בעיתון רוסי (אני אשלח את הכתבה אחרי שאני אסדר את הסורק) צויין (חשוב לציין שזאת דעת הכותב וקצין מודיעין רוסי) שמלחמת יומ"כ הייתה בעלת השפעה לא קטנה על העולם. לטענתם אם לא היה מהפך צבאי מצד ישראל היה מצב של השמדת האוייב בדרך אטומית. עוד טוען הכותב כי זאת הייתה במובן מסויים מלחמת עולם בתמיכת שתי מעצמות, ושגורל העולם היה תלוי בישראל.
הכתבה ניכתבה בעקבות תמיכת רוסיה באירן. (אל תשאלו אותי איך הם הגיעו לזה....)
מה אתם חושבים? אני חושב שיש בזה משהו...

שאם ישראל לא הייתה הודפת את המתקפה הערבית, גולדה התכוונה להורות להשתמש בנשק אטומי.

יש להדגיש בנושא זה שכל דיווח על נשק אטומי הנמצא בידה של ישראל הוא בגדר ספקולציה בלבד, ורוב המקורות שדנו בנושא לא הצליחו להביא ביסוס מספק לכך.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

זאת עובדה. אפילו בדו"ח ועדת אגרנט למי שקרא את הספר צויין שם אוו בספר אחר (אני די מבולבל) שישראל חימשה יום לפני הפריצה את המטוסים בנשק אטומי.
וד"א מה דעתך על זה שזאת הייתה מלחמת עולם?.

זה לא היה ב Scope שלה .
אתה , בוודאי , מתבלבל ומתכוון לספר - "ישראל והפצצה" .
וזו לא הייתה מלחמה עולמית . אומנם נוצר מסלול התנגשות מעצמתי , אבל ,לשמחת כולם אני מאמין - זה לא קרה.

מקווה שאני לא מלהיט אותך - הסובייטים הציבו במצרים חטיבת טילי "סקאד" גרעיניים - וזה מה שעצר את הדהירה הישראלית בכביש סואץ - קהיר .

אחד מהגרסאות המקובלות היא שהסיבה העיקרית שלא המשכנו לדרוס את דמשק וקהיר (ואלוהים יודע שיכולנו) היא בגלל איום לפתיחת מתקפה אטומית ע"י צוללת גרעינית רוסית ששהתה במחוזותינו.

חוצמזה, אמנם "ברירת שמשון" היא אופציה כביכול ידועה, אבל עד היום אין הודאה רשמית מצד ישראל על קיום נשק גרעיני.

אבל הופק הרבה מאוד ידע ממלחמת יוה"כ..
לדוג' בשריון האמריקאי..
אבל זה נושא לדיון אחר לא?

הסרט פיתנה - סרט חובה על סכנת האסלאם!
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון - מיליוני אנשים כבר צפו בו! העבירו לכל חבריכם!

אתה מתכוון לתורות לחימה או למיגון טנקים?
כי במלחמת יומ"כ הטנקיסטים הישראלים עשו הרבה שמות לטנקים סובייטים שהתקדמו עליהם....
תרחיב את הנושא אותי זה מעניין...

סביר להניח שדרום ויאטנם היתה חדלה מלהתקיים ממילא מתישהו, אבל חלק נכבד מהסיוע האמריקאי של הרכבת האווירות, היה למעשה ציוד שיועד להיות מסופק לדרום ויאטנם. הציוד הזה חסר להם מאוד נגד המתקפה של הצפון שהחלה לאחר זמן.

המקור "מלחמת 10000 הימים" מייקל מקליר.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h סביר להניח שדרום ויאטנם היתה חדלה מלהתקיים ממילא מתישהו, אבל חלק נכבד מהסיוע האמריקאי של הרכבת האווירות, היה למעשה ציוד שיועד להיות מסופק לדרום ויאטנם. הציוד הזה חסר להם מאוד נגד המתקפה של הצפון שהחלה לאחר זמן. המקור "מלחמת 10000 הימים" מייקל מקליר.

שלחתי לך ה"פ , תבדוק בבקשה.

