קורס חובשים- כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
ברוכים הבאים לבה"ד 10, בית הספר לרפואה צבאית שממוקם בבסיס צריפין, שבמזרח ראשון.
יום הקליטה:
היום הראשון בקורס חובשים הוא לעיתים יום ארוך ומתיש ומלא בירוקרטיה. עשרות חיילים, מחיילות שונים מתקבצים יחדיו בסמוך לאולם כלשהו בבה"ד, כשחלקם לא יודע למה הם הגיעו לכאן וחלקם נלחמים על ההקצאות, אך לעיתים נאלצים לשוב על עקבותיהם משום שכל המכסות מולאו.
טרם הכניסה לאולם קליטת הקורס, תצטרכו למלא מספר שאלונים, כמו: שאלון לחייל הדתי, שאלון ת"ש, שאלון פרטים אישיים וכו'.
בכניסה לאולם תפגשו את המשקית ת"ש, לאחריה את צוות השלישות, שבידו תפקידו את צו הסיפוח לקורס ואת שאר המסמכים האישיים. לאחר מכן, תפגשו במפקד הקורס, קצין (דרגת סג"מ בדרך כלל) , שבשיחה עימו הוא ינסה להפחיד אתכם עם מחט 12G (המחט הגדולה ביותר) וישאל אם הייתם מוכנים להזריק לעצמכם עם המחט הזאת , במידה ותצטרכו, תמונות של גופות מרוטשות, שנלקחו מאתר "אוגריש" ודומיו. כמו כן, הוא ישאל אתכם על רמת המוטיביציה שלכם כלפי הקורס ויבקש שתדרגו אותה מ1 עד 10 ואולי גם ייתן לכם להקריא כמה מילים מסובכות באנגלית.
אחר כך, יישבו מולכם 4-5 מפקדים וסמל הקורס, אל תבהלו אם יהיו חלקם רב"טים, פשוט ככה זה עובד בבה"ד עם קלסרים פתוחים, ישאלו אתכם שאלות שונות ומשונות, ייתנו לכם את התגיות, את החוברות עבודה, חומר לכתיבה וזהו. איך תזהו אותם? הם יחבשו תמידית כובע של "ענף חובשים" ויענדו שרוך ירוק עם סיכת חובש ("תולעת") עליו.
חשוב לציין, שבדרך כלל הקורסים בבה"ד מורכבים מ2-3 יחידות בצה"ל, ישנן קורסים מעורבים, שבהם נמצאים חיילים קרביים מכל קשתות צה"ל וגם חיילים ג'ובניקים, שמיועדים להיות חובשי מרפאה.
על אף שלאחרונה החלו פיילוטים של "חובשים מגמות", (כלומר, חיילים שמיועדים להיות חובשי מרפאה, עושים קורס מקוצר של 9-10 שבועות, חיילי סיירות ויחידות מיוחדות עושים קורס בסדר גודל דומה [שמכיל יותר תרגולים מעשיים, מאשר לימודים עיונים] וקורס חובשים קרביים, שהוא בין 12-14 שבועות לערך), הרבה מהקורסים בבה"ד עדיין פועלים ע"פ המתכונת הישנה של קורס חובשים שהוא בין 14-16 שבועות, ושהוא מכיל בתוכו את כל התכנים העיונים והמעשיים, שנמצאים במתכונת החדשה.
הערה נוספת, ישנם קורסים מסויימים, שאליהם נשלחו יותר מידי חניכים ואין הקצאות לכולם, ולכן לקורס יתווסף שבוע קליטה, שבו יסננו חלק מהחניכים, בעזרת תירוצים מטופשים או כשלון באיזה מבחן סתמי.
כלל חשוב בבה"ד הוא שלפז"מ של החניכים- אין משמעות. חיילים צעירים וחיילים ותיקים מקבלים אותו יחס. בקורס יכולים להיות גם סמר"ים , ומאידך, גם טוראים (למרות שאצל חריגי פז"מ, כלומר כאלה שאחרי הקורס תיוותר להם פחות משנה לשרות, עושים קשים בקליטה)
הדבר בדר"כ מתבטא בפרדוקסים כמו מפקדים מושתנים בדרגת רב-טוראי, מתנפחים על סמלים, שנמצאים כפול זמן מהם בצבא וכו' וכו'.
נ.ב: לא להיבהל אם המפקד הוא קצת קוקסינל, זה דבר מאוד נפוץ בבה"ד 10.
