 |
20-11-2004, 20:12
|
|
מנהל: כלכלה עסקים ושוק ההון, משפטים וצרכנות
|
|
חבר מתאריך: 10.07.02
הודעות: 9,896
|
|
|
משיחי השקר של שכר המינימום
משיחי השקר של שכר המינימום
יום שבת, 20 בנובמבר 2004, 19:43 מאת: נחמיה שטרסלר, הארץ
פרץ. מצב של ניצחון-ניצחון (צילום ארכיון: ערוץ 2)
מחקר חדש: אם תתקבל הצעתו של עמיר פרץ להעלאת שכר המינימום לרמה של 4,500 שקל, תגדל האבטלה בכ-85 אלף איש
"אם פרץ יצליח להעלות את שכר המינימום, זה יהרוג אותנו סופית", אמר השבוע ל"הארץ" יצרן הדגלים והתיקים אבי מרום. רק לפני שבוע הוא הפסיד מכרז גדול שהוציא משרד הביטחון לייצור דגלי ישראל ודגלוני חילות צה"ל. היצרן הסיני הציע מחיר נמוך יותר.
"עלות עובד ייצור אצלי שמרוויח שכר מינימום, מגיעה ל-25 שקל לשעה. המתחרה הסיני משלם לעובדיו 50 דולר לחודש", הוא אומר, "אם שכר המינימום יעלה לפי הצעתו של עמיר פרץ, לא תהיה עבודה במפעל, ידחפו אותי ליבוא. כבר עכשיו אני מייבא לא מעט ועושה כל הזמן חשבון אם כדאי לייבא או לייצר כאן. פרץ לא חושב על זה. הוא לא חושב על אלה שלא תהיה להם עבודה. אם שכר העבודה יעלה בעוד 10%, אני אייבא את התיק, לא אחשוב פעמיים, ואז 30 האנשים שעובדים עכשיו אצלי ילכו הביתה, ועוד עשרות נוספים ילכו כאשר קבלני המשנה יסגרו גם הם".
פרץ לא כל כך מתרשם. הוא הציע לאחרונה, פעם נוספת, להעלות את שכר המינימום ל-4,500 שקל לחודש - בתוך שלוש שנים - למרות האבטלה הגבוהה שבה שרוי המשק. פרץ יודע שמי שישרוד יקבל את השכר הגבוה יותר, ויכיר תודה ליו"ר ההסתדרות. אך כאשר שיעור האבטלה יעלה, הראשון שייצא בחוצות העיר נגד הממשלה הרשעה ושר האוצר הכושל, יהיה שוב פרץ. מצב של ניצחון-ניצחון.
יש מי שרוצים להציג את הוויכוח על שכר המינימום כוויכוח על השקפת עולם. כאילו יש "טובים" מול "רעים" שרוצים לדכא ולנצל את העובדים. "הטובים" הם החברתיים ו"הרעים" הם הכלכלנים. אבל האמת היא, שאין הבדל בין כלכלה לחברה. המטרה העליונה של הכלכלן היא לשפר את רמת הרווחה של החברה כולה ושל כל אחד בה. השאלה היא רק מהי הדרך הנכונה.
ל"חברתיים" אין בעיה. הם פשוט מצדדים בהעלאת שכר המינימום, בדיוק כמו שהם תומכים בהגדלת הגירעון בתקציב ובהורדת הריבית. תמיד מדובר בפתרונות פלא שלא כואבים לאף אחד, אלא רק משפרים את המצב בלי שיעלו כלום. הם לא שואלים שאלות קשות: מה תהיה ההשפעה של העלאת שכר המינימום על מקבלי שכר המינימום? האם האבטלה תגדל? האם ייסגרו מפעלים ועסקים?
לפי הצעת ההסתדרות (להעלות את שכר המינימום מ-3,335 שקלים ל-4,500), האבטלה לא רק שלא תגדל אלא דווקא תפחת! כי העלאת השכר "תמלא את החנויות, תוסיף מקומות עבודה, תגדיל את כוח הקנייה ותגביר את הצמיחה". הכל טוב.
