האם היו מעקבים אחריהם,האם היו כאלה שהתנצרו,האם היו כאלה שנרצחו,האם היו כאלה שהשתקעו בישראל ונעלמו עקבותיהם,האם היו כאלה שנשפטו?
בקיצור,האם יש מרכז מידע שמספק את החומר הזה,או איזה ספר על הנושא.

תודה רבה ושבת שלום!

השאלות שאתה שואל, מעידות על תערובת של בורות ודיסיאינפורמציה. "קאפו" זה בעצם "מנהיג" (אותו שורש ממנו הגיע chief - המוכר יותר). היו עשרות אם לא מאות אלפי כאלה בשואה. זה היה מעין "חניך תורן" שמינו הנאצים כראשי קבוצות של יהודים במחנות. המקד הנאצי היה מתקשר עם הקאפו ולא עם כל הקבוצה.

מדרך הטבע, בין כל כך הרבה אנשים, נמצאו כאלה מכל הסוגים ומכל המינים. היו מנוולים שניצלו את השררה לטובתם ושתפו פעולה עם הנאצים ברצון כדי לזכות בטובות הנאה (פתטיות למדי במושגי חיים נורמליים, אבל בלתי ניתנות להשגה במחנות), היו כאלה שעשו בגבורה, ככל שעלה בידם, כדי להקל במעט את הסבל הנורא (ועפ"ר שלמו בחייהם) והיה הרוב הגדול, שכמו כל האנשים הבינוניים, ניסה לשרוד בסיטואציה בלתי אפשרית תוך כדי הליכה בין הטיפות (שהיו עפ"ר טיפות דם, במטפורה אכזרית).

לאור זאת היו כאלה ששרתו כקאפו, שזכו לאהדה מניצולים, והיו כאלה שזכו למשטמה. היו כאלה שנרצחו, היו מועטים מאוד שהועמדו לדין. השאלה על ההתנצרות - חסרת כל שחר וטעם.

ברור שהיו המוני קפואים. ברור שהיו כאלו שהתאכזרו והיו כאלו שהתדלו לעזור כמה שאפשר.
אני מחפש את המקרים הפיקנטיים של אחרי השואה.

לפני כחצי שנה שודרה (בפעם השנייה) תכנית מצויינת בערוץ ההסטוריה אשר הציגה מס' נשים ששרתו כמפקדות בלוקים במחנות הריכוז.
נשים אלו חיות כיום בחו"ל חיים נורמאליים לחלוטין כששנים רבות דאגו להסתיר את זהותן ולהשתדל להתרחק מניצולי שואה.
כדרכו של ערוץ ההסטוריה סביר כי התכנית תשודר מתי שהוא שוב... שווה לבדוק.

התבלבלתי אם אנשי ה"זונדרקומאנדו" שגם הם נחשבו במשך שנים כסוג של משתפי פעולה עם הנאצים .

הזונדרקומנדו לא נחשבו משתפי"ם. ואגב המרד היחיד כמעט שידוע לנו עליו נעשה ע"י זונדרקומנדו.

לפי מה שידוע לי במשך שנים רבות היו אשר האשימו את אנשי הזונדרקומנדו בכך שכדי להציל את עורם הם העדיפו לשתף פעולה עם הנאצים כשהמונח "שיתוף פעולה" אינו על פי המשמעות "הקלאסית" שלו במקרה הזה.
במשך הרבה מאוד שנים נהגו אנשי הזונדרקומנדו להצניע את פעולותיהם במחנות ורק בשנים האחרונות קיימת מגמה של פרסום עדויותיהם כשאחד הספרים המומלצים בנושא נקרא "בכינו בלי דמעות" ספר קשה לקריאה ובו עדויותיהם של אנשי "הקומאנדו" מסופרות בגוף ראשון.
אולי דברי בתחילה הובנו שלא כפי שהתכוונתי בכל הקשור ל"שיתוף פעולה".
מקווה שלפחות עכשיו איני טועה - זה כבר יהיה מביך....
בברכה - לבני..