בקיצור, אני אתן כאן סקירה של קורס חובשים במתכונת הסטנדרטית שלו, שנמשך 14 או 15 שבועות (אני לא זוכר כמה זמן היה שלי במדוייק).
סדר היום בקורס:
השכמה- משתנה מקורס לקורס אבל נעה בין 5:30 בבוקר ל6:15. (אחרי שהקורס קצת "מתפזם", ההשכמה מתאחרת ומקבלים הטבות נוספות, כמו קומקום אוטמטי לקורס או אישור הזמנת פיצות לבה"ד. למרות שזה לא כ"כ משנה, כי את "הפירצה", הידועה לשמצה, אתם במילא תגלו מהר מאוד)
לאחר שתתסדרו בחמישיות (הנפצה בלעדית של הבה"ד), תצאו לסיבוב ריצה או במגרש מסדרים או מסביב לאליפסה. הדתיים שבינכם יקבלו זמן תפילה כולל אוכל וכלל שיתקדם הקורס, כך יגדל מעגל הצדיקים המתפללים באורח פלא, כי זאת אחלה הזדמנות להתחפש"ן בבית-כנסת
אח"כ יגיע זמן היצ"ל (יציאה לארוחה), שזאת הרחבה, שמול חדר האוכל, שם גם תאלצו לעמוד בחמישיות ולקבל זמן קצוב, שכולל מסדר על החדרים. בדרך כלל בשעה 7 וחצי מתחיל המסדר וב8 מתחיל יום הלימודים.
במהלך היום אתם מקבלים 2 הפסקות מרכזיות, הפסקת עשר והפסקת ארבע, שלפעמים יש בהן פריסה ולפעמים, ככה שקורה שנשארים רעבים ורצים אח"כ לשק"ם כדי להרגיע את הבטן.
האוכל דיי זוועתי בבה"ד, ככה שיצא לכם לבקר שם די הרבה.
בסוף הלו"ז בדרך כלל יש מסדר שמנ"ש, שבו משמנים את הנשק, מציגים פקל כיסים ובודקים אם המחסניות מלאות. הנשקים שעליהם חותמים בקורס הם M 16 מנוסרים.
תחילת הקורס:
בדרך כלל, בשבועות הראשונים של הקורס, סוף הלו"ז הוא עמוק עמוק בתוך הערב, זאת על מנת להרתיע את כל אלו שהגיעו לקורס חובשים בגלל שהם חשבו שזה "בית זונות". לא שבהמשך הקורס יש יותר מידי זמן לישון, אבל אחרי כמה זמן מתרגלים לעובדה שאתה ישן מעט ובנוסף לזה, גם צריך ללמוד על חשבון שעות השינה שלך, יותר מידי פעמים.
בתחילת הקורס תקבלו את הציוד הרפואי (צר"פ), שילווה אתכם במהלך כל הקורס ויהיה פק"ל הכיסים הקבוע שלכם
חסם-עורקים, מלע"כ (מספרים לחיתוך עם כפתור) A.W ומשולשי-לחץ, שהם לא חלק מהפק"ל אבל הם חלק מהציוד הרפואי הקבוע שטמון בתוך האפוד, תחבושת אישית, תחבושת בטן, פג אלסטי דביק וכו'.
בערב הראשון של הקורס אתם תעמדו בח' מול המגורים, שם תחולקו אקראית לחדרים, שהחדרים שסמוכים אחד לשני יהיו מאותה כיתה. החדרים עצמם נוחים ומכילים בין 6ל-8 מיטות, עם ארונות מרווחות, מאוורר או רדיאטור (תלוי בעונה) ומתלה לכל המגבות/בגדים/מעילים/פליזים או כל מה שתחפצו לתלות עליו.
על המיטות יונח הציוד שעליו תחתמו ועליו תזדכו בסוף הקורס, כמו שק"ש, מעיל ב' (אם יש צורך), אפוד, ערכת אב"כ, מימיות וכו'.
תחילת הקורס מתאפיין ביותר חומר עיוני ממעשים, פחות תירגולים של טיפול בפצוע או החדרת עירוי ויותר לימודים עיונים בכיתה.
השיעורים בקורס מתחלקים באופן הבא. שיעורי אנטומיה טראומה, תאג"ד (שמגיע לקראת סוף הקורס
מועברים ע"י מפקד הקורס, שיעורי שגרה, החייאה, ניתוחים (שמגיע בשלב יותר מתקדם) ע"י המפקדים הישירים , שיעורי פרמקולגיה (תורת התרופות) מועברים ע"י אחות ההדרכה, שיעורי ברה"צ וברה"ן (בריאות הצבא/בריאות הנפש) מועברים ע"י מפקדים אחרים בבה"ד.
