"מבט שני" של מחר, יום א', 26.2, יוקדש לתוכנית החלל הישראלית, כולל הצבאית. מומלץ לצפות.

מתוך אתר רשות השידור:

" "מעצמה ישראלית בחלל" - שלוש שנים אחרי הטרגדיה של אילן רמון ז"ל בודקת התכנית "מבט שני" את התקדמות תעשיית החלל הישראלית. סביב הדילמה אם היה ערך למסעו של אסטרונאוט ישראלי לחלל ואם המחיר היה כדאי, מתברר שבישראל מתפתחת תעשיית חלל מהמתקדמות בעולם. במשדר מיוחד חושפת "מבט שני" את השימושים הצבאיים והאזרחיים שעושה ישראל בחלל. לוויני תצפית זעירים, לוויני תקשורת גדולים, מנועי לווינים מקרוסקופיים, אמצעי תצפית מיוחדים ומטוסים ללא טייס מביאים מידע מודיעיני שאם היה עומד לרשות צה"ל במלחמת לבנון או אפילו בעת מלחמת המפרץ – היה משנה את פני המציאות.

ישראל יכולה היום לעקוב אחרי כל מטרה בכל מקום בעולם, לבנות לפתח ולשגר לווינים לחלל ברמה שמקבילה לכל מעצמה, יאמרו מיטב המדענים של רפא"ל, התעשייה האווירית ומפקדי היחידות המיוחדות לנושא החלל בצה"ל ובחיל האוויר, המשתתפים במשדר."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר מתוך אתר רשות השידור: " "מעצמה ישראלית בחלל" - שלוש שנים אחרי הטרגדיה של אילן רמון ז"ל בודקת התכנית "מבט שני" את התקדמות תעשיית החלל הישראלית. סביב הדילמה אם היה ערך למסעו של אסטרונאוט ישראלי לחלל ואם המחיר היה כדאי, מתברר שבישראל מתפתחת תעשיית חלל מהמתקדמות בעולם. במשדר מיוחד חושפת "מבט שני" את השימושים הצבאיים והאזרחיים שעושה ישראל בחלל. לוויני תצפית זעירים, לוויני תקשורת גדולים, מנועי לווינים מקרוסקופיים, אמצעי תצפית מיוחדים ומטוסים ללא טייס מביאים מידע מודיעיני שאם היה עומד לרשות צה"ל במלחמת לבנון או אפילו בעת מלחמת המפרץ – היה משנה את פני המציאות. ישראל יכולה היום לעקוב אחרי כל מטרה בכל מקום בעולם, לבנות לפתח ולשגר לווינים לחלל ברמה שמקבילה לכל מעצמה, יאמרו מיטב המדענים של רפא"ל, התעשייה האווירית ומפקדי היחידות המיוחדות לנושא החלל בצה"ל ובחיל האוויר, המשתתפים במשדר."

ולדברי האתר:

א. האם המחיר היה כדאי (נושא מותו של רמון ז"ל)? שאלה מיותרת שכן הסיכון בלטוס לחלל כמוהו כסיכון בכל טיסה אחרת על פני כדה"א. אני חושב שפריצות הדרך שהושגו בעת טיסתו לחלל היו נחוצות והן חלק מכל מי שמעוניין להתפתח בתחום החלל.

ב. התעסקות באם אמצעים מסויימים היו קיימים במלחמת לבנון והמפרץ הינה מיותרת אף היא, כמו העיסוק בעובדה שאם היו מסוקי קרב במלחמת יוה"כ זה היה משנה את פני המציאות.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

התוכנית תשודר ב - 21:45

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רועי AZ ולדברי האתר: האם המחיר היה כדאי (נושא מותו של רמון ז"ל)? שאלה מיותרת שכן הסיכון בלטוס לחלל כמוהו כסיכון בכל טיסה אחרת על פני כדה"א.

???????????????

מתוך 114 טיסות מעבורת 2 הסתיימו באובדן הכלי והצוות. סיכוי של 1:57. הסיכוי להתרסקות מטוס נוסעים בטיסה יחידה בגלל כשל טכני הוא 1:1,000,000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר ??????????????? מתוך 114 טיסות מעבורת 2 הסתיימו באובדן הכלי והצוות. סיכוי של 1:57. הסיכוי להתרסקות מטוס נוסעים בטיסה יחידה בגלל כשל טכני הוא 1:1,000,000

טל...מה שהתכוונתי לומר, שבכל דבר יש סיכונים וסיכונים לוקחים. לא התכוונתי להיכנס לסטטיסטיקה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

...פשוט מדהים! למרות שבכלל לא מבינים מה אומרים שם טכנית, כשמסבירים על השימוש המבצעי שאפשר לעשות עם לווינים הרי זהו מימד שחובה לפתח ולהתפתח בו.

