14-04-2006, 10:46
|
|
|
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 3,125
|
|
כמה הערות
ראשית כפי שכבר נאמר חטיבה 900 מרכזת את כל הגדודים העצמאיים בשטחים
שנית שם הגדודים אינו חירמ"כ שהיה נכון לפני מספר שנים אלא חיר ייעודי (קיצור של חיר ייעודי ללחימה בשטח בנוי)
שלישית, ברמה המעשית אין כל הבדל בין גדודים חיר אלו לגדוד חיר אחרים בחטיבות החיר הרגילות (הרבה יותר עניין של מינוח, גאוות יחידה וכו') בדיוק כמו שאין הבדל בין חיילים בגדודי חטיבת הצנחנים לחיילים בחטיבות החיר האחרות (להוציא כמון קורס הצניחה), אני בטוח שהצנחנים לא חושבים כך כתוצאה "מחינוך" אבל ברמה המעשית אין כל הבדל במסלול ההכשרה.
היתרון שיש לגדודי החיר הייעודי על פני גדודי החיר הרגיל שהם מוצבים תקופה ארוכה (שנים) באותה גזרה ושם מתקיימת העברת מידע טובה של הגזרה, האוייב וכו'. בזמן האחרון גם גדודי החיר הרגילים מוצבים לקווים ארוכים כך שגם הם צוברים ידע מצטבר על גזרתם.
ולגבי השאלה המקורית, האם יש מקום לחרמ"ש
לדעתי בהחלט כן, כבר למעלה משלושים שנה אחד הלקחים המרכזיים של צה"ל הוא לחימה שבה מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין כוחות הקרקע השונים. כדי לקיים שיתוף פעולה כזה ולא רק על הנייר יש לייצר חיבור בין הכוחות. הרעיון שכבר נכתב עליו כאן לחיבור בין חטיבת גולני (חיר) לחטיבה 7 (שריון) הוא בדיוק בכיוון. חבל רק שרעיונות טובים בצבא צריכים לעבור את דרך החתחתים של ניסוי, קיום , פירוק וחזרה לאותו רעיון עשרות שנים לאחר מכן
הראייה ?
במשך שנים רבות עד למחמת יום הכיפורים כולל, שרותו ברוב גדודי השריון בצה"ל חיילי חיר מה שכונה בזמנו פלוגות חרמ"ש. פלוגות אלו היו מניודות ע"ג נגמשים כדי לאפשר להם תנועה מהירה בקצב הטנקים ומאידך בהתקרבם ליעדים מבוצרים, שטח בנוי וכו' אומנו החיילים לרדת מהנגמשים ולהפוך ללוחמי חיר רגילים. לאחר מלחמת יום הכיפורים הפלוגות פורקו (לצד הסיסמאות על חשיבות שיתוף הפעולה בין החיר לשריון) ועכשו 30 שנה אחרי, אנו חוזרים לאותו רעיון כמובן אם שמות מפוצצים יותר, כוחות טקטיים משולבים ושאר מילים גבוהות.
ודבר אחרון הקשור לסמל החרב שהוזכר
הסמל היה אות לוחם חרמש והנהו לפניכם (מתוך אתר פלוגה י גדוד 79)
|