בדרך כלל באחד השבועות הראשונים בקורס, הקורס יעשה שבוע שמירות (שבוע אמ"ת), שזהו שבוע של שמירות ותורניות בתוך הבה"ד ומחוצה לו. השמירות הבסיסיות הן בדרך כלל מבאסות (2-4) וכוללות גם תורנות מטבח. ישנה גם תורנות מטבח, של משמרת בוקר או משמרת צהריים, שמירה בת שבוע או חצי שבוע בחר"פ בצריפין או במתקן ממול (ששם השמירות הרבה יותר נוחות ומי ששומר שם מתפנק באותו שבוע, לעומת שאר הקורס) ויש גם שמירות היקפיות שאלו שמירות בטרמפיאדות, בסיסים אחרים בתוך צריפין וכדומה.
בדרך כלל ישנם 2 שבועות שמירה כאלה במהלך הקורס, ויש סיכוי טוב שאם מדובר בקורס קרבי, הוא גם יצא לשבוע או יותר של אבט"ש במהלך הקורס.
דבר אחרון, שמירת מגורים מתבצעת 24 שעות ביממה וישנו חניך שאחרי על רשימת שמירה ביום ובלילה של כל החניכים בקורס, ששומרים במהלך היום על הציוד במסדרון של הקורס ועל הנשקים שנעולים בכנת נשקים כל הלילה.
היציאות, כמו שכבר הבנתם, הם שוש"ים, אך בדרך כלל באמצע השבוע מקבלים אפטר, מי שלא גר במרחק סביר, עדיף לו להשאיר בבה"ד או סתם לצאת לראשון לשתות או לאכול משהו, ביחד עם שאר החניכים שנשארו. זהירות- מי שמאחר לאפטר מקבל 4 שעות ביציאה. האפטר הוא החל מאחה"צ ועד לבוקר שלמחרת, בדרך כלל 7 וחצי הוא 8 , צריכים כבר לעמוד על ב' ומוכנים.
המסדר בבה"ד ביום ראשון הוא בין 10 ל-11 בבוקר, כשכמובן מי שמתגורר רחוק, מקבל הגעה מאוחר וגם יציאה מוקדמת בימי שישי.
לכל הקורס ישנם 2 חנתר"ים קורסים ולכל כיתה יש חנת"ר משלה, שהוא זה שמקבל את המפקד כל פעם והוא זה שאחראי על הציוד בכיתה, על הכנת הציוד לפני השיעורים לילה לפני, על העמדת מסדר על הכיתה כל יום חמישי, במסדר סוף שבוע וכו'.
בנוסף, ישנם גם שני אחראי מחסן קורסיים, שהם אלה שנמצאים במחסן, שבו מרוכז הציוד הרפואי של הקורס, החל ממזרקים ועד לערכות ניתוח. הם נמצאים שם המון שעות ביום והם ישנים הכי פחות מכולם, אז ראו הוזהרתם. היתרון היחידי שלהם, הוא שהם בעלי גישה לאינספור ציוד רפואי והם בדרך כלל מקומבנים עם המפקדים, כי הם נמצאים איתם מחוץ לכיתות ובסוף הלו"ז הרבה.
יש גם אחראי עיתונים (כבוד = ) ) לקורס, ככה שאין מה לדאוג בעניין הזה.
במהלך כל הקורס ישנם מבחנים ובחני מפקדים. הבחנים הינם והמבחנים הם אמריקאים, ואותם עושים בכיתות ההדב"מ (הדרכה באמצעות מחשב) ציון עובר הינו 80
אחרי שני נכשלים – החניך עולה לנוהל "עדכון"
אחרי ארבעה נכשלים- החניך מוצמד לחניך אחר (בדר"כ מאותה כיתה או אותו חדר)
אחרי שישה נכשלים – החניך עולה לאימות פנימי, שזהו מבחן עיוני ומעשי מול מפקד הקורס. תרגול בו"מ פשוט מול מפקד הקורס (טיפול בפצוע בודד)
במידה ונכשלים באימות, עומדים לאימות חיצוני, מול איזושהו גורם בבה"ד. במידה ומקבלים במבחן ציון של פחות מ-55, ישנן שתי אפשרויות. החניך ירד לקורס שנמצא בשבוע פחות מתקדם או יורחק לגמרי מהבה"ד.
