גל"צ

הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון שב ותוקף את מה שהוא מגדיר: "אופן קבלת ההחלטות שהובילו לתוכנית ההתנתקות" והוא דורש לחקור זאת.


"אני חושב שמי שקיבל החלטה לגבי מהלכים מסוימים לא בדיוק האמין בהם כאסטרטגיה או כמדיניות נכונה", אמר יעלון ביום עיון בנושא מנהיגות בישראל שנערך בחיפה. "הייתה זו התפתחות של יחסי גומלין בין מנהיג למונהגים שנכנסים לתוכה מרכיבים זרים ולא עניינים. אני ממליץ לחקור את זה".

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אם זו היתה הודעה על קריאה לחקור למשל את המדיניות הביטחונית של ישראל בזמן מלחמת המפרץ או במבצע חומת מגן והאם היא הושפעה משיקולים זרים - זה בהחלט שייך לפורום צבא וביטחון, ולא היית אומר שזה פוליטי.

היות וקבלת ההחלטות מסביב להתנתקות לא היתה של צה"ל אלא של הדרג המדיני אני לא רואה סיבה לקיומו של האשכול בפורום הזה.

אני מחכה לתגובתך ואז אחליט אם להשאיר את האשכול או לנעול אותו.

לעולם אשא דגלך בגאווה

הרמטכ"ל לשעבר חושד שמהלך ביטחוני/מדיני הוחלט על פי שיקולים שאינם ביטחוניים או מדיניים.
אם אתה רוצה לנעול - תנעל, אבל לדעתי יכול להתפתח דיון מעניין, אולי נקבל את תמונת המצב האמיתית של הדעות במערכת הביטחון לגבי התועלת הביטחונית של ההתנתקות לפני שחלקם 'נאנסו' (לדעתי) ליישר קו עם הממונים עליהם, והמבין יבין.

נו, אז אם השיקולים אינם ביטחוניים למה שזה ישאר כאן? האם אתה רומז שמדובר בשיקולים פוליטיים? אם כן- אז האשכול מתאים לפורום פוליטיקה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אם מתוך האשכול יתברר שרוב הדעות במערכת הביטחון היו נגד, זה יחזק את טענתו של הרמטכ"ל לשעבר.
ואם יתברר שרוב הדעות היו בעד, זה יחליש אותה.

אני לא רוצה להתווכח, אם אתה רוצה לנעול - תנעל, אדון בזה בפורום אחר.

התגובה הלא עניינית הראשונה תגרום לנעילתו והעברתו לפורום אחר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

האם ידוע בבירור מה היתה דעתם של אלופי צה"ל ושל השב"כ על ההתנתקות זמן קצר לאחר שזו פורסמה בציבור ?
האם המועצה לביטחון לאומי נתנה חוות דעת לממשלה ?

לצורך העניין, אני מדבר על הרמטכל וסגנו, ראש אמן, אלופי הפיקוד, ומפקד זרוע היבשה.
וראש השב"כ.

גם אם תגלה שרוב אלופי צה"ל היו נגד, זה לא מוכיח דבר מעבר לעובדה שרובם היו נגד. הצבא מייעץ, לא מחליט, וגם אם הוא מייעץ נגד, אין לדרג המדיני שום מחויבות לקבל את ההמלצות האלו. לדרג המדיני יש שיקולים שהינם מעבר לסקופ של הצבא, למשל שיקולים מדיניים וכלכליים, ועצם העובדה שהוא מקבל עמדה שנוגדת את עמדת הצבא אינה אומרת ששיקוליו זרים.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

(ואני שואל כי אני לא יודע) האם יש תקדים לכך שמערכת ביטחון אמרה לממשלה 'לא' והממשלה עשתה 'כן' ?

2 הנסיגות מלבנון הן הפומביות ביותר, אבל לא חסרים דברים קטנים רבים נוספים - פרוייקט הלביא ועוד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

המבצע האמפיבי של קנדה בדרום צרפת במלחמת העולם ה-2 (לא זוכר את שם המקום או המבצע אבל אני בטוח שמישהו מהחברים כאן יוכל לעזור....) המבצע שהקדם לפלישה לנורמדי נעשה בעקבות לחץ של צ'ר'ציל על מפקדי הצבא והיה כישלון חרוץ שגרם לאבדות כבדות ולאובד ציוד רב.

