שלום...
רציתי להציג בפניכם כתבה קצרצרה שכתבתי באוגוסט האחרון על הילד כפיר שלזינגר ז"ל שנפטר בשנה שעברה... אני אשמח אם תעבירו את הסיפור הזה לעוד אנשים שאתם מכירים. תודה.
---------------------------------------------------
כפיר שלזינגר ז"ל
כפיר שלזינגר נולד ב 18 ליוני 1996, בבית החולים "העמק" בעפולה, בן ראשון לפנינה ואבי.
בגיל שנתיים, בשל מה שנראה אז כצפצופים אסטמתיים, הוא חזר לבית החולים, שם איבחנו אותו עם מחלה הנקראת "יתר לחץ דם ריאתי" – מחלה נדירה שבה מתכווצים הוורידים בריאות – מה שגורם לכך שהדם בקושי זורם בהן ובקושי מעביר חמצן. דבר זה גורם גם ללב לעבוד יותר ויותר קשה, עד כדי הרס עצמי.
עם השנים כפיר גדל והתמודד עם המחלה. כך גם משפחתו.
בסוף חודש מאי 2004 פורסם סיפורו בכתבה במוסף סוף השבוע של עיתון מעריב. הכתבה גרמה לעשרות אנשים לפנות אל הכתב, בית החולים ואף אל כפיר עצמו במכתבי עידוד, תמיכה ובשאלות על מה שניתן לעשות.
אך מצבו החמיר ופחות משבוע מיום פרסום הסיפור הוא מת בידי אמו.
מספר חודשים לפני מותו, הבינה המשפחה ובעיקר כפיר הקטן, שתרומת איברים יכולה להציל אותו. הם חיפשו נואשות אחרי תרומת ריאות ולב.
העובדה שבישראל חתומים רק 4 אחוזים מהתושבים על כרטיס "אדי" להשתלות איברים לא עזרה. באירופה ובארה"ב, חתומים יותר מ 20 אחוזים מהתושבים על כרטיס דומה, המאשר תרומת איברים אחרי מותו של האדם החתום עליו.
המשפחה "חיפשה מזלה" גם בבית חולים אחר בגרמניה, שם הייתה תרומה. אך שם לא הסכימו לנתחו.

כפיר נפטר מהמחלה ב 2 ביוני 2004, שבועיים לפני יום הולדתו השמיני, בידי אמו, שלחשה לאוזנו את המשפט "תודה שנתת לי להיות אמא שלך" עד שהפסיק לשמוע.

בסוף יוני השנה, הלכתי לבקר את המשפחה בביתם שבנצרת – עילית. מצאתי משפחה חמה ואוהבת, ראיתי את אחותו שובל – בת ה 7 ואת אחיו אורי – בן השנתיים. משפחה שאיבדה את ילדה, בעיקר בגלל חוסר המודעות בארץ לתרומות איברים.
הסיפור של כפיר הוא מה שגרם לי לחתום על כרטיס "אדי".


אתר שהקימה המשפחה לזכרו – http://kfir.ort.org.il
אתר המרכז הלאומי להשתלות - http://www.health.gov.il/transplant



שלכם,
יעד אתגר
yaadetgar@hotmail.com

מלאך קטן, יהי זיכרו ברוך

מספר מילים על השתלות איברים בישראל.

השתלת איבר היא אחת הפעולות הרפואיות הכי קיצוניות בדרך לשיקומו של איבר/חולי זה או אחר.
לרוב האקט הרפואי לא הוא הבעיה מכיוון שבישראל בתי חולים וצוות רפואי המסוגלים לבצע את העבודה.
בתוך כל הפרוצדורה של השתלת איבר קיימים גורמים נוספים (דת, תקציב, זמינות איברים, מודעות הציבור וכו') אשר לרוב הם הופכים להיות החוליה החלשה בשרשרת והם החורצים את גורלו של החולה.
עקב חשיבות נושא השתלת איברים בעולם, קיים מרכז השתלת איברים עולמי עם סניפים אזוריים (ארה"ב, גרמניה, סין ועוד')המנטרים בכל רגע נתון את הפער בין מלאי האיברים לדרישת איברים בכל מדינה החברה במרכז.
ישראל אינה חברה במרכז זה (בעיקר מסיבות הלכה - איברים של לא יהודים ביהודים וכו') ועקב כך ישראל הפכה למעשה למשק סגור מבחינת השתלת איברים.
הדרישה לאיברים גדולה מאד והמלאי מאד מצומצם, לרוב מכאן נובע הקושי בהשגת איברים להשתלה.
משרד הבריאות דרך קופות החולים מקציב סכום מסויים לצורך השתלת איברים בחו"ל במקרה של סכנת חיים (בעיקר לחולים עם ביטוח משלים) וגם זה דרך וועדה ממשלתית (פעם קראו לה וועדת משיח).
תקציב זה הוא די מוגבל (גם בקופ"ח שמשלימות מתקציבן) מכיוון שאינו נותן פתרון לכל המקרים.
סבלם של נחולים הזקוקים להשתלה הוא רב גם בהיבט הפיזי/רפואי וגם בהיבט הנפשי שנובע בעיקר מהטלטלה בין ייאוש לתקווה של מציאת איבר.
שני פתרונות אפשריים:
1. הצטרפות כלל הציבור לאד"י וע"י כך הגדת זמינות האיברים הפנויים להשתלה.
2. ביטוח רפואי פרטי שיקנה השתלה מיידית בחו"ל מייד עם הצורך לכך באחד מאותם מרכזי השתלה עולמיים ע"ח חברת הביטוח (כולל שיקום לאחר מכן).

הלוואי ונרו של כפיר שלזינגר ז"ל יהיה הפנס שיאיר את הדרך לכלל הציבור ויגרום לכל מי שמוכן מלא כרטיס אד"י למען כל אותם חולים שזקוקים לאיברים על מנת לחיות!!

רפואה שלמה לראש הממשלה אריאל שרון!

תודה לכם!