מיותר לציין שחניכים עם בעיות משמעות רציניות, יעופו מהקורס בסופו של דבר. קל מאוד לעלות למשפט בבה"ד והנושא הזה נאכף בצורה מאוד חזקה. לא לשכוח גם שרק גדר מפרידה בין בה"ד 10 לכלא 4 = )
המשמעת בקורס:
אחד האלמנטים הבולטים של קורס חובשים, הוא המשמעת הנוקשה שמנהיגים בו. משמעת שאפילו חיילים שנמצאים כבר זמן-מה בשירות קרבי לא הורגלו אלייה והופתעו ממנה מאוד.
על כל דבר קטן בבה"ד נענשים בשעות ביציאה. הפקרת נשק/שבירת שמירה/התחצפות למפקד- שבת.
כל איחור ללו"ז משמעו 3 שעות ביציאה, גם על דברים מפגרים כמו הליכה על הדשא או עישון בשק"ם נענשים בשעות ביציאה.
קשה לקבל בהתחלה, שמולך עומד מפקד עם שני פסים בכל צד, שמנסה לחנך אותך וחופר לך במשך השלושה, שלושה וחצי חודשיים, כאילו אתה נמצא בטירונות, אבל לומדים להתרגל לזה עם הזמן ומקבלים את זה בהומור.
לימודים עיונים בקורס:
כמו שאמרתי, בתחילת הקורס לומדים כמה צירים בו זמנית, ונבחנים עליהם במקביל, כשבאותו הזמן נוגעים במקצת בחלקים המעשיים, שהם הקוויקטים (החדרת עירוי בשיטה פשוטה ובמצב שבו אתה הפוך או עושה שק-קמח לאותו חניך), הבו"מים (טיפול בפצוע אחד עד ארבעה, טיפול ביחד עם עוד חובש וכו')
ציר שגרה- החניכים לומדים על טיפול בזמן שגרה, טיפול בחייל במרפאה, סמכויות החובש בשגרה, תרופות בסמכות חובש, טיפול בסמכות חובש או בהוראת רופא, תרגול זריקות ושאיבות דם וכו'
ציר אנטומיה-למידה על כל מערכות הגוף השונות
ציר טראומה- למידה על הפגיעות בכל מערכות הגוף השונות, עם דגש על פגיעות שכיחות בצבא, ודרך הטיפול בהם.
ציר ברה"צ- ציר בריאות הצבא. לימוד על מחלות שכיחות בצבא, מחלות מדבקות, מחלות פקואוראליות, טיפתיות. תברואה בצבא וכו'
ציר ברה"ן- ציר בריאות הנפש. החל ממאפייני הפגיעות הנפשיות הצבא, ממה הם נובעות ועד לקב"ן.
ציר ניתוחים- לימוד של פרוצדרות רפואיות, שיכולות להתבצע בשטח כמו : פולי, אינטובציה, קוניוטומיה, זונדה, צנתור, טרוקר. עבודה עם רופא בתאג"ד, קיבוע הפרוצדורות וכו'.
פרמקולוגיה- תורת התרופות- למידה על התרופות שנמצאות בשימוש בצבא, למה הן משמשות וכו'.
ציר תאג"ד- בדרך כלל החלק העיוני בו הוא קצר מאוד ובו נלמד על החלוקה לתפקידים, אופן הפריסה, איפה נמצא כל הציוד ולמה הוא משמש, ההיררכיה בתאג"ד וכו'.
ציר אב"כ- ציר מאוד קטן, שבו נלמד בקצרה על סוגי הפגיעות במתאר של אב"כ והטיפול התרופתי והמעשי בהם. זכור לטובה, החדרת עירוי עם במ"פ (בגד מיגון פחמי) בשיא החום עם ערדליים על הידיים.
בשלב מסויים של הקורס, קצת אחרי האמצע, עושים קאט לשיעורים העיונים, ומתחילים כמעט לחלוטין לעבוד באופן מעשי.
החלק המעשי בקורס:
בו"מים- בדיקה ומיון. תחילה לומדים את סכמת ה איי טיי אל אס. (אדוואנס לייף טראומה סופורט) בעל פה ומשננים אותה לפני כל תחילת בו"מ. הסכמה במלואה היא עד הסקר השניוני, למרות שבת'כלס, כל פצוע אמת בשטח בדר"כ יעוף אחרי של ה-C
הבו"מים הוא בשיטת פצוע/חובש/בקר. הבקר נמצא עם חוברת פתוחה והוא נותן לחובש את סוג הפציעה, את המתאר, את המדדים וכו'. המפקדים מסתובבים בין כולם ולעיתים מקדר"ים את החובש, אם הוא טעה, מה שגם הבקרים נוהגים לעשות.
