מהו "ריקוד שלושת הזקנים"?
נא לנפק תשובה מפורטת ככל האפשר.

ארוע בארץ ישראל, לפני כ-63 שנים.

יובל לחדרה.

עפ"י האתר ההסטורי של חדרה, היו שם יהושע חנקין, משה סמילנסקי, מנחם אוסישקין ויוסף ברץ.
מתוך שרירתות לב הוצאתי את ברץ רב-הזכויות (דגניה), והותרתי את השאר, שהתפרסמו בקנה לאומי
באופן בולט יותר - והם, אולי, "שלושת הזקנים"?...

בחגיגות היובל של חדרה, בחורף 1941, עלו על הבמה מנחם אוסישקין בן ה-78, יהושע חנקין בן ה-76 וה"צעיר" משה סמילנסקי בן ה-67, ופצחו ספונטנית במחול שזכה לכינוי "ריקוד שלושת הזקנים".

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אוסישקין, אברהם מנחם מנדל


Abraham Menachem Mendel Ussishkin

(מנחם אוסישקין (1863 - 1941), מראשי חובבי ציון ומן הדמויות המרכזיות בתנועה הציונית ובהתיישבות היהודית בארץ ישראל. במהלך חייו היה נוכח בכל הצמתים המרכזיים של התנועה הציונית. הוא הצטרף להסתדרות הציונית עם הקמתה, והשתתף בכל הקונגרסים הציוניים. בתמיכתו נגאלו אדמות רבות בא"י והתחזק מעמדה של השפה העברית.


אוסישקין נולד בדוברובנה שברוסיה הלבנה, ובשנת 1871 עקרה משפחתו למוסקבה. בילדותו למד תורה ב"חדר" ומאוחר יותר החל ללמוד בבית הספר הריאלי שבעיר. בהשפעת פרעות 1881 - 1882 ("סופות בנגב") , ובעקבות ההתעוררות הלאומית היהודית (בעיקר בזכות תנועת ביל"ו ) ייסד אוסישקין ביחד עם מספר תלמידים אגודת עולים לארץ ישראל. באותה השנה החל ללמוד בבית המדרש הטכנולוגי במוסקבה. בשנת 1884 נוסדה במוסקבה אגודת "בני ציון", ואוסישקין נבחר לחבר בוועד האגודה. ב-1885 נבחר להיות המזכיר הראשי של כל אגודות חובבי ציון במוסקבה, ובשנת 1887 החל לכתוב בעיתון "המליץ" , העיתון העברי הראשון ברוסיה, שעסק בנושא ההתיישבות היהודית בא"י ושימש במה חשובה לתנועת "חיבת ציון" .


במהלך שנות לימודיו, התחדדו באוסישקין רעיונותיו בנוגע ליישוב א"י, וגאולתה באמצעות עבודת האדמה, והוא הפיץ את משנתו זו ופעל לאיסוף כספים לטובת העניין. ב-1889 סיים את לימודיו כמהנדס והצטרף למסדר החשאי "בני משה" שייסד באודסה אשר צבי גינצברג (אחד העם) . מסדר זה עודד את הקמתם של מוסדות חינוך עבריים בא"י.



בשנת 1891 התיישב אוסישקין בעיר יקטרינוסלאב, בה נישא. מאוחר יותר באותה שנה נסע לביקור ראשון בארץ ישראל. בדרכו חזרה לרוסיה חנה אוסישקין בווינה, שם התוודע לבנימין זאב הרצל והתרשם ממנו עמוקות. לאחר שחזר לעירו המשיך לעסוק בפעילות ציונית.



ב-1897 נטל אוסישקין חלק בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל, והשתתף בניסוחה של "תכנית באזל" , מצעה של התנועה הציונית, שדגל בהקמת בית מולדת לעם ישראל בארץ ישראל. בעת ניסוח התכנית, צידד אוסישקין בניסוח עדין ומפשר, על מנת שלא לעורר התנגדות בקרב השלטון העות'מאני ששלט בא"י. בקונגרס הציוני השני נבחר אוסישקין לחבר הוועד הפועל הציוני .