דרום ויאטנאם נפלה יותר משנה אחרי מלחמת יוה"כ, והפקטור המכריע לא היה היעדר נשק. אם כבר, לווטרגייט הייתה הרבה יותר השפעה על נפילת דרום ויאטנאם מאשר למלחמת יוה"כ.

מייקל מקליר מביא אותה בספר נמצויין שלו כולל הפניות וחיזוקים. אני מכיר את פערי הזמן, אבל הוא טען שהנזק היה בקריסת קו הגנה מסויים בכל זאת באותו זמן. ליותר פרטים כדאי לקרוא את הספר, אני מומחה קטן מאוד לויאטנם.

.

עבודת סיום התואר שלי עסקה במלחמה ההיא, לכן אני חושב שאני יכול קצת לסייע.
בניגוד לאמור בספרים פופולאריים ובסרטים הוליבודיים, במלחמת יוכ"פ ישראל לא חימשה מטוסים בנשק אטומי אלא את טילי הקרקע קרקע "יריחו" שהיו ברשותה (מידע זה מופיע כמעט בכל ספר שנכתב על המלחמה כך שאין צורך להיכנס לנעליו של הצנזור עכשיו...), ולא על מנת לאיים על מצריים וסוריה אלא כדי ללחוץ על האמריקנים להחיש את רכבת הסיוע האווירי, בבחינת "תחזיקו אותנו לפני שנתחיל להשתולל...".
כמו בכל ארוע בתקופת המלחמה הקרה, כל סכסוך מקומי היה עילה להתנצחות בין המעצמות, והמלחמה הזאת היתה רק עוד אחד מהם. אומנם, לקראת סוף הקרבות נכנסה ספינה סובייטית לאגן הים התיכון, כשהיא פולטת קרינה רדיואקטיבית - מה שגרם להעלאת רמת הכוננות בוושינגטון - אבל מעולם לא נדע מה באמת היו הכוונות שלה.
לסיכום, מלחמת יוהכ"פ בהחלט היתה סדרה של קרבות קשים, אבל ברמה נקודתית בלבד. בטח לא שום סוג של "מלחמת עולם", בעיקר כי השתתפו בה מחצית מהצבא הסורי ובקושי שני שלישים מהצבא המיצרי (בגלל דוקטרינת ההגנה הסובייטית). צה"ל, לעומת זאת, הטיל למערכה את כל כוחותיו ולכן גם ניצח.
גם התפישה על אובדן הבית השלישי אינה מדוייקת. ברמת הגולן צה"ל בלם את הצבא הסורי תוך קצת פחות משלושה ימים. בסיני נגרמו אבדות בעיקר ע"י החלטות אסטרטגיות שגויות של המפקדים השונים (לשם השוואה, בשעות הראשונות של המלחמה נהרגו למיצרים כ 4000 חיילים מאש צה"ל בעוד שלצה"ל המופתע היו כ 180 הרוגים).

כי אני קראתי (לא זוכר איפה) שהרוסים הציבו צוללת גרעינית מול חופי ישראל בכדי להגיב במקרה שישראל תתקוף עם נשק גרעיני.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

כאחד שלחם בחיל הים במלחמה ההיא- לא מכיר צוללת רוסית בקרבת החוף שלנו בכל זמן המלחמה.

גם לי לא זכורה צוללת (אם כי ייתכן שהייתה) אבל זכורות מאוד 2 אוניות הביון הרוסיות (קראנו להן אוניות האזנה) מול אשדוד ומול עתלית שהפריעו לספינות חיל הים בל"א וקרינה מטרידה על מסכי המכ"מ

(ראה למשל פולאק, Arabs at War, 111). אין לי מושג מאיפה הוצאת את נתון 4,000 ההרוגים: היו כ-11,300 הרוגים מצריים במהלך כל המלחמה, והיו בהחלט זמנים שהם חטפו בהם הרבה הרבה יותר מאשר בשלב הצליחה והלחימה בשעות שאחריו, שבהם לא הייתה לנו די ארטילריה, לא היה די חי"ר והיו יותר מדי טנקים במקומות שלא הועילו.

