עד כמה הורים יכולים להיות חראות ומעצבנים בגיל 18 #@%?!@%?

לא יודע כי אני כולה בן 16........ אבל מה זה משנה...
ההורים מעצבנים בכל גיל אחי...............
פשוט תזרום איתם כמה שאשפר...
מה הבעיה אם אפשר לדעת ד"א

לפעמים הם יכולים היות כ"כ מעצבנים..אני לא מאשימה אותם..

ספר..האר את עיננו..

הם יכולים להיות כל כך מעצבנים לפעמים שפשוט בא....... (כל אחד ישלים לבד)

הורים זה עם די מעצבן.

לעיתים יש להם סנקציות שאתה לא מבין מה מקור הרעות להן (ההחלטה לא לתת לי לצאת למסיבות עם חברים בגלל שלא עשיתי מה שאבא ביקש ארר...)

בכלל צריך להיות חנפן בגיל הזה ולנסות למצוא כמה שפחות נקודות מחלוקת.

אני יכול להגיד שבתור בחור בן 17 היו לי תאקלים עם אבא שלי והוא דפק לי סנקציות כמו ניתוק אינטרנט וכאלה.

התפייסתי איתו (אמא היא תמיד הצד המגשר והרחמני מבין השניים) והיום יש איזושהי הרמוניה אם אני רואה שהוא עצבני אני תופס ת'פינה שלי.

"בגבורה ובענוווה"

- אתה פוגע בו בנקודה שחשובה לו. במקרה שלך: מסיבות ואינטרנט.

ככה פועלים הורים - וזאת גם מדיניות ההרתעה של הרבה מדינות... מה שמעלה הרבה מחשבות...

רק אל תגיד שאתה מתגייס לשריון.

חח הנדסה קרבית לא שיריון

לא השריון הוא הבעייתי...
יש איזה גוי שמתגייס לשריון-------וזה כ"כ רע עבורי!!!

אבל מה אני מנסה להסביר לך..זה לא שתבין אותי או משהו כזה..

כל אחד שהולך לצבא יסבול מגעגועים לאנשים קרובים. אבל עדיף שיהיה לך מישהו להתגעגע אליו
מאשר לא להתגעגע בכלל.

יום טוב

געגוע (אפילו בדקתי בויקיפדיה) , מובע או נובע מרגשות של עצבות, תחושות כמו חיסרון או אבדון..
הגוי הזה (הבן אדם שעליו אני מדברת), לא ירגיש כזה דבר..
לא עצבות <רק שמחה>,
לא חסרון <אני אדאג לחרפן אותו>
אבדון?????????? ממש לא..

שתדע לך הגעגועים אף פעם לא הורסים משהו...הם תמיד תורמים מחזקים את הקשר

קודם כל אף פעם אל תקרא להורים שלך "חארות"! יש לך מושג מזה לגדל ילדים?! אתה חושב שהם באמת עושים משהו נגדך?! תן להם קצת כבוד!
מעצבנים..הורים יכולים לעצבן כשהם בעיקר לא הולכים לפי מה שאתה חושב לנכון, זאת שיטת חינוך מסויימת <תזכור שאין להם איזה ספר הדרכה מדוייק לגבי גידול ילדים וקורה שהם לא מבינים>,ומותר להם לא להסכים לך למשהו שהם נגד.

נסה להבין אותם קודם ואז נראה אם בכלל תתעצבן.

אגב, אתה באמת חושב שבגיל 18 הם ירדו ממך?? זה רק גיל..הם ידאגו לך עד יומם האחרון, זה טבעם של הורים.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

מה שכן - אני יכול להבטיח לך שזה מה שהם חשבו על ההורים שלהם - וזה מה שילדכך יחשבו עלייך.

"עולם כמנהגו נוהג" (ועוד בלי רישיון!).

וכמו שאתה תרצה את הטוב ביותר לילדיך - הם רק רוצים את הטוב ביותר לך. לגביי השיטות, אם יש לך השגות, תעשה שני דברים:

1. תגיד להם. ותבוא עם רעיונות לשיפור. מניסיון - 90 מהריבים נמנעים כשמדברים וןמבינים גם את הצד השני.

2. תעשה את זה בצורה שונה עם הילדים שלך אתה.

שיהיה לך יום טוב!

Your every single wish is kept in the pages of our diary

זה גיל כזה שהם דואגים לך,ויעשו הרבה דברים שאולי יראו לך מרגיזים ומעצבנים ותירצה למרוט את השיערות בגללם -אבל באיזשהו שלב זה יעבור ואתה תבין שאולי הם צדקו ואולי הם סתם היו הורים.....
אני נשמעת כמו איזה מורה או משהו כזה אבל טכלס זה די נכון..
מה שאני מציעה לך לעשות זה פשוט להשתדל לא להיתקל בהם יותר מדי,מה זאת אומרת? לא להתעלם מהם כשאתה רואה אותם בבית,ברור שלא
פשוט להימנע מויכוחים מיותרים,לא לעמוד על שטויות שאפשר להעביר....

