שימוש בקרניי לייזר במלחמת ההתשה? או בואו נדבר על קו ברלב השנוי במחלוקת
אברהם ברן אדן מספר בראיון של תולדות ישראל שהוא בעצם היה הזרוע המבצעת של תכנון קו ברלב
תוך כדי שהוא מספר על המרחק בין מוצב ומוצב הוא ציין שהיתה תכנית להשתמש ב"בקרניים אלקטרוניות"
אם יבוא כוח מיצרי לפשוט הוא יזוהה בניתוק הקרן וכך נתקל בו מהר
בחיי לא קראתי באף ספר איזכור לנקודה מעניינת זו
זה מתאים לתקופתינו יותר מאשר לשנת 68-69
הקטע המוזכר מופיע בשעתיים ו- 16 דקות
או 02:16:00
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.[/YOUTUBE][YOUTUBE]
הערה למערכת - זה פשוט עינוי להבין איך מטמיעים סירטון באשכול
נערך לאחרונה ע"י helpy4 בתאריך 02-02-2022 בשעה 21:54.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי helpy4 שמתחילה ב "שימוש בקרניי לייזר במלחמת ההתשה? או בואו נדבר על קו ברלב השנוי במחלוקת"
מעניין שהפטנט הראשון (למיטב ידיעתי) על מערכת לייזר למניעת חדירה הוא מ-1969.
בכל מקרה, לייזר זה, לדעתי, לא דבר שרלבנטי לטווחים כאלה (עשרה ק"מ בין מוצב למוצב!) ובשטח פתוח (שיש בו בע"ח, סופות חול וכיו"ב).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי helpy4 שמתחילה ב "שימוש בקרניי לייזר במלחמת ההתשה? או בואו נדבר על קו ברלב השנוי במחלוקת"
באותה תקופה, רדיו (כלומר גלי רדיו, במכ"מ לדוגמה) היה מאוד פרימיטיבי בשימושים ויכולות שלו, והיה מבוסס על חומרה ייעודית. כלומר רצית להוסיף יכולת או לשנות משהו? אתה משנה הרבה מהחומרה וזה פיתוח מסובך, מסוכן, ויקר.
היום עושים הדמייה של מרחב בעזרת מכ"מ SAR שלפי מדידות זמן חזרת האות יוצר תמונה כמעט בדיוק כמו מצלמה איכותית.
אבל פעם כנראה היה אפשר רק למדוד אם זמני ההחזרה שונים מהרגיל ובכך לראות שמשהו עבר בתווך של הגלים.
לא צריך בשביל זה לייזר. נהפוך הוא, מערכות כאלה היו יוצאות יקרות מדי, מסובכות מדי, ובשביל תמורה אפסית. גלי סנטימטר היו עושים את העבודה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי helpy4 שמתחילה ב "שימוש בקרניי לייזר במלחמת ההתשה? או בואו נדבר על קו ברלב השנוי במחלוקת"
לכאורה נראה שהוא מדבר על טכנולוגיה כמו בכניסה לבית עסק שבה כשלקוח עובר את מפתן הדלת וחוצה קרן, הפעמון מצלצל ומתריע את בעל העסק, אבל יש לזכור שבמלחמת ויאטנם האמריקאים פיתחו והשתמשו בטכנולוגיות מתקדמות לגילוי והתראה, כולל שימוש בחיישנים מגנטיים, סיסמיים, ואינפרארד כדי לזהות ולהתריע על תנועות אויב. הטכנולוגיה הזו היתה בשימוש ע"י האמריקאים בויאטנם בתקופת תכנון קו ברלב ויכול להיות שלזה הכוונה.
ספר החדירות הלך והתגבר כולל חדירות בלילה, כולל הברחות ממצרים לירדן בלילה אחד, נוצר צורך לשפר ולתגבר את שיטות הפעילות.
בשיתוף עם גורמי הפיתוח האזרחיים, בעיקר מב"ת של התעשייה האווירית, פותחה שורה שלמה של אמצעים שהיווה תגבורת לחסימה הקווית של קו הגבול, ביניהם:- המשאבה/שרביט מערכת של זוג מקלעים המופעלת ע"י חיתוך קרן אינפרא אדום,
מערכת מכ"מ בשם קשת המזהה אדם עד טווח של 1200 מ',
אמצעי תצפית אינפרא אדום זרקור ומשקפת מקבילה שנקרא "חרצית"
בשלב מאוחר יותר הוצמד למערכת זו מקלע ובשלב מאוחר יותר שני מקלעים, כאשר כל המערכת מותקנת ע"ג נ.נ המערכת נקראה "צריח דגן" (על שם המפתח, מנהל מח' אמצעים מיוחדים במב"ת פיני דגן).