מי אני?

טל

...

מותר לענות?...

אוסיף תת חידה - מה הקשר בין המטוס לבין מומחיותו של שואל השאלה ....

אוסיף עוד חידה בהזדמנות


טל, אתה מוזמן לפתור את ששאלת

טל

גם תמונה שלו מסתובבת כאן בפורום...

ההוכחה שלי: 78

לעולם אשא דגלך בגאווה

והמבין יבין

לעולם אשא דגלך בגאווה

הדבר הזה הקדים את זמנו.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ונראה הרבה יותר טוב מאלו שהגיעו לא מזמן למוזאון שלנו.
(נו...ייקים יודעים לשמור על ההיסטוריה שלהם)

ולא בסתם מקום כי אם בבירתה של אותה מדינה, במרחק הליכה ממוסדות השילטון שלה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מה פתאום לשים מוזאון היסטורי בבירה זה פשוט שטות גמורה .
(במחשבה שניה איזו עוד סיבה יש לי להגיע לב"ש ?)

צלמתי גם את הצלליות לזיהוי ואת המפתח שלידם.
מחר נבדוק מי יכול היה לאייש את תותחי הנ"מ במלחה"מ העולם השנייה ולהפיל רק את הרעים :-)
לילה טוב

עמית או טורף?

טל

אבל אפשר לפתור את שתי חידות המטוסים הקודמות?
(אני מתכוון למטוס האירופי ולמטוס החלוץ)

לעולם אשא דגלך בגאווה

אם אתה יכול להסביר מדוע יש כזה הבדל בחימוש תבורך.

טל

בעניין החימוש אין לי מושג.

הP-80 היה מטוס הקרב הסילוני הראשון של חיל האויר האמריקאי.
ה ME-262 בהחלט הקדים את זמנו,פשוט לא ידעו איך להפעיל אותו בקרב.

תמונות של החבר'ה מביקור שערכתי במוזיאון התעופה והחלל בוושינגטון לפני חצי שנה:

לעולם אשא דגלך בגאווה

אחזור על ההרחבה לחידה:

מה בין מסרשמיט 262 לבין מומחיותו של פותח האשכול?

החידה לדעתי קלה מאוד.

מספר מטוסי ME-262 מותקנו לנשיאת תותח 75 מ"מ, כשל טנקים גרמניים:

יש לך טעות. מדובר בתותח 50 מ"מ מדגם Mk 214 אשר הותקן על שני מטוסי ניסוי מדגם Me-262A-1a ע"פ דרישתו של היטלר. התותח עצמו היה הסבה של תותח BK5, אשר הותקן לפני כן על מספר דגמים של מטוסי בוכנה. נעשו מספר ניסויי ירי במטוסים אלה, אבל הם מעולם לא הופעלו בצורה מבצעית. אחד המטוסים נתפס ע"י האמריקאים בסוף המלחמה (המטוס בתצלום התחתון) והובא לארה"ב, אבל עד כמה שידוע לי מעולם לא ירו שם בתותח שלו.

Rheinmetall BK 5, אכן 50 מ"מ ולא 75.

להלן התותח המוצג בארה"ב

מה זה ולאיזה צורך?

ME-323 GIGANT משמש כ"ניקבת רוח מעופפת" ובוחן גוף של 262?

במסגרת הניסויים של התצורה האוירודינמית החדשנית של הגוף ב-1941 יוצרו מספר גופים בגודל מלא וללא מכשור. הגופים הובאו לשד"ת של מסרשמידט בלכפלד, בו ניסו את הגיגנט הממנוע והלא ממונע (ראה את ה-He-111Z ברקע). הגיגנט המריא עם הגוף ובגובה מסויים הגוף הושלך ונפילתו צולמה. הגופים נתלו הפוך כדי למנוע פגיעה של מיצב הכיוון בכנף המטוס הנושא בשעת השחרור. מה שלא ברור הוא מדוע היה צורך בניסוי מוזר זה בשעה שלרשות המפתחים עמדו מספר מנהרות רוח ומנהרות מים מהמשוכללות ביותר בעולם.
הרי תצלום נוסף של הניסוי המוזר

רק אתמול היתה טיסת ראווה שלו, תמונות נוספות:
http://www.airliners.net/open.file/1036466/L/
http://www.airliners.net/open.file/1036465/L/
http://www.airliners.net/open.file/1036453/L/
http://www.airliners.net/open.file/1036451/L/
http://www.airliners.net/open.file/1036022/L/