אם כך, מדוע לעצור ב-4,500? מדוע לא לדרוש 7,000 ואז החנויות לא סתם יתמלאו אלא יתפוצצו מעודף קליינטים, והצמיחה לא סתם תגבר אלא תמריא אל-על? ואם מדובר אמנם בנוסחה כה מוצלחת, מדוע כל שרי האוצר של כל מדינות המערב לא מתנפלים על המציאה? מדוע בכל העולם מתעקשים לשמור על שכר מינימום צנוע? כולם טיפשים ורק פרץ מצא את אבן החכמים?
המונופולים לא ייפגעו מהיוזמה, רק העובדים הלא מאורגנים
שכר המינימום - לחץ להגדלה (גרף: "הארץ")
בימים אלה הסתיים באוצר מחקר מאיר עיניים העוסק בדיוק בשאלה זו. את המחקר ביצע מיכאל שראל, ראש אגף הכלכלה במשרד. מחקרים כמותיים כאלה הם די נדירים. כבר שנים שלא נעשו כמותם בישראל.
המחקר מלמד, שהעלאת שכר המינימום תגרום לעלייה באבטלה. אם שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע במשק יועלה בנקודת אחוז אחת (כלומר מהרמה הנוכחית של 46.6% מהשכר הממוצע לרמה של 47.6% ממנו), תיגרם בתוך שנה ירידה של 10,800 איש במספר המועסקים הישראלים במשק.
המשמעות של העלאת שכר המינימום לרמה של 4,500 שקל היא העלאה של כשמונה נקודות אחוז (מרמה של 46.6% לרמה של 54.7% מהשכר הממוצע), וזה יגרום להקטנת מספר המועסקים הישראלים בכ-85 אלף איש.
התעשיינים קיצונים יותר במסקנותיהם. הם אומרים, שהעלאת שכר המינימום לרמה של 4,500 שקל תביא להקטנת התעסוקה בכ-130 אלף עובדים, מתוכם כ-20 אלף בתעשייה. לפי בדיקה שערכו, העלאת שכר המינימום תגרום במהלך שלוש עד חמש שנים ל-300 מפעלים ול-1,000 חברות עסקיות להעביר את פעילותם לחו"ל.
למעשה, יש התאמה כמעט מושלמת (0.967) בין יחס שכר מינימום (היחס שבין שכר המינימום לשכר הממוצע) לבין שיעור האבטלה. ככל ששכר המינימום עולה, כך גדלה האבטלה, בעיקר של האוכלוסייה החלשה. חד וחלק. (ראו גרף).
שראל מסכם את מחקרו במלים: "הצעת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום ל-4,500 שקל תמוהה, במיוחד על רקע שיעור האבטלה הגבוה שבו מצוי כיום המשק. יישום ההצעה להעלאת שכר המינימום יגרום להגדלת העיוותים הכלכליים בשוק העבודה, יקטין את התעסוקה ויחריף את בעיית האבטלה".
ואמנם, בשלוש השנים האחרונות נסגרו מפעלים רבים שלא יכלו לעמוד בשכר המינימום. יצחק אלוני, מנכ"ל תשלובת אלוני, יצרנית המרצפות הגדולה בישראל, אמר לפני שלוש שנים: "העלייה החדה בשכר המינימום אילצה אותי לפטר 30 עובדים ממפעל המרצפות בחיפה ומונעת ממני לקלוט 20 עובדים נוספים במפעל השיש". באותם ימים אמר ראש מועצת ירכא: "חוק שכר המינימום פוגע בנו קשה. יש 35% אבטלה בכפר, שש מתפרות נסגרו, 1,500 עובדים פוטרו, רובן נשים, הממשלה לא יכולה להרעיב כך את העדה הדרוזית. אני מוכן לוותר על העלאת שכר המינימום, העיקר שתהיה עבודה".
