https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...13/18286943.pdf

מי זוכר את המהפכה הקודמת?
בעקבות ליל הגילשונים חויבו כל החיילים לשאת נשק. אנשי קבע נאלצו לחתום על נשק והמנהג של נעילת הנשק בכנות או בארונות בזמן השהייה בבסיס בוטל (חוץ מבה"ד אחד).

אני מוכן להמר שאחרי פיגוע הירי בו יטבחו/יחטפו חיילים חסרי נשק תתהפך ההוראה שוב.
במקום שהצבא יעשה א) עבודה יסודית יותר של סינון החיילים המסוכנים לעצמם ולסביבה ו ב) החמרת הענישה למפקיריי נשק וכו', הם לוקחים לכולם את הנשק.

טל

בישראל כל דבר צריך להכתב בדם ולכן עד שלא ימות חייל לצערי לא ישנו את ההחלטה הטיפשית הזאת

ועל כן צריך לבדוק אם מספר הפעמים בהן הדבר סייע ביחס למספר הפעמים שילד שיחק עם האקדח של אבא והרג את עצמו או מישהו אחר. באותה מידה זה רלוונטי גם לאבא ולמשחקים שלו בנשק.

כמו כן, אני לא יודע מי מכם זוכר את הטיול של חבר'ה מהתנחלות בו התברר מנתיחה שמה שהרג את אחד הנערים היה המלווה החמוש שניסה לירות על משליכי האבנים.

אם כל נושא נשק ישלוף אותו באירועי פח"ע הנזק עלול להיות גרוע מהתועלת, ואני לא סומך על כל קצין פקיד ורס"ר שירה 100 כדורים לפני שנה במטווח ופעם גם עשה קורס קצינים. זה יכול להציל את המצב אבל זה יכול גם להחריף אותו. אלה מצבים מסובכים והמטרות נוטות לנוע מהר וגרוע מכך האנשים שאתה רוצה להציל נוטים לזוז אפילו מהר יותר.

ואל תתחילו לי עם אז צריך לאמן אותם, כי אף אחד לא יעשה את זה. ישלחו אותם למטווח פעם פעמיים בשנה ושלום על ישראל, אף אחד לא יבזבז עליהם שעות אימון וכסף לתחמושת.

מן הראוי לציין גם את שיעור אנשי הביטחון הגבוה בקרב רוצחי בנות זוג (47%) ועלה בעקבות האינתיפאדה. אני לא מאשים את אנשי הביטחון בהיותם ששים אלי הדק, אני רק אומר שאקדח הופך משהו שאולי היה נגמר בצעקות או במקרה הגרוע מאוד בפני עצמו - סטירה, למשהו ממנו אין חזור. ועכשיו אחרי שגם מצאתי סוף סוף את הכתבה אני יכול גם לצטט
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...0&itemNo=650832
מתוך הכתבה:
ב-18 מהמקרים הנשק נישא ברישיון על ידי מאבטחים, חיילי מילואים, שוטרים או חיילים בשירות סדיר. "ההתעלמות מאלימות מגדרית בדיונים הנוגעים לביטחון הביאה בין היתר לכך שלא נבחן הקשר בין העלייה במספר כלי הנשק המצויים בידי האוכלוסייה ובין אלימות כלפי נשים", נכתב בדו"ח. "הימצאותו של נשק חם בעיקר בידי גברים, שמטרתה המוצהרת היא הגברת תחושת הביטחון במרחב הציבורי, תורמת באופן פרדוקסלי לתחושת חוסר ביטחון במרחב הפרטי".

לסיכומו של עניין ייתכן שההחלטה נכונה, ייתכן שלא, אני רק אומר שיש צדדים לכאן ולכאן, השאלה היא אם ההחלטה התקבלה כיאות ונבדקו כל השיקולים

אבל, צריך לזכור כי זו מערכת ענקית והסינון שלה לא יכול לגלות את כל האנשים הבעייתיים (רבאק, הם נתנו לי נשק )

במקום לטפל טיפול שרש במערכת הסינון.

במקום להתנות דרגה ברמת קליעה.

אוספים את הנשק.

השלב הבא חיילים בלי מדים.

על השלב אחריו אני בכלל לא רוצה לחשוב.............

