06-01-2006, 05:07
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.05
הודעות: 186
|
|
תופעת: "שרון" ועל מדינת ישראל
אין ספק שקיים מוטיב "סבא/אבא" לא קטן בנושא שרון... אדם שהיה כשהמדינה עןד הייתה בחיתוליה בהתהוותה, היה מעורב בהרבה החלטות הרות גורל גם בשדה הקרב וגם בתור ראש ממשלה, אני מנסה לא להתייחס מעל הצורך למה שאני חושב עליו כאדם... אני חושב שתפיסת שלטון, התנהלות מדינה, כל אלו מעוותים מאוד ועל זה אני שם את הדגש.
הגיל שלו... אדם זקן תמיד יותר מדבר לעם, מעצם המחשבה על הניסיון והעובדה שהוא עבר הרבה... דמות סבא עושה קונוטוציות ריגשיות... וגם היה לו שילוב בין תדמית "הסבא" לבין תדמית "הבולדוזר הנחוש" השילוב הזה הישרה כנראה ביטחון עיוור באנשים בקרב העם... זה אחד מתופעות הדיקטטורה והמונרכיה... שאור הזרקורים מופנה לשליט/מנהיג/אוטוקרט במקום לאזרחי העם אותם הוא אמור לשרת נאמנה... והאיש בחייו פיצל מכאן ומכאן, גם השמאל לא אהב חלק מהחלטותיו בתקופותיו כימני... אך אין לי שום ספק שמי שנפגע באמת ובאופן קשה ביותר היו מפוני גוש קטיף...לצערי אין העם הזה יודע באמת מהי תרבות דמוקרטית... החיפוש אחר ריכוזיות רגשית להערצת אדם פולחן אישיות למנהיג מזכיר משטרים אפלים ואת פסטיבל רבין, גם באירועים טראגיים, למשל המלך חוסיין, בשלב מסויים כשהעם "חי" את המנהיג שלו באופן יומיומי בטלוויזיה, בראיונות לאומה... הוא מתרגל לנוכחות שלו, מתרגל מבחינה רגשית, זה כמו בן בית, כל יום מחדש ודבריו נקראים בעיתון וקולו ברדיו, ופניו בטלוויזיה צחוקו ושאר אלמנטים רגשיים מוכרים... הוא חי בתוך נפשם של האזרחים, התרבות הזו אינה תקינה, כי היא מעוותת את המשמעות ואת היעד של שלטון.
אני מודה שאפילו שאני מתנגד לאיש ויודע את מעלליו הפוליטיים, מעשי הגירוש והחורבן, השחיתויות, לעיתים נדמה לי שהכל נשכח כאשר רואים אותו מדבר בחיוך על נוסטלגיות מעברו, וברקע צלילי מוזיקה, צלילי פסנתר עצובים (תוכנית מערוץ 1 מהערב)... בעיקרון זו המשמעות של תרבות "הספין" ... שאתה יכול לקחת כל מצב וכל אדם... ולהציג את זה מאיזו זווית שנוחה לך או שאתה רוצה לגרום לאנשים אחרים לראות דברים באופן כזה או אחר - מניפולציה. לצערי אני חי במדינה שכזו... המהות האמיתית שהיא אזרחי המדינה, המדינה עצמה, ביטחונה וביטחון אזרחיה הם החשובים באמת... והם תמיד יהיו בדאגה מתמדת... יש שאומרים שהמוות זו מעין גאולה מהחיים - מכל המאמץ, הכאב, הסבל שבהם... יכול להיות שזה נגמר עבור שרון... אבל יש על הפרק בעיות הרבה יותר קשות מאשר העובדה ששרון הולך למות, אין פסק זמן... המדינה במצב שהיא בין השאר בגלל התנהלותו והחלטותיו, תמיד קל לרחם על מי שסובל, על מי שנראה חסר אונים, ואני באופן אישי לא רוצה שהאיש ימות, אך זה סוג של מיקרה מעורר תהיה שבו הטבע עשה לשרון מה שהדמוקרטיה לא הצליחה...בגללו ואנשיו.... להוציא אותו מהמשחק...יריביו מקווים מהמשחק הפוליטי בלבד, אבל הטבע לא בורר לפי רצונות אנושיים, יש לו מערכת חוקים משלו. צריך להרים את הראש ולחשוב מה הלאה...הדרך הקשה עוד לפנינו, הפרק היחיד שהסתיים היה הפרק האחרון בחייו של שרון, אבל המדינה ממשיכה הלאה, ומנהיג בעצם מהווה פרק בחייה של מדינה, לא חסרות לנו צרות, אני לא מתכוון להיות שותף לספין התקשורתי הזה, מצבה של מדינת ישראל יותר מדאיג אותי ממצבו האישי של שרון.
|