05-08-2006, 09:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.04
הודעות: 10,227
|
|
אני מסכים עם חלק מהסעיפים שכתבת פה, אבל חלקם עדיין קשורים לדרג המדיני, כמו אובדן ההרתעה.
לגבי אימונים וציוד, אני מניח שזה משתנה מיחידה ליחידה, ואולי ברמת המאקרו אפשר לבוא בטענות על איכות האימונים. ביחידה שלי (מילואים) האימונים מספקים, על אף שגם לנו יש בעיות ציוד בקו הנוכחי. התלוננו על כך בפני הקמל"ר, נראה מה ייצא מזה.
כרגע, בזמן המלחמה, אני לא חושב שיש בעיות מוטיבציה, להפך, אחוזי ההתגייסות למילואים עולים על 100%, גם בקרב חיילי הסדיר מהמערך הלוחם יש מוטיבציה גבוהה.
אי אפשר להכריח אנשים להיות חדורי מוטיבציה, וצריך ללמוד לנצל את אלו שכבר יש להם כזו. למזלנו היחידות הקרביות מכילות בתוכן אנשים כאלה.
בקשר לכל מעשי הגבורה שאנו שומעים עליהם, אז כמו שנכתב באשכול שראיתי בצו"ב (נדמה לי), מעשי גבורה נובעים לעיתים מטעויות אנוש בשטח וחוסר הערכות נכונה, שאחרת מבצעים היו עוברים בשקט יחסי וללא הד תקשורתי. עד כמה זה מעיד על "צ'קמוקו" של הצבא אני לא יודע, אבל לדעתי פחות ממה שאתה מתאר.
בסופו של דבר, הצבא שלנו אכן מתנהל כמו כל גוף ממשלתי אחר במדינה, וזה כולל את הסעיפים על בזבוז כסף, קידום בכירים וכו', אך כשמגיעים לדרגים המבצעים (החיילים בשטח), עושה רושם שהמצב משתפר. כמו שכתבתי למעלה, אנחנו אולי לא הצבא הכי טוב בעולם, כפי שאוהבים לטעון פה, אבל בהחלט יש לנו צבא טוב. נכון, עם טיפול בסעיפים האמורים, הוא יהיה הרבה יותר טוב, אבל זה לא הופך את מצבו הנוכחי ל"מצ'וקמק", אלא לבינוני.
(ואני לא נמנה על חסידי הצבא והמערכת הצבאית. יעיד מי שמכיר אותי)
|