נניח שהשר או הח"כ צריך להחליט על משהו שתהיה לו או למשפחתו הנאה אשית, אבל השר יתאמץ לקבל החלטה אך ורק לפי אמות מידה של הצדק, וכלל וכלל לא יהיה אכפת לו האם יקבל מהצד גם הנאה אשית או לא. מה רע בזה?

אותו דבר שופט שצריך לשפוט, ואנחנו סומכים 100 אחוז על השופטים, אין לנו משפט אחר. מה רע אם השופט צריך לקבל הכרעה בדין של חברה שיש לו מוניות בחברה הזאת. מה רע בזה, השופט לא ישים לב כלל וכלל לעובדה שיש לו מוניות בחברה ההיא, ויפסוק אך ורק לפי הצדק והיושר.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

• כלנו בני אדם - גם השופט. קשה לקבל החלטה אוביקטיבית כשאתה יודע שתושפע ממנה.
• ישנם החלטות שעוזרות לחלק ופוגעות בחלק. לדוגמה החלטה להעלות את שכר המינימום תעזור לעובדים ותפגע במעסיקים - לשר יהיה קשה יותר לקבוע באופן אוביקטיבי אם הוא ירוויח\יפסיד מהמהלך. כנ"ל לגבי שופט ישנם החלטות שהם העדפה של עיקרון\אינטרס אחד על השני.
• גם אם שופט יכול להחליט באופן אוביקטיבי יש ענין של מראית עין - שאנשים צריכים להרגיש שנעשה משפט צדק ולא שיהיו בהרגשה שאין צדק.
• לגבי נבחרי ציבור - כבר היו מקרים של חברי כנסת ושרים שהורשעו בשחיתות כך שהחשש של הנאה אישית בשרים וחברי כנסת יש לו תקדימים לצערי.

ציטוט:

כלנו בני אדם - גם השופט. קשה לקבל החלטה אוביקטיבית כשאתה יודע שתושפע ממנה.

ועכשיו באה השאלה הבאה:

החבר כנסת צריך לקבל החלטה אובייקטיבית האם הממשלה היא טובה עבר העם, העם שבחר בכנסת. העם הרי לא בחר בממשלה, אלא בכנסת. ובכן, הח"כ כמייצג את העם צריך לקבל החלטה גורלית: האם הממשלה היא הכי טובה שיכולה להיות עבור העם.

איך יכול הח"כ לקבל החלטה אוביקטיבית כשהוא עצמו מושפע מההחלטה: אם הוא יצביע עבור הממשלה הוא יקבל משרת סגן שר, וכשהוא יצביע נגד הממשלה הוא לא יקבל את משרת סגן השר. ובמיוחד אם הח"כ הוא שר שאז יש לו קושי הרבה יותר: אם יצביע נגד הממשלה, הוא יפסיק להיות שר. לשר יש משכורת יותר גבוה, משרד, ועוד ועוד... זה הרי שוחד וניגוד אינטרסים ממש ישיר, לא סמוי.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)