כמעט כל הכסף שלנו הולך למסים, מסים ועוד פעם מסים: מס הכנסה, מע"מ, ארנונה,

וגם מה שמשלמים במכולת, ממה שהמכולת מרוויחה, גם על זה הוא משלם מסים, ממה שנותר לבעל המכולת, כשהוא קונה בחנות בגדים, גם על זה חלק גדול הולך על מסים.

ומה עושים עם המסים? נותנים לחברות שיש להם עסק עם הממשלה, ולמנהלים הבכירים של החברות הממשלתיות.

יש לנו שני קבוצות עובדים: אלה שיש להם מזל ועובדים בחברות ממשלתיות, עם כל ההטבות, עם קביעות, ובצד השני - עובדי קבלן העניים, וסתם עובדים שלא התמזל להם לתפוש משרה בחברה נורמלית, בדרך כלל כמעט כל העבודת הטובות מקבלים על ידי היכרות.

אותו דבר יש לנו שני קבוצות של בעלי עסקים: אלו שכמעט ולא עושים כלום, אבל יש להם פרוטקצייה, ומקבלים עבודות מהמדינה, ויש את אלו שנשארים להתחרות בשיניים בשוק החופשי, עובדים קשה ומרוויחים מעט.

והעניים שעובדים בשוק החופשי, הם אלו שממנים את הממשלה.

צריכים פשוט ממשלה וממשל יותר קטנים,

ועוד משהו: מי שנוסע יותר מפעם ב5 שנים לחו"ל ומבזבז שם את הכסף, אין לו לעבוד במשרות ממשלתיות שממונות על ידי האנשים היכ עניים במדינה שחושבים פעמיים לפני שעולים על אוטובוס.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מסכסכים אותנו אחד עם השני בכדי להסתיר מאיתנו את המצב האמיתי.

לדוגמה, בקשר לחרדים:

החרדים זה כמעט ולא משנה את המאזן הכללי, אלו שעובדים (והם חלק גדול, מתקרב באחוזים כמו במגזר החילוני, ואילו המגזר הדתי יש להם עוד יותר אחוז עובדים גם מהחילוניים), כמעט כולם עובדים במגזר הפרטי היצרני ולא במגזר הממשלתי הפרזיטי.

הם נוסעים מעט מאוד לחו"ל, לכן מכל מה שהם מקבלים את הקצבאות הזעומות, זה חוזר חזרה לקופת המדינה, כשהם קונים ומשלמים מע"מ ונותנים לחנויות בארץ להרוויח ולשלם מסים.

המדינה מוציאה עליהם הרבה פחות הוצאות על בתי משפט, משטרה, טיפול בסמים. יש אומרים שהם מסתירים מה שקורה אצלם, גם אם זה נכון, בכל זאת מבחינת המדינה, מבחינה כספית המדינה אינה זקוקה לממן להם בתי סוהר, משפטים וטיפול בסמים.

זה שיש להם יותר ילדים, שגם על זה כמעט והפסיקו את הקצבאות, לכן יש להם פחות אחוז של זקנים.

ככה שייתכן ובסך הכול המדינה מוציאה עליהם כמעט אותו דבר כמו על אזרחים לא חרדיים.

אבל עובדי המדינה חייבים להוריד את תשומת הלב של העניים שנוברים בפחי האשפה, של העובדין בכי עניים, למשל קופאיות שעובדות קשה ביותר, אבל לא מסוגלות לעבור את החודש, לכן צריכים עבורת את התאטרון הזה של סכסוכים בין חרדים וחילוניים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

למרות שבפועל מה שהם חזו אכן כך היה, ומה שהשמאל חזה - הכול היה הפוך, בכל זאת בכדי לשמור על מקומות היוקרה שלהם, הם עושים לעצמם אידאולוגיות מוזרות, וכל מיש שאינו דוגל באידאולוגיות המוזרות שלהם, הוא כאילו לא שייך לכאן,

בעצם, האידאולוגיה המוזרה נועדה שלמור על המיקום שלהם במסדרונות הממשל. לכם הם צריכים שתהיה מה שיותר מוזרה ומה שיותר מסוכנת, ככה שכל אחד יש לו קצת מצפון בלב, ממילא יתרחק מהם, וככה הם יוכלו לאכול את כל העוגה לבד.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

הסוג השלישי זה אלו שיש להם עסקים עם הרשות הפלשטינית.

כמה שיש פרוטקציה במשרות ובעסקים עם המדינה הישראלית, בכל זאת יש קצת פיקוח של המשטרה, של מבקר המדינה.

אבל עסקים עם הרשות הפלטינית - שם זה ממש בלי בג"ץ ובלי בצלם. שם הם מתעשרים בקלות מאוד.

אבל, בכדי שזה יימשך, חייבים לתת להם להמשיך להתקיים, אחרת הרי לא יהיה לנו עם מי לעשות שלום. או המילים אחרות: לא יהיה לנו עם מי לעשות עסקים.

לכ ישאירו את הרשות על קנה, בגלל שיש יותר מדי אנשים שמתעשרים על חשבון הזה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)