אין לנו שום עניין להתערב בענייניה הפנימיים של לבנון. זה לא עניינינו כלל. חשוב לנו מבחן התוצאה: שלא יהיו יותר שום מיליציות פרטיות בלבנון המאיימים עלינו.

אנחנו לא מוכנים לקבל לא קצת אלימות נגדנו ולא הרבה, וגם לא רוצים להיות השוטרים שם ולתפוס בפינצטה מי בדיוק יורה עלינו.

זה יכול להיות גם מבחן למלחמה גרעינית נגדנו:

נניח תסריט כזה, הערבים שולחים - רחמנא ליצלן - טיל גרעיני נגדנו, אבל טוענים שזה לא הם, זה חיזבלה, חמאס, גדודי אל-אקצה... לא יודעים.... מה אנחנו עושים? אם הערבים יבינו שבמקרה כזה כל האומה הערבית, כל מדינות ערב שנתנו תמיכה או העלמת עין מטרור על אדמתם כולם יושמדו, ממש כולם, או אז הם לא יעיזו לעשות דבר כזה. אב אם הם יחשבו שהיהודים יהיו קצת נורמליים ויגידו אז מה נרוויח מזה, הם לא אשמים, בוא נציל מה שאפשר עדיין להציל, או-אז הם לא יהססו ויעשו את זה.

ולבנון - חיזבלה, זה בדיוק המבחן.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)