מפעילי הכטב"ם- חיל האוויר זה לא רק טייסים
הנה כתבה שפורסמה השבוע בבמחנה בעקבות סיום קורס מפעילי כטב"ם בפלמחים.
הבחורה השנייה אי פעם שסיימה את הקורס, ועולה חדש מארה"ב.
"אולי יש קצת קנאה בתהילת הטייסים, אבל מה שאני עושה תורם למדינה"
יום שישי, כ' טבת התשס"ו, 20 ינואר 2006,
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files///1//49281.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]
צילום: שי סקיף
סג"ם ד' חלם להיות טייס, אז הוא עלה על מטוס - והגיע לארץ מטקסס. אחרי שגר לבד ופרנס את עצמו, הגיע לקורס בהתערבות הנשיא עזר ויצמן, אך נשר אחרי שנה וחצי והפך למפעיל כטב"ם. לצדו של ד', עמדה בטקס סיום הקורס גם סג"ם ר', שהפכה למפעילת הכטב"ם השנייה של חיל האוויר. "זו הרגשה מיוחדת", היא אומרת
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]
יהושע בריינר, כתב 'במחנה'
בתחילת שנות ה-20 לחייו, סג"ם ד' לא היה צריך להיות מוטרד מבעיות מיוחדות. זה עתה סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת טקסס, היה בעל חיי חברה עשירים ומשפחה מבוססת ומובילה בקהילה היהודית. אבל משהו היה חסר לו - ישראל. היום, אחרי למעלה מארבע שנים מאז שעלה לבדו לארץ ופרנס את עצמו עד לגיוס, מביט סג"ם ד' על סיכת מפעיל כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שעל הסרבל שלו בגאווה רבה. "אחרי כל-כך הרבה מכשולים, סוף-סוף אני יכול להגיד שהגשמתי את החלום שלי, לשרת את המדינה של העם היהודי, ולהגן עליה בחיל האוויר הטוב בעולם". אין ספק שמכל האנשים בעולם חייב ד' את התואר המחייב של קצין בחיל האוויר לאדם אחד, האלוף (מיל') ונשיא המדינה בעבר, עזר ויצמן ז"ל.
"בארה"ב הייתי חבר פעיל בתנועת הנוער הציונית 'יהודה הצעיר', ובגיל 18 הגעתי לארץ עם עוד קבוצת יהודים לראות את הארץ מקרוב", נזכר ד'. "במהלך השהות בארץ נקבעה לנו פגישה עם הנשיא ויצמן, ששאל אותנו אם יש לנו בקשות מיוחדות. שאלתי אותו האם אני יכול לעבור קורס טיס. הנשיא מאוד התרשם והתלהב מהבקשה ואמר שיסייע לי בתנאי אחד - שאני אעלה לארץ. באתי לארץ מתוך ציונות, במטרה להגשים את האידאולוגיה שעליה חונכתי, אבל אין ספק שההצעה להיות בקורס הטיס דחפה אותי".
בגיל 23 החליט ד' לעזוב את הכל בטקסס, בניגוד לדעת הוריו, ולעלות לירושלים, אולם בארץ המזל לא האיר לו פנים.
"פתאום התברר לי שהמציאות בארץ היא לא ירח דבש", אומר ד'. "ההתחלה כאן הייתה קשה, כי פתאום מצאתי את עצמי לבד, בלי המשפחה, בלי החברים, עובד בעבודות מזדמנות ושוכר דירות. בשבוע השני שהייתי בעיר הייתי קרוב לפיגוע ברחוב המלך ג'ורג'. זה היה הלם ראשוני, אבל מלכתחילה לא באתי עם הרבה אשליות. לא חשבתי שבארץ כל היום רוקדים הורה ושותים קפה מפינג'אן. באתי עם האופטימיות של הציונות", הוא מכריז. "הציונות של העם היהודי חזקה מהכל. לפעמים קשה, אבל זה המצב. יכולתי להיות כלכלן בארה"ב, להתחיל קריירה ולחיות בלי דאגות, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה להיות רק במקום אחד, ארץ ישראל".