שאלה - האם התקציב המוקצה לתחום מספק את העוסקים בתחום?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

בהתחשב בתחקירים ובזהות המרואינים - תוצאה עלובה.

לגבי השאלה - אין דבר כזה "מספיק כסף"....

יש קושי עצום לממן פרוייקטים שונים בתחום החלל, והדגש הוא כמובן על לווינים ביטחוניים. הצד המדעי של תוכנית החלל הישראלית כמעט ולא קיים (ואני אינני קונה את "ונוס" כלוויין מדעי). מי שיוצא נפגע מחוסר מימון הולם הוא לדוגמא המשגר שביט.

האמת שגם אני רציתי להגיב בנושא התוכנית. הכתבה הראשונה הייתה גרועה מאד, ערוכה לא טוב עם קטעי ביניים לא קשורים ושורה של טעויות (שיגור סקאד לוקח דקה?!) התוצאה נראית כמו סרט בית ספר של ילדים בכיתה ו'. חבל שלא יכולים לעשות בארץ תחקיר רציני שמכבד את היוצרים והצופים גם בנושאים טכניים.

אגב טל באיזה מובן ונוס אינו לווין מדעי? (אתה מדבר על היותו חלק מ-GMES?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אגב טל באיזה מובן ונוס אינו לווין מדעי? (אתה מדבר על היותו חלק מ-GMES?).

באיזה מובן הוא כן לוויין מדעי?

במקרה הטוב הוא לוויין יישומי עם קורטוב של הדגמת טכנולוגיה (מנוע יוני לשינויי מסלול).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר בהתחשב בתחקירים ובזהות המרואינים - תוצאה עלובה. לגבי השאלה - אין דבר כזה "מספיק כסף".... יש קושי עצום לממן פרוייקטים שונים בתחום החלל, והדגש הוא כמובן על לווינים ביטחוניים. הצד המדעי של תוכנית החלל הישראלית כמעט ולא קיים (ואני אינני קונה את "ונוס" כלוויין מדעי). מי שיוצא נפגע מחוסר מימון הולם הוא לדוגמא המשגר שביט.

- האמת לא הבנתי מה קשור הבחירות לכל העסק (שלא לדבר על הכדורגל - כביכול "אבק כוכבים").

- לגבי התקציב - ננקב שם סכום של מאה מיליון דולרים. האם זהו התקציב השנתי לתחום החלל?

- טל - אתה רואה את תחום החלל בפרספקטיבה כוללת, כלומר גם בהיבט המדעי (אמנם ראיתי את התכנית עד הסוף) אך אני חושב שבשנים הקרובות, לצערי, יש צורך לשים דגש על התחום הצבאי.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רועי AZ - - טל - אתה רואה את תחום החלל בפרספקטיבה כוללת, כלומר גם בהיבט המדעי (אמנם ראיתי את התכנית עד הסוף) אך אני חושב שבשנים הקרובות, לצערי, יש צורך לשים דגש על התחום הצבאי.

אני רואה את תחום החלל בפרספקטיבה רחבה:

- ביטחון
-טכנולוגיה
- מדע
- חינוך
- כלכלה

מובן שיש צורך ביטחוני בחלל בארץ, ואינני מלין על כך. אולם הצד המדעי בתחום כה מוזנח, באופן שקשה להאמין. לדוגמא - נאס"א חיפשה לפני מספר שנים מנשם על מנת שיהיה בתחנת החלל הבינלאומית ובמעבורות החלל. חיפשה וחיפשה, פרסמה מיכרז, לא קיבלה מה שרצתה, השקיעה מיליונים ופיתחה בעצמה. אבל מה, יש חברה ישראלית שהיה לה מנשם מתאים ומוכן בעלות של כ - 4000 דולר ליחידה. הדבר הובא לידיעת ראש סל"ה הקודם, אך הוא לא טרח אפילו לעניין את האמריקנים. יש עוד דוגמאות רבות מספור לאי ניצול הפוטנציאל החללי בתחומי המדע והטכנולוגיה.

כמו כן, כשרמת החינוך הארץ בתחומי המדעים כה ירודה, מה הפלא שלא רבים הולכים ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון?

החלל הוא מושך כלכלי ראשון במעלה, וכדאי שנקודה זו תובן.

ודיברו על נושא ההאצה בכלל, שישראל היא בין המובילות בתחום ויהיה לנו חלק נרחב בנושא בפרוייקט ה"גליליאו" (ה GPS האירופי). אתה יכול להרחיב בנושא?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מסוגים שונים - דלק מוצק, נוזלי, הנעה חשמלית (מנוע יוני).

לגבי המנוע על השבב - זה רעיון ותיק יחסית המבוצע מזה שנים בארה"ב:

http://www.rafael.co.il/marketing/a...px?FolderID=421

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מ... או שלא הבנתי כלום מכל מה שקראתי על ונוס ודיברתי עם צבי או שאולי אתה מפספס פה משהו.