באפריל 1903 יזמו השלטונות הרוסים את פרעות קישינב, בהן נהרגו 49 יהודים ונפצעו מאות; (בעקבות הפרעות כתב ביאליק את שירו "בעיר ההריגה"). הפרעות עוררו סערה בעולם היהודי וחיזקו את דעתו הנחרצת של אושיסקין בדבר הצורך בגאולת א"י והתיישבות היהודים בה. באותה שנה נסע אוסישקין בשנית לא"י, בברכתו של הרצל, ובעת שהותו בה פעל להקמת ארגון מרכזי ליהודי ארץ ישראל.


בינתיים, הציע ג'וזף צ'מברליין , שר המושבות של בריטניה, ב-1903 לתנועה הציונית את "תכנית אוגנדה" - תוכנית ליישוב היהודים במושבה הבריטית אוגנדה (היום בשטח קניה) שבאפריקה. בקונגרס הציוני השישי, שנערך בבאזל בקיץ 1903, הועלתה התכנית לדיון אולם היא עוררה מחלוקת עזה בין החברים. בקרב ציוני רוסיה, ובראשם אוסישקין, עוררה התכנית התנגדות עזה, והמאבק שהוביל אוסישקין, הביא בסופו של יום, לדחיית התכנית. אוסישקין אף עודד ודרבן את ההסתדרות הציונית כי תרחיב את התמיכה ביישוב היהודי בא"י.


בשנת 1905 פרסם אוסישקין את החוברת "הפרוגרמה שלנו", בה פרש את השקפתו המדינית, לה מספר עיקרים, ביניהם רכישת קרקעות בא"י, עלייה והתיישבות בא"י, חינוך והכשרת עם ישראל, לצד פעילות מדינית ענפה לקידום נושאים אלו. בשנת 1906 נבחר אוסישקין לעמוד בראש ועד חובבי ציון באודסה, ומילא תפקיד זה עד שנת 1919.

אוסישקין תמך בשימוש השפה העברית כשפתם של היהודים בארץ הקודש, והודות לפעילותו זכו מוסדות חינוך שלימדו בעברית לתמיכה כספית. בעידודו ובתמיכתו נקבע כי הקונגרס הציוני העשירי, שנערך בשנת 1911, יתנהל בשפה העברית. אוסישקין אף נלחם ביהודים שביקשו לקדם את היידיש על חשבון השפה העברית.


בשנת 1913 ביקר אוסישקין בישראל בפעם השלישית. הוא תמך בהקמת אוניברסיטה עברית בא"י, ובעידודו הקציבו חובבי ציון סכום כסף נכבד לשם רכישת אדמה בהר הצופים בירושלים, לימים מקום מושבה של האוניברסיטה העברית . כאשר הוקמה האוניברסיטה בשנת 1925, התמנה אוסישקין לחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה ובוועד הפועל שלה.


בנובמבר 1917 פורסמה הצהרת בלפור , ואוסישקין ארגן באודסה שבאוקראינה הפגנת תמיכה בהצהרה.



שעתו היפה של אוסישקין היתה בועידת השלום בוורסיי , שנערכה (1919) לאחר מלחמת העולם הראשונה . במסגרת הוועידה ייצג אוסישקין את האינטרסים של העם היהודי, והשתתף בדיונים ובפגישות שנערכו בהשתתפותם של מנהיגי העולם.


בשנת 1919 עלה אוסישקין לארץ ישראל. תקופה קצרה עמד בראש "ועד הצירים" , ובמסגרת פעולתו הסתכסך עם הד"ר חיים ויצמן , כאשר טען כי קו הפעולה של ויצמן מול הבריטים אינו נחרץ ותקיף דיו. בארץ ישראל התמסר אוסישקין לגאולת הארץ ולעבודת האדמה, והיה בין גואלי אדמות עמק יזרעאל. בשנים 1920 - 1921 ערך ביחד עם אלברט איינשטיין מסע גיוס כספים בארה"ב עבור "קרן היסוד" - קרן שמטרתה היתה לממן את ההתיישבות היהודית בא"י.