טיפול בפצוע בודד מסתכם ביום שכבר הפך למסורת בבה"ד, "יום בקוע", שזהו יום שמוקדש לתרגול בו"מים בפצוע בודד, ביער המגינים בירושלים, שם המפקדים עושים המון שטויות, כמו להרביץ לך ולזרוק עלייך דברים תוך כדי הטיפול בפצוע, או להרים אותך מהרגלים באוויר, תוך כדי שאתה עם מחט ביד, מנסה להכנס לתוך וריד של מישהו עם הוונפלון.
בסוף היום בדרך כלל נערכת תחרות עירויים של הכיתות, ומסע קצר שבסופו רצים איזה קילומטר עם אלונקות וחוזרים בחזרה לבה"ד.
מכאן והלאה, הטיפול בפצועים הולך ומסתבך. טיפול בפצוע בלילה, טיפול בשלושה פצועים, שזהו בו"מ המוני, ששם יש לך שיקולי גישה, למי לגשת ראשון ואיזה פצוע צריך לפנות קודם וכדומה. גם טיפול וחבירה עם עוד חובש,
הבומ"ים נערכים עם הרבה רעל וראבאק, וחרף העובדה שהם לפעמים נערכים ביום שישי, על הבוקר, לפני יציאה הביתה, הם חוויה מאוד גדולה בקורס ומהם לומדים הכי הרבה.
במהלך הקורס ישנם יומיים של השתלמות בבתי חולים, ברחבי הארץ. יום אחד במיון ויום אחד בחדר הניתוחים. אפשר לראות ניתוחים שונים ומשונים, ובעצם נחשפים לדבר האמיתי.
כמו כן, במהלך הקורס ישנו יום במרכז סימולציה באולם הגדול, שבו מטפלים בבובות חכמות, שמגיבות ומדברות. בסוף היום עורכים גם אר"ן (אירוע רב נפגעים) שזהו טיפול של רופא ביחד עם חובשים, כשאליהם חובר עוד צוות טיפול. האירוע עצמו נערך בתוך חדר מיוחד, עם הרבה רעש ועשן, והכל מצולם.
יום הסימולציה הוא חוויה מאוד גדולה, שבה מתרגלים פריסה של ניתוח, עבודה עם רופא וקיבוע של הניתוח, מתרגלים הנשמות על הבובות החכמות ורואים אם המצב שלהם משתפר וכו'.
קוויקטים- החדרת עירוי. נערכים בכל מקום אפשרי בבה"ד, בכל שעה אפשרית, גם בבה"ד. אחד המיתוסים הגדולים של קורס חובשים הינו "מעגל הלחץ" עליו כבר סופרו אגדות וסיפורים רבים, אז כדי לנפץ את האשליה, אני אספר לכם, שבסך הכל מדובר במעגל בתוך הכיתה, שבה המפקד מפשיל את מכנסיו ומחדיר לתוך הירך שלו מחט שהוכנה מבעוד מועד, וכך גם אתם. עד שהחניך האחרון לא מחדיר את המחט לירכו, אף אחד מהנוכחים לא שולף את המחט מהרגל שלו.
עם זאת, השד לא כזה גדול ולא צריך להגזים בתיאורים של זה מדובר באירוע מינורי שמייחסים לו יותר מידי.
כמו שאמרתי, תרגולים של עירויים נערכים עשרות פעמים בקורס, לפעמים גם ע"י מדידת זמן. בסוף הקורס בדרך כלל נערך קוויקט מצבים, שזהו תרגול החדרת עירוי במצבים שונים ומשונים כמו להיות תלוי על העץ ולהחדיר עירוי, או לעשות שק-קמח לחבר, לרוץ איתו ואז לפתוח לו וריד, לפתוח וריד בלי חסם ורידים או בלי אלכוהול לחיטוי (ספונג'טה) וכו'.
ולכל אלו שיש להם סלידה ממחטים, תאמינו לי, לומדים להנות מזה.
במהלך הקורס החניכים נדרשים גם לתרגל החדרת זריקות (כן, גם לישבן) במסגרת ציר שגרה ולבסוף נבחנים על שאיבות דם מהיד בעזרת מזרק או מחט אוטומטית (ואקיוטיינר) וזריקה או לשריר או לשכבת-שומן.
