנון לדבר עם סוריה בעניין. מאז, דורשים בלבנון מסוריה להסכים לסימון הגבול כך שהחוות יועברו לידי לבנון וניתן יהיה לדרוש מישראל לסגת מהן, אולם הסורים לא ממש נלהבים לוותר לאחיהם הלבנונים על השטח במורדות הר דוב.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/855891/ggg_wa.jpg]


קריקטורה בעיתון "אל-ר'ד" הירדני. "ישראל מתנגשת בארז הלבנון"





הפעם נראה כי גם ההסדר הכולל שמנסים לגבש לקראת סיום הלחימה בלבנון לא גורם לסוריה לשנות את עמדתה. לפי מקורות לבנונים דמשק הבהירה זאת לתת שר החוץ הרוסי, אלכסנדר סולטנוב, שביקר בסוריה לפני מספר ימים. דמשק הבהירה כי היא מתנגדת להכללת חוות שבעא בעסקה, שכן מבחינתה חוות שבעא קשורות למימוש החלטת מועצת הביטחון מספר 242 ולכן לא ניתן לבצע פתרון חריג עבור שטח זה מבלי ליישם את כל ההחלטה. לפי אותם המקורות, ויתור על חוות שבעא נוגד את האינטרסים של דמשק, שכן אם זו תוותר על השטח היא תביא להפרדה בין הערוצים הסורי והלבנוני, ולפיכך היא תעמוד בפני שתי אפשרויות: פתיחת חזית משלה באמצעות "התנגדות עממית" ברמת הגולן או כניסה למהלך מדיני מול ישראל באופן שייתכן ויחזיר לה רק חלק מהשטח, דבר לו היא מתנגדת.


חזית הלחימה: כיצד חיים אנשי חיזבאללה בחזית מול חיילי צה"ל? על שאלה זו ניסו לענות כתב סוכנות הידיעות הצרפתית וכן כתב הוושינגטון פוסט בעת שסיירו השבוע בחזית ושוחחו עם חמושי המיליציה השיעית.





לפי הדיווחים נראה כי החמושים התכוננו מזה תקופה ארוכה למלחמה מול צה"ל וכי אמצעי הזהירות וביטחון הקשר שלהם מאופיינים ברמת זהירות גבוהה. לפי הדיווחים אנשי החיזבאללה מזהים איש את רעהו בקשר במספרי קוד מוצפנים בעלי שלוש ספרות, אוכלים בעיקר מזון מקופסאות שימורים ושוקולד ומקפידים על הסוואה ככל שניתן כדי שלא להיתפס בתצפית של מטוסי חיל האוויר.





כך למשל סיפר אחד החמושים, אבו חוסיין, בן 40, הידוע בקרב חבריו בכינוי "103": "לקרב הזה הכנו את עצמנו מזה זמן רב. אני יודע מהי משימתי – לשגר טילים לעבר ישראל". אבו חוסיין, המשמש בפועל כמפקד האחראי על הפעולות בשלושה כפרים סיפר כי ירה קטיושות רבות לעבר ישראל בשלושת השבועות האחרונים. "כאשר אנחנו בשטח אנחנו לובשים מדי צבא, אולם אנחנו פושטים אותם כאשר אנחנו בין אזרחים. זהו אינו מעשה חכם ללכת ברחובות של עיר במדי צבא", הוא מסביר כיצד מצליחים אנשיו לחמוק מתקיפות צה"ל.





על נהלי הדיבור בקשר שהגיעו לרמת פיתוח גבוהה בין אנשי חיזבאללה סיפר אבו מוחמד, בן 44, הידוע בכינויו "121": "כשאנחנו מדברים בקשר, אנחנו מדברים על עץ או על תל שאנחנו מכירים. לפיכך, ברור שהישראלים לא יוכלו להבין על מה אנחנו מדברים. למשל, כאשר אבו חוסיין היה בשנות ה-20 לחייו הוא התאהב בצעירה מסוימת, מספיק שהוא יגיד לי 'בוא ניפגש ליד הבית שלה' כדי שאני אדע למה הוא מתכוון".





גם כתב הוושינגטון פוסט הצטרף לסיור בכפרים החרבים בדרום לבנון, שם שולט החיזבאללה. "אנחנו מחכים, אנחנו כאן ולא נלך לשום מקום אחר", אמר אחד מפעילי הארגון, ג'מאל נאסר. לפי הדיווח פעילי הארגון מעבירים דיווחים בין איש לרעהו באמצעות שליחים על אופנועים.





בנוסף, הביעו פעילי הארגון ביטחון רב בקרבות קרקעיים מול צה"ל. "בקרב פנים אל פנים אנחנו טובים יותר מאשר הישראלים", אמר אבו מוחמד, בן 44, פעיל באזור הכפר סריפה. לפי הדיווח, למרות שלושה שבועות של מתקפה מאסיבית מצד ישראל, ממשיכים אנשי חיזבאללה להפגין נחישות לקראת ההמשך. "לעולם לא ניכנע. אין זה משנה איזה כוח יופעל נגדנו וכמה זמן זה יימשך. אין שום הבדל בין 21 יום ל-121 יום. ההבדל הוא רק שאלה של זמן", אמר אחד הפעילים.







