ציטוט:

מלחם ישן בזמן כניסת השוטרים לביתו, עטה בגדי שינה ולא הייתה לו כל אפשרות להחזיק או להסתיר כלי נשק. בני המשפחה הוסיפו וטענו כי "לאחר הירי, ניסה בן דודו החובש של מלחם להגיש לו עזרה ראשונה, אך אנשי כוחות הביטחון סירבו לתת לו להיכנס לבית ובכך אולי להציל את חייו"

הפרקליטות טוענת שמילחם החזיק אקדח וניסה להמלט, ואז נורה בגבו ע"י השוטר. הסיבה להעמדה
לדין, עפ"י הפרקליטות, היא שההרוג לא סיכן את חיי השוטר.
אני די מתקשה להבין מה גורם לפרקליטות לחשוב שאדם ש-ל-א זרק את נשקו, אינו מסוכן, רק בגלל
שישנו פער של שבריר שנייה שבו הוא עם הגב לשוטר (להסתובב ולירות זה דבר שלוקח מעט מאוד
זמן - מניסיון...). מצד שני, הפרקליטות חשה צורך פוליטי לשדר לערבים ש"מטפלים במשטרה" וכך
אותו עבריין במדים שהשתולל עם אלה בעמונה, ופרצופו צולם, עדיין לא הועמד לדין פלילי, ואילו שוטר
שאולי הציל את חייו וחיי חבריו, עלול לשבת שנים בכלא.
בושה.

כי נראה לי שעל פי מה שאתה חושב זה hemetzik כאשר שמי הא hamtzik
אז לעצם העניין - אינני בקיא בפרשייה ולא יודע מי שלף ראשון את הנשק - אדון מלחם או השוטר.

לי בכל אופן מה שמפריע תמיד וגם במקרה כזה - הוא החשש המתעורר בכל מקרה כזה - אצבע קלה על ההדק.

מה שבטוח, שקשה לדעת איך היינו מגיבים אם האדם שבאנו לעצור, היה בורח ועוד עם אקדח...
ראיתי את הכתבה והתרשמתי שהכתבה מעלה "חשד" שמנסים לרצות את המשפחה והקהילה מסביב ולא מספיק מגבים את הלוחם בתפקיד, חשוב לציין שוב... ב ת פ ק י ד. יותר מידי פעמים בעבר היינו עדים למשהו על ה-edge כאשר המערכת בגלל לחץ פוליטי מפקירה לוחמים, אז מותר להרהר בקול...

looopy

אתה צופה קצת בסרטים ?
מדובר באדם שגבו מופנה אליך ובידו מחזיק אקדח כפי שטוענים.
אילו היה מחזיק אדם אקדח , הרי שהיה צריך לכוון אותו כפי מי שמאויים באקדח , אזי לגיטימי לחולטין הכלל של "הקם להורגך"
אילו האדם עומד עם גבו אליך , סביר להניח שלא התכוון לירות, או שלא היה אקדח בידו.
(אגב, ערערה אינה בשטחים).

כאשר אני מדבר על אצבע קלה על ההדק, אני מתכוון ללחץ נפשי שנתון בו חייל מג'ב , או חייל במחסום.

ייתכן שלעיתים צריך לשאול שאלות ? אתה לא חושב כך ?

אדם שמחזיק אקדח ונמצא בתהליך המלטות מהחוק - הוא מסוכן ביותר, גם אם הוא עם הגב אליך
בשנייה זו, שכן לבן אדם הממוצע לא לוקח יותר מדי זמן להסתובב ולירות...
לו הערבי הנמלט לא היה חמוש, סביר שלא היה נורה. מרגע שהוא חמוש, אבסורדי לחלוטין בכלל לנסות
לרמוז שלא היווה סיכון.
באשר למיקומה של ערערה "לא בשטחים": ערערה היא בואדי ערה, באזור שהפלג הצפוני של התנועה
האסלאמית דומיננטי בו, מקום שבו ישראל היא בסה"כ יישות משלמת ביטוח לאומי, ולא ריבון רשמי.
לא מקרה שכדי לחפש אמל"ח - היה צריך כוח מיוחד של מג"ב (ועובדה שהמבוקש אכן נורה כשהוא
חמוש).

בקיצור, רצוי לשאול שאלות - אבל שאלות צריך לשאול גם לטובת הקרבן, ולא רק לטובת התוקפן.
המבוקש אולי נהרג, אבל מרגע שאחז בנשק בנוכחות אלה שנשלחו לעוצרו - הוא תוקפן.