גש לסיפרייה, עמוד ליד מדף הספרים העוסק במלחמת יוהכ"פ, עצום עיניים, גע בספר באופן אקראי ותגלה מאיפה "הוצאתי" את המספר 4000 . לעומת זאת, אני באמת לא יודע מאיפה אתה הוצאת את כמות האבידות המיצריות במלחמה. המספר שכתבת - 11000- הוא שטות גמורה. אבידותיהם נעו בין 15000 ליותר מ 20000.

הפאניקה הישראלית החלה ב 7 לחודש בבוקר - שהתבהרה תמונת המצב ברמת הגולן - הסורים בנאפח , חטיבה 188 התרסקה ,בגמלא יש קרבות שב"ש . לפי מקורות זרים פנטומים ישראלים חומשו בחימוש גרעיני והועמדו בכוננות באחד המסלולים של תל נוף , בשלב זה - עדיין לא היה צורך בסיוע אמריקאי .
בהחלט בנקודת זמן זו היה סיכון קיומי .
השבר השני היה ב 8 לחודש בערב שהתבהר הערפל (בקשר הועברו בקשות לצליחה .. ) ממתקפת "הנגד הגדולה" ואז לפי מקורות זרים "שיזפה " ישראל את היכולת הקרקעית שלה בעיקר שהלווינים האמריקאים והסובייטים יראו אותם (טילי יריחו לפי מקורות זרים) . הלחץ הישראלי לסיוע אמריקאי החל ב 9 לחודש.

שלא יהיה ספק , אתה נותן הערכת מצב ברמת הגולן לאחר שלושה ימים - ולא הערכת מצב בזמן קריטי, אבל ב 7 לחודש המצב בדרום הרמה היה נואש מאוד , בבוקר התבטא אלוף הפיקוד באוזני דיין שבין הסורים לכנרת אין אף טנק .

ב24 לחודש צילם לווין אמריקאי חטיבת סקאד גרעינית סובייטית על אדמה מצרית - זה מה שעצר את המלחמה - הפסקת האש נקבעה ל 22 לחודש אבל שני הצדדים , ובמיוחד ישראל , נצלו מצבים מינוריים להמשיך בקרבות (כיתור ארמיה 3) . לאחר הצילום הנ"ל - הברירה לא הייתה רבה ..

לא נעים להגיד , אבל אבידות המצרים ביום הראשון היו זעומות ביותר ביחס למבצע הצליחה הגדול , והטריטוריה שהם כבשו (4000 הרוגים ????).

"סדרת קרבות קשים ברמה נקודתית " ... ??? - 3000 הרוגים למדינה כמו ישראל זה לא אירוע אסטרטגי ? כוחות מילואים מגוייסים כחצי שנה ? משבר כלכלי חמור בכל העולם לאחריה ?

"בסיני נגרמו אבדות בעיקר ע"י החלטות אסטרטגיות שגויות של המפקדים השונים " ?- מגיע קרדיט למצרים - הם לחמו כמו שצריך ביוה"כ . לא נרתעו מהסתערויות שריון , מתקיפות אוויריות ..

ההפתעה בישראל הייתה עצומה וזאת בעיקר לאור השאננות שלאחרי מלחמת ששת הימים.

למצרים היו 15,000 הרוגים ולא 11,300, אם קראת את זה באיזה ספר או עיתון אז זה ממש הזוי, המקור הכי אמין, והמקורות הכי אמינים פרסמו 15 אלף הרוגים, ולסורים 4000 למרות שזה ממש לא ניראה לי ככה אלא הרבה יותר...

נטען כאן שלמצרים היו 4000 הרוגים ביום הראשון - ממש לא היה ולא נברא .

ב"בני קשת", שהנתונים בו אושרו על ידי מחלקת היסטוריה של צה"ל, אומרים 11,300. פולאק אומר 12,000. אם אתה אומר שהמקור הצבאי הרשמי לא אמין - אכן זו בעיה חמורה.

ממתי "בני קשת" הוא הספר הרישמי של צה"ל? הוא אפילו לא אושר כספר הסטוריה באוניברסיטאות. זה אולי נראה מרשים על מדף הספריה בבית אבל הנתונים בו רחוקים מלהיות מדוייקים. מדובר בספר שאסף נתונים מקטעי עיתונות לאורך השנים. לא יותר מכך. אני מציע לך להימנע מקריאה מאלבומים פופולאריים ולהתרכז במקורות. כנס לאתר הכנסת, חפש שם מידע על המלחמה ותשווה.