אר"ן- אירוע רב נפגעים. טיפול של מספר גדול של חובשים , לעיתים ביחד עם עוד צוות וביחד עם רופא, באירועים כמו פיגועים או תאונות דרכים גדולות. דומה לב"ומ המוני ונערך במתכונת דומה, רק עם כללים מעט שונים.
תאג"ד- חלקו הסופי בעיקר של הקורס, בו מתרגלים פריסות של תאג"ד (תא איסוף פצועים גדודי) , עבודה עם שני הרופאים המטפלים, אופן הסידור של הפינות (החייאה, קלים, בינוניים) בתאג"ד וכו'.
בסוף הקורס נערך יום בבאפ לכיש, שבו מסכמים בומ"ים ומתרגלים המון תאג"דים. כמו כן, ישנה סדרה מסכמת של שלושה ימים במתקן שמול הבה"ד, שבה שוב פורסים תאגד"ים ומחליפים תפקידים בתאג"ד בין החניכים ומתרגלים אר"נים.
החייאה- תרגול הנשמות, היימליכים, עיסויים, הוצאת גופים זרים ומה לא, על בובות האנני הידועות לשמצה.
הערה לסיום- לאחר סיום הקורס ניתן להשאיר בהדרכה בבה"ד 10. צריך לעשות סדרת מבדקים ולעבור תשאול ע"י פסיכולוג, שיבדוק האם אתה מתאים להישאר בבה"ד ולהפוך למפקד או לשייך למקום כלשהו בבה"ד. כמובן שצריך ממוצע ציונים טובים, ושהמפקדים ידברו בשבחך. בדר"כ, לחיילים לא-קרביים יהיה הרבה יותר קל להישאר בהדרכה, אך גם חיילים קרבים, ואפילו כאלה אחרי מסלול! יכולים להישאר להדרכה (למרות שהיחידה שלהם תתעקש עליהם, הם יהיו מוכנים "לוותר" עליו, בתמורה לעוד הקצאות בקורס הבא שייפתח). מראש אני אומר, כמעט בלתי אפשרי לצאת מחייל האוויר ומחייל הים ולהישאר בהדרכה. למרות שלמדר"יה בבה"ד 10, שהיא אחראית על כל המלחמות האלה יש המון כח, כמעט בלתי אפשרי למשוך חיילים מהחיילות האלה. בכל מקרה, אפשר להישאר בענף חובשים עצמו, במדור טראומה, במדור להדרכות מקצועיות (אלה שמלמדים ברה"ן וברה"צ), בהדב"מ, בחולייה הארצית, שזאת יחידה קטנה שנשלחת לכל מיני חורים בצבא כדי להעביר קורסי מער"ים מזורזים או ריענוני תאג"ד לצוותים שונים בכל חלקי הארץ. אפשר גם להשאר במדר"יה, שלא ברור מה בדיוק התפקיד שלה.. ואפשר להתחפ"ש עד אין קץ ולהיות סמב"צ בבה"ד.
קורס החובשים הינו קורס חוויתי ויוצא דופן. בקורס עצמו אתה פוגש חיילים מכל קצוות הצבא, שסביר להניח שלא הייתם פוגש אותם בנסיבות אחרות והם הופכים במהרה לחברים מאוד קרובים שלך.
הקורס עצמו מלא בהנפצות, הומסקסואליות של המפקדים, עמוס בצחוקים ובהומור, בהנאה ובכאב, בדכאון ובשמחה ומה לא.
חוץ מזה, זה נותן לך משהו ערכי לשירות הצבאי ובכלל, להמשך החיים, תפקיד שמסמל הרבה ויכול להציל חיים. אני בכל אופן, ממליץ מאוד להילחם על הקצאה לקורס או פשוט להתעקש לצאת אליו, כי זה שווה את זה וזה מעניק לך משהו ממשי ביד, בניגוד להרבה דברים אחרים בצבא.
לסיכום, אחרי שלושה עד ארבעה חודשיים אינטנסיביים בבה"ד 10, מסיימי הקורס זוכים לעמוד על מגרש המסדרים ומקבלים את סיכת החובש ("תולעת"), שלה פיללו זמן רב ושבשבילה עבדו כ"כ קשה.
_____________________________________
"כשאנשים קטנים עושים צל גדול, זה סימן שהשמש שוקעת".
נערך לאחרונה ע"י וולדו בתאריך 02-05-2006 בשעה 22:50.
|