לפני שנתיים אמר ד"ר רמזי חלבי, ראש מועצת דלית אל-כרמל: "כל המגזר הדרוזי מוכן לוותר על העלאת שכר המינימום כדי למנוע סגירת מפעלים ואבטלה. מדוע שלא נתאים את עצמנו למציאות בשטח?"
אבל לפרץ כל זה לא מזיז. הוא לא אחראי לאבטלה. היא לא תפגע במקורות הכוח שלו; הבנקים, חברת החשמל, הנמלים, רשות שדות התעופה - המונופולים האלה פשוט יעלו מחירים. הנזק ייגרם לאבי מרום ולחבריו, לעובדים החלשים הלא מאורגנים. אלה שאינם אפילו חברי הסתדרות.
לפי ההסתדרות, שכר המינימום בישראל (במונחי כוח קנייה דולרי) ממקם אותה במקום ה-11 מתוך רשימה של 20 מדינות. לפי ההסתדרות, ישראל ממוקמת אחרי מדינות כמו יפן, ארצות הברית, קנדה ומדינות מערב אירופה, אבל לפני ספרד, קוריאה, טורקיה, מדינות מזרח אירופה ומקסיקו.
הבעיה היא, שמדובר בהשוואה לא נכונה. אין להשוות שכר במונחי כוח קנייה דולרי. הרי ברור שבמדינות מערב אירופה, בארה"ב ובקנדה, שבהן התוצר לנפש כפול מישראל, גם השכר גבוה בהרבה - ולכן גם שכר המינימום גבוה יותר. לכן, מה הפלא שאנחנו ניצבים אחרי מדינות המערב העשירות?
שראל עשה את ההשוואה הבינלאומית הנכונה, וגילה ממצאים קצת שונים. הוא גילה שגובה שכר המינימום בישראל (כאחוז מהתוצר הממוצע לנפש) גבוה הרבה יותר מאשר במדינות כמו ספרד, אירלנד, לוקסמבורג וארה"ב, ומצוי ברמה דומה לזה שבבלגיה, יוון, צרפת, והולנד (ראו גרף).
שכר המינימום הוא אמנם שכר נמוך שקשה לחיות ממנו, אך אם שראל היה מכליל בהשוואה שלו את השכר הכולל של מקבלי שכר המינימום, היה מצבם של עובדי ישראל - יחסית לעולם - משתפר. הסיבה לכך היא ששכר המינימום בישראל איננו כולל כמה רכיבים.
אמנם בכל המדינות יש כמה רכיבים המשולמים מעבר לשכר המינימום, ואולם במדינות אחרות הפערים אינם כה משמעותיים כמו בישראל. החוק הישראלי מונה שורה של רכיבים אשר ישולמו לעובד מעבר לשכר המינימום, כמו תשלום בעד שעות נוספות, תוספת בעבור משמרת לילה, פרמיות ודמי הבראה.
לכן, אין זה נכון לדבר על שכר של 3,335 שקלים ותו לא. לפי דו"ח ועדה ציבורית שבדקה את הנושא, השכר הכולל של מקבלי שכר המינימום גבוה בכ-40% משכר המינימום המוצהר. הוא עומד כיום על כ-4,670 לחודש. אף אחד אינו טוען שזה שכר גבוה, אך בכל זאת, זה לא 3,335 לחודש.
עם זאת, יש מפעלים ועסקים קטנים שמנצלים את המצב בשוק (אבטלה גבוהה ואפשרות העסקת עובדים זרים) כדי לא לקיים את החוק. הם משלמים פחות משכר המינימום בשיטות שונות ונלוזות. למשל, על ידי הכנסת המרכיבים שצריכים להיות מעבר לשכר המינימום - לתוכו. באלה צריך לטפל בכל חומרת הדין.