אבל אני איש מחלקת היסטוריה (מיל.)
ובמקרים שאני יודע מאיפה 'בני קשת' לקח את הנתונים שלו, ובמקרה כיוון שאני גם מכיר מקרוב את הברנש שהיה אחראי על בדיקת הנתונים מ-1948 ואילך, אין לי בעיה להתבסס עליהם. יתרה מזו: גם במקורות צבאיים אחרים לא מופיע הנתון שלך, ובטח לא בספר של אלחנן אורן על המלחמה.
אתר הכנסת דווקא אינו מהימן כל-כך בעיני: אני לא יודע מי כותב להם את הערכים, וגם הם גוזרים מפה ומשם - רק שאין מי שבודק. ואגב, גם שם לא כתוב שום נתון כמו שאתה טוען לגבי האבידות בשעות הראשונות. כתוב אצלם אמנם 15,000 הרוגים, אבל אין מקור והם טועים גם במספר ההרוגים הישראליים. לדעתי הם מסתמכים על הספר של הרצוג, אבל אני לא ממש בטוח בזה.
בנתיים כמדומני לא הבאת *שום* ראיה, בעוד שגם אם לא תקבל את 'בני קשת' יש את הספר של פולאק שנחשב כמקור מהימן בהחלט.
ותשמע, זה שאתה מתנשא זה עוד סביר. זה שבחרת להתנשא בלי לדעת את העובדות זה כבר הרבה פחות סביר.

העלית כמה נקודות חשובות. ננסה לענות על כולן.

1. כשמבקשים ללמוד על ארועים הסטוריים, חשוב מאוד לקבל מידע מכמה שיותר מקורות, שכן לכל כותב יש אג'נדה משלו אותה הוא מבקש לקדם. כך, למשל, כשאתה קורא את זכרונותיו של ברן על המלחמה ואת זכרונותיהם של מח"טים מאוגדתו של שרון, יריבו של ברן, נדמה לך שמדובר בשתי מלחמות שונות לחלוטין.
2. "פאניקה", אם היתה, היתה ברמת המדינאים. לא ברמת המצביאים. איך דיין יכל לדעת פחות מעשרים שעות לאחר תחילת הקרבות מה יש בדיוק בין הסורים ובין הכינרת, אם תמונת הקרב התבררה רק לקרת סוף יום ה-8 באוקטובר? ראה סיפרו "אבני דרך".
3. זה מאוד "סקסי" לספר שהחטיבה הזאת "התרסקה" והחטיבה ההיא "חדלה מלהתקיים". זה מעניין ומותח. מה שלא מספרים זה כמה חטיבות לא התרסקו וכמה חטיבות הצליחו גם הצליחו במשימות. כפי שכתבתי, שילוב של טקטיקה גרועה מצד הסורים (פיזור הכח במקום ריכוז העוצמה באגרוף אחד) ותמרונים מצויינים מצד צה"ל (בטח שהסורים היו בנפח. זה נשמע איום ונורא-הסורים מסתובבים במטה האוגדה. אבל זה הופך להיות הרבה פחות מאיים כשמבינים שהמטרה היתה להכניס אותם למלכודת דבש- לפתות אותם לכבוש נכס חסר משמעות מבחינה אסטרטגית-בסיס צבאי- ולגרום להם לבזבז שעות לחימה יקרות) הכריעו את הקרבות ברמה תוך שלושה ימים. בסיני המצב היה אחרת.
4. לא לארה"ב ובטח לא לישראל היה אינטרס להסכים להפסקת האש. יתרה מכך. קיסינג'ר יצא מגידרו כדי להרוויח זמן עבורינו על מנת שנצבור עוד ועוד נקודות בשטח. הפסקת האש הושגה לבסוף לאחר שהמיצרים, בדחיפתו של קוסיגין שהראה לסאדאת תצלומי אוויר של כוחות צה"ל השועטים באפריקה, ביקשו אותה.
5. שאלה מהפסיכומטרי: המיצרים כבשו רצועת חוף בעומק של 8-10 ק"מ, לאורך חזית של כ-120 ק"מ. על זה הם איבדו בין 15,000 ל- 20,000 חיל. צה"ל כבש באפריקה רצועה של כ - 200 ק"מ ובעומק של עד 80 ק"מ. תוך כדי נהרגו לו כ- 600 חיילים (שאר ה-1700 נהרגו לפני חציית התעלה ). מי יצא יותר טמבל? צחוק בצד. יש לזכור כי תפקיד המוצבים בתעלה לא היה למנוע תקיפה אלא לדווח עליה. או-אז היתה אמורה תוכנית "שובך יונים" לצאת אל הפועל, כשגדודי שריון ותותחנים ישעטו מהתעוזים מערבה.
6. אם אתה מחשיב מספר הרוגים כמדד להפסד או לניצחון, הרי שכבר מההרוג הראשון ישראל הפסידה... הסטטיסטיקה ברורה: 1700 חיילים נהרגו במסגרת הצליחה המיצרית והתעקשותם של המפקדים להתנפץ שוב ושוב על החומה המיצרית בסיני. מרגע שצה"ל החליט לעצור, לחשוב וליזום, נהרגו עוד 600, כשליש מהמספר הזה. במלחמת ששת הימים, לשם השוואה, שהיתה הרבה יותר טוטאלית מבחינת גזרות הלחימה והרבה יותר מורכבת, נהרגו לצה"ל לא יותר מ-700 חיילים.
7. אין כמו מבחן התוצאה,ידידי. לו היו המיצרים לוחמים בסיני "כמו שצריך, מוסטפה מקהיר ואחמד מאלכסנדריה היו מנהלים עכשיו את השיחה הזאת, לא אני ואתה...

