11-01-2006, 12:53
|
|
עמוס דור,מומחה ומתעד של חיל האוויר הישראלי
|
|
חבר מתאריך: 20.07.05
הודעות: 3,224
|
|
|
יפה ענית - חלקית
הנה הסיפור המעניין כפי שסופר לי ע"י טייס המטוס מתי כספית:
"הגענו למפעלי ארמסטרונג 3 צוותים מישראל על מנת להעביר לארץ את שלשת מטוסי המטאור NF-13 האחרונים (מתוך שישה). הטייסים היו : הרי קרצנשטיין, מאיר ליבנה ואנכי והנווטים היו: רחמים מלמד אחיה השילוני ועודד ארז.
שלשת המטוסים היו מסומנים באותות קריאה ישראלים להעברה: מטוס 55 סומן 4X-FNC מטוס 56 4X-FNF ומטוס 57 4X-FNE.
לפני הטיסה קיבלנו הדרכה ע" הוגו מרום ונציג צה"ל בבריטניה מר נאמן.
מזג האויר בדיזון צרפת, יעדנו הראשון, היה גרוע ומאד ומסוכן לטיסה מסוג זה, הראות היתה אפסית והינו אמורים לטוס על מגבלת דלק. למרות מחאותי ומחאות יתר הצוותים הוגו מרום החליט שאנו יוצאים לטיסה למרות הסיכונים מפני שהפקח בצרפת היה ידידו והוא הבטיח לו שנגיע בדיוק בזמן (אל תשכחו שבאותם ימים כל הרכישות וטיסות ההעברה לארץ היו סופר סודיות).
לפני טיסה מסוג זה יש לבצע בדיקת העברת דלק מהמיכלים הנתיקים למיכל הגוף וזו לא בוצעה.
שוב התראתי על כך אך הממונים התעלמו.
המראנו מקובנרי כשהרי קרצנשטיין ונווטו רחמים מלמד במטוס 4X-FNC מובילים את המבנה.
הינו אמורים להגיע לדיזון לתדלק ולהמריא לישראל ובדרך לנחות לתידלוק בעוד מספר יעדים.
מזג האויר שניתקלנו בו מעל צרפת היה אף גרוע מהמצופה, עננים כבדים וערפל כיסו את השמים ואיבדנו את מאיר ליבנה מספר פעמים.
עקב הקור העז מערכת הנווט ומערכת הקשר קפאו (המטוס כידוע היה מטוס קרב לילי) למזלינו יכולנו לדבר בינינו במערכת הקשר. הרי ניסה ליצור קשר עם הפקח בדיזון אך ללא הצלחה מערכת הקשר לא פעלה.
בנקודת זמן מסוימת שלא ידענו כלל היכן אנו נמצאים הודעתי להרי שאני קצר בדלק וחייבים למצוא שדה תעופה כל שהוא.
אחד ממיכלי הדלק הנתיקים שלי סרב להעביר דלק והרגשתי שכנף אחת "כבדה".
הרי מצא חור בעננים והוא פקד עלינו לצלול דרכו על מנת שלפחות נוכל להזדהות ולזהות את מיקומינו.
עשינו זאת ומצאנו עצמינו טסים בגובה חוטי החשמל. הרי הורה לנו לטוס על מנוע אחד בכדי לחסוך דלק וכך עשינו.
במהלך הצלילה העמוקה דרך העננים התפוצץ לאחיה השילוני שהיה הנווט שלי עור התוף באחת מאזניו. ראינו נהר גדול מתחתינו והרי חשב שזה נהר הסיינה והחליט לטוס לאורכו על מנת להגיע לשדה התעופה לה בורזה.
מאוחר יותר הבנו שזה היה נהר הלואיר.
באותו הזמן הבנתי שאני על טיפות הדלק האחרונות והודעתי להרי שאני מתכוון לבצע נחיתת אונס בשדה שנראה לי די נוח למטרה זו.
הרי איחל לי בהצלחה, השלכתי את מיכלי הדלק הנתיקים ושמתי לב שאחד מהם התפוצץ כמו נאפלאם.
דבר שאישר את השערתי.
ביצעתי נחיתת אונס מושלמת באדמת בורדינייר שמחתי על שיצאנו בשלום אך מאד חרה לי על אובדן מטוס כו חשוב לחיל האויר.
ברור היה לי שאילו היתה מבוצעת בדיקת העברת דלק לפי דרישתי בבריטניה הינו עומדים במשימה.
אחיה ואני נחלצנו התא הטייס ורצנו לעבר ביקתה שראינו לא רחוק ממקום הנחיתה.
לשמחתינו מצאנו במקום שומר וטלפון, השומר שחשד בנו כי אנו אלג'ירים הזמין את המשטרה ואנו הצלחנו לייצור קשר עם פול קיידר שגריר ישראל אז בצרפת.
לאחר הרבה הסברים וחקירות שוחררנו.
בערך באותו הזמן הרי יצר קשר עין עם שדה תעופה ונחת בו על טיפות הדלק האחרונות. מאיר ליבנה נחת מיד אחרי הרי ולהפתעתם גילו שהם נחתו בשדה התעופה שאטודאון.
מסוק נשלח אלינו מיד אך הוא מצא רק את המטוס כי אנו נלקחנו ע"י המשטרה.
יואש צידון ששהה באותה עת בצרפת בעניין הווטורים חקר ומצא שהאיזור בו נמצאנו לא היה מכוסה ע"י הבקרה הצרפתית. עד היום לא ידוע האם הצרפתיים התחמקו ולא ענו לקריאותינו בקשר (שהיו באנגלית) או שבאמת המערכת קפאה.
המטוס הוטס לישראל בחלקים מאוחר יותר ושימש כעץ חלפים ליתר המטוסים."
לפניכם תצלום נדיר של השלישייה בהמראה מאנגליה.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
