|
07-05-2006, 21:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.12.04
הודעות: 3,081
|
|
או, פאק... יש לי יותר מידי בדיחות!
מדען אחד הצליח לעשות את הבלתי-יאמן: הוא המציא מכונית שנוסעת על וזלין.
אחרי כחצי שנה של ניסויים, הוא יוצא לנסיעת מבחן.
באותו זמן, ביישוב הרחק משם, משפחה גדולה מתיישבת לאכול ארוחת שחיתות - אתם יודעים, בשרים, סלטים וכדומה.
במהלך הארוחה, אחד המשתתפים מעלה את נושא שטיפת הכלים.
התפתח ויכוח ענקי בין בני המשפחה, ובסוף הם החליטו לשחק במשחק השקט - כולם שותקים, ומי שמדבר ראשון שוטף את כל הכלים אחרי הארוחה.
בינתיים, המדען הגיע לפתח אותו יישוב, ומלאי הוזלין שלו נגמר.
בגלל שוזלין הוא חומר שכיח, הוא יצא לחפש אצל המשפחות שגרות ביישוב וזלין, ואולי אחת מהן תסכים לתת לו קצת, כדי שיוכל לסיים את נסיעת המבחן.
במקרה, המדען הגיעה לאותו בית שבו נערכה ארוחת השחיתות.
הוא דפק על הדלת, ואף-אחד לא ענה לו. הוא ניסה לפתוח אותה וראה שהיא לא נעולה.
"סליחה? אפשר להיכנס?"
אין תשובה. הוא קיבל את זה כ"כן", ונכנס.
כשנכנס הוא ראה את המשפחה יושבת מסביב לשולחן ושותקת. "אפשר להצטרף לארוחה?" הוא שאל. אף אחד לא ענה, והוא קיבל את זה כ"כן", התיישב והתחיל לאכול.
בלהט הזלילה, נפלה לו אחד מהשוקיים, והוא התכופף כדי להרים אותה, ואז היד שלו נגעה ברגל של הבת הכי קטנה במשפחה. הוא הסתכל עליה, והיא הסתכלה עליו. "את חושבת מה שאני חושב?" הוא שאל. היא לא ענתה לו, והוא קיבל את זה כ"כן", לקח אותה לחדר המיטות, עשה מה שעשה, החזיר אותה לשולחן והמשיך לאכול.
פתאום, הוא הסתכל על הבת האמצעית במשפחה. הוא הסתכל עליה, והיא הסתכלה עליו. "את חושבת מה שאני חושב?" הוא שאל. היא לא ענתה לו, והוא קיבל את זה כ"כן", לקח אותה לחדר המיטת, עשה מה שעשה, החזיר אותה לשולחן והמשיך לאכול.
פתאום, הוא הסתכל על הבת הבכורה במשפחה. הוא הסתכל עליה, והיא הסתכלה עליו. "את חושבת מה שאני חושב?" הוא שאל. היא לא ענתה לו, והוא קיבל את זה כ"כן", לקח אותה לחדר המיטת, עשה מה שעשה, החזיר אותה לשולחן והמשיך לאכול.
פתאום, הוא הסתכל על בעלת הבית במשפחה. הוא הסתכל עליה, והיא הסתכלה עליו. "את חושבת מה שאני חושב?" הוא שאל. היא לא ענתה לו, והוא קיבל את זה כ"כן", לקח אותה לחדר המיטת, עשה מה שעשה, החזיר אותה לשולחן והמשיך לאכול.
המדען סיים את הארוחה, אמר "תודה רבה" ויצא מהדלת. לפתע, הוא נזכר לשם-מה הגיע, רץ חזרה ושאל תוך-כדי התנשפות "סליחה, במקרה יש לכם וזלין?"
ואז אב המשפחה קם בכעס ואומר "בסדר, אני אשטוף את הכלים!"
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ראש המאפיה חושד שאשתו בוגדת בו. יום אחד, הוא יוצא לסידורים, ומתקשר אל הבית שלו מטלפון ציבורי. מישהו עונה "הלו? זאת המשרתת. איך אפשר לעזור לך?"
ראש המאפייה עונה "שלום, זה האדון שלך. את יכולה להגיד לי איפה נמצאת עכשיו אישתי?"
"כן אדוני, מיד." שומעים את המשרתת מניחה את השפורפרת, שומעים צעדים מתרחקים ולאחר כמה שניות שומעים אותה חוזרת "היאבודגת בך עם גבר אחר, אדוני."
ראש המאפייה מתעצבן, מתחיל לזרוק דברים ולצעוק "אשתי בוגדת בי! אני לא מאמין!"
ואז, אחרי שהוא מתעשת קצת, הוא חוזר לשיחה "תקשיבי טוב-טוב ותעשי בדיוק מה שאני אומר לך.
לכי לחדר העבודה שלי. שם, בשולחן העבודה במגרה השמאלית שלישית מלמטה יש אקדח, ובמגרה הימנית הראשונה יש כדורים. תקחי את האקדח, תטעיני את הכדורים ותירי בשניהם. אחרי זה, תחזרי אליי."
שומעים את המשרתת מניחה את השפורפרת, צעדים מתרחקים, ואחרי כמה דקות שומעים קולות של שתי יריות. המשרתת חוזרת בריצה ואומרת "עשיתי את זה, מה עכשיו אדוני?"
ראש המאפייה מרוצה מעצמו, ממשיך להדריך אותה: "אוקי, עכשיו לכי לחצר ותזרקי את האקדח לבריכה, ואחר-כך..." המשרתת קוטעת אותו באמצע "אבל רגע, אדוני, אין לנו בכלל בריכה!"
"רגע... זה לא 7658215...?"
-------------------------------------------------------------------------
תהנו!
_____________________________________
Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men
|
|