כשהחל במיונים לקורס הטיס, נתקל ד' בלא מעט בעיות. "אמרו לי שהעברית שלי לא מספיק טובה, שאני מבוגר מדי. יצרתי קשר עם הלשכה של ויצמן, שעמד בהבטחתו, ונשלחתי למבדקים לקורס טיס, אותם עברתי בהצלחה. רציתי בכל מאודי להיות טייס בחיל האוויר, אבל לאכזבתי נפלתי מהקורס לאחר שנה וחצי. רציתי להיות קצין בחיל האוויר, כי ידעתי ששם העשייה תהיה החשובה ביותר, ושאצלם שמים דגש על הבן אדם. לשמחתי, מצאתי את עצמי בקורס מפעילים, והיום אני שלם עם עצמי. כשאני מביט לאחור ורואה את הדרך שעברתי, אני יודע שהשלמתי את תהליך ההתאקלמות הקשה שלי ושהיום אני ישראלי לכל דבר, אני חלק מהמדינה". כיום מתגורר סג"ם ד' אצל משפחה מאמצת בירושלים, שלקחה אותו תחת חסותה עוד בטרם גיוסו לצה"ל.
ד' מרגיש נוח מאוד בנעלי מפעיל הכטב"ם. "לראות את התמונה בזמן אמת, בזמן שאתה מתעסק בקדמת הטכנולוגיה, זה מרתק", הוא אומר. "אולי יש קצת קנאה בתהילת הטייסים, אבל כשאני יודע שמה שאני עושה תורם כל-כך הרבה למדינה שלי, אני שלם עם עצמי. לא באתי לארץ בשביל תהילה, הגעתי לכאן כדי לשמור על המדינה".
מפעילה עם קוקו
לצדו של ד' עמדה בטקס סיום הקורס גם סג"ם ר', שהפכה בשבוע שעבר למפעילת הכטב"ם השנייה בהיסטוריה של חיל האוויר. גם היא, כמו ד', הודחה לאחר שנה וחצי בקורס טיס. "אין הרבה מקומות שבהם אפשר לתרום למדינה כמו בעולם הכטב"ם", מסבירה ר'. "פה אנחנו יודעים שכל פעולה שאנחנו עושים משפיעה באופן ישיר על ביטחון המדינה. זו תחושה נהדרת".
ר' לא נרתעה מהעובדה שמבין מפעילי הכטב"ם שהוסמכו בשבוע שעבר בבית-הספר למפעילי כטב"ם, היא הייתה היחידה שאספה בכל בוקר את השיער הארוך לקוקו. "זו הרגשה מיוחדת להיות שונה משאר החבר'ה", היא מודה. "בהתחלה הבנים לא כל-כך ידעו איך להתנהג לידי, אבל בסוף הם מצאו את השיטה". ר' ישנה בקומה נפרדת מחבריה לקורס, אולם לדבריה, זה היה ההבדל היחידי שחשה. "היו זמנים שהרגשתי שאני צריכה לתת את המקסימום, היה חשוב לי שאנשים ידעו שאני פה בגלל היכולות שלי ולא בגלל שאני בת". ר' גם רואה עצמה פורצת דרך לבנות אחרות בתחום מפעילי הכטב"ם. "השאיפה שלי זה שכמה שיותר בנות יגיעו לעולם הזה, כי הן יכולות לתרום המון, בדיוק כמו בנים. הבעיה היא שכדי להיות מפעילה צריך ליפול מקורס טיס, מה שמחייב לחתום קבע לחמש שנים, וזה מרתיע את הבנות לבוא לפה".
"החבר שלי הוא טייס", מספרת סג"ם ר', "ואנחנו תמיד צוחקים אחד על השני למי יש כלי טיס יותר טוב. הוא טוען שאני מטיסה מכסחת דשא, ואני אומרת לו בתגובה שבקרוב יחליפו אותו במחשב".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]
|