הזונדרקומנדו עסקו כמובן ב"עבודה" איומה ונוראה, אבל מחנות המוות לא היו "תכנית כבקשתך" והם לא יכלו "להתפטר" ולקחת תפקיד אחר. כמו הרבה דברים על השואה, נזקקנו לזמן שעבר כדי להבין תופעות בלי לשפוט את אלה שעברו את מה שעברו. בגלל התפקיד הנוראי הזונדרקמונדו זכו לאי אילו "טובות הנאה" (שים לב למרכאות!) אשר גם גרמו לכך שהיו מי שהשמיצו אותם.

היו מרידות נוספות בגטאות, כמובן...

לא הבנתי, מה ההבדל בין הקאפואים לזונדר קומנדו? חשבתי שזה אותו הדבר.. (כמו היודנראט לעומת "מועצת הזקנים")...

עשיתי ● חפרתי

מדובר בגברים לרוב בריאים וחסונים אשר נבחרו מדי פעם במהלך הסלקציות עם הגעתם למחנות ההשמדה.
עיקר תפקידם היה "לטפל" בקורבנות שיועדו להשמדה בתאי הגאזים החל מסידורם בקבוצות דרך הובלתם לחדרי ההתפשטות הכנסתם לתאי הגאז ולאחר כ 20 דקות עד חצי השעה לכשהסתימה הריגתם היה עליהם להוציא את הגופות לעקור מפיותיהם את שיני הזהב להכניס את הגופות ע"פ סידור מיוחד למשרפות ותאחר מכן לאסוף את האפר שהצטבר לכתוש את העצמות שלא נשרפו לגמרי ולפזר את השאריות בשטחים פתוחים או לנהרות בקרבת מקום.
כפי שנכתב בהודעה הקודמת, אנשי הזונדר קומאנדו "זכו" במקרים אחדים ליחס מועדף מצד הגרמנים ולו רק בכדי לשמור עליהם כשירים לביצוע המשימות הללו.
בכל מקרה כשאחד מאנשי הקומאנדו חלה או כשל בביצוע המשימה גורלו היה ידוע מראש.
לגבי ה"קאפואים" - עיקר תפקידם בגטאות היה לשמש כגורם מקשר בין שילטון הכיבוש לאזרחים כולל הכנת רשימות של מיועדים לשליחה למחנות ע"פ מכסות שנקבעו מראש וכן תפקידים ניהוליים שונים.
לרוב הקפואים עצמם חוסלו בשלב האחרון (כשכבר לא נותר את מי לשלוח\לחסל).
אני בטוח שיהיה מה להוסיף על כך לכותבים נוספים...
לבני.

כלומר, הקאפויים = יודנראט?

עשיתי ● חפרתי

חברי היודנראט נבחרו ומונו ע"י הגרמנים ותפקידם הידוע לשמצה היה לשמור על הסדר בעת הוצאת היהודים מן הגטאות אל כלי הרכב שהעבירו אותם לרכבות.
ידוע כי חלק מאנשי היודנראט היו כה נאמנים לתפקידם עד שלא פעם נקטו באלימות כנגד אזרחים שלא צייתו להוראותיהם וכן לא פעם נקשר שמם של חלק מהם ללקיחת שוחד ומעין טובות הנאה מידי אזרחים.
עד כמה שידוע לי היו אף מס' מקרים בהם חוסלו אנשי יודנראט כנקמה ע"י תושבי הגיטאות (נדמה לי כי היה מקרה אחד לפחות בגטו וורשה בעת המרד).

תפקיד קאפו היה רק במחנות שבהם היה שלטון מלא של הגרמנים. לכן גם כניתי את בעלי התפקיד כ"חניך תורן" כי הם מלאו רק הוראות של המפקדים הגרמנים.

ה"יודנראט" הוא בגרמנית "מועצת היהודים". יודנראטים היו רק בגטאות או בערים שבהם היתה מעין "אוטונומיה" יהודית לגבי ענייני הפנים וניהול הקהילה. למרות שזה היה מינוי או אישור גרמני, מדרך הטבע היו היודנראטים מורכבים ממנהיגי הקהיללה. גם כאן כמו במקרה של הקאפו, היו אנשים מסוגים שונים., ובהם גם כאלה שהתגלו כנבלים. נכון שבגלל מעמדם ה"שלטוני" (מאוד כביכול) היו רבים שנטרו להם טינה, אבל גם להם היה חופש פעולה מוגבל. חטאיהם העיקריים היו מתן טובות הנאה והעדפות (בקיצור פרוטקציה) למקורביהם. השאלה אם אפשר לשפוט אדם, שנדרש ע"י הגרמנים לשלוח 1000 איש בבוקר לעבוד או לטרנספורט, ולא שלח את בנו או אחיו - היא שאלה לא פשוטה.