בטווח הארוך, הפתרון הוא העלאת רמת החינוך
אחד הטיעונים בעד העלאת שכר המינימום הוא ש"שכר נמוך מונע מיכון ומודרניזציה, כי זול יותר להעסיק עובדים לא מיומנים". הבעיה כאן היא בלבול בין סיבה למסובב. איך הגיע, למשל, שכר המינימום בהולנד ל-7.4 דולר לשעה? קודם כל היתה מערכת חינוך טובה שהכשירה את הציבור למקצועות מתקדמים ומבוקשים, אחר כך הוקמה תעשייה מתאימה ומתקדמת עם מיכון ומודרניזציה וניהול טוב שהביאו לפריון גבוה, ורק אז ניתן היה לשלם לעובדים שכר גבוה. זה לא יכול לקרות להיפך.
שראל ממליץ במחקרו על "ביטול חוק שכר מינימום או החלשתו" אך זו מסקנה קיצונית ולא נכונה. החוק מנע במשך שנים העסקת עובדים בתנאי עבדות. עצם קביעת שכר מינימום בחוק היא חשובה. היא נובעת מהעיקרון המוסרי שלפיו יש לאפשר לאדם העובד לחיות בכבוד מיגיע כפיו. שכר מינימום תורם גם להקטנת פערי ההכנסה בין עשירים לעניים - שזה חשוב מבחינת החוסן החברתי. בנוסף, העלאת שכר המינימום תעביר אנשים משכבת מקבלי הבטחת ההכנסה לחיי עבודה, וזה לא פחות חשוב.
אך אליה וקוץ בה. דווקא הדאגה לאלה המשתכרים מעט עלולה לגרום לסגירת מקום עבודתם, למנוע הקמת מפעלים חדשים, וכך להחריף את בעיית האבטלה, כמו שמלמד המחקר החדש.
לכן, כאשר דנים בהעלאת שכר המינימום צריך לחפש את נקודת האיזון בין שני האינטרסים הסותרים הללו. את ההתאמה העדינה הזאת רצוי לעשות במשא ומתן בין המעסיקים לעובדים, בין עודד טירה לעמיר פרץ - ואת התוצאה להכניס לחוק. כך תהיה התחשבות טובה יותר במצב המשק ובגורל ענפים ומפעלים הנקלעים למשבר.
ההסתדרות והמעסיקים כבר הוכיחו שהם מסוגלים להגיע להסכם נכון וגמיש, הסכם שידבר על שכר עבודה דיפרנציאלי, לפי ענף, גיל ומיקום גיאוגרפי - וכך ימנע משברים ואבטלה, אך גם ישפר בהדרגה את שכר המינימום. הממשלה צריכה לתרום את חלקה באמצעות "מס הכנסה שלילי" שיגדיל את ההכנסה של משתכרי שכר המינימום ויעודד מקבלי קצבאות להיכנס לשוק העבודה.
בטווח הארוך, הפתרון הוא העלאת רמת החינוך, השקעה בהכשרה מקצועית ושיפור התשתיות כדי להעלות את הרמה האנושית, כך שניתן יהיה להעסיק גם עובדי כפיים במפעלים מתוחכמים יותר שיכולים לשלם יותר.
פערי השכר בין סין לישראל מעוררים שאלה מסקרנת: איך זה שמרום מצליח להתחרות עם סין והודו, ששם משלמים עשירית ממה שהוא משלם כאן - וזאת עוד לפני ההעלאה? מרום פתר את התעלומה: "יש לי כמה יתרונות על סין והודו. הם משלמים עלות הובלה, אני לא. יש גם מכס מגן של 12%. והעיקר הוא מהירות התגובה. מרגע ההזמנה אני יכול לספק את התיק או הדגל תוך שלושה שבועות. בסין יעברו שלושה שבועות עד שהיצרן הסיני יתחיל להבין על מה מדברים אתו. חוץ מזה, בסין ובהודו לא עובדים על כמויות קטנות, פחות מקונטיינר זה לא נחשב. אנחנו מייצרים כל כמות, אפילו הקטנה ביותר, וכך אנחנו מצליחים לשרוד".
כלומר, יש עדיין תקווה, גם לתעשיות הפשוטות, עתירות העבודה. אחרי ככלות הכל, לא כולם בהיי-טק.
http://news.walla.co.il/?w=//628562
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
