תפקיד חשוב שמור גם לאגף הלוגיסטיקה, שאחראי להאכיל חיילים ולנייד דלק, תחמושת וציוד רפואי לכל פינה בה נלחמים. המוטו: "רווחת הפרט – מעל הכל".

השעה אחת בצהריים. לוחמי אגוז שאורבים למחבלי חיזבאללה בעיירה בינת-ג'בל שבדרום לבנון, כבר רעבים. 48 שעות עברו מתחילת המארב והמזון נגמר. לפתע נשמע מהשמיים שקשוק הכנפיים של מסוק חיל האוויר, הנושא איתו חבילת ענק המכילה בתוכה אוכל לגדוד שלם. עוד כמה דקות תיפול החבילה על הקרקע, הלוחמים יאספו אותה ובטנם תתמלא.

אמיר בוחבוט
2/8/2006 11:07


"המטרה שלנו היא שכל הלוחמים בחזית הלחימה ובעומק שטח לבנון יאכלו מכל טוב בכל שעות היום, ולא יהיה בשום פנים ואופן מחסור - גם אם הם שוכבים בתוך שטח עוין לאורך זמן",
מסביר ראש המטה של אגף הלוגיסטיקה והרפואה, תת-אלוף שחר קדישאי.

הוא מוסיף כי "מתחילת מבצע 'שינוי כיוון' העברנו לשטח למעלה מ-100 אלף מנות קרב חדשות ומשופרות במוצרים חדשים כמו טונה, פירות יבשים, ממרחים, חלבה, ואפילו ירקות ופחיות שתייה. את הלוף הוצאנו ממנות הקרב". מבחינתו של רמ"ט אלר"ם, אין מדובר רק ביכולת להוביל את הציוד והמזון, אלא להעניק ללוחם את האוכל בזמן ובטריות המתבקשת.

הצבא אכן מוכיח שהוא צועד על קיבתו, גם כשמדובר במבצעים לוגיסטיים מורכבים תחת מטר הקטיושות. מבחינת תא"ל קדישאי שום דבר אינו מובן מאליו. "מדובר בקושי אדיר להביא בכל שעות היום את האספקה לכלל המוצבים ולכלל החיילים בחזית ללא שום תקלה או מחסור". עד כה חולקו לחיילים באופן חסר תקדים לפחות בשני העשורים האחרונים, למעלה מ-100 אלף חמגשיות, 150 אלף לחמניות, 300 אלף בקבוקי מים, 8 טון נקניק, 30,000 מעדנים, 30,000 כיכרות לחם ו- 35,000 ק"ג פירות.

צי הובלות שלא נח לרגע
באלר"ם מתגאים בכך שאת כל ההובלות שהניעו את הציוד לכל החזית הצפונית, עשו חיילי צה"ל בשירות קבע וסדיר, וחיילי מילואים שהתנדבו מיוזמתם למשימה ללא גיוס של שום משאית אזרחית. זאת למרות שמדובר בכ-1000 משאיות ליום. צי ההובלות של צה"ל עובד 24 שעות ביממה ומנייד מזון, דלק, תחמושת, ציוד רפואי, אמצעי לחימה, ורק"מ (רכבים קרביים משוריינים).

"מאחר שהיינו צריכים להעמיד לרשות הכוחות תוך זמן קצר עשרות אלפי פגזים לסוללות התותחים, היינו צריכים למתוח את


הכוחות המובילים ועמדנו בדרישות הלוחמים. בנושא הדלק היה מאמץ לא מבוטל להוביל דלק על פי צריכה של 420 אלף ליטר ביום, לעומת השגרה בה אנו צורכים רק עשרות אחוזים מהנתון הזה".

גם בתחומים נוספים דאגו לחיילים, ובין היתר חילקו באופן מוגבר לבנים ללוחמים, והעמידו לרשותם כיבוסיות ניידות. הלוחם מוסר את הכביסה בשקית ומקבל אותה לאחר חמישים דקות בלבד, מכובסת ומבושמת. במקביל הדגיש תא"ל קדישאי למפקדים בשטח, כי רווחת הפרט של הלוחם - עומדת מעל לכל.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x322/563/491.jpg]


מסוק סער מוביל ציוד.
צילום: דובר צה''ל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x322/563/486.jpg]

כביסה צבאית.
צילום: דובר צה''ל






NRG

החבר'ה שלי היו 8 לילות בבינת ג'בל, בוא נגיד שהכמויות אוכל שהם קיבלו שם הן זעומות בלשון המעטה.

הסיבה לכתבה היא יחסי ציבור - כמות הטענות על מחסור בציוד ומזון מחייבות את הצבא לנסות לשקם את התדמית שלו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כל עוד יש נגדים שעושים טובה גדולה לכל העולם ואחותו כשהם עושים חצי מהעבודה שהיו אמורים לעשות, אחר כך מתגאים בעצמם וטופחים לעצמם על השכם בפני כולם ובסוף הפעילות מקבלים פרס על "עליונות לוגיסטית" כאשר החיילים בשטח רעבים ומוזנחים.

קציני הלוגיסטיקה לא טובים בהרבה שכן מדובר בחומר אנושי לא מוצלח במיוחד.

לפני שעובדים על תדמית לצה"ל יש הרבה מה לעשות במנגנון

הבעיה היא שעובדים על תדמית ולא בתכל'ס

יש שם הרבה קצינים ונגדים לוגיסטיים שעובדים קשה, אבל במערכת שהיא בנויה רע, לא תמיד זה קל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בכל רגע נתון יש בצה"ל אלפי אנשי מפקדה "ג'ובניקים" למינהם אשר מניעים את המלחמה ,
ובלעדהם הלוחמים לא מסוגלים לבצע שום משימה ואילו הקטנה ביותר.
אם היה חסר אוכל בקו לחימה אני בטוח היתה לזה סיבה היגיונית ביותר לדוגמה סיכון חי אדם לטובת שיירת מזון לכוח יוצא מחר או לתת לכוח "לרעוב"קצת?
כמו כן אני לא מכיר גדוד טנקים או תותחנים אשר מסוג לנוע ללא מחלקת חימוש,טייסת ללא צוות קרקע או סטי"ל ללא פלגה טכנית.
אז לפני שאתם תוקפים את הכוחות הלוגיסטיים תחשבו פעמיים מה הם עושים מבלי שאתם יודעים אך הבעיה נפתרה ומה היה צריך לעשות בשביל זה.