בנוגע לתגובה של ביטיס שקלתי את האפשרות להגיב, אך כשהתחלתיראיתי שאיני רואה את הסוף של התגובה. הוא העלה כ"כ הרבה נקודות מוטעות במשפט אחד,שעל מנת להגיב על כולן- ועוד עם חוסר יכולת התימצות שלי, זו השקעה שאני לא בטוחהשאני מעוניינת לבצע. אבל כשאני נתקלת בשחצנים שמפיצים בשורות טמטום לאוויר, זאתאומרת, קוראים לי מטומטמת כי זו הדרך שלהם להתמודד עם דברים, העצבים המרוקאיים גברועל השלווה הנונשלטית; זה אולי יהיה ארוך, ורוב הסיכויים שלא תקראו את זה, אבל מילא-אני כותבת את זה על מנת שזה יכתב ולא רק התגובות התוקפניות שלכם יהיו מפוזרותבפורום. ולאלו שלא הבינו- אני אישית לא מעוניינת לשרת בסיירת מובחרת, אבל אני מעוניינת שתהיה לי אפשרות הבחירה.
D Force -חריפות התגובה שלי לא הייתה מכוונת אליך כמו לאלה המתייחסים לעניין בקלות ראש של סיסמאות מטופשות. קראתי את תגובתו של ביטיס, חשבתי פעם אחת והספיק לי לקבוע שאני חולקת על דעתו.
שייטת 13- לה באמת?? סמלות מג"ב עוברות, ולך תתווכח עם הרמטכ"ל ה"מטומטם" (טוב, הוא באמת הפעם מטומטם), רובאות חי"ר 08. את ה"אני חושב" תשמור למקרים בהם אתה לא מזלזל באינטלגנציה של אדם אחר. אני מודעת לכך שמסלול ההכשרה של שייטת/"היחידה" ארוך ומקצועי הרבה יותר, אבל ההתייחסות שלי הייתה לשלב במסלול בו נושרים רוב החיילים. "אל תנסי אפילו להתיימר שאת יכולה לשרת ביחידות האלו ולסיים מסלול כי רבים וטובים ממך לא טענו כך". חחח. לשים בצד את האגו שטוען שעליי להתעלם מהתגובה הדוחה הזו, הנה דעתי- ראשית, אינך מכיר אותי. השפיטה ללא הכרת האובייקט הנשפט היא בגדר הכללה, שלידיעתך (שנראה שלא רבה) היא הגורם מספר אחת לגזענות, אפליה, נאציזם וכו' וכו'. להסביר לך מדוע זה לא טוב..? שנית, מאחר והמסלולים הללו לא פתוחים לנשים- איך אתה יכול לומר שהן ניסו? נפגעת בראש כשהיית קטן ? כמה פעמים? מה שממילא, אני מציינת שוב, שאני אישית לא חושבת שאני בעלת התכונות הפיזיות לשרת ביחידה מובחרת, אם כי, אני בהחלט יודעת שקיימות נשים בעלות אחיזה גופנית המתאימה למסלולים אלה. לא רבות, וזה לנושא הבא, אך קיימות. שלישית, נראה אותך אומר את המשפט הזה לסוקרט, דה וינצ'י, גלליאו, איינשטיין ורבים טובים ואחרים. אם אני מתיימרת, זה עניין אחר. אם אתה לא, זה רע מאד.
ועכשיו לאהוב עליי- ביטיס- אני אשתדל לדחוס את כל חילוקי הדעות שלי למשפטים בודדים. אם כי זו לא הבטחה.. (:
*אני מודעת להיבט הזה של הדילמה, ואני מסכימה איתך, כמו שאני בטוחה שתסכים עמי שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות. מאחר ואנו לא מדברים על ממתקים, זה קריטי למצוא פתרון לבעיה ולא לזנוח אותה כחסרת ערך. מה שמביא אותי לנקודה הבאה;
*אנו מדברים פה על שיוויון המינים, כך שפשרות לצורך הבאת הבעיה לכדי פתרון הן בגדר כמעט חובה מתוקף היותנו מדינה דמוקרטית. ואם בעינך זה רק "זיבולים דמוקרטיים" אז אני מפנה אותך לסטאלין, היטלר וגברברים אחרים שהתחילו בדיוק מאיפה שהאדישות לערכי השיוויון התחילה. ובעיקר מהנוער.