בשנת 1923 התקיים הקונגרס הציוני ה-13, ואוסישקין נבחר לעמוד בראש הקרן הקיימת לישראל (שעסוקה ניהול הקרקעות בא"י), תפקיד אותו מילא עד יום מותו. בעת כהונתו דחף אוסישקין לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ופעל למען גאולתן של אדמות רבות כולל עמק חפר, מפרץ חיפה ועוד. אוסישקין התנגד נחרצות לוועדת פיל שהציעה בשנת 1937 לצמצם את היקף העלייה, לחלק את הארץ ולהקים בה שתי מדינות.


בקונגרס הציוני ה-19 (נערך ב-1935) נבחר אוסישקין לנשיא הוועד הפועל. בשנת 1940, כשנה לפני מותו, התמנה ליושב הראש המועצה להשלטת הלשון העברית בא"י.

(אנציקלופדיה Ynet)

חנקין, יהושע

Yehoshua Hankin

יהושע חנקין (1864 - 1945), עסקן ציוני ורוכש קרקעות בארץ ישראל, יליד אוקראינה. עלה ארצה ב-1882. אביו, יהודה ליב, נמנה עם עשרה מייסדי ראשון לציון. יהושע חנקין ואביו היו מראשי מרד האיכרים בראשון לציון ולכן גורשה המשפחה מהמושבה ועברה ב-1887 לגדרה, מושבת הביל"ויים העצמאית. שם נשא יהושע חנקין לאישה (1888) את אולגה, בתו של מאיר בלקינד חבר ביל"ו .

בשנת 1890 קנה חנקין 10,000 דונם מאדמת ח'רבת דוראן, ועליהם הקימה חברת "מנוחה ונחלה " את רחובות . כעבור שנה קנה 30,000 דונם ביצות בשרון, שעליהם הקימו אגודות ציוניות מרוסיה את חדרה . כמו כן ניסה חנקין לרכוש 120,000 דונם בעמק יזרעאל , אך גזרות הטורקים מנעו את הרכישה ודמי הקדימה ירדו לטמיון. ב-1909 רכש 10,000 דונם מאדמות אל-פולה, שעליהם הוקמה מרחביה. מלחמת העולם ה-1 קטעה נסיון נוסף לקנות את אדמות עמק יזרעאל, ורק עם סיומה רכש שם חנקין 51,000 דונם. בשנות ה-20 קנה בעזרת ציוני קנדה את אדמות עמק חפר. ב-1932 נתמנה למנהל חברת "הכשרת היישוב " ומטעמה המשיך לרכוש קרקעות. ב-20 שנותיו האחרונות רכש כ-600,000 דונם.

חנקין חצב לו מערת קבר בהר הגלבוע, מעל מעיין חרוד, ובה נטמן לצד רעייתו (נפטרה ב-1943). על שמו כפר יהושע, ועל שם רעייתו - גבעת אולגה שבחדרה.

משה סמילנסקי

(1874 - 1953)

מנהיג איכרי ארץ ישראל, פובליציסט. נולד באוקראינה. עלה לארת ב-1890. תחילה היה פועל בראשל"צ. ב-1891 נמנה עם מייסדי חדרה. משנת 1893 ועד אחרית ימיו חי ברחובות. היה פרדסן וכורם. פרסם סיפורים מהווי הערבים והמושבה תחת השם חוואג'ה מוסה. ב-1901 היה חבר משלחת המושבות לפאריס. השתתף בכתב העת "הפועל הצעיר". אך לאחר מכן הפך לבר פלוגתא לתנועת העבודה בשאלת העבודה העברית. דגל ב"עבודה מעורבת" מסיבות כלכליות ואידיאולוגיות.

בימי מלחמת העולם הראשונה היה מפעילי ההתנדבות לגדוד העברי. ולאחריה היה מנהיג התאחדות האכרים עד סוף ימיו. היה פעיל ברכישת קרקעות ועשה נסיונות לקנות קרקעות בנגב.

כתב ספרים רבים, זכרונות, סיפורים מאמרים המשמש/ים מקור ראשון במעלה לתולדות היישוב והמושבות. בין הידועים שבהם: משפחת האדמה, פרקים בתולדות הישוב, זכרונות, מונוגרפיות על נס ציונה ורחובות.