אתה תראה שזה פשוט יעבור והכל יחזור להיות בסדר...

בהצלחה

אני לא מתווכח עם ההורים שלי בכלל, הם סומכים עליי בעיניים עצומות, וזה תוצר של הרבה שנים שלא נתתי להם סיבה לא לסמוך עליי (אני בן 17 עודמעט), פשוט תוכיח להם שהם יכולים לסמוך עלייך.
אין לך מה לריב איתם, אתה תחיה את החיים שלך, והם יחיו את החיים שלהם.
רק אל תשכח מקיומם, ותראה שאתה באמת אוהב אותם, והם יחזירו לך פי כמה וכמה...


השינוי ביחס ההורים כלפיך מתחיל בך,
בהצלחה.

בתור אבא צעיר לנסיכה שנולדה אוטוטו אני בהחלט מסכים עם הולי שאומרת שילדים לא מגיעים עם חוברת הדרכה ובייחוד לא עם חומר כתוב שמסביר איך להתנהג עם ילדים בגילאי 15 ומעלה שזה גיל ההתמרדות והרצון לעצמאות מצד הילדים שבגיל הזה ההורים מרגישים הרבה פעמים שהם מאבדים שליטה על הילד ולרוב הוא כבר לא הילד הקטן ששמע בקולם.
כמו שציינו נשמח לשמוע עוד פרטים על המקרה שלך כדי לייעץ יותר
וכמו שמישהו כתב פה שבגלל שהוא לא עשה משהו הוא קיבל עונש וזה התשובה לעונש, נדרשת הבנה גם מצידכם של אם לא עושים משהו לא מקבלים משהו

ומילת הקסם היא תקשורת כמה שהיא תהייה יותר פתוחה כך הקשר עם ההורים יהיה הרבה יותר טוב
נשמע לשמוע חדשות טובות ועדכונים בכלל
שבוע טוב

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

האמת..

ההורים בגיל 18 דווקא מפסיקים להיות ככה.

אני גיל 17 מיררו אותי כי עישנתי שתיתי וזה.
בגיל 18 אמרתי להם דבר אחד... אני עובד יש לי כסף או שאתם סותמים תפה או שאני עובר דירה.
מאז היה טוב.

אגב הפסקתי לשתות ולעשן זה באמת דבילי..
כמה שאתה רב עם ההורים בסוף הם צודקים לעזאזל.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כי התבגרת והבנת שזה דבילי?

ברגע שהפסקת הם הבינו שהתבגרת ושהן הצליחו להעביר את המסר - וזה שתשמור על הבריאות שלך.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

לא לא..

הפסיקו לפני שהפסקתי..

הורים לא יודעים מתי הם עוברים תגבול..ושלי עברו קצת יותר מדי.
אבל הבהרתי להם שאני לא ילד וההשלכות של המעשים שלי יפלו רק עלי.
זה שהם צדקו בענין הזה לא אומר שצודקים בהכל.
אחרי הכל הרבה דברים שהתוכחתי איתם עליהם יצא שאני שמח שנקטתי בעמדה שנקטתי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תפסיקי לחשוב שהורים מושלמים... ביחוד שאת לא יודעת מה המצב בבית....
זה מגיע לטירוף,אפליות, ובילבולי שכל סתם, נכון שלא יפהלקרוא להורים חרא וכו'
אבל הם צריכים להבין שילד בן 18 זה לא ילד ב 6
עם כל הכבוד להורים יש גבול!

מאחלת לך להיות אבא ושיהיו לך ילדים בדיוק כמוך.

זה מה שההורים שלי אמרו שפתח לי את העיניים.

עכשיו, רק הזמן ידבר, קבל את זה לאיזה כיוון שאתה רוצה.

ואגב, ההורים שלי מושלמים, עושים הרבה טעויות, ולא קטנות, צריך רק להבין מאיפה זה נובע, גם אם הם מגזימים - נסה להבין למה הם לחוצים על משהו.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ויודעת מה חבל על הודעה נוספת, פשוט עד שלא מבינים את המקרה לא יודעים מה להגיד
...

מה המקרה? אתה יודע מה, אני משוכנעת במאה אחוז במה שכתבתי, אתה יותר ממוזמן לפרט יותר פה או בפרטי , ונדון בזה בצורה יעילה יותר מהודעות קצת עצבניות, שלא מתפתחות לשום כיוון.

אתה לא יכול לבוא סתם ככה בהצהרות.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"