אני לא מתעלף עליהם בלשון המעטה ויש לז.... בכל מקום שרק אפשר.

אני לא חושב שהפרקליטות תעשה מקח טעות ותמכור את החייל בעבור חוקן לעם.

אני מאמין שגם שם יושבים אנשים לא פחות חכמים מאתנו, משתתפי הפורום שאין להם כל מניע .

אני בטוח שהשאלות שאנו שואלים תשאלנה בהמשך.

אני לא פרקליטו של השטן , אבל אני רוצה להאמין שגם אתה שואל את עצמך שאלות ומספיק ישר כדי להעלות אותם כאדמין, בפורום הזה.

מאחר ואין לנו למעשה השפעה על שום תהליך , אז כל מה שנשאר זה קצת להוציא קיטור ולנסות לייגע קצת את המוח בשאלות.

אדם חמוש שהמשטרה פשטה על ביתו במטרה לחפש אמל"ח, ניסה להמלט ובידו אקדח. אלה העובדות
שגם הפרקליטות מסכימה עליהם. הטענה שלה היא שבגלל שהנ"ל היה עם הגב לשוטר - אז אסור
לשוטר לירות. זו כמובן פרשנות שנובעת מפוליטיקה צרה, שמטרתה לנסות להשביע רעבונו של הדב
לשוטרים כלואים, אחרי שתאוותו לא התממשה אחרי פרעות אוקטובר 2000...

ודאי שאני שואל עצמי שאלות, והראשונה שבהן היא, איך לעזאזל מצפה הפרקליטות ששוטר יסכים
לסכן חייו בכדי לתפוס מבוקשים חמושים, כשנאמר לו שאם יגן על עצמו - יישב בכלא? זוהי שאלה קשה,
וחשובה לגורלנו פה, הרבה יותר מהשאלה האם בפרקליטות יושבים אנשים נבונים (למרות שיש כנראה
קשר בין השאלות...).

הפרקליטות בוחנת את העניין מנקודת מבט משפטית .
האיש מבחינתה הניח את הנשק ברגע שהפנה את גבו. הוא כבר לא מהווה איום , אלא מטרה נעה.
אם ירית בו - אתה בבעייה רצינית.
אני לא חושב שמדובר כאן במקרה של נסיון להשביע רעבונו של מישהו אחר ארועי אוק' 2000 אלא בפרשנות של אנשים האמונים על החוק.

האיש לא "הניח נשקו מבחינתה ברגע שסובב גבו", שכן אין שום דמיון ביכולת להפעיל נשק כשהוא ואתה
מופרדים זה מזה (אחרי שהונח) לבין היכולת להפעילו כשהוא בידך וכל שעליך לעשות הוא להסתובב.
השיקול המשפטי בפרקליטות בתיק זה (כמו בתיקים רבים אחרים בעלי נגיעה פוליטית, כמו נאמן, רפול,
קהלני, ריבלין ועוד ועוד) אינו קיים, והשיקול היחיד הוא האימפקט המיידי של עצם ההעמדה לדין, שמשיגה
תוצאה מיידית (מניעת תיקים מנאמן ורפול במקרים ההם, והצגת תדמית של "לא מחפים על שוטרים שירו
בערבים כמו באוקטובר 2000" במקרה הזה).
אם ירית בו במצב כזה, והפרקליטות מחפשת צדק, העמדתך לדין כלל לא תישקל, וכשוטר תקבל תעודת
הוקרה על חיסול מבוקש חמוש. אם ירית בו במצב כזה, והפרקליטות להוטה להראות ש"הופנמו לקחי
וועדת אור" - אז אתה בבעייה (גם אם המבוקש היה מסתובב אל השוטר, אני מניח שהשוטר היה
בבעייה, שכן אז הוא היה עלול למות...).

אתה רשאי לחשוב אחרת, אבל קו המחשבה שלך לרוב מביא אותך איכשהו לתמוך בתוקפן, ולהתנגד
לקרבן, כך שקשה לקחת ברצינות קו מחשבה זה...

אלה שמחרים מחזיקים אחר הכרוז " אידבחו" או לחילופין "תיתלו אותם".
חוץ מלקרוא " יש להכות בנבלות , יש להעניש את החלאות וכו' " אני לא רואה שום טיעון שאינו אלא רדוד.
לא ראיתי בין הדברים שלך דבר, למעט אותן אמירות.