כבר אמרו חכמינו לא לשפוט אדם עד שלא תיכנס לנעליו, ואני מקווה שאף-אחד מאיתנו לא יאלץ להכנס לנעליין שמהן הוא יוכל לשפוט את האנשים במצבים המדוברים.
מדובר במצבים שכל-כך קשה להעלות על הדעת, שכל נסיון לשפוט מצב כזה, מלבד המובהקים ביותר(אין לי דוגמה קונקרטית, ואני אפילו לא בטוח שקיימות) הוא פשע מוסרי ממעלה ראשונה. רק מי שהיה שם מסוגל באמת להבין את גודל הזוועה, וכל נסיון של אחד מאיתנו לשפוט אותם פשוט בלתי אפשרי.
הדוגמה שהבאת ממחישה את המצב הזה בדיוק: מיהו אדם שידון אחרים לחיים או למיתה, ומי אנחנו שנקבע אם הוא עשה זאת כראוי או לא?...

עוד נקודה חשובה היא, שגם אם זה "לא נכון" לעשות כך, אני לא יודע מי מאיתנו היה נוהג באופן שונה - מה שמחדד את הנקודה שאין לנו שום זכות לשפוט אדם אחר, על שעשה בדיוק את מה שאנחנו היינו עושים באותו מצב...

מי שהתנדב לקבל על עצמו את תפקיד הקאפו/יודנראט וכיו"ב - בהחלט ראוי שיעמוד למשפט ההסטוריה
בהתאם למעשיו.

הרי כל חברי היודנראטים היו ממנהיגי הקהילות. ברל העגלון לא היה יכול "להתנדב". רוב האנשים האלה, מילאו בכל יכולתם את התפקיד שחשבו שהם יודעים למלא טוב יותר מאחרים (כמו כל פוליטיקאי...).

אנשים אלה נכון וצריך לבדוק בהתאם לפעילותם, שכן הם חתרו להגיע אליה.
לעומתם, היו מנהיגי קהילות שנכפה עליהם לשמש כאנשי יודנראט (הם היו הרוב), ואותם אין לשפוט על
מעשיהם.

ומי שהתנדב לתפקיד וחשב שהוא יכל להציל ולעזור לאנשים כשהוא לא הבין עדיין כמה המצב גרוע, וברגע שהיה בתפקדי, והבין באיזה בוץ הוא שקוע התנהג בדיוק באופן שתיארתי תגובה אחת למעלה?
השואה היא בדיוק המקרה שבו אין מצבים פשוטים, ולכן כל מקרה "צריך לעמוד למשפט ההסטוריה" - אבל לא בצורה פסקנית מדי. גם מי ש"התנדב" ו"יצא לו רע" - לא בהכרח התכוון לזה. הדרך לגיהנום רצופת כוונות טובות - ובמקרה של השואה, לי קשה לשפוט אדם על זה שמכוונות טובות יצאו לו מעשים פחות טובים...

אני עצמי כבר מבולבל לגמרי...
למרות שגם בדקתי לאור דבריך ובמספר אתרים ברשת תחת המושג יודנראט מופיע המונח "משטרת סדר".
ואם לרגע מישהוא חשב שבדברי אני שופט את אותם אנשים אומללים לא כך הדבר !
איני חושב שיש למישהו זכות לעשות כך !!!

בארץ של ניצולי שואה שתקפו הן פיזית והן משפטית אזרחים אשר
בזמן השואה "שירתו" בתפקיד קאפו .
אני לא זוכר עם היה זה ברדיו או בטלויזיה אבל היתה איזו תוכנית אשר הביאה
סיקור של דיי הרבה מקרים מסוג זה

כמו כן שמעתי על מקרה צור באהר.
גם היתה תוכנית על המקרה.