אני אקצר: האמת שבמהלך המסע עצמו זה לא היה לי הכי "קשה" והכל ולדעתי גם לשאר אנשי המשלחת, אבל עכשיו, חודש אחרי שחזרתי לארץ, פתאום הדברים מקבלים יותר משמעות ואני מתחיל להיזכר יותר בדברים שיש שם בפולין, בשירים שהיו בטקסים שלנו שם ואפילו קיבלתי איזה חצי סיוט כזה של חיילים נאצים שרוצים להרוג אותי (יענו בתקופת מלחה"ע ה 2).

קרה גם לכם? חודש אחרי? מוכר לכם?


(:

מה קשור הפרצוף השמח בסוף?

גם לי זה זה חודש אחרי בערך... לי אישית זה גם לא היה קשה כ"כ המסע...ובמבט לאחור זה די נתן לי בסה"כ עוד ידע לגבי השואה ואפשרות לראות את הדברים באור אחר..

אבל דבר שדי הרס לדעתי את החוויה הקשה של אחרי זה שביום האחרון דחו לנו את הטיסה ב24 שעות...אז שלחו אותנו חזרה למלון מעולה(כי כל המלונות הדפוקים היו תפוסים בגלל כל הבתי ספר שבאו אחרינו)...ובגלל שאני וחברים שלי רבנו עם כמה מורים וצעקנו על זה שהם מפגרים ושהודענו להם מראש שיש דחייה ושלא היו צריכים לגרור אותנו ל7 שעות לשדה תעופה..אז קיבלנו את החדרים שלנו אחרונים... ובגלל שכל השיכבה שלנו תפסו את כל החדרים הרגילים..אז שלחו אותי ואת החברים שלי לסוויטות שנשארו במלון...

אז התלהבנו ולבשנו את החלוקים ואת הנעלי בית..והתחלנו להסתובב במלון ככה והיו כ"כ הרבה צחוקים ביום האחרון הזה שקשה לזכור את הדברים "הקשים" במסע..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל דבר אחד שקרה לי עד היום ( עכשיו ) לא הייתי יכול לראות שום דבר על השואה.

כאילו היה כל כך צחוקים , והיה גם עצב זה ברור .

אבל שחזרתי שמעתי שואה , לא הייתי יכול להתקרב .

אבל עכשיו ראיתי בערוץ 22 הצגה מעולהההההההה על השואה .

אפילו ירד לי דימעה.
מה שלא ירד לי כל פולין .

אוויא הזכרת לי את הצחוקים אני מתגעגע אכו שרמוטההההההההההההההה.

גם לי המסע לא הייה כל כך קשה.
אבל תבין, ההפך מימך שהייתה במחנות בפולין לבין אדם שלא היה הוא שכאשר תשמעו נגיד שניכם משהו על המחנה הזה והזה בפולין, לבנאדם שלא הייה במחנה יעלו זיכרונות "רק" מדברים שהוא שמע וזהו, ואתה כאחד שביקר בפולין כשתשמע את אותו דבר נגיד אז לא "רק" יעלו לך דברים ששמעת אלה יעלו לך זכרונות שהם תמונות, תמונות מהמציאות, דברים ששמעתה באותו מקום, רק אז קולטים יותר את עוצמת החוויה שעברתה, כאשר אתה יודע וניזכר איך ניראה המקום במציאות.

מה שכן תמיד לפני מסע או אחרי המורות או המדריכים מדגישים: "חלק מימכם יתפרק בבכי במסע וחלק מימכם יתפרק אולי גם זמן רב לאחר המסע".

חיים בן דוד, 1968-2006, לוחם בשייטת 13 ומדריך צלילה, בעלו של מועדון הצלילה ול-טל בחיפה.
נהרג בתאונת צלילה בתאריך 17.9.06
יהי זכרו ברוך.

26-40 עושה ת'צ'יפס יותר טעים! 91-05 עושה ת'צ'יפס יותר יבש!

זה לא אמור לעשות משהו אלא אם כן אתה רוצה שיעשה לך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כן,פתאום מילים כמו:שואה,מחנה,רכבת גורמים לך להיזכר במה שראית,בסיפורים.
בזמן המסע חשבתי שהוא דיי מיותר,חשבתי שאני אמור להרגיש משהו,הרגשתי כאילו הוא לא עונה לציפיות שלי,עכשיו אני מבין שזה לא נכון.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

תקשיב אני בי', עוד מעט מתגייס ואני ממש עוד 5 דקות הולך לחזרה של טקס יום השואה
שהם שרים את השירים וקוראים את הקטעים יש לי צמרורמות בכל הגוף ואני נזכר במה שהיה
ותבין שאני הייתי לפני שנה. אבל אני ידעתי לעשות את ההפרדה בין הלילות והכיף עם החברים
כי אתה לא יכול לשבת בדיכאון כל היום אבל לראות והלפנים במחנות השמדה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.