אותו דבר נוגע לעוד הרבה מאוד קצינים שמקצועם לא כרוך באחזקת נשק.

התניית דרגה ביכולת מבצעיות - זו עוד דרך נהדרת להיפטר מכוח אדם איכותי (ולא איכותי כאחד).

צה"ל לא מורכב רק מאנשים שתפקידם להחזיק נשק. נכון שבמקרה זה המודל של המארינס בהחלט ראוי= כולם עושים טירונות של שלושה חודשים.
אבל,

ראשית איני יודע מה מדיניות הריענון אצלם, ומה קורה להכשרה בתום חמש ועשר שנות שירות

שנית, אין לנו כסף כמו לאמריקה - כמובן שיש כאן סייג מאוד חשוב כאן: האם במדינה בה קווי החזית עוברים גם בקניון לא שווה להוריד (עוד) קצת מהיחידות הלוחמות לטובת אימון טוב יותר לאנשי העורף. הבעיה היא ביחסי הגודל - צריך לראות מה גודל המשאבים שצריך להשקיע בנושא

הבעיה מתחילה כשמצפים מהם לשמש כשומרים לעת מצוא בכל מיני אבט"שים או בהליכתם בקניון, אז הם אמורים להגן על המולדת כשיכולתם בשימוש בנשק ובניהול קרב היא לכל הפחות מוגבלת והסכנה שנשקפת הם לסביבה עלולה להיות גדולה מזו של המחבל.

נ.ב
אם איני טועה (ובכל זאת מדובר בזיכרון מהוה) ההוראה הגיעה בעקבות מקרה שכמה קצינים נסעו ללא נשק ליום ספורט ונתקלו בחוליית מחבלים חמושה

לפני הכל הוא חייל שמסוגל לבצע משימות בססיות שמירה והגנה עצמית .
במיוחד בצבא כמו צה"ל שהטרור בכל מקום במדינה כולל תל-אביב חיפה צפת ירושלים רמת -גן בכול מקום נקודה . לפעמים צה"ל מבולבל .

לענות לך בשאלה.....
1.בכמה מקרים חיילים או קצינים בדרכם הביתה נתקלו במחבלים באמצע הרחוב וסיכלו אירוע פח"ע?
2.כמה נשקים נגנבו מבתי החיילים או הקצינים?? או גרוע מזה כמה נשקים נגנבו ע"י חיילים או נשכחו אי שם והגיעו לידיים הלא נכונות.....??? ומה המחיר שאנו משלמים על כך??? (כמה אזרחים נהרגו מירי מחבלים מאותם כלי נשק צה"ליים גנובים/אבודים???)

תתפלא ? אבל בחמש השנים האחרונות דווקא הרבה אנשי קבע ביחידות עורפיות נתנו מענה ראשוני לאירועי פח"ע !

אל תשכחו שאדם נושא נשק נותן מענה מסויים של הרתעה.

ברגע שהוא נותן הרתעה זה אולי מונע מאדם מסויים לפעול בדרך אלימה ולעשות שימוש בנשק כלשהו.

"בגבורה ובענוווה"

כי הנוכחות של אנשים חמושים במדים אכן יכולה לשמש כהרתעה ולפי מה שאמרו לי בזמנו במקרים מסוימים היא אף סייעה. השאלה היא מה קורה כשאירוע נפתח והבלגן מתחיל

נכון עודד אבל בתרחיש מסוים מאוד קשה לדמיין סיטואציה יש כ"כ הרבה שאתה לא יכול לדמיין אחת.

אבל אתה מבין שאתה מקדים תרופה למכה כאשר הנשק משמש כהרתעה וזה הדבר לעתי אח החשובים!.

"בגבורה ובענוווה"

למרות שעדיין לא התגייסתי....

לדעתי יש כאן נקודה ערכית-
חייל צריך להיות חמוש. אולי אפשר לוותר לחיילים בעלי כושר מוגבל או תפקידים עורפיים בעליל או בעיתיים , אבל אנשי קבע וקצינים חייבים להיות חמושים - הגנה עצמית,הרתעה,יכולת מתן מענה ראשוני לארועי פח"ע - לא חסרות סיבות.
נימוקי חטיפת נשקים ו/או שימוש פלילי בנשק -לא צריך בכלל להוות שיקול לדעתי.

158 . מתחילים לראות את הסוף .