צ'רצ'יל, וגם היטלר במקרה הזה היו יודעים בהחלטות שלקחו לעיתים בניגוד לאנשי הצבא (עניין סטלינגארד ופתיחת החזית השניה וכו' אצל היטלר, הלחץ על הפלישה לאיטליה והבלקן וכו' אצל צ'רצ'יל) ההבדל כאן הוא שבדיעבד צ'רצ'יל ניצח והיטלר גמר בתוך גומה רדודה ומלאה דלק מחוץ לבונקר שלו....

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ריבולבר המבצע האמפיבי של קנדה בדרום צרפת במלחמת העולם ה-2 (לא זוכר את שם המקום או המבצע אבל אני בטוח שמישהו מהחברים כאן יוכל לעזור....) המבצע שהקדם לפלישה לנורמדי נעשה בעקבות לחץ של צ'ר'ציל על מפקדי הצבא והיה כישלון חרוץ שגרם לאבדות כבדות ולאובד ציוד רב.

אתה בטח מתכוון ל dieppe, שנמצאת דווקא בצפון צרפת.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

טעות שלי.
מהמבצע שנערך ב-19 לאוגוסט 42 הצליח לחזור לאנגליה רק כחצי מהכוח.

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

לא יודע בוודאות אבל אני יכול לבדוק. אבל המבצע היה על טהרת הכוחות הקנדים והוא נכשל לחלוטין אז יש סבירות גבוהה שהמספרים שאתה אומר נכונים.

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

הצבא היה בעד, הדרג המדיני החליט אחרת משיקולים מדיניים. התוצאות ידועות. אלא מה - אני לא בטוח שלזה התכוון יעלון כשאמר את דבריו... עם זאת, הדיון, בעיני, הוא לגיטימי כיוון שיש לו היבטים בטחוניים ברורים.

אחד האספקטים שיש לדון בהם, בעיני, הוא האם לא היה ולוא גורם צבאי-בטחוני אחד, שהתנגדותו העקרונית למהלך היתה כל כך תקיפה, עד שהחליט לשים את המפתחות וללכת הביתה (היה, כמדומני, קצין בכיר אחד במג"ב, סנ"צ אם אינני טועה, שהתפטר מהשירות). שימו לב - אני לא מדבר פוליטית - אלא מקצועית. גם בשירות המדינה מקובל - תיאורטית, מעשית זה כמעט לא קורה - שאם פקיד מסויים, בעיקר בדרג בכיר, מתנגד למדיניות הוא שם את המפתחות. זו לא מחאה, אלא הבעת עמדה מקצועית.

מנהלים - אני יודע שהלכתי פה על קרקע רגישה, לכן אם החלק השני של התגובה בעייתי בעיניכם - תמחקו אותו אבל אל תנעלו את האשכול בגללי, כי לא זו הכוונה.

על פי המקובל בדמוקרטיות המערביות, אבל גם לא רק בהן, בין תפקידי הדרג המקצועי (הצבאי) להעניק
לקברניטים מרחב פעולה מיטבי מבחינה מדינית כדי ליישם את המדיניות שלהם.
על הדרג הצבאי להניח בפני מקבלי החלטות את שלל האפשרויות העומדות בפניו ולהניח לו לקבל את
ההחלטה מה מתוך התפריט שהוצג לו יבוצע.
הדרג המדיני איננו חייב לקבל את מה שהוצג בפניו על ידי הדרג הצבאי.
זו זכותו המלאה של הקברניט.
במידה ובעיני העומדים בראש הדרג הצבאי או המקצועי לא נראה משהו בהחלטות הדרג המדיני,
פתוחה בפניו הדרך היחידה - להחזיר את המפתחות ולסיים את תפקידם.
כמו כן, הדרג המדיני איננו חייב לנמק, לפרט או להכניס בסוד העניינים את הדרג הצבאי או המקצועי.
דוגמא לכך היא תהליך השלום עם מצרים שלסוד העניינים לא הוכנסו רבים מהצמרת הבטחונית של
המדינה ובראשם הרמטכ"ל דאז מרדכי גור ז"ל.
את המחיר על מישגים שנעשים על ידי הדרג המדיני הוא אמור לתת בפני הבוחרים.
ולגבי בוגי.
אני חושב שהוא אחד המפקדים היותר חכמים שקמו לצה"ל מיום הקמתו.
הוא ניחן במחשבה מקורית, ובמפוכחות בניגוד לקודמיו בתפקיד.
אבל נראה לי שמפיו מדברת המרירות שנובעת מהדרך שנהגו בו.
לצערי, לצער כולנו.