מה רמת המחקר שלך ?? ספרו של דיין ?
אם התבססת על ספרי הגנרלים , נו שויין ..

אענה לפי סעיפיך :
2 .אני מניח שלא הקשבת להקלטות קשר , נכון ? אם היית מאזין בוודאי היית שם לב לפאניקה שהייתה גם אצל מפקדי הכוחות - אם אלו מפקדי מעוזים , או מחט"ים שנשארו עם כמה כלים . ובלי שום קשר - ה- 7 לחודש הוא נקודת זמן קריטית אסטרטגית - אתה מנתח אותה ממבט של ה 19 - 10 לחודש זמן בו החלה הפריצה לסוריה ... תנסה לחשוב מה עובר במוחו של מח"ט (בן שוהם ז"ל לדוגמא) דקות לפני שהוא נהרג שהוא מביט אחורה ובמקום לראות חטיבה סדירה , הוא רואה את טנק הסמח"ט של (שנהרג 10 דקות לפניו ..) ועוד כמה כלים בודדים. או מה עובר במוחו של מפקד האוגדה שנאלץ לפנות את מפקדתו ולסגת אחורה בגלל טנקי אויב שנמצאים על הגדרות.

תקרא שוב את סעיף 2 שלך , אתה מבלבל בין תמונת המצב ברמה , לבין תמונת המצב לאחר מתקפת הנגד בסיני.
3 . "מלכודת דבש" ?? - 3 ימים בהן מתבצע קרב על משולש חושניה-תל יוסיפון-נאפח ממליץ לך לבקר שם - זה ממש לא שטח גדול .על מה אתה מדבר??
הצעתי אליך - תנסה לראיין את קהלני בקרב עמק הבכא, אתה חי על מיתוסים אגדיים ..
אתה טוען שהם הסתובבו בנאפח בגלל תוכנית להכניס אותם למארב ? ?
4 . קיסינג'ר באמת יצא מגידרו במטרה להרוויח זמן ??? למה הוא עיכב את הרכבת האוירית ? למה הוא לחץ על ישראל להפסיק את הקרבות ?
סאדאת לא היה צריך תצלומים בשביל לדעת שצה"ל שועט בגדה המערבית .. הוא שלח את חטיבה 25 לנתק את ראש הגשר ב 17 לחודש , באותו יום הוא גם פיטר את הרמטכ"ל בגלל סיבה זו....
5 . נכון שציון הפסיכומטרי שלך לא משהו ?
למצרים היו כל המלחמה 12000 הרוגים .
תבדוק במפה את נתוניך (200 קילומטר , עומק 80 קילומטר) ..שוב , לא מציאותי.
תפקיד קו בר לב - למנוע צליחה !!! זוהי המטרה לשמה הוא נבנה .דיווח על תקיפה היה צריך להגיע מהמודיעין .
מוזר שאתה נותן אסטרטגיה שונה בתכלית ממה שבונה קו המעוזים - ברן - נותן ...
6. אני לא נתתי מספר הרוגים כאינדיקטור לנצחון , אני כתבתי , בתגובתי הקודמת ש 3000 הרוגים ב 19 יום זה אירוע אסטרטגי ברמה לאומית , מה לעשות , יחס האוכלוסיה אז לעומת האוכלוסיה המצרית קטן בהרבה מיחס ההרוגים המצרים.
