עד כה הראו מחקרים שונים כי קרינה בתדרים ובעוצמה של טלפונים סלולריים יכולה לחדור למוח, יכולה לחמם את האיזור שלידה, ואף יכולה לפגום בתאים במעבדה. אך אף אחד מהמחקרים לא הוכיח נזק לטווח ארוך.
מסקנתו של מחקר חדש, שנערך במימון האיחוד האירופי ועירב 12 מכוני מחקר, ומידע עליו
התפרסם בכתבה של סוכנות הידיעות רוייטרס, היא שלפחות במעבדה קיים נזק מסוג זה. ה-DNA של התא נפגע, והפגיעה אף מועברת לתאים שנוצרים מהתא המקורי.

המחקר עדיין לא עבר את תהליך הבקרה הבלתי-תלוי שנערך לפני פרסום בכתב עת מדעי, כך שלא נבדק בצורה משמעותית לפני הפרסום, ובנוסף צריך להגיד שחלק מהמכונים שהשתתפו בניסוי הגיעו למסקנות שונות במקצת מהאחרים, אך אם הדבר נכון, אלו מסקנות מרחיקות לכת. החוקרים מדגישים כי הפגיעה נצפתה במעבדה בלבד, ולכן המחקר אינו מספיק כדי לדעת בוודאות אם קיימת פגיעה בבני אדם (או בעלי חיים) משימוש שוטף בטלפונים סלולריים. למרות זאת, אני מרשה לעצמי לנחש שאם תעשיית הסלולר לא היתה חזקה כפי שהיא כיום, היינו שומעים התבטאויות גם בקשר למה שהיה יכל לקרות אם תאים בבני אדם היו נפגעים בצורה שהודגמה במחקר (למשל, אזכורים שיש מחלות, כמו סרטן, שיכולות להתפתח כתוצאה מנזק לקוד הגנטי).

עד שיוכיחו או יפריכו את הקשר באופן חד משמעי, ברוייטרס מצטטים המלצות של עורכי המחקר: להשתמש בטלפון קוי כשניתן, ואם אין אפשרות, להשתמש באזניה...

ועכשיו לשאלה הגדולה: מחקרים שהראו השפעות שליליות של קרינה מהסוג ובעוצמה של הקרינה הסלולרית התפרסמו (ועדיין מתפרסמים) חדשות לבקרים. ובכל זאת, התעשיה הסלולרית רק מתחזקת, ומספר הטלפונים עולה.
האם אתם חושבים שבסופו של דבר יתברר שיש נזק, אבל בבני האדם הוא לא כזה רלוונטי, ולכן לא רואים "תוצאות"? או אולי עוד כמה שנים נגלה, כמו עם חברות הטבק, שהמוצר אינו בטוח, והפלפולים נועדו רק לדחות את הקץ? האם במקרה כזה נוכל בכלל לנטוש את הסלולרי, או שאולי הפכנו כבר למכורים לקישוריות?
מה דעתכם?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

ואזהרות על הסיכונים הטמונים בשימוש בו היו עוד בימיו הראשונים.
היות והתעשיה הסלולרית הינה גדולה ומפותחת כל כך, וגרורותיה נפרשות על פני תחומים רבים, (והן עתידות להכנס למקומות נוספים), קשה לי להאמין שחברות הסלולר, (בין אם ספקיות השרות או ספקיות המכשיר), תעלמנה עין מן המחקרים.
להערכתי, במקביל לפיתוח טלפונים עם קרינה פחותה, ולכן "בטוחה יותר", (או מסוכנת פחות), הן גם תטרחנה להמעיט בערך המחקרים, לפרסם מחקרים נגדיים ולהכחיש קשר ישיר בין מחלות כאלו ואחרות לבין השימוש בטלפון הסלולרי.
לגביי ההשוואה לחברות הטבק, נניח ויוכח קשר ישיר בין שימוש בסלולרי לבין סרטן, הרי שתוטל החובה על חברות הסלולר להזהיר את לקוחותיהן, השאלה היא כיצד ניתן לכפות עליהן להזהיר את הלקוח, האם בדמות אזהרה בגודל שליש מכשיר, בדמות צפצוף מונוטוני מדי פרק זמן קבוע שיתריע על משך שיחה ארוך ומזיק, או כל פתרון אחר.
אם וכאשר יוכח הקשר, מן הראוי יהיה גם לבדוק באיזה טווח הוא עלול להזיק, אם יוכח שהטווח גדול ממרחק השפורופרת לאוזן ויש בו כדי לגרום נזק ל"מקשיבים פסיבים", הרי שצפויה חקיקה נגד דיבור בסלולרי במקומות ציבוריים.
מאידך, הטלפון הסלולרי הפך לחלק כל כך חשוב בחיינו, עד שקשה לי להאמין שאנשים יוותרו על שירותיו בקלות, בניגוד לעישון, הטלפון הוא דבר שנחיצותו אינה מוטלת בספק, לכן סביר שישתמשו בו פחות, אך לא נראה מכוני גמילה משיחות סלולריות.
ימים יגידו.
אישית, הייתי מעוניין לדעת עד כמה ישיר הקשר בין השימוש בסלולרי לבין מחלת הסרטן, ולו רק כדי לדעת כמה נזק נמנע ממני כל עת שאיני נושא מכשיר כזה