24-01-2006, 10:49
|
|
|
חבר מתאריך: 01.11.04
הודעות: 65
|
|
תשובה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ^Praetorian^ שמתחילה ב "טייסים עם משקפיים, מדוע ביפן כן ואצלנו לא?"
רוב הקריטריונים הרפואיים שירפ"א קובעת בנוגע לנורמות רפואיות של מלש"בים שרוצים להתקבל לטיס הן מחמירות אבל לא מכיוון שטייס נדרש אליהן לתפקוד תקין - טייס לא חייב ראיה או שמיעה מושלמת, לא יקרה כלום אם נפח הריאות שלו לא יגיע למקסימום וכו'. ברור שאין הכוונה לכך שאנשים עם בעיות שמיעה/ראיה/נשימה וכו' קשות יוכלו להתקבל לקורס שכן במצב כזה כבר יש סכנה לגבי טיב תיפקודו של הטייס.
מכיוון שמדובר כאן על השקעה אדירה של הצבא באדם אחד בכדי לעשות אותו טייס - השקעה כלכלית גדולה בעיקרה, ירפ"א לא לוקחים סיכונים במה שהם יכולים לקבוע מראש - הנושאים הרפואיים. הסיבה שגם לקויים קלים הרבה פעמים פוסלים מלש"ב ממיון לטיס היא החשש (שהוא הרבה פעמים לא מוצדק) של ירפ"א שבמהלך השנים הליקוי יחריף עד לרמה שבה הוא כבר ימנע מהטייס להיות פעילה ואז בעצם חיל האוויר איבד השקעה אדירה (בזבוז הקצאה, הכי גדולה שאפשר בערך). לכן, מ"נקודת הזינוק" ירפ"א בוחרים את האנשים "הכי בריאים".
הסטנדרטים הרפואיים האלה נכונים לא רק לגבי ירפ"א, אלא גם לגבי המיון הרפואי של רוב יחידות העילית של צה"ל (סיירת מטכ"ל, שלדג, שייטת 13, שאגב בשייטת ההחמרה היא עוד יותר גדולה מאשר בטיס), ומאותם שיקולים של הכשרת הלוחם.
אם תשאלו אותי, אני למשל חושב שלקצינים בשטח שמפקדים על יחידות קרביות (וממש לאו דווקא מובחרות, אפילו גדוד חי"ר נגיד) חשוב שתהיה שמיעה יותר טובה מאשר נגיד טייס, ועדיין לא בודקים שמיעה למתגייסי החי"ר לדוגמא...
|