ב'מארינס' רוצים לתקן: על אחריות יצרן והגבלת היכולות הטכניות בדרגי השטח
לא רק משתמשי האייפון: גם צבא ארה"ב נפגע מאיסורי היצרנים לתקן מכשירים. 2 קצינים מחיל הנחתים חושפים כי הצבא נאלץ להטיס לתיקון ציוד חיוני כמו גנרטורים וג'יפים לאורך אלפי ק"מ, עקב הגבלות שמטילים היצרנים על התיקון | בכך הם מצטרפים למאבק למען 'הזכות לתקן', שמקבל לאחרונה גם תמיכה מפוליטיקאים בולטים בשמאל האמריקני.
מאת ארז רביב
לא רק צרכנים פרטיים של טלפונים ומדיחי כלים מנועים מלתקן בעצמם את המכשירים שרכשו: גם הצבא האמריקאי נכנע לתכתיבי יצרני האלקטרוניקה, וחותם על חוזי רכש שמחייבים תיקון רק על ידי היצרן. מה שהתחיל כהנחיה פדרלית לחדול מהשקעה ציבורית במחקר ובפיתוח ציוד, הופך היום לשליטה מתגברת של תאגידים מסחריים גם בגופים ביטחוניים.
אל אקמן, קצינת לוגיסטיקה בחיל הנחתים האמריקאי, פרסמה בשבוע שעבר מאמר דעה מטריד בניו יורק טיימס המתאר את התהליך בו ויתר החיל בהדרגה על יכולות הפיתוח שלו, ונעשה תלוי יותר ויותר בחברות מסחריות. אקמן כורכת את מצוקת חיל הנחתים במאבק הפוליטי האמריקאי על 'הזכות לתקן' – מאבק שמאחד חקלאים, צרכני אלקטרוניקה וטכנאים כנגד יצרני המכשירים שמוכרים ציוד עם ליקויים מובנים במגוון של טכניקות: עמידות נמוכה, שימוש ברכיבים לא סטנדרטיים שנגישים ליצרן בלבד, עלויות תיקון גבוהות, מנעולי תוכנה וגם חוזי שימוש דרקוניים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ב'מארינס' רוצים לתקן: על אחריות יצרן והגבלת היכולות הטכניות בדרגי השטח"
כקצין פרויקט לשעבר-
אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו.
זו שאלה חוזית, ולא טכנית, חוקית או פוליטית. זו פשוט אחריות של קצין הפרויקט.
אם קונים מוצר commercial off the shelf, בלי שום השקעה במו"פ- לא מקבלים מידע מהיצרן. ואז צריך לשלוח אליו לתיקון.
אם דורשים זאת במכרז- אפשר לקבל ספרות, הדרכה, חלפים והגדרות למתקני בדיקה. אפשר לדרוש מהיצרן לתקן שיעור מסוים מהתקלות תוך זמן מסוים, אפשר לדרוש ממנו להחזיק אצלו מלאי חלפים או רזרבה טכנית של מערכות. זה פשוט עולה כסף.
לעיתים מעדיפים ביודעין את הדרך הראשונה, כי הרשת הלוגיסטית קיימת (בטח בארה"ב) ועדיף לקנות עוד כמה גנרטורים, מנועים או שרתים כרזרבה טכנית ולא להשקיע מאמץ וכסף בתמיכה טכנית. היו מערכות שהגדרתי עבורן תיקון בדרג ד׳ (כלומר, ביחידה מרכזית בחיל ולא ביחידה עצמה), כי פשוט לא כלכלי לתת יכולת טכנית כזו לכמה יחידות. ואז, מה משנה לקצין החימוש בקוריאה אם רכיב נשלח לתיקון בסדנא של המארינס בארה"ב או בסדנת היצרן בארה"ב?..
שתי שאלות מעניינות:
- האם יחידה צבאית אמורה לתפקד לאורך זמן בלי לוגיסטיקה לעורף, נניח- במצב של כיתור?
- האם למארינס יש איזו דרישה מיוחדת לאחזקתיות שנובעת מהיותם כוח משלוח? אני בטוח שהם לא פורסים עם מחסנים ענקייים של חלפים לציוד קשר, ל"א, מחשבים, רק"מ וכו׳.
מעניין אם יש להם הנחיות- על מה מוותרים כליל, ומה משאירים בידי ה-navy.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "כקצין פרויקט לשעבר-
אי אפשר..."
המארינס כמו הצנחנים מוגדרים כוח שאמור לתפקד ולהחזיק את עצמו לאורך זמן ללא קשר עם העורף, מכל הבחינות (מבצעי לוגיסטי רפואי וכו') - זו אחת הסיבות לרקורד המיתולוגי והתדמית הקשוחה. והכוונה אינה בהכרח למצב של כיתור אלא להתקדמות לעומק שטח האויב, בה החזקת מסדרון לוגיסטי לא תמיד מתאפשרת.
תכל׳ס, אם יציעו להם מחר מערכת חירום רפואית מצילת חיים, או מערכת ל"א נהדרת, שמבוססות על רכיב אזרחי שאי אפשר לתקן בשטח-
הם יבחרו לקנות אותה לבט"ש בלבד?
להחזיק כמה ספארים באוניה?
לוותר לגמרי?..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ב'מארינס' רוצים לתקן: על אחריות יצרן והגבלת היכולות הטכניות בדרגי השטח"
זה לא רק בצבא זה בכל דבר בחיינו .
אני זוכר בתקופת הטלווזיות שחור לבן כל פעם שהיתה תקלה אבא שלי היה מתקן אותה לבד , היה קל לפתוח, למצוא את המעגל הבעייתי ולהחליף את המנורה השרופה או את השנאי או משהו דומה. שהגיעו הטלווזיות הצבעוניות עם המעגלים המשולבים זה כבר היה הרבה יותר מסובך אבל עוד אפשרי עם ציוד קצת יותר מתוחכם עד שהגיעו הטלווזיות השטוחות עם המעגלים שלא ניתן לתקן או שפשוט לא כדאי לתקן. אני הייתי מתקן את הקומודור 64 שלי , מחליף ציפים שנשרפו (כבר ידעתי לזהות לפי התקלה מה לקנות) כל עוד הם היו עם תושבות (ואם לא אז היינו מלחימים להם תושבות) היום לא הייתי מעז לפתוח את הלאפטופ שלי ולנסות לתקן שם משהוא. אני מסכים שמצד אחד היצרנים מייצרים רכיבים שלא ניתן לתקן אותם אבל יש גם דרישה למיזעור שלפעמים לא מאפשרת תיקון כזה.
למשל, בזמנו היה קל מאוד (לבעל ידע טכני סביר) להחליף חלקים בפלאפון גלקסי S3. לעומת זאת, היה כמעט בלתי-אפשרי להחליף חלקים ב-HTC מאותו זמן. מנסיון בפירוק והרכבה של שניהם: ה-S3 נבנה בצורה בה היה מיועד שטכנאי יוכל להתמודד איתו, ואילו ה-HTC נבנה במפורש כך שטכנאי *לא ירצה לגעת בו*. הרמה הטכנולוגית הייתה אותו דבר. צורת ההרכבה והחיבורים הייתה שונה בתכלית.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)