עכשיו, יש ספריה נפרדת לחלוטין, והיא הספריה הסטנדרטית של CPP.
התקן החדש של CPP אומר שקבצי האינקלוד של CPP יהיו
ללא סיומת h.
בעצם, הם יהיו ללא סיומת בכלל. קוד CPP לפי התקן הישן יכל להראות בערך
כך:
קוד:
#include <iostream.h>
int main(void)
{
cout << "Hello, World!" << endl;
return 0;
}
קוד חדש יראה כך:
קוד:
#include <iostream>
using namespace std;
int main(void)
{
cout << "Hello, World!" << endl;
return 0;
}
(אגב, התקן של CPP מאפשר לא לעשות return מ-main, וקובע ש"יוחזר 0"
כברירת-מחדל, אבל זה נראה לי עקום רצח)
שים לב שקובץ האינקלוד החדש הוא
ללא סיומת, ויש צורך להכליל את מרחב
השם std(שתחתיו נמצאת הספריה הסטנדרטית של CPP, לפי התקן החדש).
הקבצים הישנים נכללים ברוב המהדרים, אבל נחשבים "מיושנים"(deprecated).
עכשיו, CPP תואמת לאחור כמעט ב-100% עם C, ולכן כוללת גם את הספריה
הסטנדרטית של C. עם זאת, כדי להתאים לגישה החדשה הזו, קבצי האינקלוד
של הספריה הסטנדרטית של C "מאבדים" את הסיומת h, ומקבלים את האות c
בהתחלה כשמדובר ב-CPP.
לכן, stdio.h הופך ל-cstdio, הקובץ math.h הופך ל-cmath וכו'.
כלומר, זה לא יהיה stdio.h, אלא, כפי שכתבתי cstdio.