החזית הכלכלית: השר לעבודות כלליות בלבנון, מוחמד אל-ספדי, דיווח השבוע כי הנזקים שנגרמו לתשתיות בלבנון בשלושת השבועות הראשונים לתקיפות צה"ל נאמדים בכשני מיליארד דולרים. "אנו מעריכים כי הנזק העיקרי נאמד בכשני מיליארד דולרים – אומדן הכולל את הנזק שנגרם לכבישים, לגשרים, לנמלים ולשדות התעופה", אמר. במקביל, דו"ח שפרסם ארגון ממשלתי בלבנון העריך שהנזק שנגרם לתשתיות בשבוע השלישי ללחימה נאמד בכ-500 מיליון דולרים וכי הנזק הכולל נאמד בכ-2.5 מיליארד דולרים. מנהל הארגון אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית "עלות ההרס ממשיכה לעלות כל העת משום שלבנון נמצאת תחת המתקפה וההרג הגדולים ביותר שהיא ידעה מזה שלושים שנה".





עדות נוספת למצב הכלכלי המידרדר ניתן למצוא בכך שעלות נסיעה במונית מביירות לעמאן, בירת ירדן, עלתה כבר לכ-1,800 דולרים. כזכור, בתחילת העימות דווח כי המחיר הנסיעה זינק מכמה עשרות דולרים לכאלף דולרים, אולם עתה המחיר ממשיך לעלות. אין מדובר בבעיה היחידה, שכן גם אלה שיש בידם את הכסף נתקלים לעיתים בקשיים לא צפויים כמו למשל בנקים לבנונים שנסגרו מאז תחילת הלחימה ואינם מאפשרים לתושבים למשוך כספים מחשבונותיהם.





התייחסות כלכלית נוספת ללחימה ניתן היה למצוא השבוע בדבריו של שר החוץ הסעודי, סעוד אל-פייסל. מאז פרץ המשבר קוראים גורמים בלבנון ומחוצה לה למדינות הנפט להשתמש ב"נשק הנפט" כדי ללחוץ ולהביא לסיום הלחימה. במסיבת עיתונאים שקיים ביום רביעי השבוע בג'דה נשאל השר הסעודי מדוע אין המדינה משתמשת בנשק הנפט. אל-פייסל דחה בעדינות את הקריאות הללו ואמר כי ארצו משתמשת בנפט כאמצעי אקטיבי להביא לפיתוח ולבנייה. "יכולותיו של הנשק ידועות והיכולות הכלכליות שמביא הנפט ידועות גם כן. אין צורך לערב בין שני הדברים שכן העולם הערבי זקוק לנפט כדי להתפתח. גם אם יש כאלה שמתעלמים מכך, עליהם לדעת כי הראשון שיינזק מכך יהיה האזרח וזהו דבר ששום ממשלה אינה יכולה לקבל", אמר.





החזית התקשורתית: לא רבים כותבים ומתבטאים בימים אלה בפומבי נגד חיזבאללה - בסדרה של מאמרים שפרסם מאז פרץ המשבר ד"ר מחמד עבד אל-מוטלב אל-הוני, אינטלקטואל לובי המתגורר באיטליה ומקורב לבנו של קדאפי, הוא תקף את ארגון החזבאללה ואת חסן נסראללה והאשימם בשירות אינטרסים זרים - סוריים ואיראניים - במקום את האינטרסים של לבנון. המאמרים פורסמו במסמך מיוחד שהפיץ מכון ממר"י.





"לאחר שחרור דרום לבנון יכול היה חסן נסראללה להיזכר בהיסטוריה כאחד המנהיגים הערבים שנאבקו נגד כיבוש מולדתם. זאת לו הוא היה מסתפק בסילוק הכיבוש... ואולם חזבאללה נלחם בדרום לבנון בשם הלבנונים ובדמם על מנת להפקיע מהם את ההון הסמלי של מאבק הגבורה למען שחרור ארצם ולרתום אותו לשרות משטרי הדיכוי של איראן ושל סוריה. האירועים שבאו לאחר נסיגת ישראל מלבנון חשפו זאת והפעולה האחרונה של חזבאללה היא ההוכחה הגדולה ביותר לכך... נסראללה השתכר מן הניצחון שהושג בתקופה היפה ההיא וחשב שאין הוא מפקד מליציה ותו לא, אלא מנהיג של אומה חשובה..."





"לנסראללה ולמיליציה שלו יש דגל שאינו דגלה של לבנון, יש המנון לאומי שאינו המנונה של לבנון, יש מטרות ואינטרסים שאינם המטרות והאינטרסים של לבנון, יש מצבור נשק שאינו מופעל למען לבנון והבריתות שלו הן רק עם אויבי לבנון... נסראללה תמיד הגן על הנוכחות הסורית בלבנון, למרות שהוא וכל הערבים יודעים שנוכחות זו נועדה לקיים הגמוניה על העם הלבנוני. הוא הגן על כנופיות המאפיה של המשטר (הסורי) שגנבו את משאבי העם (הלבנוני) האומלל, לאחר שגנבו את משאבי העם הסורי חסר הישע. נסראללה והמיליציה שלו מוכנים להרוס כל ניצוץ של תקווה לשלום באדמה הפלסטינית הכבושה, לאחר שמצאו באמצעות כסף איראני מיליציות אחרות כמו חמאס, המניפות את דגל חזבאללה ואינן מכירות בדגל הפלסטיני...", כתב אל-הוני.



(05.08.06, 22:49)

לכתבה