אני כבר שבועיים בצבא במקום קרבי שבו אני רוצה להיות.
אבל דיי קשה לי עם הטירונות. אני לא רגיל לכל המשמעת, אני לא רגיל לכל ההחמרה ואני הכי לא רגיל שלא לראות את הבית ואת ההורים שלי.
דברים שהייתי לוקח כמובן מאליו בחיי האזרחות, אני עכשיו לוקח בעדיפות ראשונה. כל דקה שמתבזבזת לי באזרחות אני מתאבל עליה.

קשה לי בטירונות כי אני כל הזמן בחשש הזה שאולי ישאירו אותי שבת. שאולי ייפול כדור, שאולי אשכח למלא מימיות.
אני חיי בפחד של שבת כל הזמן. קשה לי. אני חייב לראות את הבית.

אני יודע שאתם לא בדיוק יודעים מה אני רוצה מהחיים שלכם אבל אולי למישהו יש הצעות כלשהן?

תקשיב, אין לך מה לדאוג בקשר לקבל שבת אם אתה עושה כל מה שאומרים לך ולא עובר על הנהלים.
אין סיבה שתקבל שבת כל עוד אתה שומר כמו שצריך, לא שוכח למלא כוננות כמו שצריך לפני מסדר
כוננות או שמירה וכל עוד אתה לא מתחצף למפקדים שלך.

בקשר למשמעת... תקשיב אתה לא הראשון ולא האחרון, יש הרבה כמוך, כמעט כולם.
מה לעשות זאת המשמעת בשיריון.

באמת קשה בהתחלה ובהתחלה זה לא רק בשבועיים הראשונים אבל לפי מה ששמעתי אני יכול להגיד לך רק שאל תוותר על זה חוץ מזה שאתה מרגיש שנתת משהו למדינה בחזרה אתה גם נותן לעצמך בחיים הרבה דברים צבא זה הדבר שמשנה לך את כל החיים משנה את האופי שלך והכל לטובה חוץ מזה שגם אני מאמין שתגיע לשלב בצבא שתגיד שטוב שלא ותרת על זה ..
ובקשר למשמעת אתה לא צריך לפחד מכל דבר ולקחת הכל בפאניקה תיקח את זה בקלות פשוט תזהר כי אם תיקח את זה קשה עוד יכולות להיות לך טראומות.. אז תהיה חזק ושיהיה לך בהצלחה......

אחי עוד שנה אתה תסתכל אחורה ביחידה שלך ותצחק על מה שכתבת כאן...
השנה הזאת עוברת בטיל, ותמיד אח"כ יש את החיים האמיתיים...
תאמין לי שהיו אנשים שהיו מתים כבר להגיע לצבא ולעשות הכל, וכל הזמן להיות בפעילות,
ואף פעם לא לעצור, לעשות דברים מעניינים, לטייל בארץ, להכיר חברים חדשים וכו'.
הצבא זה לא רק חרא זה דבר שהולך איתך על הגב כל החיים...

תהנה ושיהיה לך ממש בהצלחה. אל תדאג אבא ואמא לא בורחים לשום מקום הם
תמיד יחכו לך בבית לשבת / חמשוש...

"בדם ואש יהודה נפלה,

בדם ואש יהודה תקום!"