מתי - לשיטתך צה"ל עצר חשב ויזם ? ב 12 , 13 לחודש?
7 . יש בפורום כמה לוחמים מהמלחמה ההיא - תפנה אליהם תשאל אותם איך לחמו המצרים .
תוכנית המצרים הייתה כיבוש רצועה בסיני בלבד - לא מעבר לכך . ישראל לא הייתה נותנת להם להגיע לקווי 67 ...היו מספרים אמצעים למנוע זאת - לפי מקורות זרים.

ידידי, אתה עושה סלט שלם מהדברים. מערבב נושאים שונים זה בזה. לוקח התרשמויות של מפקדי טנקים ומשליך מהן לכלל המצב בחזית. אח"כ אתה מסיק לגבי מצבו הצבאי של צה"ל מרעידות בקולותיהם של אנשים בקשר. לסיום, אתה מזלזל בסיפרו של שר הבטחון במלחמה- דיין- "אבני דרך", שאושר כספר הסטוריה, אבל מחשיב בהחלט את ספריו של מג"ד במלחמה- קהלני. בקיצור- הטענות שלך לא ממוקדות ולא עקביות. אבל אל תדאג, הבאתי את כל הטיעונים שלך בפני הוועדה לאישור תארים במועצה להשכלה גבוהה כדי שתפסול לאלתר את עבודת המחקר שלי בנושא, מיד ובדיעבד!

רפול מט"ק ? אלוף הפיקוד מט"ק ?

עושה סלט מהדברים ?? מאלו דברים ? תקרא את התגובה הקודמת שלך - וכל אלו באשכול כאן - אתה מעוות עובדות , מסלף אסטרטגיות ...
רשת קשר הפיקודית - זה לא תמונת מצב של החזית ?
מה לעשות שמח"ט 188 זועק לרפול שהוא דורש במיידית עזרה אוירית ? זה לא תמונת מצב של טנק בודד , או מחלקה , או פלוגה - להזכירך באותה עת בן שוהם מפקד הגזרה הדרומית ברמת הגולן - היכן שהייתה הפריצה הכי הגדולה , ולא כמו התיאוריה שלך בנאפח ..

ספרו של דיין מתאים את רוח הדברים בו לכך שהוא גיבור המלחמה ... יש מישהו במדינת ישראל (חוץ ממך) שחושב כך ? הרי בפורום זה יש לא מעט לוחמים מאז , תעשה חיפוש לערך "יום כיפור" תמצא את כל האשכולות בהם הם מגיבים ותקרא בעצמך ..
ספרו של דיין אושר כספר היסטוריה ? טוב , אני כבר מבין מה הייתה רמת המחקר שלך .
ספריו של קהלני - "עוז77" , וכן "אני נשבע לך" משרטטים את שדה הקרב מרמה ראשונה מעיני לוחמים , בספר השני - כולו עדויות של לוחמי 2 החזיתות.
אם יש ברי דעת במועצה להשכלה גבוהה - הם לא יצטרכו את חוות הדעת שלך ..
לפני שאתה מברבר על קהלני - תקרא על מה הוא קיבל את אות הגבורה , תחכים עוד קצת מה כבר יקרה ?

