 |
10-10-2006, 14:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 3,125
|
|
גילויים חדשים על מלחמת יום כיפור - ביום השני, דיין שקל לנטוש את הגולן
גילויים חדשים על מלחמת יום כיפור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
ביום השני, דיין שקל לנטוש את הגולן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת זאב שיף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/]
10.10.06
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
33 שנים חלפו ממלחמת יום הכיפורים, ולא עוברת שנה מבלי שמתגלה עובדה פיקנטית חדשה על שהתרחש בה. ערימת הספרים החדשים על המלחמה הזאת הולכת וגדלה, אך רק חלק מהתעלומות שאפפו אותה נפתרו. למרות זאת, עושה המחלקת להיסטוריה בצה"ל מאמץ בלתי נלאה להסתיר פרטים שכבר מזמן אינם סודיים. קשה להאמין, אך מחלקה זו, תוך שימוש בתירוצים מגוחכים, סירבה במשך שנים להתיר למי שהיה אלוף פיקוד הצפון בעת המלחמה, האלוף (מיל') יצחק חופי, לראות את יומן המלחמה שנכתב על ידי אחד מעוזריו בפיקוד.
מסתבר, כי ביומן המלחמה של פיקוד הצפון, שאלוף חופי עדיין לא הספיק לראות, נכתב בין השאר כי שר הביטחון אז משה דיין, שהגיע למפקדת החזית מוקדם בבוקר יום ראשון ב-7 באוקטובר, אמר לאלוף הפיקוד חופי שהוא מציע "לשקול אפשרות לנטוש את רמת הגולן".
זה היה יום גרוע במיוחד למשה דיין. יום קודם לכן, ביום הכיפורים, נדהם מהתקפת הפתע על ישראל בשתי החזיתות - המצרית והסורית. הצבא המצרי חצה בכוח ניכר את תעלת סואץ, והצבא הסורי פרץ לעומק רמת הגולן. דיין יצא לבקר במפקדות של שתי החזיתות. בשני המקומות הציע לבצע נסיגה גדולה. הסיפור על חזית הדרום פורסם אחרי המלחמה. במפקדת החזית של פיקוד הדרום הציע לסגת לקו שני ושלישי בחזית. הוא העלה זאת כ"עצה מיניסטריאלית" ולא כפקודה. כתב על כך בפירוט הסופר חנוך ברטוב בביוגרפיה של הרמטכ"ל אז, דוד אלעזר (דדו). לעומת זאת, לא היתה ידועה הצעתו לשקול נטישה של רמת הגולן בגלל הלחץ הצבאי הסורי (בהמשך, כשכוחות מילואים הגיעו לחזית, "התאושש" דיין ודיבר על רמת הגולן במושגים צבאיים אחרים).
באותו יום גרוע, בשעה 4:00 לפנות בוקר יצא שר הביטחון דיין לכיוון הצפון. כשהמסוק שלו עשה דרכו למפקדה שבהר כנען, הורה הרמטכ"ל אלעזר להגביר את הסיוע האווירי לכוחות צה"ל ברמת הגולן. בנוסף, הוא קיבל החלטה בעלת משמעות אסטרטגית רבה, כאשר הורה לאוגדת העתודה של המטכ"ל, אוגדה 146 בפיקודו של תת-אלוף משה פלד, לצאת משטחי הגדה המערבית לעבר רמת הגולן. החלטתו נפלה בעקבות שיחה עם חופי, שחשש כי כוחותיו לא יחזיקו מעמד בהסתערות הסורית.
