הייתי רוצה לדעת מתי ארוחה נחשבת ארוחה, מה צריך לברך במקרה והארוחה נחשבת ארוחה ...
ואם אני נגיד בבית ספר ורוצה לברך על -פרוסה עם שוקולד, תפוח ,מים מה אני צריך להגיד והאם על כל אכילה צריך להגיד ברכה ...
כמה שיותר שתוכלו לספר לי אני אודה לכם מקרב לב תודה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי zokri_segal הייתי רוצה לדעת מתי ארוחה נחשבת ארוחה, מה צריך לברך במקרה והארוחה נחשבת ארוחה ... ואם אני נגיד בבית ספר ורוצה לברך על -פרוסה עם שוקולד, תפוח ,מים מה אני צריך להגיד והאם על כל אכילה צריך להגיד ברכה ... כמה שיותר שתוכלו לספר לי אני אודה לכם מקרב לב תודה

באופן מאד כללי:
על פרוסה עם שוקולד - נטילת ידיים ברכה "...על נטילת ידים", ברכת "המוציא לחם מן הארץ" (כשהידים יבשות לגמרי)לפני, וברכת המזון אחרי.

על פרי העץ (עץ מוגדר כמה שמוציא פירות כל שנה מאותו צמח, אדמה כל מה שלא - לכן לדוגמא בננה, מלון, מלפפון וכו' זה פרי האדמה) "בורא פרי העץ" לפני.

על פרי האדמה "בורא פרי האדמה" לפני.

על פרי האדמה או פרי העץ אחרי: אם זה לא משבעת המינים "בורא נפשות רבות..."
אם זה משבעת המינים - ברכה מעין שלוש.

על פת הבאה בכיסנין (עוגות וכו') פחות משיעור - "בורא מיני מזונות" לפני ו"על המחיה" אחרי.
אם יש שיעור - נטילת ידיים, המוציא וברכת המזון (כמו בלחם רגיל).

על מים "שהכל נהיה בדברו" לפני ו"בורא נפשות רבות" אחרי.
על תה חם או קולה או כל דבר שאי אפשר לשתותו מהר - שהכל נהיה בדברו לפני ושום דבר אחרי!

כמובן שכל ברכה צריכה להיות בידיים נקיות.

עכשיו, ישנן דרגות
ברכה על הלחם פוטרת את כל המאכלים בסעודה.
ברכה על היין פוטרת את כל המשקין.

כלומר אין צורך (ואסור) לברך על כל דבר שהוא בתוך הסעודה (גם כאן זה לא מדוייק ואני מציע שתקרא את הספר הנ"ל).

www.meirtv.co.il

יש ברכה לפני אכילת המאכל וברכה לאחר סיום האכילה, הברכות נקראות "ברכה ראשונה" ו"ברכה אחרונה".
ברכה ראשונה מברכים תמיד לפני אכילה/שתיה, וברכה האחרונה מברכים רק עם אכלו בכמות מסויימת (השיעור המדוייק רחב מכדי להרחיב בזה כאן), בכל אופן אם אכלת ממש קצת, ביס או שניים בוודאי אין צורך לברך ברכה אחרונה
כמדומני שבמזונות (עוגות, עוגיות - מאפה חיטה שאינו לחם/לחמניה/פיתה וכדומה) הכמות שצריך לאכול כדי להתחייב בברכה האחרונה הוא כגודל קופסת גפרורים.

(חוסר אמצעים לעשות זאת) יש משהו אחר שאני יכול לעשות כשאני אוכל פרוסה עם שוקולד?

וחבר שלי אמר לי:

ציטוט:

בעיקרון לא, אם אין לך אמצעי לנטול אז לא צריך וחוץ מזה אם אתה אוכל משהו כמו לחם עם גבינה אז הגבינה זה העיקרי אז לא צריך לברך על הלחם, ושכן שלי דתי אמר לי אז אל תתווכח זוהר

האם מה שהוא אומר נכון או לא (הוא מסורתי ולא דתי)

דברים נכונים או לא נכונים נקבעים לפי אמיתותם, לא לפי מידת הדתיות...

אם אוכלים שני מאכלים ואחד מהם הוא עיקר והשני טפל לו, כגון הדוגמא הידוע על דג מלוח שאוכלים אותו עם קרקר כדי שלא יהיה מדי מלוח, אז הקרק נחשב לטפל (אלא אם התצכוונתו לאכול את הקרקר גם בלי קשר לדג).
בכל אופן גבינה או כל מרח אחר לא הופך את הלחם לטפל, גם בגלל שמאפה חיטה (או כל דגן אחר מחמשת מיני הדגן) כמעט שאינו נהפך לטפל, לדוגמה עוגת גבינה עם כמות מספקת של קמח ספק רב אם מברכים על זה ברכת שהכל בגלל הגבינה, או בורא מיני מזונות בגלל הקמח שבה, למרות שהעיקר הוא כמובן הגבינה.

ויותר מזה, זה פשוט לא נכון, כל ילד מבין שהעיקר זה הלחם והממרח בא רק כדי שיהיה טעים יותר, אבל גם אם זה באמת היה כך (לו מישהו היה אוכל לחם רק כי בא לו ממרח שוקלד ולא טעים לו לבד) זה מאד ספק אם הלחם יכול להפך לטפל.


למה אינך יכול ליטול ידיים ?
אם בגלל שאין ספל, תוכל לשטוף את היד לסירוגין [אני לא זוכר בדיוק מה הדין במקרה זה, אך כמדומני שזה מה שתריך לעשות כשאין כלי].
ואם אין כלל מים צריך להחזיק את הלחם עם השקית, לא להחזיק את הלחם בידיים (בשעת האכילה).