זה שיר שכתבתי בזמנו לאקסית.. עברו 8 חודשים אבל הכל עדיין כל כך טרי.. ולא עובר.....

אי שם בכפר העירוני,
מתעורר ילדון מן ההקיץ
מספר שהוא שב וחולם
את אותו חלום
הבא וחולף

ילדונת עם מבט בעיניים
מאוד ממוקד
ילדונת, עם חיוך בשפתיים
בל יפורט


איני מסוגל לקלוט
כל כך הרבה פרטים
כה רבות המילים,
שאיש לא יעז לומר.

לעולם לא תדע
כיצד הוא מרגיש
היא לא תדע את המילים
שאין ביכולתו לומר

עוד לא סיים;
להסתכל לה בעיניים.


אין מה להוסיף. תקראו, תגיבו.

אני לא רואה צורך להוסיף עוד מילה.

נשמע כאילו איזה משורר כתב את זה.
אהבתי, יפה.

לפעמים כשמביטים בעיניים , רואים כ"כ הרבה דברים..שנורא קשה לבטא אותם במילים...וגם אם אפשר..אורכם כאורך הגלות..אז אין טעם להתחיל

בחירות דמוקרטיות לבית המשפט העליון!
שכונה: "חבר מביא חבר"..
<אם זה לא יקרה, אני לעולם לא אהיה שם..>

תודה רבה על התגובות היפות.