ואתה בהחלט יכול להגיב עוד , גם לי .
מילא , היית מבסס את אמרותיך מתוך מחקריהם של דני אשר או עמנואל ולד, אבל ספרו האוטוביוגרפי של משה דיין הוא בכלל פונקציה למחקר ברמה אקדמאית?

ממליץ לך להתעמק ב "לכסיקון מלחמת יום הכיפורים" המצויין של איתן הבר וזאב שיף , זה יסדר לך את הדברים.

הכל ברוח טובה - אם נפגעת , קבל מראש את התנצלותי .

זו הפעם השניה שאתה חוזר על המונח, ואני עדיין לא מבין מה זה אומר. מופיע בתכנית לימודים אקדמית זה לא "אושר". נחשב כמחקר אקדמי הוא לא; זו אוטוביוגרפיה שנשענת הרבה פעמים על ארכיון צה"ל. ויש לאוטוביוגרפיה הזו חשיבות רבה, אבל היא בטח לא הגרסה היחידה של מה שקרה, וביחס לקרבות בשטח ודאי שאין לה יתרון על גרסאות אחרות.
אגב, ממתי המל"ג מתעסקת בכלל באישור עבודות מחקר של סטודנטים לתאריהם? זה עניין של האוניברסיטאות. המל"ג מסמיכה אותן להעניק תארים, אבל למיטב ידיעתי לא בודקת כלל סטודנטים אינדובידואליים.

שהיה קצין הקשר של חטיבה 188 ביוה"כ, וקיבל עיטור המופת על כך שהוא וקצין נוסף אירגנו-מחדש את החטיבה אחרי נפילת כל הדרג הבכיר ומנעו התפרקות מוחלטת, אמר פעם שאם היינו מתכננים את הגנת רמת הגולן היינו רוצים שהסורים ייכנסו בדיוק איפה שהם נכנסו, והיינו מחסלים אותם. החסימה בצפון והאפשרות לתת להם להיכנס לאמבטיה בדרום, הייתה בדיוק מה שצה"ל היה צריך לעשות.
רק שכיוון שלא תכננו, הוא אומר, עשינו את זה הרבה יותר לאט, עם הרבה יותר אבידות לצה"ל, ועם הרבה יותר נזק ממה שהיה צריך לקרות. טרם נתקלתי בשום מקור מהימן, כולל בספרות הפנימית ובדו"ח וועדת אגרנט (שיש בו גם כמה התייחסויות, למרות שהוא נגמר מוקדם וכולם זוכרים רק את שאלת ההתרעה) בטענה שהעובדה שהסורים פרצו את ההגנה הישראלית בדרום הרמה נבעה מתכנון ישראלי מוקדם או אפילו מתכנון תוך-כדי הקרב.
בקיצור, הייתי מחליף את ה"תמרונים המצויינים", ב"הרבה מזל".
5. שאלה מהפסיכומטרי: דורון היה צריך להביא קוטג' מהמכולת. לעומתו, משה היה צריך להביא כיכר לחם. מי ניצח?
הנקודה היא שאת התפיסה המצרית קובעת לא הארמיה השלישית, אלא השניה. הם הצליחו להיאחז חזרה בסיני בלי שהצלחנו לעקור אותם, הם התכוננו ל-10,000 אבידות בשלב הצליחה לבדו ובסוף ספגו קצת יותר מזה בכל המלחמה, והם הצליחו לגרום לישראל שוק רציני מאוד-מאוד. אז החישוב המתמטי לא ממש רלבנטי.
6. באופן יחסי, במלחמת ששת הימים ישראל איבדה ממש אותו מספר חיילים כמו במלחמת יוה"כ. כ-700 חיילים בשישה ימים הוא שיעור דומה מאוד ל-2200 (ומשהו) החיילים שנהרגו ב-19 ימי לחימה עד הפסקת האש (אחרי זה היו עוד, לכן יש מניינים שמונים את המספר כלמעלה מ-2500).