* אבולוציה. האדם הלבן הממוצע נחות גופנית מהאדם כהה העור. כתוצאה מתהליך מתמשך של דיכוי תכונות מסוימות לעומת אחרות הגוף והמוח למדו להתאים את עצמם לכישורים שנדרשו מבעלי הגזע הספיצפי. עד לפני מאה שנה נשים עדיין נהגו להתעלף לנוכח רכילות יוצאת דופן. זה מתקבל על הדעת בהתחשב שהן היו סגורות בבית ומוגבלות לעקרות בית (עם כל הכבוד למקצוע, שדרך אגב, מיוחס לו על פי אמות מדעיות כשתי משרות מלאות) במשך מאות בשנים ולאורך מרבית מההיסטוריה המערבית. בנוסף לכך, יש להוסיף את המרכיב הטבעי של התאמת הגוף הנשי ללידה ולפיכך, נוח יותר לרגישות פיזית. אם הנקודה לא הובהרה, הכוונה היא שכדי לכפר על פגעי העבר- והרי אנו בתקופה מודרנית של אפילו הפנמת שינויי מין- נשים בהחלט יכולות להתעלות מעל למגבלות הפיזיות שהוטבעו בהן אם מטבע ואם מהכרח חברתי במהלך השנים, וזאת בתנאי שהחברה תעודד ותאפשר להן זאת.
*ואם הפסקה הקודמת מתבטלת עבורך כזיבולים היסטוריים הרי שקיימות אתלטיות רבות שגוברות על כל כוחו של הגבר הממוצע, ודוגמאות לא חסרות.
*ישנן נשים החזקות כגברים או יותר, ובהתאם לעמדה הקודמת שלי שלצבא אסור להתאים סטנדרטים שונים לנשים בלוחמה קרבית, להן צריכה להיות האפשרות לתרום מעצמן ביחידות השונות. אם הן יכולות לסחוב 40 ק"ג ולעבוד קשה כדי להגיע לרמת הכושר הנחוצה, אז למה לא? אם הן עומדות בדרישות, למה לא??
* עכשיו הגענו ל'לא'. כסף. וכאן נזדקק למידת כוח איפוק ותמציתיות כדי לא לגלוש לכל הפאשלות במדיניות הפיננסית של הממשלה ככלל וכפרט. ואני לא סובלת מעודף תמציתיות כפי שציינתי. אני חושבת ומאמינה שבנושא חשוב כמו אפשרות הבחירה צריכות להיעשות הקרבות, ובטח אם הן חומרניות. וחוץ מזה, ממה אתה מפחד? ממיונים של עשרות אלפי בנות? חה! הדור הצעיר והמטומטם שלנו בחיים לא ינדב את מיטב בנותיו עם מיטב ציפורני הלקה שלהן לפגיעה אפשרית בפוריות, גב, רגליים, וחס וחלילה- שיער. אה, וכמובן מוות. מקסימום יגיעו למיונים קרביים, יחד עם האזהרות שיצפצפו להן באוזניים, כמה עשרות, מאות בשנה. למיוני אשכול ודוברות הגיעו למחזור יחיד(!) מעל 1500 איש, מתוכם נבחרים כמה עשרות. והשימוש בחשמל, ניירות וכו' לא שונה בהרבה מריצה סביב הביתן. כאן מדובר על מיונים. נעבור למסלול-
*בהתחשב שהלוחמת מכירה את הסיכונים, ומאחר וזה עדיין לא מקובל להיות לוחמת-היא לבטח מכירה, והגיעה לרמת הדרישות שמצופה ממנה מצד צה"ל, הרי שהיא –לעומת אלפי פרופיל 97 שהוכרחו לשרת בקרבי, וחלקם, בשיניים (מניסיון) מנסים לשקר על מצבם הבריאותי רק כדי לצאת מזה- חדורת מוטיבציה יותר מהרגיל לעמוד במסלול. ואני בטוחה, שאתה, עם המאמרים המדעיים, תוכל לספק לנו נתוני נשירה של גברים לעומת נשים. אולי זה יפתיע את המסקנות המזורזות שלך. 1 אחוז!! איך אתה לא מתבייש עם כל האמירה נוסח פרופסור גן לזרוק מספרים מוקצנים שכאלה לאוויר! שלא נדבר על השוואת כושר האשה לעיוור כטייס. זה מעליב את יעד ההתנגדות שלך, שגוי, ובעיקר מעליב את עצמך ודבריך.
