16-12-2004, 01:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.04
הודעות: 10,227
|
|
טוב, כיוון שלא התייחסתי לחלק הזה:
מבחינה עקרונית אני מתנגד גם לחליפות השחיה\ריצה החדשות שפותחו, שכן הם מעוותות את התנאים עבור המשתתפים, אני חושב שמכך ניתן יהיה להסיק לגבי דעתי כל ניתוח "הידרודינמי"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ג_ב
מה יקרה לדעתך, אם גישה לשיפורים גנטיים או תרופתיים, תנתן לכלל האוכלוסיה? במצב כזה, יהיה נכון להגביל דווקא את הספורטאים?
|
בקשר לזה, כמובן שלא צריך למנוע דווקא מהספורטאים, אבל במקרה הנתון אתה יוצר מצב שבו הספורטאים עצמם אינם שונים מכלל האוכלוסיה ואין מה שיבדיל אותם ממנה.
לא יווצר פה מצב של "חוסר הזדהות" כמו במקרים אחרים.
קח למשל תכנית כמו "האיש החזק בעולם", רוב האנשים פה יסכימו איתי שאין הרבה עניין בתכנית הזו, המשתתפים בתכנית\תחרות אינם בדיוק אנושיים למראה, אדם בגובה 1.90 ששוקל 150 ק"ג שרובם ככולם מסת שרירים שנבנו במכון כושר עם הרבה עזרה מ"תוספי מזון", (שהם ככל הנראה סמים שעדיין לא נפסלו לשימוש, או לחילופין, תקנון התחרות אינו אוסר על השימוש בהם), אינו מודל לחיקוי, אינו מושא הזדהות ולא ממש מעורר התפלאות בצופים.
מאידך, עם כל הילדים יקבלו תוספי מזון וישלחו למכון כושר... (אבל זהו מצב היפותטי).
צריך להתאים את ענף הספורט לאוכלוסיה\קהל היעד, אני מניח שבני האדם ישתנו במעט לאורך השנים, הרפואה והטכנולוגיה יראו אותותיהן ושאר הענפים הקשורים לבני אדם ישתנו בהתאם.
ניקח מצב שאינו מרחיק לכת, נניח הצלחה בייצור חומר שימנע הווצרות של חומצת חלב בשרירים, במקרה כזה ריצת מרתון לא תהיה "עניין גדול", הכושר הגופני יהיה בר השגה ושחקני כדורגל לא יתפסו שריר באמצע המשחק, השאלה היא, אם אתה באמת רוצה לראות אנשים כאלו, ולהפסיק להתפעל מכושר גופני שנרכש ביזע ודמעות.
בכל מקרה, העניין הוא שעל ספורטאים להיות אנושיים ובכל זאת להבדל משאר בני האדם על שום יכולות אחרות שהינן אנושיות, אקרא לזה "כשרון גופני", ברגע שאתה מבדיל את הספורטאים משאר בני האדם באמצעים מלאכותיים, (תרופתיים, כירורגים, טכנולוגים או כל פיתוח אחר), אתה מאבד את הייחודיות של הענף.
|