מדובר באחד מתוך סדרה של חמישה מטוסים שנבנו ונבנים לגמרי מחדש ע"י חברת Classic Fighter Industries בסיאטל. עד עתה נבנו שני מטוסים - דו-מושבי וחד-מושבי. בבנייתם השתמשו עד כמה שניתן בשרטוטים ובחומרים טכניים מקוריים. האתגר הגדול ביותר היה המנוע. יומו 004B מקורי אי אפשר היה להתקין במטוסים ואף אחד לא רצה להתחיל לשחזר את המנוע הבעייתי הזה. לכן השתמשו במנועי J-85 שניתן היה להתקין בפוד המנוע המקורי עם מעט מאוד שינויים חיצוניים. אם כן, לא מדובר בפרוייקט רסטורציה קלאסי כמו שנהוג בד"כ עם "ציפורי מלחמה". ראו פרטים נוספים ב:
http://www.stormbirds.com/project/index.html
דרך אגב, למי שלא יודע, בניגוד לאגדות, הסיבה העיקרית לכניסה המאוחרת כ"כ של מטוסים אלה לשירות מבצעי היתה משך ההבשלה הארוך של טכנולוגית המנועים.

פעם היתה סברה שהמטוס הוסווה ע"י מן המודיעין של בעלות הברית ע"י התקנת מדחפים בפתחי בתי המנועים, וכך לא יכלו לדעת שגרמניה מפתחת מטוס סילוני. בפועל מתברר שטכנולוגיית הסילון היתה מעט בעייתית - ולכן את טיסות הניסוי ביצעו ע"י מטוסים מונעי מדחפים.

שימו לב שאבות הטיפוס של המטוס הזה הם כולם בעלי גלגל זנב...

יש לי בבית כמה תמונות של זה. צריך לחפש.

חוצמזה - זה לא היה מטוס כזה גדול:



(זה בעצם טיסן)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הטייסים היו פעם גדולים יותר אב הטיפוס של ה-Me-262 היה מצוייד במנוע יומו 210 לצורך ניסויי הטיסה לפני שמנועי הסילון היו מוכנים.
המטוס עם מנוע בוכנה בלבד.

לאחר מכן השאירו את מנוע הבוכנה בתור גיבוי. הדבר הוכיח את עצמו בטיסת הבכורה ביולי 1942 כששני מנועי הסילון - גרסאות מוקדמות של מנוע BMW 003 שבקו חיים בזה אחר זה.
כאן נראה המטוס עם שני סוגי המנועים.


בכל מקרה, מעולם לא הותקנו עליו מדחפים בתור הסוואה. עם זאת, זה בדיוק מה שעשו האמריקאים עם אב הטיפוס של ה-P-59 כאשר הביאו אותו לניסויים באגם מורוק (כיום בסיס אדוארדס). אם רק הייתי מצליח למצוא את התצלום...

תצלום שלו שלא הכרתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia שימו לב שאבות הטיפוס של המטוס הזה הם כולם בעלי גלגל זנב...

יהודה עופר מציין בספר שהחל מאב הטיפוס החמישי הורכב גלגל בחרטום, במקום זה שבזנב.

לעולם אשא דגלך בגאווה

על אב הטיפוס החמישי התקינו גלגל חרטום קבוע קשיח (לא מתקפל) כדי לבדוק את הרעיון והחל מאב טיפוס 6 הותקן גלגל חרטום רגיל מתקפל. הסיבה לשינוי היתה קושי בהמראה. התכנון האוירודינמי של המטוס לא איפשר זרימת אויר מספקת על הגאי הגובה בשעה שגלגל הזנב נגע בקרקע וכתוצאה מכך לא התאפשרה הרמת הזנב בשעת ריצת ההמראה. התרגולת שפיתחו טייסי הניסוי היתה לתת נגיעה קצרצרה בבלמים כאשר המטוס היה מגיע למהירות מסויימת ואז הזנב היה מתרומם והגאי הגובה היו נעשים אפקטיביים. התרגולת חייבה נסיון רב ואחרי תאונת המראה שקרתה לאב טיפוס 3 בקיץ 1942 הגיעו למסקנה שבמצבו הנוכחי המטוס מעולם לא יהיה בשל לשרות מבצעי והוחלט להתקין גלגל חרטום.