יובל - הניתוח שלך נכון.
המלחמה היתה טראומתית בגלל ההפתעה ושבירת קונספציה - קו בר-לב.
חיל האויר היה מסוגל לשנות את תמונת הפתיחה אבל אמריקה + גולדה עצרו את פלד מתקיפה מקדימה.
הציבור שלנו הוא לוחמני אבל פניקני כמו שאנחנו יודעים - מלחמת המפרץ וו.
בפרופורציה המלחמה היתה נקודתית בלבד עם הרבה מידיי נפגעים לצה"ל - לא מאשים אף אחד. חבל לי
מאוד על כל אחד ואחת.

למה הרוסים כל כך עזרו לערבים בכל המלחמות נגדנו?
אוקיי אפשר להבין שעבורם מצב של מלחמה במזרח התיכון זה טוב לעסקים{מכירת טנקים אמל"ח ומטוסים רבים}אבל במהלך המלחמות{67 ו73בעיקר}ניתן לראות שהרוסים מוכנים אפילו כמעט להיכנס למלחמה עם ישראל רק לצורך המנעות מכך שישראל תכבוש את מדינות ערב...
וגם אם אני לא טועה סופר כי ב73 נשלחו טייסים בכירים רוסים רבים למצרים לצורך שליטה אווירית במהלך המלחמה{כחלק מלקחי צבא מצרים בזמן ששת הימים שהם איבדו עלינות אווירית}.
כל הכישרון הטיסים הרוסים לא עזר מהומה נגד טייסי חיה"א שעם מיראזי'ם בודדים הפלנו עשרות מטוסי מיג משוכללים הרבה יותר..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

הצהרת גרומיקו שבה תמכה רוסיה הסובייטית בהקמת מדינה יהודית כנראה הייתה בגלל תקווה או רצון של הסובייטים שמדינת ישראל תצטרף לגוש הסובייטי (מה שהוביל לתמיכה האמריקנית), דבר שלא היה המצאה: התפיסה הסוציאליסטית דאז של מפ"ם ומפא"י חיזקו את הדעה של הסובייטים שהמדינה תסכים להצטרף לגוש (במיוחד לאור דעותיה של מפ"ם). לאחר מכן, כשהם ראו שהיחסים מתחממים בעיקר עם האמריקנים הם הבינו שהמדינה לא תשוייך אל הגוש וכך דווקא האמריקנים "יבלטו" בשטח דבר שהוביל לתמיכה שלהם דווקא במדינות הערביות (אולי מכיוון שקיוו שגם הן תצטרפנה לגוש) == דעתי הפרטית בלבד. אם למישהו יש מידע מדוייק/מוסמך שיגיב.

אולי אפשר לאתר מקרב משפחות של יוצאי ברה"מ שעלו, אם היו במשפחה מי ששרתו בחיל הים ובצבא של ברה"מ, שיודעים על הפעילות של הרוסים באוקטובר 1973 מתוך שרותם (או של חברים). זכור לי כותב כאן ב"פרש" לפני כמה שבועות, שסיפר על דוד שלו שהיה צ'יפ או סגן מפקד צוללת.
אולי מישהו שירת על אוניות הביון "פרימוריה" ו"קרים" ששייטו מול עתלית ואשדוד באותה תקופה?

להזכירכם - המלחמה שבנתה את בן לאדן וחבריו.

מה אמר הסחבק שם - בתקופת המלחמה הקרה התפקיד שלנו היה להיות שם - אם הרוסים הגיעו לאיזשהו מקום, אנחנו היינו צריכים להגיע ולעצור אותם.

התוצר של המדיניות הנבונה הזו (ששימשה תירוץ לאינספור מעשי נבלה) היה לא רק בן לאדן אלא שורה של דיקטטורים שעלו בתמיכה ובאימון אמריקאי בדרום אמריקה. שלא לדבר על וייטנאם.

מעלה תהייה על תפקידם של שירותי הביטחון והשימוש שעושים בהם.

האם משהו יכול לאמת את העובדה שביום-כיפור היו קרבות שיריון הגדולים בעולם? אפילו יותר ממלחמת העולם השניה?
השאלה באה בעקבות נתוני הספר לא על מגש של כסף ומאנציקלופדית אביב.