עם בואו לפיקוד, משוחח דיין עם אלוף הפיקוד חופי. ביומן המלחמה נרשם כי ב-6:35 אומר דיין שיש לשקול אפשרות של נטישת רמת הגולן. חופי אינו מתווכח עם שר הביטחון. הוא אינו מביע הסכמה ולא התנגדות. לעומת זאת, חופי מורה למפקד החטיבה המרחבית 820, אלוף משנה צבי בראזני, לרכז כוח להגנה על גשרי הירדן עם נשק נגד טנקים - אך במקביל להכין את הגשרים לפיצוץ. במקביל, מתפנה חופי להכנת מתקפות נגד. נראה שמעשה זה מרגיע את דיין, משום שבשעה 7:00 לערך הוא מדבר על הצורך להיערך על המדרגה התחתונה של רמת הגולן, בקרבת הגשרים, ושם לערוך קרב קשה.
על המצב הקשה שאליו נקלע דיין ביום הראשון של המלחמה, אפשר למצוא עדות גם משיחה שמנהל הרמטכ"ל אלעזר עם אלוף פיקוד הצפון למחרת בבוקר ב-7:30. בשיחה זו אומר הרמטכ"ל, כי דיין כבר אינו מדבר כפי שדיבר שלוש שעות לפני כן, על הצורך לרדת למדרגה התחתונה ושם להחזיק מעמד עד האיש האחרון. דיין ממליץ בנוסף לבצע התקפות על דמשק. ואכן, למחרת היום פוגע חיל האוויר במטכ"ל הסורי ובמפקדת חיל האוויר הסורי. הממשלה מאשרת גם התקפות אוויריות על שדות התעופה של דמשק ועל נמל התעופה בחאלב, כדי לשבש את הרכבת האווירית הסובייטית. למודיעין הישראלי היה ידוע כי לסורים חסרים טילי קרקע-אוויר, וכי הרוסים יזרזו אספקת טילים אלה ברכבת אווירית.
את הפרטים על הצעתו של שר הביטחון דיין לשקול אפשרות לנטישת רמת הגולן לא נקרא, משום מה, בסיכום המלחמה הרשמי של המחלקה להיסטוריה של צה"ל. הסיכום יצא בשתי מהדורות, האחרונה יצאה ב-2004. הסיכום שם שונה לחלוטין. אין שם דבר על עמדתו של שר הביטחון דיין ועל מה שאמר בפיקוד. לרשות המחלקה להיסטוריה של צה"ל עמד יומן המלחמה. כעת מסתבר, כי התעלמו שם מקטעים רבים שבתוכו. האחראים על המחלקה להיסטוריה נהגו כאילו מדובר בארכיב סודי ופרטי. כאשר הוותיקן, למשל, סוגר את הארכיב שלו, ההיסטוריונים מתלוננים על כך. גם מדינות ערב לא פתחו עד היום את הארכיונים שלהן על מלחמת יום הכיפורים.
מדיניותה של המחלקה להיסטוריה הקשתה על עבודתם של חוקרים בעניין המלחמה. במחלקת ביטחון שדה בצה"ל כבר הוסרו בנושא זה מרבית המגבלות, וגישתה היא ליברלית יותר מזו של המחלקה להיסטוריה. השיא היה, כשלפני כמה שנים התכנסו קצינים מפיקוד הצפון לתיאור פרטני בשטח כדי לנתח את הקרבות. על אף שהזמינו את נציגי המחלקה להיסטוריה למפגשים, המחלקה לא נענתה להזמנתם.
בהמשך פנו למחלקה בשם הקצינים ארבעה מהם בבקשה לקבל לעיון את יומן המלחמה. הארבעה היו אלוף פיקוד הצפון בעת המלחמה יצחק חופי, אלוף (מיל') אורי שמחוני, שהיה קצין אג"ם של הפיקוד במלחמה, אלוף-משנה (מיל') חגי מאן, מי שהיה קצין המודיעין הפיקודי במלחמה, וההיסטוריון סגן אלוף (מיל') אברהם זוהר.
להפתעתם, הם נדחו בטענה שאין הם חוקרים רשמיים. רק הודעתו של מי שהיה עד לאחרונה אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, כי הפונים הם חוקרים מטעם הפיקוד, הסירה את התנגדות המחלקה להיסטוריה.
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 25-06-2007 בשעה 15:09.
סיבה: עיצוב
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