*קנדה? חה חה חה. אתה לא מצפה ממני לענות ברצינות על דוגמא יחידה של מדינה שהמיליטריזם עבורה זו מילה גסה. המוטיבציה לקרב שנטמעת בהם בארץ המקסימה הזו נובעת מוויכוחים על מייפל סירופ ואם ללכלך על ארה"ב היום פעם או פעמיים.
*בבריטניה בריטני ספירס שוברת שיאי מכירות. למה שבמדינה שאינה שרויה במלחמה או גורמים עוינים מסכנים את ביטחונה באופן שמשפיע על מהלך חיי אזרחיה ביום יום, מדינה שמודה בעצמה שנכשלה במשיכת צעירים לגיוס (שהרי הוא בהתנדבות אם שכחת) אם זה בכסף/עתידה/פטריוטיזם, למה שבמדינה אירופאית נוחה שכזו- תהיה מוטיבציה לגיוס גברים או נשים? לומר 'נתון מדעי' לא עושה את העבודה. אתה צריך לברור את המתאימים. גם כן, המדע טועה כמו שהוא צודק, במיוחד אם הוא חדש. דוגמאות מהעבר , אם כי נכונות לתקופתן כמו הדברים שנכונים לתקופתנו, וודאי תבטל בהינף יד היסטורי. ובכן, גם מההווה לא חסרות דוגמאות. אם תרצה למשל בריאות, הרי שכל מאכל, בשר, ירקות, בצקים וכו' שתבחר, מוקף במחקרי בעד ונגד. הידעת שעגבניה גם מסרטנת וגם עוזרת לתפקודי הכליה? וסטיסטקה אולי לא משקרת, אך היא מציגה אומדנים ששינויי גורם אחד או שניים יכולים לעשות את כל ההבדל. אני לא מתווכחת עם חשיבות והישגי המדע, אך גם שצריך לקחת אותו בפרופורציה בעת שאנו משתמשים במחקרים מגמתיים. כאלה שנועדו לתמוך בדעה אחת בלבד..?