ונוס הוא לווין בעל מתעד מולטי ספקטרלי (למעשה ממה שאני קורא עכשיו סופר ספקטרלי תהיה הגדרה מדוייקת יותר) אשר אמור למפות אזורים נרחבים בכדור הארץ למטרות מחקר ומטרות נוספות כמו פיתוח החקלאות והדגה. בהודעות לעיתונות שקראתי דובר על השתתפות בפרויקט GMES שכולל גם את נושא הביטחון אבל לא היה שום פירוט לגבי מה המשמעות של הונוס בהקשר זה (מה הוא בדיוק יכול לעשות, לצוד טרוריסטים?!).

בקיצור כמו שאני מבין מדובר בלווין מדעי לכל דבר. אגב מנוע היונים שלו לפי צבי הוא ממש לא איזה חידוש מדהים ויש ב-5 השנים האחרונות הרבה לווינים שמתמשים בטכנולוגיה דומה (למען האמת גם מבחינת המתעד טרם הצלחתי להבין האם מדובר בפריצת דרך אדירה, בעיקר כאשר האמריקנים שיגרו כבר בראשית העשור לווין היפרספקטרלי אזרחי עם 220 תדרים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בקיצור - אנו חלוקים ביחס להגדרה של "לוויין מדעי". לוויין ונוס הוא בעיני לוויין יישומי גרידא. הוא לא נועד למחקר מדעי של כדור הארץ (זה שאפשר לעשות מנתוניו מחקר, זה כבר סיפור אחר).

האם היית מגדיר לוויין כמו איקונוס כלוויין מדעי? לא? בעיני ונוס הוא הצעד הבא בחישה מרחוק למטרות שונות, ואינו לוויין מחקר.

אכן אנחנו חלוקים, העניין הוא שהתחום האקדמי שלי הוא הקשר בין מדע לטכנולוגיה ואחד מנקודות המפתח של המסטאר שלי היתה מה שאני מכנה הרצף המדעי טכנולוגי (מבחינתי בחלק גדול מנקודות החיבור הגבול בין מדע לטכנולוגיה הוא עמום). אבל נניח לזה לרגע.

בוא נקרא לו לווין יישומי (בהנחה שיש דבר כזה), האם יש בו חידוש אמיתי כלשהו? - זה מה שאני מנסה לברר, ועד עכשיו המסקנה שלי היא שלא ממש חוץ אולי ממשקלו הקל (שזה בהחלט הישג יפה אבל עדיין).

אגב השארתי לך הודעה בפרטי בעניין התעשיה האוירית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הייתי מעוניין לשמוע דעתך על נושא הטיסות המאויישות בכלל (ומתוך זה על נושא אילן רמון ז"ל),לגבי הכדאיות והסיכון...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לטעמי יש צורך בטיסות חלל מאוישות, אולם לא למטרות מחקר ופיתוח טכנולוגיות, אלא להצתת דמיונו של הציבור, להשראה על בני נוער, לקידום המודעות לתחום החלל, לסיפוק יצר ההרפתקנות.

חשוב להדגיש כי שום תגלית מדעית בחלל לא בוצעה על ידי בני אדם, אלא על ידי חלליות בלתי מאוישות ולווינים שונים. במשימת חלל מאוישת מוקדש חלק עצום מהעלות לשמירת חיי הצוות ולהחזרתם ארצה.

לגבי אילן רמון - הדיקלומים של אנשי חיל האוויר על החשיבות של היכרות אינטימית עם נאס"א וכיו"ב לא שיכנעו אותי בעבר ולא כעת. הייתה זו משימת "דגל" טיפוסית - להראות ישראלי בחלל וזה הכל. כבוד? לטעמי לא. (הקדימו אותנו מדינות כסטריה, סעודיה, מונגוליה, בולגריה, וייטנאם ועוד, ששלחו טרמפיסטים לחלל).


באופן כללי יש צורך במשימות חלל מאוישות במינון נמוך ביחס למשימות רובוטיות יעילות יותר, זולות הרבה יותר ומקדמות יותר את המגע והטכנולוגיה.

נכון מאד.

אגב , ממה שאני יודע - גם מי שהולך ללמוד אוירונוטיקה "זוכה" למספר מאד מוגבל של קורסים "יעודיים" לנושא החלל. להבנתי - למרות שהשם המלא הוא אוירו וחלל - 95% המקורסים עוסקים בחלק של האוירו ולא של החלל .

גם בנושא זה אנו (ישראל,משרד החינוך וכ"ו) מתנהגים בצורה מאד לא חכמה, ללא כל הסתכלות קדימה.

158 . מתחילים לראות את הסוף .