אין לך טיעון מעבר ל"אני מאמין לפרקליטות שמניעיה משפטיים נטו, כי ככה היא אמרה", שמסביר את
התמיכה שלך בהעמדתו לדין של שוטר שירה במבוקש חמוש.
זה מצער נורא לגלות שאתה בורר בקפידה איפה נמצאים הרעים (פעם זה חבורת אנסים, וכאן זה
מבוקש חמוש), וממהר להזדהות עם עמדותיהם. מצד שני, זה הרבה פחות מציק ממש שזה נדמה
לך, שכן רמת הטיעונים מקלקלת לך את ניסיונות ההצקה...
אגב, אם כבר אתה כותב "מחרה מחזיק" בניסיון להיראות רהוט, רצוי שתקפיד ששאר ההתבטאויות
שלך יעלו בקנה אחד עם ביטוי זה. כרגע המצב הוא כזה שבו מצד אחד אתה משתמש במטבעות לשון
יפים, ומצד שני מתקשה לסגנן משפט פשוט, כך שיענה על כללי דקדוק עברי בסיסיים (איש לא מחרה-מחזיק אחר הכרוז, אלא אחר הכתוב בכרוז, או אחר נושא הכרוז וכן הלאה...).
בקיצור, אני בעדך. המשך לנסות להציק - אתה משכנע את אחרוני המפקפקים שהפרקליטות החליטה
ממניעים פוליטיים (לגבי האנסים היית די לבד מלכתחילה - למעט עוד 35 איש שחושבים כמוך, מן
הסתם...)...

תדה על הנחלת הלשון העברית.

חבל לרדת לרמה האישית.

זיין מיר געזונט אונד שטארק .............

מתנצל אם נעלבת.
מבקש רק ממך להבא לברור את המילים שלך.
גם אם לא מסכים לדעתך, או שהמובאה לא לטעמך, על תשלול באופן כה גס כמו שעשית.

הוא נמלט עם האקדח, כאן הטעות. אם היה נמלט ללא אקדח, סביר שלא היה נורה ואם בכל זאת הלוחם היה יורה בו ללא אקדח אז אפשר להתחיל לחשוב קצת אחרת, אבל הוא ברח עם האקדח...זאת אומרת ש"באיזשהו" אופן התכוון להשתמש בו...איך אתה היית מגיב?

looopy

כיצד הייתי מגיב - אילו ידעתי שנושפת בעורפי בעייה משפטית שצריך להתמודד עמה.
השאלה רלוונטית לכל נושא אחר בחיים - מה הייתי עושה בכל מצב אילו ידעתי שההשלכות של המעשה שלי צריכות לעמוד במבחן משפטי.

אומר לך בכנות - אם הנ'ל היה במצב של בריחה, הייתי חושב פעמיים אם עדיין חל עלי איום או לאו, ולו רק בגלל הספק והבעייה שתתעורר אחר כך.
נשאלת השאלה - כיצד נודע לפרקליטות על המעשה ?
האם היה תחקיר בעקבות הארוע ?
האם הוגשה תלונה על ידי המשפחה ?
מי זה שהעמיד את החייל לדין ?

יש לכך השלכות לגבי הבנת כל העניין.

אני לא מנסה להתחכם , אבל יש לי "בעיית תפיסה" בעיין.

היה מודיעין, עשו או לא עשו שעורי בית ובאו לחפש אמל"ח. החשוד, מצליח לברוח עם הנשק.
תבין, פתאום החשוד גם בורח וגם חמוש. בעייה חדשה ויותר רצינית. הלוחם היה חייב לירות ברגליו, כי אחרת היה מפספס את המשימה ולך תדע מה הלאה. (הכדור פגע בגבו) עכשיו הלוחם אשם וההרגשה היא, שתפרו תיק על חשבונו למען השקט... אתה לא מכיר את זה?

looopy

כאשר אני יודע מה תהיינה ההשלכות עלי.
אני לא הייתי מתנהג בשום פנים עם אצבע קלה על ההדק ולא בגלל שלא מגיע לנבלה כזאת למות, אלא שאני כתליין אשלם את המחיר לאחר מכן.
אני עדיין סקרן לדעת , כיצד עניין כזה התגלגל לידי הפרקליטות ?
מי בעצם השתנקר על ווידוא ההריגה ?

האם העומד לדין משלם את הוצאות המשפט מכיסו בכל מקרה? כלומר גם אם יימצא לבסוף זכאי (ואז יוצא שביצע פעולה חוקית בהיותו בתפקיד)?

בכל מקרה, עינוי הדין רק התחיל...

אבל העניין נדיר ביותר. אבא שלי זכה פעם , זה צוין כחריג.

כדאי לשקול את אימוץ המודל האנגלי ולהחליף את הרובים והאקדחים באלות ומשרוקיות.

looopy