ולסיכומו של עניין, גם אם חשבתם שלעולם לא יופיע..(:, אנו נותרים עם דילמת הכסף מול האידיאולוגיה. ואם אנו חלוקים בעניין זה, ובכן, יש לך בעיות יותר קשות מהכינוי המוזר שלך. ראשית כל, עניין תקציבי ממשלתי יהווה תמיד בעיה כל עוד 40% מהאזרחים בעלי זכות הצבעה אפילו לא טורחים להגיע לקלפי, שנציג עם אשר מאושפז במצב של תרדמת-מוות נבחר לראשות הממשלה בעזרת תכסיסים פוליטיים שפונים לסנטימנט גרידא, במדינה שהוגדרה בין המושחתות ביותר בפוליטיקה בעולם המערבי, במדינה שהאזרח לא מאמין לממשלתו, במדינה שהבנקים משגשגים והבונוס שמקבל ראש הבנק משתווה אם לא עולה על תקציבים המוקצבים לתחומי חינוך, סיעוד ובריאות. הצבא מפוצץ כסף יחסית לשאר התחומים. אנו, כמדינה בעלת סיכון קיומי, מקציבים הון תעופות למכשירים חדשים ומשוכללים, לאימונים של לוחמי העתיד וכו'. אבל כל זה נועד להגן על המדינה המורכבת מערכיה, ולא ההיפך. הביטחון בא לשרת את האזרחים שבחרו לחיות במדינה שוחרת חירות ושיוויון. מילים גדולות? אולי צריך שהן יהיו כאלה. כי בלעדיהן אין לנו ואנחנו כלום. אחת הסיבות שהמדינה הזו ממשיכה לעמוד על רגליה זה עשורים למרות מלחמות שנכפו עליה בעודף מספרי של כלים מלחמתיים ולוחמים, היא האמונה של התושבים במדינתם, וברצונם לחיות בחירות ושיוויון. מה שהחזיק את הגדודים העברים נגד המעצמות המיליטרסטיות שנגדם, היה כח רצון ומוטיבציה. לשים בצד את החלוקה התקציבית, שמשום מה הפכת אותה לאחראית לכך שלחברה בשכם אין גרביים, אשר יכולה בפשרות נכונות וקלות יחסית לכפר על ההשקעה (כמו ש יש בנושרים מטייס, שייטת ועוד), אתה נשאר כאן עם תשתית החיים מול אמצעי. פעמים תכופות מדי הופכים את הכסף ליעד ולא לאמצעי. בבחירת נשים מרקע ספורטיבי ותואם לדרישות הצבא למיונים ככל אחר, הצבא לוקח סיכון קטן יחסית בהתחשב בכך שנשים מתנדבות- זאת אומרת חדורות מוטיבציה להצליח- והוא בורר אותן ביתר קפידה מגברים. לא יגיעו עשרות אלפי בנות למיוני שייטת 13, ולא יתקבלו מאות שינשרו במהלך הקורס ובכך יבזבזו 'כסף ומשאבים' יותר מן הגברים. כמו בחובלים וטיס, שנפתחו לנשים בעקבות פוליטיקה חברתית, תתקבלנה כמה בנות יחידות מתוך כמה עשרות/מאות גברים למחזור ולהן תהיה האפשרות למצות את עצמן ותרום למדינתם במקביל. בקום המדינה פעלו אלפי נשים בתפקידים קרביים, זהים ברובם, לאלו של הגברים. הן מספיק טובות בשעת מלחמה אינטנסבית, אך לא כאשר הן בוחרות להתנדב לתפקיד? וזה לא היה עניין של כוח אדם, זה היה המעלות האינדבדואליות של הנבחרות. חנה סנש היתה צנחנית מעולה לפני עשרות שנים, אך כיום התפקיד סגור בפני נשים? האם לא התבלבלנו? מדוע איני יכולה לשרת את עמי כמו גברים אחרים, אם אני מתאימה לתפקיד? בלי הנחות, בלי אפליה לפה או לשם, האם שקלים ואלפי שקלים הם לא הקרבה מיזערית לעומת קיום זכות השיוויון? אולי איבדנו את ערכינו ועקרוניתנו אי שם בדרך לעולם החומרני שאנו חלק ממנו, אבל פאקין פילוסופיה או לא היא לא התשובה, אלא הבסיס הכי פשוט לחיים בחברה, בסיס שבלעדיו אנחנו רק קליפה ריקה, וככזו –אני במילא לא ארצה לחרף את חיי עבורה. זכות הבחירה נשארת בעינה; תביא לי מיליון מחקרים המורים על ביזבוז, אני אמשיך להצביע על עיקרון אחד- לא מתוך עיוורות אלא בעיניים פקוחות לחלוטין- כל בני האדם נולדים שונים, וכל בני האדם שווים.
ראשי
צ'אט
04-06-2006, 22:08
זאת בכלל שאלה?
מצב כלאיים
